להלן גזר דין בנושא הפצת וירוס מחשב: גזר דין האישומים ומהלך המשפט הנאשם הואשם בכתב האישום בביצוע עבירות של עריכת נגיף מחשב והעברת נגיף מחשב, לפי הסעיפים 6 (א) ו-6 (ב) לחוק המחשבים, תשנ"ה 1995. מתברר כי בסוף שנת 1998 הועמדה חברתו של דאז של הנאשם, חיילת ששירתה בבה"ד 7, לדין משמעתי ונידונה על ידי מפקדה לעונש של ריתוק. בעקבות הריתוק הזה הציע לה הנאשם לנקום במפקד על ידי החדרת תוכנת מחשב, וירוס מסוג "סוס טרויאני", למחשבי הבסיס, כך תפגע התוכנה בקובצי הנתונים שבהם. לאחר שהסכימה לרעיון, כתב הנאשם, במהלך חודש דצמבר 1998, תוכנת מחשב, שהוכנה כך, שלאחר הפעלות אחדות, תחל למחוק קבצים במחשב. במקום הקבצים האלה יוצרת תוכנת הוירוס קבצים חדשים, זהים, לכאורה, אך, בפועל, ריקים. את הקבצים המקוריים הופכת התוכנה לבלתי-נגישים ובנוסף, מוחקת גם קובצי מערכת מרכזיים. הנאשם מסר לטניה דיסקט, אליו העתיק את התוכנה והסביר לה את דרך פעולתה, כדי שתוכל להחדירה למחשבי הבסיס, במטרה לגרום נזק או שיבוש לקבצים שבהם. בסוף חודש דצמבר 1998 החדירה טניה את התוכנה ל-15 מחשבים בבסיס וכתוצאה מכך נגרם להם נזק ניכר, כולל לתיפקודה של מערכת המחשבים בבסיס, כך נפגע תיפקוד הבסיס למשך כחודש ימים. במשפט כפר הנאשם באשמות וההגנה ניהלה משפט זוטא לעניין קבילות הודאותיו במשטרה. טענות ההגנה נידחו בהחלטה שנתתי בה פירטתי את תמצית נימוקי. בסיום פרשת התביעה החליט הנאשם להודות בעבירות שיוחסו לו והבהיר, כי במעשיו ביקש לפגוע במחשב של מפקדה של חברתו וכך לנקום בו בשל ריתוקה למחנה. הנאשם הורשע על פי הודאתו בשים לב לכך, נתיימר הצורך להרחיב את תמצית נימוקי ההחלטה במשפט הזוטא. הנסיבות האישיות לבקשת הנאשם הזמנתי תסקיר מטעם שירות המבחן, בתסקיר פורטו הנסיבות האישיות, קורות החיים ותולדות משפחת הנאשם. מאלה מתברר, כי הנאשם כבן 26 שנים, עלה ארצה עם משפחתו בשנת 1991 מברית-המועצות דאז. הוא סיים 14 שנות לימוד ושירת שירות מלא בצה"ל. המדובר בצעיר נורמטיבי בהתנהגותו, שזו לא הסתבכותו היחידה בפלילים, לדעת שירות המבחן היה נתון, בשעת ביצוע מעשיו, בסערה רגשית שהייתה קשורה במערכת היחסים עם חברתו. הנאשם מופנם וסבל מקשיים בקשריו עם הסביבה, מה שייצר הצטברות כעסים ותחושת זעם כלפי הסביבה, שנתפסה אצלו כעוינת. תחושות אלה באו, כך נראה בעיני שרות המבחן, לביטוי בעבירות אותן ביצע. טניה, חברתו דאז, נתנה את הדין בגין מעשיה, לאחר שהודתה בהם ונידונה בבית דין צבאי ל-9 חודשי מאסר בפועל , בצירוף מאסר מותנה. ימים אחדים לאחר שחרורה מן המאסר נהרגה טניה בתאונת דרכים . הנאשם רואה עצמו כמי שאחראי למותה והוא נמצא בטיפול פסיכולוגי על רקע מצוקתו הנפשית. כיום עובד הנאשם, המתמחה