להלן פסק דין בנושא בקשה למתן צו כינוס: פ ס ק - ד י ן 1. ביום 22.12.02 הגיש החייב בקשה למתן צו כינוס ולהכרזתו כפושט רגל. בבקשתו הצהיר החייב על חובות בסך של 661,110 ₪ ל-63 נושים. ביום 31.3.03 ניתן צו כינוס על נכסי החייב ועל החייב הושת תשלום חודשי בסך של 800 ₪. 2. על פי חוות דעת הכונ"ר הוגשו כנגד החייב 25 תביעות חוב על סך כולל של 281,178 ₪. כנגד החייב נפתחו 86 תיק הוצל"פ, נערכה לו חקירת יכולת ותיקיו אוחדו. לאסיפת הנושים שכונסו במשרדי הכונ"ר התייצבו החייב ובא כוחו וכן ב"כ בנק לאומי אשר התנגד להכרזת החייב כפושט רגל. 3. מדו"כ הכונ"ר ומטיעוני הצדדים בפני מתברר כי החייב צעיר, יליד 1973, נשוי ואב לשני ילדים מחוץ לנישואין. החייב אינו עובד ומשתכר מקצבת הבטחת הכנסה בסך של 1,640 ₪ לחודש. גם אשת החייב אינה עובדת. בני הזוג הבהירו כי הורי האשה מסייעים להם רבות. בני הזוג מתגוררים בשכירות חודשית. החייב סובל מנכות בידו בשיעור של 27% ומתקשה לעבוד. 4. לחייב עבר פלילי בגין עבירות רכוש, לרבות שוד, והוא אף ריצה עונשי מאסר ממושכים. לגרסת החייב הוא פתח החייב של מכירת כלי-בית ומתנות ברחוב העצמאות בחיפה. היוזמה לפתיחת העסק היתה של חבר בשם יוסי ביטון אשר ארגן את כל החנות. בחקירתו בפני הכונ"ר הבהיר החייב כי באותה עת היה מכור לסמים ואת מרבית זמנו בילה בקומה השניה של החנות שם עישן סמים. 5. החייב מספר כי יום אחר הגיע לחנות והתברר לו כי כל המלאי נגנב. החייב הוסיף וטען כי בדיעבד התברר כי נפל קרבן לתרמית מצדו של מר ביטון. מיד לאחר הפריצה נעלם אותו ביטון. התברר כי שיקים מחשבון החייב נחתמו על ידי ביטון וחולקו לספקים. החייב לא הגיש תלונה במשטרה ולא פעל כנגד אותו ביטון לדבריו בשל חששו מאת ביטון וחבר מרעיו וכן בשל היותו מכור לסמים. לדבריו: "הייתי לוקח אקסטות, טריפים והראש שלי לא היה באדמה". 6. סעיף 18ה (א)(2) לפקודה הוא הסעיף המרכזי בעת הדיון בבקשת חייב להכרזתו כפושט רגל כך קובע הסעיף: "(א) בית המשפט יחליט, בתום הדיון בבקשת פשיטת הרגל ולאחר שהוגשה לו חוות דעת הכונס הרשמי, אחת מאלה: (1) ... (2) לדחות את הבקשה, אם שוכנע כי הוגשה שלא בתום לב, במטרה לנצל לרעה את הליכי פשיטת הרגל, או כי החייב יכול לפרוע את חובותיו;" לפיכך נקבע כי "השאלה העיקרית העומדת לפני בית המשפט בדונו בשאלה האם להכריז את החייב פושט רגל לפי בקשתו היא האם פעל בתום לב" ( ש. לוין וא. גרוניס, פשיטת רגל- מהדורה שנייה, עמ' 169). התשובה לשאלה זו מחייבת בדיקת שתי תקופות שונות; הראשונה תקופת יצירת החובות; והשנייה התנהגות החייב לאחר תחילת ההליכים לאכיפת החיובים לרבות הגשת הבקשה לפשיטת רגל. 7. כאשר בוחנים את התנהגות החייב בעת יצירת החובות ולאחר מכן שומה עלינו לשוות לנגד עינינו את תכליתם של הליכי פשיטת הרגל. לאחרונה ניתן פסק דין מקיף ומפורט בית המשפט העליון במסגרת ע"א 6416/01 בנבנישתי נ. כונס הנכסים - פסק דין מיום 4.5.03 דינים עליון סד 359. באותו מקרה דן בית המשפט בשיקולים למתן צו כינוס. הנשיא ברק פרט את תכליתם של הליכי פשיטת הרגל כדלקמן: "מקובל לקבוע כי הליכי פשיטת הרגל מיועדים למלא אחר שתי תכליות