להלן גזר דין בעבירת צד להסדר כובל: גזר דין העבירה והנאשמים 1. הנאשמים הורשעו על-פי הודאתם על היותם צד להסדר כובל, עבירה בניגוד לסעיף 47(א) (1) בצירוף סעיפים 4, 2(א), 2(ב)(1) ו- 2(ב)(3) לחוק ההגבלים העסקיים, התשמ"ח - 1988 [להלן - החוק]. 2. הנאשם 1 שימש מנכ"ל כור אגרו, אשר הייתה חטיבה אצל הנאשמת 7, כור תעשיות בע"מ; הנאשם 8 שימש מנכ"ל סנפרוסט בע"מ, היא הנאשמת 9; הנאשם 10 שימש מנכ"ל פוד קלאב בע"מ, היא הנאשמת 12; הנאשם 11 שימש מנהל המכירות אצל פוד קלאב בע"מ. הנאשמים עסקו בייצור ירקות מוקפאים ובשיווקם. ירקות מוקפאים הם ירקות שעברו תהליך של ניקוי, מיון חליטה ועיבוד - בהתאם לסוג הירק - והקפאה. הירקות נמכרים ללקוחות במצב קפוא, באריזות ובהן ירק מסוג אחד, או לקט ממספר סוגים. בין השנים 1992 - 1998 היו הנאשמים הנ"ל, צדדים להסדרים לפיהם מחירי המכירה של ירקות מוקפאים שיוצרו או שוּוקו על-ידם, היו המחירים אשר אותם תֵיאמו ביניהם ועם גורמים אחרים מעת לעת; שיעורי ההנחה ללקוחות, לפי סוגיהם, נקבעו על-פי תיאום בין הנאשמים ועם גורמים אחרים; הנאשמים וגורמים אחרים חילקו ביניהם לקוחות על-פי רשימות שנערכו על-ידם ואשר עודכנו מעת לעת; הכל כמפורט בכתב האישום, ובהודעות משותפות שהגישו הצדדים על הסכמות עובדתיות. 3. הנאשמים הנ"ל הודו במרבית עובדות כתב האישום. ב"כ המאשימה והנאשמים הבהירו, כי מחירי המכירה שתואמו נגעו, מעת לעת, לסוגי הירקות המוקפאים הבאים: אפונה, תירס, גזר (גמדי, פרוס, קוביות, ננסי, מספר 2), אפונה וגזר, שעועית (ירוקה, צהובה, שלמה), לקט (יקר, רגיל, זול), תפוחון, תפוח אדמה קוביות, ברוקולי, כרובית וכרוב ניצנים. נקודת המוצא לענישה 4. ב"כ הצדדים והנאשמים 10 ו- 11 (שלא היו מיוצגים) טענו ביום 18.6.06 וביום 25.6.06 בהרחבה לעניין העונש. כנקודת מוצא, שומה לחזור ולשנן באוזני הנאשמים ואחרים שכמותם - למען יראו וייראו - את ההלכה הפסוקה: "משום חומרתן היתרה של העבירות מסוג זה, העונש שככלל יש להטיל על מבצעיהן ראוי לו שיכלול הן קנס בשיעור גבוה, שמטרתו לפגוע בכיסו של המבצע, שנשא את עיניו להשגתה של טובת הנאה פסולה, והן מאסר בפועל שלא על דרך של עבודת שירות, שמטרתו כפולה - לבטא את החומרה שבה מתייחס בית המשפט לעבירות מסוג זה ולהרתיע את כלל ספקי הסחורות והשירותים מפני ביצוע עבירות דומות" [ע"פ 4855/02 מדינת ישראל נ' ד"ר איתמר בורוביץ' ואח', דינים עליון, כרך עא, 963, פיסקה 191]; "בעקרון, העונש ההולם בעבירות כלכליות הוא מאסר בפועל. מבצעיהן של עבירות כאלה - אנשים שומרי-חוק בדרך-כלל, המוכרים בקהילותיהם כאנשים נשואי-פנים - אינם פועלים מתוך מצוקה כלכלית או סוציאלית, וכל מטרתם היא הפקת רווחים קלים על-חשבון הציבור. לעונש של מאסר בפועל אפקט מרתיע במיוחד כלפי מגזר עברייני זה" [ע"פ 2919/02 אלוני נ' מדינת ישראל, דינים עליון, כרך סב, 729, פיסקה 4]. בית המשפט העליון חזר על הנחייתו-זו גם בע"פ 2929/02 מדינת ישראל נ' אהוד סבירסקי, פ"ד נז(3) 135, 143-144, ובע"פ 1042/03 מצרפלס שותפות מוגבלת בע"מ נ' מדינת ישראל, פ"ד נח(1) 721, 732. הלכה למעשה - ראוי לציין - כי חרף האמור, הרי שבפועל העונש המצוי הוא דווקא מאסר בעבודות שירות (וכך היה גם בעניין בורוביץ' ובעניין מצרפלס הנ"ל). להלן אעמוד על עיקרי שיקולי הענישה - לחומרה ולקולא - הכלליים, והפרטניים לגבי כל איש ואיש. שיקולי ענישה כלליים לחומרה 5. כדרך שאמרנו בגזרי הדין בעניינם של שאר הנאשמים בפרשה זו, העבירה שמדובר בה הינה עבירה חמורה; הפגיעה בתחרות החופשית מזיקה, הן לצרכנים והן למשק כולו; הפגיעה אינה ניתנת עוד לתיקון. שוב אי אפשר לזהות את הצרכנים הסופיים שקנו ירקות מוקפאים במיטב כספם, מכיון שאין רישום ולא תיעוד