החלטה עניינה של בקשה זו במחלוקת אשר נפלה בין החייב ובין עו"ד בתפקידו כנאמן על נכסיו (להלן: "הנאמן"), בעניין היקף פרשנותו של סעיף 85(1א) לפקודת פשיטת הרגל (נוסח חדש) תש"ם-1980 (להלן: "הפקודה"). הכנ"ר בתגובתו תומך בפרשנותו של הנאמן. העובדות וטענות הצדדים 1. לחייב צבורים כספים בשבע פוליסות ביטוח חיים ובקופת גמל בסכום כולל של כ- 530,000 ש"ח, הנאמן מבקש להורות על העברת הכספים במלואם לקופת הנאמן על בסיס סעיף 85(א) לפקודה. וזאת לאחר שהסדר הנושים אשר הוצע ע"י החייב לא אושר. החייב טוען, כי כספים אלה אינם ברי העברה והם מוגנים במסגרת סעיף 85(1א) לפקודה, ועל כן ביהמ"ש מנוע מלהעבירם לקופת הנאמן. עוד מוסיף החייב וטוען כי נושיו "ישבו על הגדר" במשך 4 שנים וכאשר הוצע הסדר נושים מטעמו, התנגדו לו ללא כל הסבר. המסגרת הנורמטיבית 2. סעיף 85(1א) קובע כדלהלן : "הנאמן לא יפדה כספים המגיעים לחייב מכוח חברותו בקופת גמל כמשמעותה בסעיף 47 לפקודת מס הכנסה, אלא לאחר שקיבל את אישורו של בית המשפט לכך; בית המשפט רשאי להורות על פדיון הכספים האמורים, כולם או מקצתם, ובלבד שאם כספי קופת הגמל הינם למטרת קצבה, וטרם הגיע המועד לתשלומם כקצבה, לא יורה בית המשפט על העברתם לנאמן; בניגוד לכלל הקובע כי עם הכרזת החייב פושט רגל, נכסיו מוקנים לנאמן (סעיף 42 לפקודה), הרישא לסעיף 85(1א) הדן בסמכותו של הנאמן, קובע כי פדיון קופת גמל דורש את אישורו של ביהמ"ש. הסיפא לסעיף זה, קובע כי ביהמ"ש רשאי עפ"י שיקול דעתו להתיר לפדות את מלוא הסכום או חלקו. עם זאת, ביהמ"ש נעדר סמכות מלהתיר לפדות את קופת הגמל, מקום שמתקיימים שני התנאים המצטברים הבאים: א. קופת הגמל הנה למטרת קצבה. ב. טרם הגיע מועד התשלום. 3. סעיף זה, שהנו סוציאלי במהותו מהווה חלק ממאגר הוראות נוספות בפקודה (ראה סעיפים 86, 86א), המגבילות או מחריגות נכסים ברי החלוקה, מתוך מטרה להותיר לחייב אמצעי מחייה הוגנים וראויים. ואכן, סעיף 85(1א) מעניק שק"ד לביהמ"ש בהתאם למצבו הכלכלי והסוציאלי של החייב, לקבוע, האם יועברו כספי קופת הגמל או חלק מהם לקופת הנאמן. אולם, ביחס לקופת גמל למטרת קצבה בלבד בשונה מקופת גמל לתגמולים או לפיצויים, נקבע כי אין להקדים את פירעונה וזאת על- מנת שלא להותיר את החייב בפני שוקת שבורה ביום צאתו לגמלאות. קבע המחוקק, לפיכך, כי העברת כספי קופת הגמל למטרת קצבה או חלקם לנאמן תיבחן רק במועד תשלום הגמלה בהתאם למצבו של החייב באותה עת. זאת יובהר; המחוקק לא קבע כי כספי קופת גמל למטרת קצבה אינם שיכים לקופת הנאמן, כל שנקבע למעשה, הוא דחיית מימוש קופת הגמל עד ליום התשלום וזאת בשונה מקופת גמל שלא למטרת קצבה הניתנת לפדיון מוקדם בכל עת. פרשנות אחרת לפיה, קופת