עבירת מחשב - מאסר

האם ניתן לקבל עונש מאסר על עבירות מחשב ? מה העונש על הפצת וירוס מחשבים ? להלן גזר דין בנושא עבירת מחשב - מאסר: גזר דין 1. נגד הנאשם הוגש כתב אישום, בו נטען כי הנאשם עבר עבירה לפי סעיף 6(ב) לחוק המחשבים, תשנ"ה - 1995. על פי הסדר טיעון, שנעשה בין הנאשם והתביעה, הודה הנאשם בעובדות המפורטות בכתב האישום, והצדדים ביקשו שיוטל על הנאשם לרצות שישה חודשי מאסר בעבודות שירות, ובנוסף יוטלו עליו מאסר על תנאי וקנס כספי. 2. סעיף 6 לחוק המחשבים, שכותרתו "נגיף מחשב", קובע לאמור: "(א) העורך תוכנה באופן שהוא מסגלה לגרום נזק או שיבוש למחשב או לחומר מחשב בלתי מסויימים, כדי לגרום שלא כדין נזק או שיבוש למחשב או לחומר מחשב, מסויימים או בלתי מסויימים, דינו - מאסר שלוש שנים. (ב) המעביר לאחר או המחדיר למחשב של אחר תוכנה אשר סוגלה לגרום נזק או שיבוש כאמור בסעיף קטן (א), כדי לגרום שלא כדין נזק או שיבוש כאמור, דינו - מאסר חמש שנים." 3. הנאשם עבד ברשות לפיתוח אמצעי לחימה ("רפא"ל") בתפקיד מנהל מערכות מחשבים תיב"ם (תכנון באמצעות מחשב), ופרש מעבודתו בתחילת חודש ספטמבר 1996. בתאריך 24.9.96 בשעות הבוקר, לאחר שכבר פרש מעבודתו ב"רפא"ל", עבד הנאשם ליד אחת מתחנות המחשב, ודרכה החדיר למחשב ה"שרת" תוכנה שכינה אותה בשם "kk". תוכנה זו אמורה היתה לפעול בתאריך 29.9.96 בשעה 21:00 בערב, ונועדה למנוע את הפעלת מערכת ה"תיב"ם", למחוק קבצי מחשב שונים ולגרום נזק מתמשך למערכת "התיב"ם" ולפרוייקטים של "רפא"ל". התוכנה כללה בין היתר פקודה שנועדה לטשטש את עקבותיה, כך שלא ניתן יהיה לגלותה. למרבה המזל, בטרם "התעוררה" התוכנה לפעול את פעולתה, גילתה הגב' ע"ק, שהחליפה את הנאשם בתפקידו, כי למחשב השרת הוחדרה תוכנה, וביטלה את הפקודה שאמורה היתה לעורר את התוכנה מתרדמתה. 4. התובע טען בפני, כי העבירה שביצע הנאשם היא עבירה חמורה, שהמחוקק קצב לצידה עונש של חמש שנות מאסר, וכן הביא בפני את עמדת התביעה, כי בעבירה מסוג זה יש לנהוג עם הנאשם ביד קשה. יחד עם זאת, הוסיף התובע וטען, כי בהתחשב בעברו הנקי של הנאשם, הודאתו במעשה שעשה, חרטתו ובכך שהנזק נמנע, הסכימה התביעה להסדר הטיעון שנעשה עם הנאשם. לעומת טענות אלה, טענה בפני ב"כ הנאשם, כי הנאשם פעל מתוך מצב של "איבוד שליטה", ועשה את שעשה מתוך "שובבות עד כדי טיפשות", כלשונה, כדי להוכיח את חשיבותו למערכת. עוד הוסיפה ב"כ הנאשם והזכירה, כי בסופו של דבר התוכנה שהחדיר הנאשם למחשב השרת, לא גרמה לנזק. 5. הנאשם בן 43 שנים, נשוי ואב לשלושה ילדים, גילאי 11, 17 ו- 21 שנים, ופרש מעבודתו ב"רפא"ל" במסגרת הסכם לפרישה מוקדמת, וזכה בפיצויי פרישה. על פי הסדר הטיעון שנעשה בין הצדדים, ביקשתי לערוך תסקיר שירות המבחן בעניינו של הנאשם. בתסקיר פורטו קורות חייו של הנאשם והמשברים