של קניות מסוג זה. ממילא אין ניתן לפצות את הצרכנים, כפי שאפשר לעשות למשל לגבי רוכשי טלוויזיה; ההסדר הכובל האסור, נעשה כהסדר 'אופקי' בין מתחרים, הסדר 'עירום' אשר נימנה על ה'גרעין הקשה' של ההסדרים הכובלים; הסדר אשר מוחזק בחזקה חלוטה כפוגע בתחרות [סעיף 2 (ב) לחוק], ואשר נועד בפועל להפחית את התחרות או למנוע אותה; מִשכוֹ של ההסדר - כחמש-שש שנים - ארוך ומעיק; שלל סוגי הירקות הקפואים שנכללו בהסדר, מוסיף נופך של חומרה; כן גם העובדה שבהסדר שולבו שתי טכניקות 'קרטליסטיות', תיאום מחירים וחלוקת לקוחות; ההסדר הקיף את כל היצרנים בענף הירקות המוקפאים, ובהתאם לכך השפעתו הנרחבת המזיקה; הצדדים להסדר שקדו על מנגנון אכיפה, אומנם לא על דרך של הטלת קנסות וחיוב בפיצויים, אך הם עשו כן בפגישות משותפות ('פורום', 'ישיבת יצרנים', 'יצרני קפואים'), בפניות הדדיות בטלפון ובפקסימיליה, ובתלונות על חריגות מן ההסדר. הנה כי כן, לא 'סתם' הסדר כובל, לא ארעי ולא מקומי; מדובר בהסדר כובל בהיקף נרחב, לאורך זמן, מורכב ומתוכנן; פגיעתו רעה עד מאד. שיקולי ענישה כלליים לקולא 6. שנים רבות - 8 שנים ויותר - חלפו מאז ביצוע העבירה; מרבית הנאשמים איבדו מאז מאונם ומהונם, שוב אינם נמרצים כבתחילה וחדלו כליל מעיסוקם; חלקו של ההסדר הכובל בתקופה שעדיין לא רווחה המוּדעוּת לעצם האיסור, לפרטיו ולחומרתו, והאכיפה עוד לא נעשתה בעוצמה רבה; עיקרון אחידות הענישה - אחידות פנימית ביחס לנאשמים האחרים בתיק זה בפרט, ואחידות חיצונית, באספקלריה של נאשמים אחרים בעבירות כגון דא בכלל - מחייב למוֹד לנאשמים את עונשם באופן יחסי ומידתי; מן הראוי להביא בחשבון כי ניתן היה להאשים בפרשת הירקות המוקפאים גם אחרים, זולת הנאשמים. לא כל המעורבים נתנו את הדין על מעשיהם. מקצתם יצאו בעור שיניהם. אחרים נחלצו מחוסר ראיות או מהעדר עניין לציבור. גם אין להתעלם מגישה מקלה שננקטה עם תנובה במשך שנים רבות, והיא לצנינים בעיני רבים. אומנם אין מדובר בהפליה וגם לא באכיפה בררנית, אך מידת הצדק מחייבת להביא נתונים אלה במניין השיקולים בעת מתן גזר דינם של הנאשמים. אזכיר בהקשר זה את ה'אפקט המצטבר' אשר על אודותיו דיברתי בשולי החלטתי מיום 10.4.06 בגמר הדיון בטענות המקדמיות. כוחן אומנם לא עמד להן להביא לביטול האישום, אך חלקן (יעויין שם) מצדיק הקלה בעונש; עצם ההודאה (שבאה לפני תחילת שלב הראיות), שלא במסגרת הסדר טיעון ושלא כנגד תמורה - מבחינה ערכית, וחסכון משמעותי בעטיה לכל הגורמים הקשורים בניהול המשפט - מבחינה מעשית; הענישה צריכה להיות אינדיבידואלית, באופן שיינתן משקל הולם לנסיבותיהם האישיות של הנאשמים. הפועל היוצא מן השיקולים הללו, הינו, כי חרף פגיעתו הרעה של ההסדר הכובל דנן, לא יהא זה מן המידה למצות עם הנאשמים את מלוא חומרת הדין. שיקולי ענישה כלליים לקולא נוספים ומסופקים 7. הנאשמים טענו להגנתם על שיקולים נוספים לקולא, לבד מאֵלו שנימנו לעיל. מקצתם אינם ראויים להיזקף לזכות הנאשמים כלל; לחלקם ייחסתי משקל מוגבל, כפי שיובהר. כך, כעניין של מדיניות משפטית, אינני מוכן להכיר כנסיבה לקולא, בפגישות שהחלו בשתיית קפה משותפת ובחילופי דברים לגיטימיים, אשר גלשו לתיאומים אסורים. אדרבא, שיתוף הפעולה הלגיטימי בין מתחרים (למשל, אל מול רשויות השלטון, על-פי גילוי דעת 1/00 מאת הממונה על ההגבלים העסקיים), מחייב משנה זהירות לבל יחרוג וייגלוש אל תיאום אסור. על סדר יומה של כל פגישה לגיטימית מעין זו בין מתחרים, צריך שתהא 'הערת אזהרה' לבל יחרגו משתתפיה אל התחום האסור; ואם חרגו, ייתנו על כך את הדין. כיוצא בזה, לגבי טענות על הפרת ההסדר. אין בהפרה כשלעצמה כדי להוות שיקול לקולא. צדדים להסדר כובל נוטים לעשות להפרתו כדבר שבשיגרה. כל