גמל למטרת קצבה אינה חלק מהנכסים ברי החלוקה לעולם, תוביל למצב בו החייב יחזיק בגמלה קצבה "שמנה" אשר תאפשר לו תנאי מחייה של שועי- ארץ, תוך הותרת נושיו מנגד בלא כלום. פרשנות מעין זו, נוגדת את תכליתו של הליך פשיטת הרגל. מן הכלל אל הפרט 4. אין כל מחלוקת בין הצדדים כי עסקינן בכספים העונים להגדרת קופת- גמל כמשמעותה בסעיף 47 לפקודת מס הכנסה. אשר על כן, יש לבחון, האם קופות גמל אלו של החייב הינם למטרת קצבה ואם הגיע מועד פירעונם. לשם בחינה זו יש להידרש לפרשנות המונח קיצבה כמשמעותו בתקנות מס הכנסה (כללים לאישור ולניהול קופות גמל), תשכ"ד-1964 "קיצבה" - תשלומים תקופתיים המשתלמים על ידי קופת גמל בהתאם לתקנותיה, לעמית-עצמאי או לעמית-שכיר לאחר פרישה מוחלטת או פרישה חלקית מעבודתו מחמת גיל, נכות או מחלה, או לשאיריו או לזכאים לכך לאחר מותו; 5. כאמור לעיל, לחייב קופת גמל ו-7 פוליסות ביטוח, נבחן אותן אחת לאחת: קופת הגמל- אינה קופה לקצבה באשר התשלום בה הנו חד- פעמי. זאת ועוד; הקופה נזילה וניתן היה לפדותה עוד בשנת 1998. פוליסות ביטוח חיים - מתוך 7 הפוליסות לביטוח חיים, ארבע מהם בערך כולל של 309,406 ש"ח, מאפשרות למבוטח אך ורק תשלום חד- פעמי ולפיכך אין הם בגדר קצבה. יתרת הפוליסות בסכום כולל של 125,866 ש"ח אשר טרם הגיע מועד פירעונם, מאפשרות למבוטח לבחור בין קבלת תשלום חודשי קרי קצבה לבין קבלת סכום חד- פעמי. הזכות לקבל סכום חד-פעמי, אינה עולה בקנה אחד עם הגדרת קופת גמל לקיצבה לפיה המדובר בתשלומים תקופתיים בלבד ללא כל אפשרות אחרת. פרשנות מצמצמת זו תואמת את הכלל הבסיסי בהליכי פשיטת רגל, לפיו כל רכושו ונכסיו של החייב עומדים למימוש לטובת נושיו. 6. מכל האמור לעיל עולה; כי המדובר בקופות גמל שלא למטרת קצבה, ועתה, על ביהמ"ש למצוא את האיזון הראוי ולקבוע מהו שיעור הכספים אשר יועבר לקופת הנאמן בהתאם למצבו של החייב. 7. סך הנשייה של החייב עומד על כ- 4 מיליון ש"ח כאשר בקופת הנאמן מצוי סכום זעום של 1,600 ₪. החייב בן 62, מטופל בתרופות, ללא נכסים, ונטול פוטנציאל השתכרות נוסף, כאמור בתגובת כנ"ר. מאידך גיסא, נכון להיום, החייב מתגורר עם אשתו בדירתה בשיכון בבלי בתל- אביב, נוהג ברכב השייך לאשתו, עובד ומשתכר כ- 4,000 ש"ח בחודש. 8. כאמור, הכלל הבסיסי קובע כי כל נכסי החייב עומדים לרשות נושיו, עם זאת לאחר ששקלתי העניין, ועל מנת להבטיח לחייב, הכנסה מזערית ליום "פקודה", הגעתי להחלטה כי יוותר בידי החייב סך של כ- 67,000 ₪. 9. סוף דבר; כספי החייב המנוהלים בקופת הגמל ובפוליסות הביטוח, למעט פוליסת ביטוח חיים מס' 700111254 בחברת הביטוח מגדל, יועברו לקופת הנאמן. 10. לאור נסיבות המקרה, אין צו להוצאות. פשיטת רגל