דומיין מטעה

סלקום הקימה אתר באינטרנט ששם המתחם שלא הוא "cellcom.co.il". זהו האתר המסחרי של סלקום, המהווה אמצעי פרסום ושיווק, באתר ניתן למצוא מידע פרסומי ושיווקי באשר לשרותים המוצעים על ידי סלקום, מידע עדכני בדבר מבצעי מכירות, מידע השוואתי לגבי חברות תקשורת אחרות ומידע לגבי תחומי תקשורת בהם עוסקת סלקום. המשיבים הקימו באינטרנט אתרים חדשים הנושאים את השם "סלקום-cellcom" לטענת סלקום מעשי המשיבים מהווים הפרת סימן מסחר, גניבת עין, עשיית עושר ולא במשפט, גזל מוניטין, דילול מוניטין ונטילת שם מטעה. להלן החלטה בנושא דומיין מטעה: החלטה המבקשת (להלן "סלקום") היא חברה ישראלית העוסקת במתן מגוון שירותי תקשורת בתחום הטלפונים הניידים. משיבה 1 (להלן "אקוונט") הינה חברה העוסקת בהספקת שירותי אינטרנט. משיב 2 הינו מנהלה של אקוונט. משיבה 3 הינה בעלת מניות באקוונט אך אין לה כל חלק בניהולה (להלן "המשיבים"). משיבה 4 היא אגודה ללא מטרות רווח שבין היתר עוסקת ברישום Domain Names באינטרנט הישראלי, כפי שיפורט להלן. סלקום הנה בעלת סימני המסחר הרשומים הבאים: סימן מסחר לגבי הלוגו "סלקום-cellcom" בסוג 38 (טקומוניקציה), סימן מסחר לגבי הסימן "סלקום-cellcom" בסוג 38 (טקומוניקציה), וסימן מסחר לגבי הלוגו "סלקום-cellcom" בסוג 9 (ציוד תקשורת). לכל אתר אינטרנט יש כתובת שנהוג לכנותה Domain Name (להלן: "שם מתחם") שבאמצעות הקלדתה מגיעים המשתמשים באינטרנט אל האתר המבוקש. הכתובת האלקטרונית מורכבת משני חלקים: הראשון, מזהה את סוג הישות בעלת הכתובת - ולענייננו הסיומת "net" מציינת אתרים השייכים לארגונים העוסקים במתן שירותי אינטנרט והסיומת "co" או "com" מציינות אתרים השייכים לחברות מסחריות. לאתרים מחוץ לארצות הברית נהוג להוסיף שתי אותיות המסמלות את המדינה בה ממוקם בעל האתר - כך כתובתם של אתרים ישראליים בדרך כלל תסתיים באותיות "il". החלק השני של הכתובת האלקטרונית מזהה את בעל האתר, היינו מחזיק הכתובת הספציפי. שם זה נבחר על ידי בעל האתר ונרשם על שמו באם טרם נתפס על ידי אחר. סלקום הקימה אתר באינטרנט ששם המתחם שלא הוא "cellcom.co.il". זהו האתר המסחרי של סלקום, המהווה אמצעי פרסום ושיווק, באתר ניתן למצוא מידע פרסומי ושיווקי באשר לשרותים המוצעים על ידי סלקום, מידע עדכני בדבר מבצעי מכירות, מידע השוואתי לגבי חברות תקשורת אחרות ומידע לגבי תחומי תקשורת בהם עוסקת סלקום. לאחרונה החלה סלקום לבדוק את האפשרות להתחיל לפעול בשור האינטרנט והשרותים הנלווים אליו. במסגרת זו, ביקשב סלקום לרשום בישראל שם מתחם הכולל את שמה "cellcom" תחת הסיומת "net.il", הבקשה שהוגשה ביום 20.4.99 נדחתה על ידי המשיבה 4 בנימוק שסיומת "net.il" ניתנת רק למי שכבר קיבל ממשרד התקשורת זכיון לפעול כספק שרותי אינטרנט. ביום 28.4.99 שבה סלקום ופנתה למשיבה 4 ובקשה לברר מה ניתן לעשות כדי להבטיח לסלקום את שם המתחם עד למועד בו יהיה בידיה הזכיון ממשרד התקשורת, ונעתנתה כי אין אפשרות "לשמור" שם מתחם והן שממילא שם המתחם המבוקש כבר נתפס ונרשתם על ידי אקוונט. הסתבר כי אקוונט רשמה על שמה את שם המתחם