צד מנסה להנות מן ההסדר באופן שאחרים יעמדו בו, והוא לא. "שותף המצטרף להסדר למראית-עין בלבד, איננו נפטר מאחריות להסדר הכובל; שכן בהצטרפותו גורם הוא לשותפים האחרים, שאינם פועלים למראית-עין, להאמין שגם הוא שותף להסדר ולהגביל את עצמם על-פי תנאי ההסדר. בכך גורם המצטרף למראית-עין לחיזוקו של ההסדר הכובל" [ע"פ 4855/02 הנ"ל, בפיסקה 136]. מידת ההפרה גם מושפעת כלכלית מן ההסדר הכובל, ולא דומים מחירי מכירה בעת קיומו של הסדר כובל - חרף הפרתו - למחירים באין הסדר כלל. 8. לטענות הנאשמים על ביצוע חלקי בלבד של ההסדר, ייחסתי משקל מועט. אין צורך בהשגת כל יעדי הקרטל עד ל'הקפצת' המחירים כפי שקיוו הצדדים בעת עשיית ההסדר, כדי לראותו כהסדר שבוצע. ראשית, התמדתם של הנאשמים בעשייתו ובשימורו, מלמדת על כך שהיה כדאי. שנית, כמתואר בכתב האישום ועל-פי הודיית הנאשמים, בכמה וכמה מובנים - רשימות שעשו, תיאומי מחירים ויישוב מחלוקות - בוצע ההסדר בפועל. 9. הנאשמים ובאי-כוחם טענו על השפעה מוגבלת של ההסדר הכובל על ענף הירקות המוקפאים, ועל נזק לא גדול שגרם. בעניין זה, מקובלת עליי תשובתו העקרונית של ב"כ המאשימה. עצם העובדה שהנאשמים שקדו על ההסדר והתמידו בו במשך שנים, מלמדתנו כי ההסדר השפיע על השוק לשביעות רצונם, והצדיק את המאמץ שבעשייתו. לצורך הכרעת הדין, בשל הסדרי הטיעון עם חלק מן הנאשמים והודייתם של כולם, לא נדרשנו לקביעה מדוייקת על מידת השפעתו של ההסדר הכובל. משנחסכו המשאבים השיפוטיים הכרוכים בכך, לא יהא זה מן המידה לחזור ולבזבזם לעת מתן גזר הדין. אין מקום לחקור ולדרוש לפניי ולפנים עד דק בטבלאות סטאטיסטיות על שלל רכיביהן, במחקרים ובנפחי שוק, בניסיון - לא אחת עקר, מחמת ריבוי המשתנים, חלקם מסופּקים - לקבוע מימצא מדוייק לגבי שיעורו של נזק, השינויים שחלו בו על ציר הזמן, השפעתו בכל מקום ובכל מצב וכיוצ"ב. כזכור, בהסדר כובל עירום עסקינן, הנאשמים השקיעו מאמץ של שנים בעשייתו ובשימורו, וקיימת חזקה סטטוטורית חלוטה על פגיעתו בתחרות. בנסיבות האלה, דיינו בקביעות כלליות לגבי השפעתו של ההסדר הכובל על השוק ולגבי הנזק שגרם. 10. הוסכם בין ב"כ המאשימה לבין ב"כ הנאשמים 1, 8 ו- 9, כי רשימת חלוקת הלקוחות כללה כ- 70 לקוחות. ב"כ הנאשמים טענו להגנתם כי מספר שכזה ביחס לכלל הלקוחות (לסנפרוסט, למשל, 1600 לקוחות) הריהו זניח ובטל ברוב. אלא שבנסיבות העניין, כשחלוקת הלקוחות לא הייתה אלא טכניקה 'קרטליסטית' אחת, שבנוסף עליה תואמו המחירים ושיעורי ההנחות לכלל הלקוחות - לבד מרשתות השיווק הארציות - ייחסתי משקל מועט לטענה. מה גם שהמספר 70 איננו חזות הכל, ואין בו כדי לבטא את משקלם של הלקוחות הללו, את גודלם ואת חשיבותם. היו בהם משווקים בסיטונות וארגוני קניות קיבוציים, כך שהיקף ההשפעה הממשית משתרע הרבה מעבר לאותם 70 לקוחות גרידא. 11. 11. הבאתי במניין שיקוליי לקולא את העובדה שההסדר הכובל דנן לא כלל את רשתות השיווק הארציות. עם זאת, ברי (עמוד 216 לפרוטוקול) כי אין בידוד בין מקטעי השוק השונים ואין ניתוק מוחלט בין רשתות השיווק לבין השוק הפרטי והמוסדי. להסדר הכובל דנן הייתה השפעה - ולוּ גם עקיפה - גם על מחירי מכירת הירקות המוקפאים ברשתות השיווק הארציות. 