בנושאי המחשב, בחברת תדיראן וזוכה להצלחה ולהערכה רבה. על יסוד אלה ממליצה קצינת המבחן, שנשאת דברים בבית המשפט ודיברה גם על סיכונים אובדניים בעבר, לשקול ביטול הרשעות הנאשם, למרות חומרת העבירות. בסיכומו של ענייןממליצה היא להעמידו בפיקוח השירות ובהטלת של"צ, אם בית המשפט יראה מקום לענישה קונקרטית. טיעוני הצדדים התובעת שמה דגש על חומרת העבירות שבענייננו, כולל הנזק הרב שנגרם, בפועל למחשבי הבסיס. לדעתה, היה הנאשם הכוח המניע מאחורי טניה חברתו, שבלעדיו ובלא התוכנה שהכין, לא הייתה מצליחה לגרום את הנזק שנגרם. מתוך הפנייה לפסיקה המועטת הקיימת בעבירות אלה, עתרה התביעה להטלת מאסר בפועל משמעותי על הנאשם, בנוסף למאסר מותנה. הסניגור שם את הדגש על נסיבותיו האישיות של הנאשם, כולל השבחים להם זכה בעת שירותו הצבאי ובעבודתו, כפי שהם באים לכדי ביטוי בתיעוד שהגיש, אי-אפשר, כך הסניגור, לייחס לנאשם את התוצאות הנזקיות הקשות למחשבי הבסיס, כי יש מקום לבטל את הרשעת הנאשם, משום רצינות העבירות. עם זאת סבור הוא, כי יש להסתפק בענישה הרתעתית לעתיד, שכן הפגיעה הצפויה לנאשם, אם יוטל עליו מאסר בפועל, קשה לאין-ערוך, מן המעשים שהוא אחראי עליהם. הנאשם עצמו חיכה על מסא של עשיית המעשים. גם הוא המעיט מאחריותו וסיפר, כי לא נתכוון לתוצאות שהתרחשו בבסיס. ברירת השיקולים עבירות המחשב הן עבירות של העת האחרונה, העידן המודרני, עם התפתחות הטכנולוגיה החלה התפתחות רבה בתחום המחשב והשימוש שבו. כך במחשב האישי וכן ברשתות מחשבים ובמערכות ענק המופעלות באמצעות מחשבים. אלא שמחשבות הזדון והרשע לא פסחו גם על התחום הזה. ככל שנתפתחה הטכניקה המחשבתית, כך גם הטכניקות, שמטרתן להשחית ולפגוע, פיתוח תוכנות, שתכליתן פגיעה במערכות מחשבים ובקובציהם, הפכו להיות נגע של ממש. חדירות למחשבים באמצעים שונים, נעשו לתופעה. ככל שגוברת התלות של החברה במדינות שונות במחשב, כך מתעצמים נזקים, בעת הפגיעות למיניהן, במאגרים שבו. וככל שמדינה בשימושים בטכניקות המחשב, כך גם הסיכונים לשיבושי מערכות בעת הפגיעה בהן. מה שמדאיג הוא, שאיו רואים, תמיד, את התדירות האלה ואת הפיתוחים להשחית, בעברינות, פשיעה של ממש. אפשר והדבר כך מחמת שהמעורבים בפשיעה הזו הם אנשים מן הישוב, מוכשרים ומשכילים, בעלי ידע וכישורים. אין המדובר בעבריינים הפליליים הרגילים. המעשים מבוצעים באלימות קשה, שאנו מורגלים לראותה כרוכה בעבירות אחרות. הנזקים אינם נראים לעין בפני כל. קשה לדמותם ולהעריך את תוצאותיהם והשלכותיהם.