המבוקש ביום 25.4.99. המשיבים הקימו באינטרנט אתרים חדשים הנושאים את השם "סלקום-cellcom" (להלן: "האתרים המפרים"), אקוונט החלה לעשות שימוש בשם המתחם "cellcom.net.il" ופתחה תחתיו שני אתרים מפרים. באתר אחד נעשה שימוש בקידומת www לפני שם המתחם "cellcom.net.il" (הסיומת www מסמלת שרותי גלישה) והמבקש בו ימצא טופס הצטרפות לשרות חדש של אקוונט המאפשר לראות את הדואר האלקטרוני על מסך מכשיר טלפון נייד. באתר השני לא נעשה שימוש בכל קידומת שהיא לפני שם המתחם "cellcom.net.il" והמבקש בו ימצא את אתר אקוונט, המצוי דרך קבע בכתובת "aquanet.net.il" בו מפרסת אקוונט את עצמה מציעה לציבור מידע בדבר מגוון השרותים שהיא מספקת ומאפשרת למעוניינים בכך להצטרף לגבל מנוייה. המשיבים טוענים כי מאז ומתמיד הפעילו אתר אחד בלבד, עם הקידומת www. טענה עובדתית זו אינה עולה בקנה אחד עם דפי האינטרנט שצורפו (נספח א' לבקשה). עם זאת, אם אכן מפעילים המשיבים אתר אחד בלבד המכיל את הסימן "cellcom" בתוך שם המתחם שלו, כי אז הדברים להלם מתייחסים לאתר זה בלבד. לטענת סלקום מעשי המשיבים מהווים הפרת סימן מסחר, גניבת עין, עשיית עושר ולא במשפט, גזל מוניטין, דילול מוניטין ונטילת שם מטעה. דיון סיכויי המבקשת לזכות בתביעה 1. גניבת עין לטענת סלקום, מעשי המשיבים מהווים גזל של שם המבקשת "סלקום-cellcom", במטרה להטעות את ציבור הצרכנים, תוך ניצול המוניטין העצום של סלקום, עקב השקעתה הרבה של סלקום בפרסום שמה והמוניטים העצום ממנו היא נהנית, יהיה זה בגדר אבסור' לדרוש ממנה, במידה ותחפוץ להרחיה את תחומי עיסוקה למתן שירותי אינטרנט כפי שהיא מצהירה שבכוונתה לעשות, לבחור לה שם חדש על השם שנקשר בתודעת הצרכן ולהשקיע בפרסומו מחדש, רק מאחר וחברה אחרת הפועלת בתחום הקדימה אותה ועשתה שימוש בשפ תוך שהיא נהנית שלא כדין מהמוניטין העצום שהוא צבר. יתרה מזו, עיון בנפחים א' לבקשה מעלה כי השירות אותו מעניקה אקוונט האתרים נשוא המחלוקת הם שרותים לטלפון סלולרי: "מעכשיו הדואר האלקטרוני על מסך הפלאפון הדיגטלי שלך" - וזהו תחום העיסוק בו צברה סלקום את המוניטין שלה - גם לדעת המשיבים. המסקנה המתבקשת היא כי המבקשת הניחה תשתית ראייתית מוצקה להוכחת יסוד המוניטין הנדרש לצורך עילת תובענתה המבוססת על עוולת גניבת עין. חשש להטעייה שאלת ההטעייה נבדקת על פי מבחן המראה והצליל, מבחן סוג הטובין וחוג הלקוחות ומבחן שאר נסיבות העניין - ר' ע.א. 261/65 פרו פרו ביסקויט בע"מ נק פרומים ובניו בע"מ, פד"י י"ח (3) 253. מבחן המראה והצליל לטענת המשיבים שימוש בסיומת "net" יחודי לספקי אינטרנט בלבד, וכאלה יש בישראל ספורים בלבד, לעומת הסיומת "co" המשמשת את רוה האתרים בישראל. סיומת זו, לטענת המשיבים, מבחינה אבחנה חדה בין אתר המבקשת ואתר משיבה 1 ושוללת חשש לטעות. כתימוכין לטענתם מביאים המשיבים את בג"צ 226/63 SIGMA נגד רשם סימני המסחר, פד"י י"ז, 2594 (להלן: "פרשת סיגמה") - בה דובר בעותרת העוסקת במוצרים כימיים וברוקחות שביקשה לרשום בישראל את סימן המסחר SIGMA ונדחתה על ידי רשם סימני המסחר היות ובישראל קיימת חברה הרשומה בשם