12. את קביעת שיעורי הקנס אין לעשות כפונקציה של היקף המחזור כשיקול בלעדי. אומנם נתתי דעתי בהקשר זה על דברי הנאשם 1 שלפיהם היקף מחזור השוק הנגוע עלה על 70 מיליון ₪. זהו נתון רלבנטי. המחזור גם מסייע לעשיית דיפרנציאציה בין החברות השונות. אך לא יהא זה צודק לגזור מן הסכום הזה כשלעצמו את שיעור הקנס. גם אין הצדקה לדרוש מן התביעה להוכיח את מידת הנזק. אין הצר שווה בנזק המלך. מן הפסיקה שעליה הסתמכו ב"כ הצדדים ניתן ללמוד על רף יסודי בסיסי ואשר עליו יש עוד להוסיף בהתחשב במחזור, בנתח השוק ועוד. על כל פנים, גם עיקרון אחידות הענישה מחייב בכגון דא. מפסקי דין שהוגשו, וטבלאות שהיו לעזר, ניתן להשליך לענייננו לצורך קביעת שיעורי הקנס. שיקולי ענישה אינדיבידואליים 13. הנאשם 1: שימש כמנכ"ל כור אגרו במשך שנתיים וחצי, תקופה קצרה יחסית לנאשמים אחרים, אך ארוכה דיה כדי להחשב כשיקול לחומרה. עם זאת, למן פרישתו מניהול כור אגרו בחודש פברואר 1996, חלפו 10 שנים ויותר, והרי זה שיקול לקולא. הנאשם 1 לא היה בעלים - ממילא לא הרוויח מן ההסדר הכובל באופן ישיר - אך תפקידו היה בכיר בהירארכיה, גבוה מעל סגנו, הנאשם 3, מעל הנאשמות 5 ו- 6 חברות פרי הגליל, ומעל הנאשם 4, מנכ"ל פרי הגליל (חברת-בת של כור אגרו). יש למוֹד לו את עונשו בהתאם למעמדו וביחס הולם לעונשם של הדרגים שמתחתיו. הנאשם 1 נטל חלק בישיבות המשותפות לצורך תיאום המכירות, שיעורי ההנחות, חלוקת הלקוחות ויישוב המחלוקות בין הצדדים להסדר. מקטעי הודעתו מיום 2.6.02 שהוגשו בהסכמה עולה מוּדעוּתוֹ של הנאשם 1 לאי-החוקיות שבמעשיו, חרף דבריו בעדותו ביום 18.6.06 (עמוד 199). הנאשם 1 גם המעיט קמעא ממעמדה של פרי הגליל בשוק. על-פי חוזק המותג, מספר הלקוחות (1,400) והיקף המכירות, דומני כי פרי הגליל עמדה במקום השני, כשלפניה רק סנפרוסט. 14. חרף חומרת מעשיו, ראוי הנאשם 1 כי אדוּן אותו לא רק על-פי העבירות שביצע, אלא, כפי שטען בא-כוחו, בפריזמה של מסכת חיים רחבה שהייתה מועילה מאוד ליחידים ולכלל. הנאשם 1 כבן 61, שירת בעבר כקצין ביחידת שדה. כ- 15 שנה עבד בקבוצת כלל, ניהל את סנפרוסט ומפעלים אחרים ועסק בהבראת חברות כושלות מתוך ראיית האתגר שבדבר הזה. בעבודתו בפרי הגליל רואה הנאשם 1 את גולת הכותרת של הצלחתו להבריא מפעל בקשיים, בד בבד עם דאגה לפרנסתם של מאות משפחות מחצור הגלילית. מכריו של הנאשם 1 מדברים בו נכבדות. עובד סנפרוסט אשר נפצע קשה במלחמת של"ג, תיאר כיצד נרתם הנאשם 1 שניהל אז את סנפרוסט, לסייע לו ולמשפחתו, באופן מסור ועקבי. "לא אשכח לו את זה בחיים", אמר העד (עמוד 203), ודבריו הותירו רושם חיובי ביותר על פעלו של הנאשם 1; מזכירת הפנים של קיבוץ חפץ חיים שיבחה והיללה את הנאשם 1 על מהפך שחולל במפעל בושמת בקיבוץ, תוך כדי הטמעת ערכי ניהול, מסירות, יחסי אנוש מעולים, דבקות במשימה, וכשהוא קשוב לצרכי הקהילה; דפוס זה חזר על עצמו גם במפעל פוליאון בקיבוץ ברקאי; מי ששימש בשעתו כמנהל משאבי אנוש ולוגיסטיקה בחברת פרי גליל, ומי ששימש יו"ר המועצה המקומית חצור הגלילית בעת ההיא, תיארו את תוכנית ההבראה שנעשתה בניצוחו של הנאשם 1, אשר ידע ללכד סביבו את הנהלת המפעל, ועד העובדים, המועצה המקומית, הנהלת כור, כולם כאחד למטרה משותפת. התוכנית הכלכלית, ההשקעות הכספיות, ההזדהות, הכל בהנהגתו המקצועית, הרגישה והחמה של הנאשם 1, הביאו לשינוי המיוחל. עוד כהנה וכהנה דברים שמעתי וקראתי על איכות הניהול ועל טיב אופיו של האיש. הדברים עומדים לזכותו ומצדיקים הקלה בעונשו. 15. על-פי מידרג החומרה, ראוי לסווג את הנאשם 1 - ביחד עם הנאשם 2 - לפי מעמדם ובהתחשב עם גודל החברה שניהלו, במקום גבוה, כשרק הנאשם 8 (מנכ"ל סנפרוסט) מעליהם. לשיטת ב"כ המאשימה, אלמלא שיקול מיוחד שיובא להלן, העונש ההולם הינו מאסר בפועל, מאסר-על-תנאי וקנס כספי בשיעור גבוה. כשלעצמי, באיזון השיקולים שנימנו, דומני, כי העונש הראוי היה עונש של מאסר בעבודות שירות למשך תקופה של כחמישה-שישה חודשים, מאסר-על-תנאי וקנס כספי בשיעור גבוה. אלא שנוסף על השיקולים שנימנו, ישנו שיקול נוסף, מכריע. אשתו של הנאשם 1 חולה. מחלתה נדירה וקשה. לא ארחיב בדבר הזה, מחמת צנעת הפרט. אומר אך זאת, כי שמעתי בפירוט על המצב הרפואי, הוגש לעיוני