עיקריות: האחת, כינוס נכסי החייב וחלוקתם בין נושיו בדרך הזולה, המהירה היעילה והשווה ביותר (ראו ע"א 92/76 בן ציון נ' מדינת ישראל, פ"ד לא(1) 164, 166). תכלית זו מקבלת משנה תוקף לאור ההגנה החוקתית על זכות הקניין (סעיף 3 לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו). לשם שמירה על קניינו של הנושה ופרעון החובות המגיעים לו אין די לעיתים בהליכי הוצאה לפועל ויש הכרח באמצעי קיצוני יותר - הוא הליך פשיטת הרגל. אולם, לצד תכלית זו קיימת התכלית השניה, שעיקרה לאפשר לחייב שאיתרע מזלו ואינו מסוגל לשלם את חובותיו לפתוח דף חדש בחייו על ידי קבלת הפטר מן החובות. לא פעם יעדיף חייב את המחיר של פשיטת הרגל על פני ההליכים האחרים המופעלים כנגדו לשם גביית חובו (ראו א' פרוקצ'יה, "פשיטת רגל על פי בקשת חייב", הפרקליט ל' (תשל"ו) 271, 272). אכן, חייב עלול להיות נרדף על ידי נושיו במסגרת ההוצאה לפועל וכן "עשוי להיקלע לפעמים שלא בטובתו למצבים המקשים עליו לתפקד וקיים אינטרס חברתי לאפשר לו בנסיבות מתאימות לחזור לפעילות כלכלית נורמלית תוך שמיטת חובותיו" (ראו לוין וגרוניס הנ"ל, בעמ' 24 וכן: ע"א 4892/91 אשכנזי נ' כונס הנכסים, פ"ד מח(1) 45, 55). אשר על כן צויין כי "אילולא היו קיימים הליכי פשיטת רגל, צריך היה להמציאם למטרה זו, להציל אסיר מידי אוסריו" (ע"א 501/67 הכנ"ר נ' ולנסי ואח', פ"ד כב(1) 23, 28)". לאור תכלית שנייה זאת שנועדה לאפשר לחייב לפתוח דף חדש בחייו יש לבחון האם התנהגותו של החייב שהביאה אותו למצבו הכלכלי הנוכחי הינה כזאת אשר מצדיקה או שוללת את מתן הצו. 8. השיקולים שינחו את בית המשפט בעת בדיקת התנהגותו של החייב בעת הסתבכותו הכלכלית הינם שונים ומגוונים וקשה לתחמם ברשימה סגורה. כך בית המשפט ישקול אם החייב נהג בתום לב כלפי נושיו בעת יצירת החובות או שמא נהג בחוסר איכפתיות כלפי הנושים תוך סיכון כספם במודע. בית המשפט ייבחן האם נפלה אי חוקיות בפעילות החייב שהביאה להתמוטטותו הכלכלית והאם חובותיו נעוצים באותה אי חוקיות. יש לזכור כי לא כל פעולה אי חוקית של החייב ואפילו לא כל ניהול עסק לא חוקי ייחשבו כהתנהגות חסרת תום לב ביצירת החובות ( ראה ע"א 6416/01 הנ"ל). בית המשפט יימנע מלהעתר לבקשת חייב אם נהג מתוך כוונה לברוח מנושיו תוך הסתרת נכסיו והצגת מצגי שוא בפניהם ( ע"א 149/90 קלאר נ. כונס הנכסים הרשמי, פד" מה (3) 61). חייב אשר נמנע מלעשות פעולות מינימליות כדי למנוע את התדרדרותו ואשר לא ניצל את אפשרויותיו לקבלת כספים ונכסים לשם פירעון החובות עלול למצוא כי התנהגות זאת תחשב כחסרת תום לב (ע"א 5178/92 סמי ואיטה אליהו נ. כונס הנכסים הרשמי, פד"י מט (1) 435). וזאת כאמור רק רשימה חלקית. 