SIGMA LTD. בית המשפט העליון בקבלו את העתירה פסק: "שם החברה הנדונה הוא SIGMA LTD והמילה LTD היא חלק אינטגרלי שלה לפי סעיף 22(1) לפקודת החברות. יוצא איפוא שהסימן של העותרת אינו זהה עם שם החברה ואף אינו מכיל את שמה אלא נהפוך הוא, שם החברה מכיל את הסימן ועל זה לא חל האיסור לפי בג"צ 84/36". המשיבים טוענים כי כמו בפרשת סיגמה בך במקרה שלפנינו, הסיומת "net" הינה חלק אינטגרלי של שם המתחם ולכן מבדילה הבדל היטב בין אתר המבקשת ועסקיה לבים האתר שנתפח על ידי משיבה 1. לדעתי לא ניתן להקיש מפרשת SIGMA לעובדות המקרה שלפניינו. בעוד הסיומת "בע"מ" יש בה כדי ללמד על מהות ההתאגדות: אם האחריות בה מוגבלת אם לאו ולפיכך יכולה סיומת זו להוות נתון מבחין, הרי שהסיומת "net" או "com" אינן בעלות משמעות כזו. הן מלמדות על סוג השיורת שניתן ולא על מהות החברה. מכיוון שחברה יכול שתהיה בעלת שתי הסיומות גם יחד, אין בסיומות הללו כדי להוות נתון מבחין שדי בו כדי למנוע חשש להטעיה. בענייני מדובר בסימן המסחר "סלקום-cellcom" שהפך לשם דבר ונראה לי שכל שירות שיוצע לציהור באתר הכולל את שם המבקשת יקושר בתודעת הציבור עם סלקום ועם השירותים הניתנים על ידה. החשש להטעייה גובר נוכח העובדה כי במציאות העיסקת שרותי תקשורת ושרותי אינטרנט הם שירותים הניתנים על ידי אותן חברות. דוגמה לכך ניתן למצוא בפעילותן של ירוקום, בזק, ברק וקווי זהב בתחום תקשורת הטלפונים ובתחום האינטרנט גם יחד. עוד טוענים המשיבים כי המשתמש הישראלי מודע למשמעות הסיומות בשמות מתחם, וכי כל משתמש באינטרנט יודע כי שם מתחם הכולל את הסיומת "net" מתייחס למתן שרותי אינטרנט ברשיון משרד התקשורת וכי סלקום אינה ספקית אינטרנט. טענה זו של המשיבים אינה מקובלת עלי, העובדה כי האתר מציע שרותים לטלפונים סלולריים, והעובדה שהשם "סלקום-cellcom" הוא חלק מרכזי בן לעומת הסיומת "net" שהיא סיומת כללית ומשותפת לשמות מתחם רבים - יוצרת חשש רמיני להטעיית הציבור בקשר למקור השירות הניתן באתר המפר. גם אם אקבל את טענת המשיבים כי בסיומת "net" יש כדי לאבחן בצורה חדה בין שם המבקשת ובין שם המתחם שבמחלוקת, וכי משתמשי האינטרנט מודעים למשמעות הסיומת "net", אין בכך כדי למנוע את סכנת ההטעיה מאחר ועדיים קיים החשש כי משתמש אינטרנט שיתקל בשם המתחם נושא המחלוקת יסבור בטעות כי סלקום הרחיבה את תחום פעילותה בעסקית והחלה לפעול בתחום האינטרנט בין בעצמה ובין בשיתוף עם אקוונט. דוגמא לכך ניתן למצוא בשיתוף הפעולה המתקיים בין קווי זהב (חברת תקשורת מתחום הטלפונים) ונטוויז'ן (ספקית אינטרנט). בנושא זה בפנתה המבקשת לפסק הדין האמריקאי בענין Planned Partenthood Ped’s of Am Inc. v. Bucci S.D.N.T 1997 42 USPQ2d 1430 בפרשה זו הנתבע היה בעליו של שם מתחם שכלל את סימנה המסחרי של התובעת, ארגון ללא מטרות רווח. ביהמ"ש סבר שהסיומת "com" של האתר המפר לא מונעת את הפרת סימן המסחר של התובע או יוצרת אבחנה בין סימן המסחר ובין שם המתחם המפר ולא סבר שיש בכך כדי למנוע את החשש להטעיה. גישה זו מקובלת וישימה גם בענייננו. מבחן סוג הטובין המשיבים טוענים כי העובדה שסלקום אינה עוסקת בתחום האינטרנט ואין לה מוניטין בתחום זה , שוללת את סכנת ההטעייה לגבי מקור השרות המוצע על ידם תוך שימוש בשם "סלקום-cellcom". גם לו הנחתי כי עסקינן בשירותים שאינם זהים, עדיין דין הטענה להידחות. בפרשת Eastman v. Griffith (1988) Rp. C. 105 - נאסר על המשיב להשתמש בשם "Kodak" שסומן על אופניים שיצר. בת.