שעבר מאז פטירת אימו בעת שהנאשם היה בגיל 19 שנים. לדעת שירות המבחן, "מדובר בבחור בעל ערכים נורמטיביים בדרך כלל שכנראה איבד בארוע זה את עשתונותיו", שזכה להערכה, להוקרה ולתעודות הצטיינות בעבודתו ב"רפא"ל", ונראה שהבין את ההשלכות ההתנהגותיו של המעשה שעשה ואת חומרתן. לדעת שירות המבחן, הנאשם למד את הלקח לעתיד. בסיפא לתסקיר ממליץ שירות המבחן להטיל על הנאשם עבודות לתועלת הציבור, ואציין, כי לאור המלצה זאת פנתה ב"כ הנאשם וביקשה מב"כ המאשימה לשנות את הסדר הטיעון, אך בקשתה סורבה, ולדעתי - בצדק סורבה ! 6. אנשים המפעילים מחשבים, יודעים כי קיימות כיום תוכנות רבות העלולות לפגוע בפעולתם התקינה של המחשבים או בקבצי המידע האגורים בהם. יש והתוכנה מיועדת לפגוע במחשבים לא מסויימים, והיא מופצת באמצעים מגנטיים שונים או באמצעות רשתות מחשבים, ויש שהתוכנה מיועדת לפגוע במחשב מסויים, כפי שארע במקרה שלפנינו. הגם שכותרת סעיף 6 לחוק המחשבים היא "נגיף מחשב", הרי שהסעיף נועד לחול על סוגים שונים של "תוכנות מרושעות" ((Malicious Softwares, ובכללן כאלה המכונות "Trojan horses", "Logic Bombs","Worms" , "Viruses" ו- "Stealth viruses" (וראה: (Jim Grable, Criminal Culpability of Virus Writers and Better Ways to Beat Them at Their Own Game, Computers and the Law, Spring 1996, . buffalo .edu/ Complaw/ CompLawPapers/ grable.html). פגיעתן של תוכנות מסוגים שכאלה עלולה לעיתים להיות פגיעה קשה, באשר הן עלולות להרוס קבצי מחשב בהם אגור מידע חשוב, שיהיה קשה או בלתי אפשרי לשחזרו. מכאן, שלא בכדי קבע המחוקק, כי אדם שהחדיר תוכנה שכזאת למחשב של אדם אחר, יהיה צפוי לעונש כבד. 7. טבעה של העבירה לפי סעיף 6 לחוק המחשבים, שהיא מבוצעת על ידי אנשים בעלי דפוסי התנהגות נורמטיבית, שרכשו השכלה ויש בידם אמצעים לרכוש מחשב, והם פועלים תוך ניצול הידע המיוחד והכלים המתוחכמים שברשותם, כדי לשתול תוכנה מרושעת והרסנית במערכת הזכרון של מחשב פלוני, תוכנה שתתעורר במועד מוגדר ותבצע את פעולתה ההרסנית, ולפעמים אף תשכפל את עצמה "ותדביק" מחשבים אחרים. לא יהיה זה נועז להניח, שמאפייניו של העבריין הפוטנציאלי, בעבירה לפי סעיף 6 לחוק המחשבים, עמדו לנגד עיני המחוקק בעת שקצב את העונש שלצד עבירה זאת, ועל כן אין מקום ליתן משקל רב לטענה, שהנאשם הינו בעל דפוסי התנהגות נורמטיבית, שהרי טעם זה הובא כבר בחשבון על ידי המחוקק. 