תיעוד בכתב, ושוכנעתי במצבה החמור של האישה (ולוואי ויעמדו לה כוחות להחלים, בעזרת השם). הנאשם 1 סועד אותה על מיטת חוליה. נוכחותו לצידה, הכרחית. ניתן אומנם להעזר גם בבני משפחה אחרים, אך עיקר הנטל מוטל על הנאשם 1. בנסיבות הללו גובר משקלה של מידת הרחמים. החלטתי איפוא להסתפק בהטלת עונש של מאסר למשך חודש-ימים בלבד, אשר אותו ירצה הנאשם 1 בעבודות שירות, וכן מאסר-על-תנאי וקנס כספי. 16. הנאשמים 8 ו- 9: הנאשם 8 שימש מנכ"ל סנפרוסט בע"מ (הנאשמת 9) - החברה המובילה בשוק על-פי כל אמת מידה (מספר לקוחות, חוזק המותג וכו') - במשך כשלוש וחצי שנים. באמצעות מנגנון שיווק חזק פעלה סנפרוסט במגזרי השוק השונים לביצוע ההסדר הכובל ולהנאה מפירותיו. הודאתם של הנאשמים 8 ו- 9 לא כללה, כאמור, תיאום מחירים לגבי רשתות השיווק הארציות. זהו כמובן שיקול לקולא, אך משקלו איננו מכריע בגלל היקף ביצוע העבירה המשמעותי גם מבלעדי רשתות השיווק הארציות, ובשל מעמדה המוביל של סנפרוסט בשוק המוסדי ובכלל. אין הצדקה לגישה סלחנית רק מחמת העובדה שעיקרו של הקרטל במקום שבו לא באה סנפרוסט לידי ביטוי במלוא עוצמתה. מה גם שנודעת להסדר הכובל השפעה כלכלית, ולוּ בעקיפין, גם על רשתות השיווק הארציות. ב"כ הנאשמים 8 ו- 9 טענו לחלקה המופחת של סנפרוסט בשוק הנגוע. עובדתית, אכן, בחלק מתקופת ההסדר נפל חלקה של סנפרוסט מחלקה של מילוטל ירקות מוקפאים בע"מ (הנאשמת 14). הבאתי נתון זה בחשבון. אך מהותית, לפי גודלה ופעילותה, הייתה סנפרוסט דומיננטית מאוד בהסדר הכובל; בעשייתו ובשימורו לאורך זמן. מבלעדיה ספק אם היה מתקיים. ב"כ המאשימה מבקש להשית על סנפרוסט קנס באופן פרופורציונאלי לקנסות שהושתו על החברות האחרות, בסך של מיליון ₪. 17. הנאשם 8 נטל חלק בישיבות המשותפות לצורך תיאום המכירות, שיעורי ההנחות, חלוקת הלקוחות ויישוב המחלוקות בין הצדדים להסדר. מקטעי הודעתו מיום 22.5.01 שהוגשו בהסכמה עולה מוּדעוּתוֹ של הנאשם 8 לאי-החוקיות שבמעשיו, חרף דבריו בעדותו ביום 18.6.06. בהכחישו את עצם ביצוע העבירה, בהודעתו מיום 22.5.01 אמר הנאשם 8, כי "אפשר לדרוש מהמנכ"ל של סנפרוסט שיבין שזו עבירה על החוק, ולא הייתה לי הנאה פרטית מזה, אז ללכת להציל את כלל במחיר של עבירה על החוק, זה לא הגיוני. בנושא של הייצוא אנחנו בדקנו את הנושא הזה, דיברתי עם עורכי דין, אני לא זוכר מי, היו כמה עורכי דין שדיברנו איתם, והבנו שלתאם את מחירי הייצוא מותר. היו לנו כמה עורכי דין, אני לא זוכר עם מי דיברתי, אבל שום דבר לא יצא מזה" (שורות 236 - 240); "היינו בהרגשה או בידיעה כי כל נושא התאום של הייצוא הוא חוקי ואין איתו שום בעיה. אני זוכר שדיברתי עם אחד מעורכי הדין, אני לא זוכר אפילו מי זה היה" (שורות 426 - 428); מכלל ההן - החוקיות של תיאום הייצוא - ניתן ללמוד על הלאו - על אי-החוקיות שבהסדר הכובל דנן - ועל המוּדעוּת של הנאשם 8 לכך. דבריו בהודעתו, כפשוטם, עדיפים על דבריו בעדותו, כביכול "מעולם לא חשבתי שעברתי עבירה ולא ידעתי על מה אני נחקר, לא ידעתי איך להגן על עצמי... זה לא מקרה שאדם עובר עבירה במודע כמו אדם שדרס אדם" (עמוד 208). דומני, כי ידע הנאשם 8 גם ידע על אי-החוקיות שבדבר, הוא וחבריו הנאשמים האחרים ביחד עימו. 18. הנאשם 8, כבן 70 שנה, כמוהו כנאשמים אחרים בתיק זה (וכמו רבים אחרים מקרב עברייני ההגבלים העיסקיים) - אדם חיובי. אורח חייו הינו של אדם אשר תורם לחברה, ולא פוגע בה. בילדותו שימש שליח של ההגנה, בבחרותו שירת בצה"ל, ובבגרותו הקים משפחה. היה ממייסדי מפעל גיבור בקרית שמונה. הוא ואשתו ראו שליחות בדבר הזה. ביחד עם תושבי קריית שמונה עברו תקופות קשות של מטחי-קטיושות שפגעו בעיר. תחת ניהולו היה מפעל גיבור לשם ולתפארת, לרווחתם