כערטילאי, באופן שאדם מן היישוב, אזרח רגיל, שאין ידו במומחיות המחשב, וכישוריו, בהקשר זה, דלים, יתקשה לתפוס את מלוא היקפם. אפשר וההמעטה בהערכת חומרת הפשיעה הזו מקורה גם בכך שעברייני המחשב מפעילים ביטורים אינטקלטואליים , מעוררי הערצה, לעיתים, עד כדי סינוור הראייה הנכונה את מעשיהם והקהיית החריפות הממשית שלהם. את הראייה הזו צריך לשנות. את התפיסה שאינה רואה בעבירות המחשב, פשיעה של ממש, צריך להכחיד, ממש כפי שיש לבער את הפגיעות בקניין הרוחני, שגם שם, למרבית הצער, הציבור הרחב אינו נוטה לראותן במלוא חריפותן. קשה לקבל את דברי הנאשם על כך שלא היה עד לתוצאות שהתרחשו בפועל, וכי לא העריך לאן יגיעו דברים. אפשר, אמנם, ולא התכוון לפגיעה ב-15 מחשבים בבסיס. עם זאת, על פי הידע שלו וכישוריו, צריך היה לדעת, כי הפגיעה אפשרית במחשבים אלה, במיוחד כשחברתו עשויה הייתה שלא להסתפק במחשבו של המפקד. דבריו הממעיטים של הנאשם בבית המשפט, בכל הנוגע לתדהמתו אודות הדרך שבה נקטה חברתו המנוחה לפגיעה במספר רב, יחסית, של מחשבים בבסיס, לא נשמעו, באוזני, כנים. יותר משהופתע, בשעתו, בעניין זה, הוא הופתע ממעצרה של החברה בידי חוקרי מצ"ח ומכך שאלה,עם חוקרי המשטרה, הגיעו אליו במהירות יחסית. כך יש לראות את הדברים גם מחמת התכחשותו למעשיו במרבית שלבי החסירה ובעת שכפר בהם בבית המשפט. חוששני, כי מותה של טניה, עדה מטעם נתביעה, עם כל ההשלכות הקשות שלו על הנאשם, היה לו מקום גם בכפירה, בשעתו, בבית המשפט. מכל מקום, אדון את הנאשם ואגזור את דינו בהתבסס על מה שהודה בו בבית המשפט. ואף זה, אוסיף, קשה ומכביד למדי. חוששני, כי אי-אפשר למסור את הנאשם מבלי להשית עליו מאסר משמעותי. בוודאי שיש לדחות את הצעת שירות המבחן, שאיננה במקומה, אף איננה תואמת את הנסיבות. אין לשכוח, אבי החטאת היה הנאשם. אלמלא יציר כפיו ומחשבתו, לא היה ניזק, למצער, מחשבו של המפקד ומערכת המחשבים בבסיס לא הייתה מושבתת לימים ארוכים. לולא הרעיון אותו יזם והוציא אל הפועל הנאשם, לא הייתה הפגיעה הזו באה אל העולם. וכאשר המדובר במחשב צבאי, בטחון המדינה ממש, החומרה גוברת. אינני יכול להסכים לגישה המוצעת על ידי שירות המבחן, לפיה התקשה הנאשם לפעול, בשעת מעשה, בשיקול דעת, מחמת היותו בסערה רגשית על רקע ריתוקה של חברתו למחנה. אין המדובר בפעולה רגעית ובעשייה מהירה שאינה מותירה זמן למחשבה ולשיקול דעת. זהו מעשה מתוכנן בקפדנות, שהצריך פעולה מורכבת, במהלך זמן של ממש. אין כאן כישלון רגעי בשבריר של זמן. יש כאן מחשבה שקולה עם ביצוע מתוכנן, זדון של ממש. בנסיבות אלה אינני רואה מדוע יש להקל, במידה משמעותית, בעונשו של הנאשם לעומת העונש שהושת על חברתו המנוחה. הגם שאין לראות בו את האחראי הישיר למלוא התוצאות הנזקיות (שאינן מיסודות העבירות בהן הורשע), כפי שנגרמו על ידה, יש להטיל עליו את האחריות לעצם הביצוע, שכן בלעדיו, דבר לא היה קורה. הוא אחראי ליצירת האפשרויות, שבאמצעותה נגרמו מלוא התוצאות. עם זאת אין בעניינו המאפיינים המחמירים של חייל, הפוגע במו ידיו במחשבי יחידתו שלו. הצורך בהרתעה, כולל הרתעת הרבים נחוץ. בית הדין הצבאי אמר בתיק מט 56/99 (עניינה של טניה) את דברו אודות התגובות העונשיות הנחוצות, כדי לקבוע מרמה ברורה להרתעת הרבים. כך אמר כב' השופט י. כהן ב-ת.