א. 15189/83 נאסר על יבואן נעלי קנבס לשווקם עקב סימונם בדחות של קרוקודיל ירוד הדומה לזה של חב' לאקוסט, יצרנית בגדי זפורט בעלת מוניטין. ות.א. (נהריה) 79/84 לנו ואח' נ. שמיל מפעלי מתכת, פד"מ תש"ן חלק ג' בעמ' 194 - קבע כב' השופט א' קיטאי: "אין להתיר ניצול של מוניטין ופרסומת על ידי נטילת סימן מסחרי של יצרן אחר ושמוש בו גם לגבי מוצרים אחרים. קודאק אינה עוסקת באופניים והרודס אינה עוסקת בהלוואות . לאקוסט אינה עוסקת בנעלי קנבס. למרות זאת, העתקת הסימן היא כה ברורה ואין לסימן משמעות אחרת משל עצמי. ולכן, הקונה יכול לחשוב שאותה חברה בעלת מוניטין ופרסומת הרחיבה פעילות הלתחום חדש. הדבר מהווה גניבת עין ואסור על פי החוק, אף אם הסחורות אינן מאותו הגדר. לא כן הדבר שעה שלסימן שבו מדובר יש משמעות כוללת ורחבה יותר ואין הוא מזוהה באופן בלעדי עם בעליו, למילים לקוסט (ולסמל התנין), הרודס ו-קודאק אין משמעות משל עצמם והעתקתם פירושו מצג כאילו אותן החברות עצמן בעלות הדימן עוסקות גם בתחום חדש של מוצרים." עקב השקעתה הרבה של סלרום בקידום שמה , הפך השם "סלקום-cellcom" לאחד הסימנים המוכרים בארץ. התוצאה מכך, כל שרות שינתן תחת השם "סלקום-cellcom" יקושר בתודעת קבל הצרכהים עם המבקשת. כך הדבר בפרט כאשר לשם "סלקום-cellcom" אין משמעות כשלעצמו והוא לא היה מוכר כלל לציבור בטרם החלה המבקשת לעשות בו שימוש. הציבור או חלקו עלול לחשוב כי סלקום הרחיבה את תחומי עיסוקה לתחום האינטרנט או, לחילופים, כי היא משתפת פעולה עם אקוונט. יתרה מכך, כאמור , לא שוכנעתי כי אכן השירותים המוצעים באתר המפר שונים מהשירותים המוצעים על ידי סלקום. כפי שעולה מספח א' לבקשה האתר המפר מציע למבקריו שרות העברת הודעות שהתקבלו בדואר האלקטרוני למכשיר הטלפון הסלולרי של המנוי, ושרות זה נכלל בגדר שירותי תקשורת. גם סלקום מעניקה שרותי העברת הודעות ומידע מסוגים שונים לצד הטלפון הסלולרי והיא אפ השקיעה בקידום חבילת שירותים זו תחת השם "סלקום-טקסט" (משפח 1 לתגובת המבקשת לתשובות המשיבים). גם אם לצורך נתינת השירות נעזרת סלקום בקסלני משנה מסוגים שונים - כפי שטוענים המשיבים - היא עושה כן תוך שימוש בסימן המסחרי שלה "סלקום-cellcom" והחשש להטעיה נראה לי בהחלט ממשי. מבחן חוג הלקוחות לטענת המשיבים חוג הלקוחות של אקוונט הינו בעלי טלפון סלולרי של כל אחת מחברות הטלפון הסלולרי: פלאפון , פרטנטר וסלקום שלהם חיבור לאינטרנט והם מבקשים לקבל דואר אלקטרוני על מסך הטלפון הסלולרי וחוג זה שונה מחוג הלקוחות של סלקום. גם טענה זו אינה נראית לי. המשיבים עצמם מסכימים בסעיף 24 לתשובתם כי הדרך הקלה ביותר כבור המשתמש להגיע לאתר של חברה מסויימת היא לנסות למצוא את כתובתה כל ידי הקלדת השם המסחרי