ולגאוותם של עובדי המפעל שנתקבצו ובאו מן העיר ומן הכפר, ומכל הגלויות. לימים ניהל את חברת סברינה, ולאחר מכן הצטרף לכלל, ניהל מפעלים שונים, ובהם גם את סנפרוסט, במשך כ- 8 שנים. הנאשם 8 עשה את המלאכה בכישרון, בתבונה ובמסירות. שכרו לא הרקיע שחקים. על אישיותו העיד מר שלמה מילוא, מי שניהל חברות גדולות במשק הישראלי. לדבריו, תמיד נקט הנאשם 8 בגישה נורמטיבית, כאדם שומר חוק, ונמנע מכל גלישה אל התחום האפור. בהיותו אדם ערכי, גם באופן שבו ניהל חברות וגם בהתייחסותו אל הפרט, נרתם הנאשם 8 לסייע כספית מכיסו למכרים שנקלעו למצוקה. מר מילוא העיד על הפגיעה בשם הטוב שרכש לעצמו הנאשם 8 בעקבות הבאתו בפלילים, על לילות ללא שינה, ועל ההשפעה על המשפחה. 19. עמית אחר, מר בנצי פוגל, הכיר את הנאשם 8 מעבודתם המשותפת בסנפרוסט. לדבריו, מדובר באדם נוח לבריות, "בן אדם ואחר כך מנכ"ל" (עמוד 214), אשר משרה אוירה נעימה ונינוחה גם במצבים קשים. על מעלותיו הטובות של הנאשם 8 כתב מר אהרון דוברת. לדבריו, במהלך שנות כהונתו כמנכ"ל כלל ישראל, התמנה הנאשם 8 פעם אחר פעם לנהל חברות שנמצאו במשבר, והצליח לאשש ולהבריא אותן בהצלחה. מר דוברת העיד במכתבו על איכותו האנושית של הנאשם 8 ועל כושרו הניהולי. מדובר באדם רגיש, ישר וטוב. מר דוד ויינשל, נשיא סופר סל, ומנכ"ל כלל ישראל בעבר, העיד במכתבו על כך שהנאשם 8 נחשב מנהל מוערך ואהוד, אדם הגון וישר, מסור ושומר חוק. מר יהודה בן הרוש, כיהן כמזכיר מועצת פועלי אשדוד במשך תקופה ארוכה. לדבריו, טובת העובדים עמדה תמיד כנר לרגליו של הנאשם 8. מר אדם שלדוב העיד על אינטנסיביות העיסוק במפעל גיבור, על הניהול המצויין של הנאשם 8 מחד גיסא, על התרבות האירגונית, על הקניית ערכי העבודה, ועל הטיפול בקליטת העלייה ובמצוקות העובדים ובני משפחותיהם, מאידך גיסא. מר שדלוב תיאר כושר מנהיגות, אכפתיות. איש למופת. 20. הנאשם 8 נטל אחריות, והביע חרטה כנה על ביצוע העבירה. הוא ציין בדבריו ייסורים שעוברים עליו ועל משפחתו מאז תחילת החקירה בשנת 2001. את חייו מחלק הנאשם 8 לשניים, לפני החקירה ולאחריה. לעת הזאת, שבה הנאשם 8 נותן את הדין על מעשה העבירה שביצע, ראוי לזכור לו את זכויותיו; והן רבות. 21. ב"כ הנאשמים 8 ו- 9 מבקשים לשקול לקולא בשלב זה את טענת הפטור החקלאי [סעיף 3(4) לחוק]. כזכור, בהחלטתי מיום 8.3.06 דחיתי את הטענה. משנדחתה, על יסוד נימוקי הדחייה (יעויין שם), אינני סבור כי עניין זה מצדיק הקלה בעונש. כיוצא בזה לגבי טענות הנאשמים על הסביבה העסקית. אמת, בין היצרנים לבין החקלאים מתנהל תדיר מו"מ על מחיר התשומות. החקלאים נהנים מן הפטור החקלאי; היצרנים לא. בבואם אל מול החקלאים הם נתקלים בקרטל, על כל המשמעויות הכרוכות בכך. אך זהו דברו של החוק. הקלה בעונש כמוה כהעלמת עיין מאי תחולת הפטור החקלאי על היצרנים. 22. ב"כ הנאשמים 8 ו- 9 שקדו על טבלאות השוואה, ללמדנו על היחס ההולם שבין הנאשמים 8 ו- 9 לבין שאר הנאשמים בתיק זה, ועל היחס ההולם שבין העונשים שנגזרו בפרשות אחרות של הסדרים כובלים, לבין הפרשה דנן. ככל שמדובר בתיק זה, למרות שחלקה של סנפרוסט בשוק הנגוע היה נמוך קמעא מחלקה בשוק הכללי, הרי לאור כל השיקולים שנימנו, ובמיוחד לפי מעמדו של הנאשם 8, לפי גודלה של סנפרוסט בע"מ בשוק ומידת מעורבותה בהסדר הכובל, ראוי עדיין לסווג את הנאשמים 8 ו- 9 בראש מידרג החומרה. לעומת כן, שיכנעוני טיעוני ב"כ הנאשמים 8 ו- 9 כי שיקולי הענישה שנימנו, במצטבר, (הכלליים והפרטניים), בעומדם אל מול עונשים שנגזרו בפרשות אחרות, מובילים למסקנה שלא יהא זה צודק לשלח את הנאשם 8 בהגיעו לגיל שׂיבה אל בית הסוהר. זאת, הגם שבאופן בסיסי, ועל פי שורת הדין, צודק ב"כ המאשימה בדרישתו לגזור על הנאשם 8 עונש של מאסר לריצוי בפועל. הנני סבור, כי מאסר בעבודות שירות לתקופה ממושכת, קנס כספי בשיעור משמעותי ומאסר-על-תנאי, די בהם כדי לבטא את הגמול ההולם את מעשה העבירה, כדי לעשות למניעת הישנותה, וכדי להבטיח הרתעה (כללית ואינדיבידואלית) הולמת; ראוי הנאשם לפי גילו, ולפי תרומתו לחברה, לאפשר לו להשתקם ולחזור לאיתנו. 