9. כאמור גם התנהגות החייב במהלך הליכי פשיטת הרגל ותום לבו בשלב זה ייבחנו גם הם. חייב אשר לא גילה את כל נכסיו בדוחו"ת שהגיש, נמנע מהתייצבות לחקירה או נמנע מהצגת מסמכים שנדרשו ממנו לא ייחשב כתם לב. גם חייב אשר המשיך לצבור חובות במהלך הליכי פשיטת הרגל מבלי ליידע את נושיו בדבר מצבו ייחשב כחסר תום לב. חייב אשר נמנע מלשלם את התשלומים שהוטלו עליו על ידי בית המשפט במסגרת צוו הכינוס עלול לגלות שהתנהגות זו תביא לביטולו של הצו והימנעות ממתן צו להכרזתו כפושט רגל. חייב אשר לא מנצל את יכולתו הכלכלית נמנע מלהתפרנס ויושב בביתו בשב ואל תעשה על חשבון נושיו ייחשב גם הוא כחסר תום לב ( ע"א 5178/92 הנ"ל וע"א 4892/91 אשכנזי נ' כונס הנכסים הרשמי, פ"ד מח(1) 45, 58). פגיעה בחובות הגילוי המוטלות על החייב בעת הגשת הבקשה, כמו הסתרת נכסים, הסתרת עובדות רלבנטיות לבחינת טיב ההסתבכות וכו' אף היא עשויה להיחשב כחוסר תום לב (ראה ע"א 149/90 הנ"ל עמ' 66) כל אלו הינן רק דוגמאות להתנהגויות אשר עשויות להישקל על ידי בית המשפט בעת בחינת תום לבו של החייב וכמובן שבית המשפט ייבחן נסיבותיו של כל מקרה ומקרה שבא לפניו. 10. ב"כ הכונ"ר מתנגד לבקשת החייב וחושד כי החייב עצמו היה שותף לתרגיל "עוקץ" ביחד עם אותו ביטון. עמדה זו של הכונ"ר אינה נראית לי סבירה שהרי לו החייב היה שותף ל"עוקץ" הרי שמרבית החובות היו צריכים לנבוע מהעסק אך כפי שראינו מרבית החובות הינם בשל צריכה פרטית של החייב. טענה נוספת שהעלה הכונ"ר בחוות הדעת ובדיון הינה כי החייב אינו עושה כל מאמץ להקטין את חובותיו. מדובר באדם צעיר שאינו עובד. גם אשת החייב אינה עובדת. עוד נטען כי החייב אינו משלם את התשלומים שהושתו עליו במסגרת הליכים בתיק זה. 11. כאמור לדיני פשיטת הרגל שתי תכליות שאחת מהן הינה מתן אפשרות למי שנקלע להסתבכות כלכלית לפתוח "דף חדש בחייו". החייב שבפני הסתבך בחובות כאשר היה נתון להשפעת סמים. יתכן שמאדם נורמטיבי היינו מצפים להתנהגות אחרת בניהול העסק ובמיוחד לאחר מעשה פריצה וגניבה, אך אין להתעלם ממצבו המיוחד של הנאשם ומהתמכרות לסם. מטיעוני הצדדים מתברר כי הנאשם פנה להליכי גמילה מסמים. לפני מספר חודשיים סיים עונש של מבחן טהור בהצלחה. הנאשם נישא לאישתו הנוכחית לאחר שהסתבך בסמים ובחובות. לדבריה היא מצאה אותו כאשר ישן בחדרי מדרגות. הורי האישה הם שמנסים להעלות את החייב ואישתו על דרך חיים נורמטיבית ומסייעים להם כלכלית. 12. בנסיבות אלו, דומה שדחיית בקשת החייב והשארתו להתמודד בעצמו עם נושיו הרבים לא רק שלא תועיל לנושים אלא אף עלולה לדרדרו חזרה למעגל הסמים ממנו הוא מנסה להחלץ. בחברה אשר מבקשת לסייע בשיקום מכורים לסמים ומבקשת לדאוג שכל חבריה ישובו לחיים נורמטיביים, עלינו לשקול גם מתן סיוע למי שהסתבך בחובות בתקופת התמכרותו. בחינת ההתנהגות בעת ההסתבכות הכלכלית אינה יכולה להתעלם ממצבו המיוחד של הנאשם והרקע האישי שהביאו לכלל ההסתבכות לרבות התמכרותו לסמים. 13. על רקע כל אלו, דומה שהשיקול השיקומי מחייב להעתר לבקשת החייב ולהכריזו כפושט רגל. שיקומו של החייב האישי והכלכלי הוא גם אינטרס הנושים שהרי שיבתו לעולם הסמים בודאי שלא תסייע לנושים להפרע. רק אם החייב יוכל אט אט לשוב לחיים נורמטיביים יתכן ויוכל לגייס סכומים כלשהם לתשלום חובותיו. 14. אשר על כן, הנני נעתר לבקשה ומכריז על החייב כפושט רגל. כמו כן, הנני קובע כי החייב ישלם תשלום חודשי בסך של 150 ₪ בלבד. חובות העבר יחושבו על פי סכום זה והחייב ישלם פרט לתשלום החודשי השוטף גם סך של 100 ₪ מדי חודש לשם סילוק חוב הפיגורים. צו כינוסצוויםכינוס נכסים