או הסימן המסחרי המוכרים לו השייכים לחברה בצירוף הדיומת המתאימה. ברי, שגם לדעת המשיבים עלולים משתמשי אינטרנט הגולשים ברחבי הרשת במטרה לאתר את אתר המבקשת להגיע לאתר אקוונט. ועל אף שהסיומת "net” שייכת אך ורק לספרי אינטרנט ברישיון משרד התקשורת - וסלקום עדיין אינה נכללת בגדר קבוצה זו - אין זה מונע את החשש כי לקוחות פוטנציאלים יסברו כי השירות המוצע מוגש בחסותה של סלקום או כי סלרום הרחיבה את עיסוקיה גם לשירות המוצע באתר אקוונט. על אף שמשתמשי האיטרנט יכולים להגיע לאתרים דרך מנועי חיפוש בהם קיים גם תיאור תמציתי של האתר ותוכנו, אין בכך כדי למנוע את החשש האמיתי. מבחן שאר הנסיבות המשיבים טוענים כי אפילו יגיע מי מלקוחות המבקשת לאתר המשפט הרי מייד עם הכניסה לאתר יהיה ברור ללקוחות אלה כי הגיעו לאתר העוסק בשירותי אינטרנט ואשר אין לו כל קשר לטלפונים ניידים ולפעילותה של המבקשת. גם טענה זו אינה מקובלת עלי. מנספח א' לבקשה ניתן לראות כי האתר המפר כולל טופס הצטרפות לשירות העברת הדואר האלקטרוני על מסך הפלאפון הדיגטלי ולא ניתן להבין ממנו כי הוא קשור למתן שירותי אינטרנט. באתר המפר אף מופיעה תמונה של פלאפון סלולרי. מאוד יתכן כי מי שיגיע לאתר יסבור כי הגיע לאתר הקשור בצורה זו או אחרת לסלקום. עקרום כל הקודם זוכה בסעיף 19 לתגובת משיבים 1-3 הם מנסים להאחז בעקרון "כל הקודם זוכה" המיושם על ידי המשיבה 4 באופן המקנה להם לדעתם את הזכויות בשם המתחם המפר. על כך יש להשיב כי רישום שם המתחם "cellcom" על שמם של המשיבים על ידי משיבה 4 אינו מבסס את זכותם בשם המתחם. כלל 3.3c לכללי הרישום שנקבעו ומפורסמים באתר האינרטנט הישראלי של המשיבה 4 קובע כי רישום השם אינו מבטיח כי השם תקף וכי בעל השם הרשום זכאי להתשתמש בו לפי החוק הישראלי. זו גם העמדה שהובעה על ידי משיבה 4 בסעיף 3 לתגובתה, וכך נקבע גם בפסיקה האמריקאית - Cardervice International Inc v. MeGee D.C.E.V 1997, 42, USPQ2d 1850. הסברה של אקוונט לבחירת שם המתחם שבמחלוקת בבג"צ 476/82 נדחתה בקשת יצרן לרשום כסימן מסחר את המילה דיופונט לגבי שעונים, עקב התנגדות חב' דיופונט המפיצה מציתים, מכשירי כתיבה, עטים ומוצרי עור. הנימוק העיקרי להחלטה היה היעדר הסבר משכנע לבחירת הסימן הנידון זולת "כוונה להנות מן המוניטין אשר רכשה במשיבה ברחבי תבל ובישראל. אקוונט טוענת כי בחרה בשם המתחם בתום לב ומתוך כוונה לספק שירות למכשירי טלפון סלולרי. לראייה מביאה אקוונט את העובדה כי רכשה את שמות המתחם בעלי הסיומת net גם של שתי החברות המתחרות במבקשת" פלאפון ופרטנר-אורנג', עובדה המלמדת כי השירות המסופר הינו לכל הטלפונים הסלולריים ולא רק לאלה של המבקשת. הסברה של המשיבה אינו משכנע. נראה כי כוונת המשיבים בשימוש בשם המתחם בכולל את השם "cellcom" היא לגרום למנויי סלקום ולנויי חברות הפלאפונים האחרים להגיע לאתר אותו הקימה ולהזקק לשירותי אקוונט. כלל לא ברור מדוע לא יכלה אקוונט להשיג את המטרה שהיא מצהירה עליה - לספק שירותי הצגת דואר אלקטרוני על מסך הטלפון הפלאפון הדיגטלי - על ידי שימוש בשם המסחרי שלה "Aquanet" ולא על ידי