23. הנאשמים 10 ו- 11 היו שניהם אנשי פוד קלאב בע"מ (הנאשמת 12), אשר פשטה את הרגל ונסגרה. פוד קלאב לא ייצרה ירקות מוקפאים, אך הפיצה את הירקות המוקפאים מתוצרת מילוטל ירקות מוקפאים בע"מ (הנאשמת 14). כארבע שנים שימשו השניים בתפקידיהם, הנאשם 10 כמנכ"ל והנאשם 11 כמנהל המכירות. הנאשם 10 נטל חלק בישיבות המשותפות לצורך תיאום המכירות, שיעורי ההנחות, חלוקת הלקוחות ויישוב המחלוקות בין הצדדים להסדר. הנאשם 10 היה אומנם המפר העיקרי של ההסדר, אך הוא לא היפנה עורף לקרטל. בעצם ההפרה - והיא כאמור דבר שכיח בהסדרים כובלים - אין כדי לנטרל את השפעתו המזיקה של הנאשם 10 בעצם חברותו בקרטל. מעמדו של הנאשם 11 ומעורבותו בהסדר הכובל, הינם בתחתית דירוג הנאשמים. על הנאשם 10 מבקש ב"כ המאשימה לגזור עונש של מאסר בעבודות שירות לתקופה המרבית, במיוחד בהתחשב בכך שעקב מצבו הכלכלי יש קושי ממשי בהטלת קנס כספי. על הנאשם 11 מבקש ב"כ המאשימה לגזור עונש של מאסר בעבודות שירות למשך מספר חודשים. 24. הנאשם 10 מעיד על עצמו, בצדק, כי הוא זאב בודד. היטב התרשמתי מאופיו הנחוש. איש עצמאי, יצירתי, ממוקד במטרה. בן לניצולי שואה אשר התיישבו בכפר תבור והקימו מאפיה. בעבודת כפיים קשה הוציאו את לחמם. הנאשם 10 נולד על שק של קמח. בן 10 היה במות אימו. מאז החל את מלחמת חייו. בכל תקופת נערותו, במקביל ללימודיו, עבד בלילות במאפייה, וטיפל באחיו ובאביו. בצה"ל שירת בגדוד שקד, שירות מבצעי קשה במסגרת תובענית כלבבו. עם שחרורו הקים ביחד עם אחיו חברת מזון. המאפייה לא יכלה עוד לתנאים שהציבה הקידמה, ונסגרה. בדרך קשה וארוכה נאבקו הנאשם ואחיו עד שהקימו את פוד קלאב בשנת 1990. הנאשם 10 מזוהה עם פוד קלאב, ועליה גאוותו. לדידו, כלל איננו ב'ליגה' של שאר הנאשמים. הללו כלל לא הכירו אותו. תמיד היה נחות. שלא בטובתו ונגד רצונו, נאלץ להצטרף כצד אל ההסדר, שאם לא כן לא היה שורד. הנאשם 10 שבע רוגז על הרשויות, על תנובה, על פסק הדין בעניין ערר (י-ם) 1/00 פוד קלאב בע"מ נ' הממונה על ההגבלים העסקיים (לא פורסם), ועל הנסיבות אשר הביאו אותו לקריסה כלכלית. הנאשם 10 נשאר מחוסר כל, כשחובותיו לבנק לאומי נאמדים ב- 14 מיליון ₪. הנאשם 10 רואה את עצמו כגדול הלוחמים נגד הקרטלים, ולפיכך זהו אבסורד לדידו, שהוא צריך להענש על התנהגות קרטלית. 25. כמה וכמה העידו על אופיו הטוב של הנאשם 10. הרב יצחק גרוסמן, רבה של מגדל העמק, העיד על הנאשם 10 כי הוא בעל צדקה וחסד שאוהב לעזור לזולת. כמוהו גם הרב ישעיהו מיטליס, רבה של נהריה. לדבריו כל אימת שנתבקש לעזור למשפחה נזקקת, נרתם הנאשם 10 ליתן מידו הרחבה. בית תמחוי במגדל העמק גילה את נדיבותו של הנאשם 10 שבאה לידי ביטוי בתרומת מוצרי מזון. חבר לעבודה העיד על יושרו, אמינותו ואופיו הטוב של הנאשם 10, על כך שטיפל בעובדים במסירות ובהגינות. הנאשם 10 תרם דרך קבע מוצרים לקרנות צדקה וחסד, הוא בדרך כלל עשה כן על דרך של מתן בסתר ושלא על מנת לקבל פרס. עמית לעבודה תיאר את תכונותיו של הנאשם 10: אמינות, חריצות, מנהיגות ויושר. עדות אופי על הנאשם 10 מסר מר מיכה גולדמן, אשר שימש שנים רבות ראש מועצה, ואת הנאשם 10 הכיר מנעוריו ועד עתה, מעת היותו מדריך בתנועת הנוער העובד והלומד, לעת עלייתו ולעת נפילתו. מר גולדמן העיד על הנחישות שאיפיינה כל השנים את הנאשם 10, על החריצות, על יגיע כפיו. גם כששרד בקושי, היה הנאשם 10 תומך בנזקקים אחרים. כאמור, זאב בודד ובעל מידות. 