##(1)## מה הדין במקרה של החלפת עורך דין באמצע הליך לבקשת הלקוח ? ##(2)## האם החלפת עורך דין מזכה את העורך דין ה"מוחלף" בשכר טרחה ? ##(3)## מה גובה שכר הטרחה לו זכאי עורך הדין במקרה של החלפת עורך דין ? ##(4)## איך מפטרים עורך דין ? כיצד מחליפים עורך דין מייצג מבלי לפגוע בסיכויי ההצלחה של התיק ? האם כדאי בכלל להחליף עורך דין שהתחיל לטפל בתיק ?

בשנים האחרונות, הולך וגדל מספר הפניות של לקוחות (שכבר מיוצגים על ידי עורכי דין) למשרד עורכי דין אחר בבקשה שיחליף את עורך הדין שלהם. חשוב לזכור כי תחושה אישית של חוסר שביעות רצון, לא מספיקה כדי להצדיק החלפת עורך דין. במקרים רבים הלקוח נוהג בחוסר תום לב בניצול זכותו להחליף עורך דין, על ידי סירוב לשלם לעורך הדין על העבודה שביצע עבורו, תוך הכחשת הפעולות שנעשו על ידו בתיק. נשאלת השאלה למי משני עורכי הדין צריך לשלם ? האם צריך לשלם לעורך דין שהתחיל את הטיפול בתיק ולא סיים אותו ? האם צריך לשלם רק לעורך דין שהביא לסיום התיק או לשניהם ? לפני שאתם בוחרים במהלך הקיצוני של החלפת עורך דין, חשוב שתבינו את כל היתרונות והחסרונות. סוגיית חלוקת שכר הטרחה בין עורכי הדין (החדש והישן) היא הסוגיה המרכזית העולה במקרה של החלפת עורך דין באמצע ההליך. במאמר זה נרחיב על השיקולים שיש לקחת בחשבון לפני שמחליטים "לפטר" עורך דין ולהעביר את הטיפול בתיק שלכם לעורך דין אחר.

 

מהן הסיבות הנפוצות להחלפת עורך דין ?

לפני שמקבלים החלטה (שעלולה להתברר כפזיזה) עקב "תחושת בטן" בלבד, כי ההתנהלות הכללית של עורך הדין לא מספיק טובה, חשוב לנסות ולהבין באופן נקודתי היכן נמצאת הבעיה. במקרים מסוימים גם חיפוש מידע באינטרנט, קריאת פסקי דין ועבודת שטח מאומצת לפני בחירת עורך הדין לא מספיקה כדי לדעת מראש, ברמת וודאות של 100% כי בחרתם בעורך הדין הנכון ובשלב מאוחר יותר עולה הצורך להחליף אותו. להלן רשימת "כשלים" שעלולים לגרום ללקוח להחליף את עורך הדין: ##(1) חוסר תקשורת ## קיימים מקרים בהם מסתבר כי אין בינכם לבין עורך הדין "כימיה" ולמרות שהפגישה הראשונה אשר במסגרתה שכרתם את שרותיו התנהלה בדרכי נועם, מסתבר כי עורך הדין קצר רוח, לא עונה על שאלות ולא מעדכן אתכם על ההתפתחויות בתיק. ##(2) תחושה שהתיק "לא מתקדם"## במקרה כזה, דרך הפעולה המומלצת היא פניה ישירה לעורך הדין שלכם לקבל הסברים. זכרו לא כל הסבר הוא "תירוץ" קיימים מקרים בהם קצב ההתקדמות הוא לא בשליטת עורכי הדין. ##לדוגמא:## כתוצאה מהעומס הכבד על מערכת בתי המשפט בארץ, הדיון בתיק נקבע לעוד 9 חודשים, זמן אשר נראה לכם "מוגזם" שכן אתם רוצים (בצדק) שהתיק שלכם ייגמר במהרה - האם החלפת עורך דין במקרה כזה מוצדקת ? האם עורך הדין החדש יכול להניף "מטה של קסם" ולדאוג לכך שהדיון שלכם יוקדם ? התשובה לכך ברורה. ##(3) חוסר מקצועיות## במקרה זה הלקוח בדרך כלל לא השקיע מספיק מאמץ מלכתחילה בבחירת עורך דין וככל הנראה שכר את עורך הדין ה"ראשון" שעימו נפגש מבלי לברר כלום על המוניטין והמקצועיות שלו. ##(4) חוסר זמינות## לא אחת קורה שלקוח מרגיש שעורך הדין שלו לא מחזיר לו טלפונים או הודעות והוא מבזבז את מרבית זמנו בשיחות עם המזכירה שלו ובהשארת עשרות הודעות. עם זאת, יש לזכור כי חבל "לפספס" עורך דין אך ורק בגלל העדר זמינות מספיקה (לטעמכם). שאלו את עצמכם, מה הייתם מעדיפים ? - עורך דין זמין שעונה לכם על כל השאלות ובסופו של דבר נכשל בתיק או עורך דין לא זמין ואולי אפילו קצר רוח שבסופו של דבר מביא לכם את התוצאה שרציתם ? ##(5) חילוקי דעות על אופן ניהול התיק## במקרה של סכסוך על אופן ניהול התיק לא מומלץ לעשות "ראיונות עבודה" לעורכי דין אחרים כל עוד אתם מיוצגים על ידי עורך הדין שלכם, משתי סיבות: הראשונה, עורכי דין שלא מכירים את כל הנתונים של התיק לא יכולים (במרבית המקרים) לתת לכם אינפורמציה מקצועית ונכונה. הסיבה השנייה היא כי לעורך הדין "השני" יש אינטרס שתעבירו לו את התיק והוא עלול לתת לכם אינפורמציה שתגרום לכם להטיל ספק בהחלטותיו של עורך הדין שלכם, גם אם הן נכונות עבורכם.