8. בעידן הנוכחי, הפך המחשב לכלי המשמש אנשים וארגונים רבים, ומספר האנשים המיודדים עם המחשב, הולך וגדל מידי יום ביומו. על כן, יהיה זה ראוי ונכון, שבתי המשפט ישתמשו באופן נמרץ ונחרץ בכלים שהמחוקק העמיד לרשותם, כדי להגן על אלה העושים שימוש תמים ונכון במחשב, מפני אלה העושים בו שימוש מרושע. יש איפוא להבהיר לכל מי שמבקש לכתוב "תוכנה מרושעת", להחדיר תוכנה שכזאת למחשב כלשהו או לעשות במחשבו שימוש מרושע אחר, כי בית המשפט לא יקל עמו בדין כאשר יתפס בכף, וגלגול עיניים תוך טיעון, שהמעשה נעשה כמעשה קונדס על ידי אדם בעל דפוסי התנהגות נורמטיביים, לא יועיל. מי שיעשה שימוש מרושע במחשבו, ימצא את מקומו במקום בו מצויים אנשים שעשו מעשים מרושעים, מורחק ממחשבו ומנוע מלחזור על מעשיו המרושעים, לפחות למשך תקופה מסויימת. 9. ככל שהדברים אמורים במקרה שלפני, הרי שלא נעלם מעיני כי "התוכנה המרושעת" שהחדיר הנאשם למחשב התיב"ם ב"רפא"ל" לא נועדה "להדביק" מחשבים של אנשים תמימים מחוץ לארגון זה, ואולם, מאידך, יש לזכור כי גאוות "רפא"ל" ועובדיה על כך שהם עושים למען בטחון מדינת ישראל. על כן, המסקנה הפשוטה המתבקשת היא, שבמעשהו יכול היה הנאשם לחבל בצורה עקיפה בבטחון המדינה, ואין זאת אלא נסיבה לחומרה, המגמדת את כל הנסיבות המקילות אותן ניתן לשקול לזכות הנאשם. בהערת אגב אציין, כי נסיבה מחמירה זאת, רלבנטית גם לגבי כל אדם אחר המחדיר למחשב כלשהו תוכנה נגיפית, היינו - תוכנה המסוגלת ל"הדביק" מחשבים אחרים, שכן התוכנה יכולה למצוא את דרכה דרך רשתות התקשורת השונות גם למחשבים בהם אגור מידע המשמש לבטחון המדינה. 10. לא בלי היסוסים החלטתי לאמץ את הסדר הטיעון, ואלמלא הסדר הטיעון הייתי מטיל על הנאשם עונש כבד מהעונש עליו הוסכם בין הצדדים, וזאת כדי להציב את רף הענישה בעבירה זאת בגובה הנראה לי כמבטא בצורה נכונה הן את החומרה שיש לייחס לעבירה זאת, והן את הצורך להגן על משתמשי מחשב תמימים מפני משתמשי מחשב מרושעים. הנימוק העיקרי שהביא אותי לקבל את הסדר הטיעון היה, שלמיטב ידיעתי, זאת ההרשעה הראשונה בישראל בעבירה לפי סעיף 6 לחוק המחשבים, וסברתי שלא יהיה זה נכון, בהרשעה הראשונה, להחמיר עם הנאשם יותר משדרשה התביעה. יחד עם זאת, אם הארכתי בגזר דין זה, לא היה זה אלא כדי לשלוח מסר ברור וחד משמעי, לכל מי שמבקש לעשות שימוש מרושע במחשבו. 11. סופו של דבר, שהנני מחליט כדלקמן: (א) הנני דן את הנאשם לשמונה עשר חודשי מאסר, מתוכם 6 (שישה) חודשי מאסר לריצוי בפועל, ויתר 12 (שניים עשר) החודשים לריצוי על תנאי, והתנאי הוא שבמשך שנתיים מהיום לא יעבור הנאשם עבירה לפי סעיף 6 לחוק המחשבים, תשנ"ה - 1995. (ב) הנני דן את הנאשם לתשלום קנס בסך 10,000.- ש"ח או חודשיים מאסר תמורתם. הקנס ישולם בארבעה תשלומים שווים, בסך 2,500.- ש"ח כל אחד, שהראשון להם ישולם לא יאוחר מיום 10.4.98 והיתר לא יאוחר מכל 10 בחודש שלאחר מכן. (ג) מזכירות בית המשפט תפנה לממונה על עבודות שירות, ותבקש חוות דעתו בעניינו של הנאשם, ולאחר קבלת חוות הדעת אשקול, האם יש מקום להורות, שעונש המאסר בפועל שהוטל על הנאשם כאמור בסעיף קטן (א) שלעיל, ירוצה על ידי הנאשם בעבודות שירות. מחשבים ואינטרנטמאסר