26. הנאשם 11 נקלע שלא לטובתו לפרשה הנדונה. הוא החל בעבודה כסוכן אצל פוד קלאב, עד שמונה להיות מנהל מכירות. הנאשם 10 הינחה אותו שלא לוותר על אף לקוח בכל מחיר. מרבית המעורבים בפרשה כלל אינם מכירים אותו. עד המדינה בקושי זכר את שמו. מעורבותו מצומצמת ושולית. מאיש עמל הפך להיות מובטל. מצבו הכלכלי קשה עד מאד. מצבו הבריאותי הידרדר. הנאשם 11 משקיע מאמצים רבים על מנת לחזור למעגל העבודה. הנאשם 11 ביקש לנהוג בו במידת הרחמים, והוא זכאי לכך. העונשים 27. אני גוזר איפוא על הנאשמים עונשים כדלקמן: על הנאשם 1 (אבי מרגלית): א. מאסר למשך חודש-ימים. הנאשם ירצה עונש זה בעבודות שירות בבית החולים איכילוב בעבודות אחזקה וסיוע, שירותים או מינהלה. שעות העבודה בימים א' עד ה' משעה 07:00 עד 15:00, בימי שישי ובערבי חג משעה 07:00 עד 12:00. הנאשם יתייצב לתחילת העבודה ביום 3.9.06 בשעה 08:00 בפני המפקח על עבודות שירות במפקדת גוש מרכז ברמלה. הנאשם מוזהר כי עליו לעמוד בתנאי הפיקוח וביקורות הפתע, וכי כל הפרה בעבודות השירות צפויה להביא להפסקה מינהלית ולריצוי העונש במאסר ממש. ב. קנס כספי בסך של 150,000 ₪, או 4 חודשי מאסר תמורתו. הקנס ישולם ב- 15 תשלומים חודשיים שווים ורצופים, החל ביום 1.8.06, ובראשון לכל אחד מ- 14 החודשים שבעקבותיו. ג. מאסר על תנאי למשך שנה. הנאשם לא ירצה עונש זה, אלא אם יעבור בתוך 3 שנים עבירה בניגוד לסעיף 47(א)(1) לחוק. על הנאשם 8 (אהרון לימור): א. מאסר למשך 6 חודשים. הנאשם ירצה עונש זה בעבודות שירות בפנימיית הכפר הירוק בעבודות אחזקה וסיוע, שירותים או מינהלה. שעות העבודה בימים א' עד ה' משעה 07:00 עד 15:00, בימי שישי ובערבי חג משעה 07:00 עד 12:00. הנאשם יתייצב לתחילת העבודה ביום 3.9.06 בשעה 08:00 בפני המפקח על עבודות שירות במפקדת גוש שרון ליד בית סוהר אשמורת בצומת בית-ליד. הנאשם מוזהר כי עליו לעמוד בתנאי הפיקוח וביקורות הפתע, וכי כל הפרה בעבודות השירות צפויה להביא להפסקה מינהלית ולריצוי העונש במאסר ממש. ב. קנס כספי בסך של 250,000 ₪, או 6 חודשי מאסר תמורתו. הקנס ישולם ב- 25 תשלומים חודשיים, שווים ורצופים, החל מיום 1.8.06 ובראשון לכל אחד מ- 24 החודשים שבעקבותיו. ג. מאסר על תנאי למשך שנה. הנאשם לא ירצה עונש זה, אלא אם יעבור בתוך 3 שנים עבירה בניגוד לסעיף 47(א)(1) לחוק. על הנאשמת 9 (סנפרוסט בע"מ): א. קנס כספי בסך של 900,000 ₪. ב. התחייבות כספית בסך של 500,000 ₪, להימנע מביצוע עבירה לפי סעיף 47(א)(1) לחוק, בתוך שלוש שנים. על הנאשם 10 (שעיה טנצר): א. מאסר למשך 3 חודשים. הנאשם ירצה עונש זה בעבודות שירות, אם תבוא על כך חוות דעת חיובית מאת הממונה על עבודות השירות. הממונה מתבקש להחיש את מתן חוות דעתו. גזר דין משלים בעניינו של הנאשם 10, יינתן לאחר שתוגש חוות הדעת, ביום 16.8.06 שעה 12:00. ב. מאסר על תנאי למשך שנה. הנאשם לא ירצה עונש זה, אלא אם יעבור בתוך 3 שנים עבירה בניגוד לסעיף 47(א)(1) לחוק. על הנאשם 11 (מאיר פרץ): א. מאסר למשך 21 ימים. הנאשם ירצה עונש זה בעבודות שירות בבית החולים פוריה בעבודות אחזקה וסיוע, שירותים או מינהלה. שעות העבודה בימים א' עד ה' משעה 08:00 עד 15:30. הנאשם יתייצב לתחילת העבודה ביום 2.8.06 בשעה 08:00 בפני המפקח על עבודות שירות במפקדת גוש צפון, בבית סוהר חרמון. הנאשם מוזהר כי עליו לעמוד בתנאי הפיקוח וביקורות הפתע, וכי כל הפרה בעבודות השירות צפויה להביא להפסקה מינהלית ולריצוי העונש במאסר ממש. ב. מאסר על תנאי למשך שנה. הנאשם לא ירצה עונש זה, אלא אם יעבור בתוך 3 שנים עבירה בניגוד לסעיף 47(א)(1) לחוק. דיני חברותהגבלים עסקייםהסדר כובל