 

החלפת עורך דין – השיקולים בעד ונגד

להלן השיקולים שיש לקחת בחשבון כאשר שוקלים להעביר תיק מעורך דין לעורך דין אחר: ##(1) כדאיות כלכלית## במקרים מסוימים בית המשפט פוסק במקרה של סכסוך שכר טרחה בין לקוח לעורך דין, כי הלקוח צריך לשלם לעורך דין הראשון את מלוא שכר הטרחה, כלומר בסופו של דבר הלקוח עלול לשלם שכר טרחה "כפול" - גם לעורך הדין הראשון וגם לשני. ##(2) השלב בו מצוי הטיפול המשפטי בתיק## כמו שלא פשוט להחליף קבלן שיפוצים באמצע העבודה, כך גם במקרה של החלפת עורך דין שכבר הכין והגיש תביעה לבית המשפט - הדבר יכול להזיק לניהול התיק ולכן חשוב לנהוג במשנה זהירות בטרם הפסקת התקשרות עם עורך הדין המייצג בעיצומה של התביעה. ככל שמדובר התיק שנמצא בשלב מתקדם יותר, לעורך הדין "הנכנס" יהיה קשה יותר להמשיך את עבודתו של עורך הדין "היוצא" בגלל שהחלפת עורך דין לא מאפשרת לשנות את הפעולות שעורך הדין "היוצא" כבר עשה בתיק ולכן בשלב מסוים אין אפשרות מעשית להחליף אסטרטגיה או לשנות טענות קיימות. ##(3) שיטת התשלום ## לקוחות רבים ##טועים## כאשר הם חושבים שאם הם שכרו עורך דין לפי "שיטת האחוזים" (מסכום הפיצוי שאמור להתקבל בסיום הטיפול בתיק), ניתן פשוט להחליפו לפני שהתיק הגיע לסיומו מבלי לשלם לעורך הדין. זכרו, גם בתביעות "לפי אחוזים" שבהן שכר הטרחה משולם לעורך הדין רק בסוף הטיפול בתנאי שהוא השיג תוצאות, בית המשפט יכול לחייב לקוח לשלם לעורך הדין את השכר הראוי עבור העבודה החלקית שביצע. נשאלת השאלה איך מחשבים שווי שעת עבודה של עורך דין שעובד בשיטת "אחוזים" מהתיק ? שווי שעת עבודה של עורך דין (במקרה שלא נקבע בהסכם שכר הטרחה) יחושב על פי מספר פרמטרים: ##(א)## הוותק של עורך הדין ##(ב)## הניסיון שלו בתחום ##(ג) ## מורכבות הסוגיה ברוב המקרים בית המשפט מכמת את שעות העבודה באופן גלובאלי ופוסק לעורך הדין סכום אחיד על כל העבודה שעשה (במקרים מסוימים בית המשפט נעזר בחוות דעת מלשכת עורכי הדין כדי לכמת את הסכום).