פ. (חיפה) 8243/97 מדינת ישראל נ. גיל פז, בעת שקיבל הסדר טיעון, בהיסוס רב, על פיו גזר על עבריין מחשב מסוג דומה, מאסר בפועל לריצוי בעבודות שירות. אף אני אמרתי מילים אודות הצורך לענוש באופן ממשי להרתעת העבריין ולהרתעת הרבים, כתחום שנותר עדיין פרוץ, ראה ב-ת.פ. (ת"א) 12360/97 מדינת ישראל נ. נתנאל שפירא. כדי להדביר את העבריינות הזו, צריך לנקוט ביד קשה. כך ראה אותה המחוקק. בקובעו את הענישה לצידה, וכך יש לראותה בעת גזירת הדין. הענישה מתוך העדפת האינטרס הציבורי, שיש בו צורך מובהק של הרתעה, אף גמול על מעשיו הרעים, החלטתי לגזור על הנאשם עונש של מאסר ממש. הייתי מחמיר באורכו של זה לולא הודה הנאשם במעשיו, הביע חרטה ואלמלא היו קימות בעניינו הנסיבות האישיות שהוצגו בפני. אני גוזר על הנאשם עונשים אלה: 7 חודש מאסר לריצוי בפועל. 13 חודשי מאסר על תנאי לשלוש שנים שלא יעבור במהלך תקופה זו עבירה על חוק המחשבים, תשנ"ה 1993. הערות לא אוכל לסיים גזר דין זה מבלי התייחסות קצרה אל התנהגותו של סנ"צ בועז גוטמן, עורך-דין, בהשכלתו, במהלך החקירה. על הטעות בשיקול דעתו בהקשר להודעת על מעצרו של הנאשם, ספק נחוץ ובדרך חפוזה ובלתי-ראויה,] אפשר גם פוגעת בחקירה, עמד סנ"צ גוטמן במהלך עדותו. ויפה עשה שהודה, לפחות, בשגיאותיו באופן המעצר. אלא שהוטרדתי, באופן מיוחד, מכך שהקצין ראה עצמו ראוי לייעץ לנאשם כעורך דין, בכל הנוגע לאפשרויות העומדות בפניו במהלך החקירה, זהו צעד פסול. אפילו ידע הנחקר, כי המדובר בקצין משטרה, אי-אפשר שזה האחרון ייעץ בידו, כאילו, אכן, היה עורך דין הנועד עם הנאשם מטעמו. ההבחנה בין השנים נחוצה, שכן המרחק בין ייעוץ כזה לבין טשטוש התחומים ועד כדי חשש להטעיה-מה שלא היה בענייננו-איננו רב. אי אפשר שעורך דין, קצין משטרה, הממונה על צוות החקירה, ימלא את מקומו של עורך דין, בו מבקש הנחקר להיוועץ. זה עירוב של מין כשאינו מינו. ישנה סתירה מובנית בדברים. סנ"צ גוטמן צריך היה לסרב להעניק את היעווץ הזה, למרות שהנחקר ביקשו, או היה נכון לקבלו. מראית פני הצדק ושמירת התחומים בגבולותיהם, חשובים לא פחות, מן העניין לגופו. לעיתים הם גוברים עליו, בחשיבותם. טוב עשתה התובעת כשהציגה בבית המשפט עמדה השוללת התנהגות מעין זו. הפרקליטות תדאג להנחיית הגורמים בדבר, לבל יישגו מקרים מעין זה. מחשבים ואינטרנטעבירות מחשב ואינטרנט