שימוש בשם "cellcom". עוד יש להוסיף את העובדה כי כוונה להטעות אינה מיסודות עוולת גניבת עין לפי סעיף 59 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש]. לאור האמור, נראה לי כי סלקום הוכיחה סיוכוי לכאורה לזכותה בתביעתה בעוולת גניבת עין. 2. גזל מוניטין מוניטין הוגדר בחקיקה ובפסיקה הישראלית - (ראה לעניין זה בר"ע 253/72 ווקר נ' נשיונל דיסטילרס בע"מ , פד"י כ"ז (1) 361, וכן סעיף 8 ו- 13 לחוק המטלטלין וסעיף 17 לחוק המקרקעין) כנכס וקניין לבעליו. לכן, רשאי בעל המוניטין לדרוש מכל מי שאין לו זכות לכך, שימנע מפגיעה בזכותו בקניינית. שימוש בשם סלקום בתוך שם המתחם של אקוונט - סימן מסחר שבן התרגל הציבור לזהות את שרותי המבקשת - וזאת ללא רשותה של סלקום, מהווה פגיעה בזכויותיה הקנייניות. אני מקבל גם את טענת סלקום לפיה פעילותם של המשיבים עלולה למנוע מהמבקשת להנות מהמוניטין שתברה אם וכאשר תחליט להרחיב את עיסוקה למתן שירותי אינטרנט. לאור האמור נראה לי כי המבקשת הצביעה על סיגויי לזכות בתביעתה גם בעילה ששל גזל מוניטין. לאור מסקונתי דלעיל לא ראיתי צורך להידרש לשאלה אם הצביעה המבקשת על סיכוי לזכות בתובענה בעילות האחרות עליהן סמכה את תובענתה. מאזן הנוחות מאזן הנוחות נוטה לטובת המבקשת , שימוש בסימן המפר פוגע במוניטין של סימן המסחר של המבקשת על טיפוחו היא שוקדת תוך השקעת משאבים כספיים ניכרים. לעומת זאת, צו המניעה שינתן אין משמעותו כי המשיבה לא תוכל להמשיך ולהפעיל את אתרה שעניינו מתן שירותי העברת דואר אלקטרוני למכשירי פלאפון סלולרי , אולם יהיה עליה לבחור שם מתחם אחר שלא כולל את השם "cellcom" או שם דומה לו עד כדי הטעיה. יתרה מזאת , משהוכיחה המבקשת לכאורה את הפרת זכותה הקניינית, נוטה מאזן הנוחות לטובתה. זהות בין הסעדים הזמניים המבוקשים לבין הסעדים העיקריים המשיבים טוענים כי הסעדים המבוקשים בבקשה לסעדים זמניים ובתובענה זהים, ועל כן אין להעתו לבקשה. המבקשת עתרה לסעדים הבאים: א. להצהיר כי השימוש שעושים המשיבים בשם המתחם "Cellcom.co.il" יש משום הפרת סימן מסחר, גניבת עין, גזל מוניטין, דילול מוניטין והתעשרות שלא כדין על חשבון המבקשת וכן נטילת שמה הרשום כחברה. ב. לאסור על המשיבים לעשות שימוש בסימן "סלקום-cellcom" ו/או בסימנים הדומים לו עד כדי הטעייה. ג. לצוות על המשיבים להפסיק להפעיל לאלתר את אתר האינטרנט הנושאים את שם המתחם "cellcom.net.il". ד. לצוות על המשיבים להעביר את הבעלות ואת כל הזכויות בשם המתחם "cellcom.net.il" למבקשת ולחילופין לבטל את רישום שם המתחם על שמם. ה. לצוות על משיבה 4 להעביר את הבעלות ואת כל הזכויות בשם המתחם הרשום על שם אקוונט למבקשת , ולחילופין לבטל את רישום שם המתחם "cellcom.net.il על שם אקוונט. הסעדים הזמניים התבקשו לפרק הזמן שעד למתן פסק הדין בתיק העקרי, ואם תדחה התובענה יתבטלו הסעדים הזמניים ומשיבה 1 תוכל להשתמש בשם שבמחלורת ולשוב ולהירשם כבעליו. בכך שונים הסעדים הזמניים מאלו שהתבקשו בתובענה, ולהן אין לראותם כסעדים זהים, לאור האמור לעיל, החלטתי להיעתר לבקשה. מחשבים ואינטרנטהטעיהדיני אינטרנט