 

החלפת עורך דין מהסיוע המשפטי

מה עושים במקרה שניתן לכם עורך דין מהסיוע המשפטי ולמרות שהשירות הוא ללא תשלום, אינכם מרוצים מהטיפול שלו בתיק ? זכרו, העובדה כי עורך דין מהסיוע המשפטי הוא למעשה "עורך דין בחינם" אתם רשאים במקרים מסוימים וכמובן בתנאי שיש לכך הצדקה, לפנות לגורם שמינה אותו לטפל בתיק שלכם ולבקש להחליפו. כל מקרה יבדק לפי נסיבותיו, וההחלטה האם לאפשר החלפת עורך דין מהסיוע המשפטי או לא, תשתנה בהתאם לנתונים בכל תיק ותיק. ##האם עורך דין מהסיוע המשפטי רשאי להפסיק לטפל בתיק מיוזמתו ?## עורך דין מהסיוע המשפטי רשאי "להשתחרר" מהתיק, אולם הוא לא יכול לעשות זאת ללא אישור ולכן עליו להגיש בקשה מנומקת ולהסביר את הסיבות שבגינן הוא רוצה להפסיק לייצג את הלקוח. שימו לב, ייתכן מצב שבקשתו של עורך הדין תסורב והוא יאלץ להמשיך את הייצוג בעל כורחו.

 

10 טיפים ללקוח השוקל להחליף עורך דין

##(1)## נסו לסיים את ההתקשרות עם עורך הדין שלכם בדרכי נועם, על מנת לוודא כי שיתוף הפעולה בינו לבין העורך דין החדש יהיה טוב והמעבר יהיה חלק. ##(2)## במקרה של החלפת עורך דין, זכותכם לבקש לקבל את כל המסמכים הרלוונטיים בתיק שלכם. ##(3)## חשוב לשים לב כי חלק מהסכמי שכר הטרחה כוללים סעיף שלפיו גם אם הטיפול בתיק יופסק ויועבר לעורך דין אחר, הלקוח ישלם במקרה כזה את מלוא שכר הטרחה לעורך הדין הראשון. ##(4)## במידה ואתם נאלצים להחליף עורך דין, בצעו "בדק בית" ונסו להבין האם גם לכם יש חלק בכך ומדוע הגעתם למצב בו אתם נדרשים להחליף עורך דין באמצע תביעה, על מנת שלא תגיעו למצב בו אתם נאלצים להחליף גם את עורך הדין השני. ##(5)## אם אתם רוצים להחליף את עורך הדין שלכם, וודאו כי אתם עושים זאת מהסיבות הנכונות ולא בגלל סיבות קטנוניות, למשל בגלל שנעלבתם מכך שהוא לא החזיר לכם טלפון והרגשתם באותו הרגע שאתם מקבלים יחס מזלזל. ##(6)## בדרך כלל, כאשר עורך דין מקבל על עצמו את הטיפול בתיק, הסכם שכר הטרחה עליו אתם חותמים מפרט את התנאים בהם ניתן להפסיק את הטיפול. ##(7)## לפני שמכניסים עורך דין חדש לתמונה, יש לבדוק האם הוא יוכל לתקן את הטעויות שעשה עורך הדין הקודם - ככל ששלב ניהול התיק מתקדם יותר, כך יהיה זה קשה לתקן את אשר כבר נעשה. ##(8)## זכרו גם אם אתם חשים חוסר נעימות מההתנהלות מול עורך הדין שלכם, בהחלט ייתכן כי מדובר בעורך דין מצוין שיביא לכם את התוצאה הטובה ביותר שניתן להשיג - לא כל עורכי הדין הם "נחמדים" אולם יכול להיות שבמקרה כזה מוטב שעורך הדין ה"לא נחמד" יהיה "בצד שלכם" כשתגיעו לשלב המכריע בבית המשפט, מול הגורמים שנגדם אתם מנהלים את התביעה. ##(9)## הקפידו להשקיע מחשבה בבחירת עורך דין לייצוג בהליכים משפטיים, זאת על מנת להימנע ככל האפשר מהצורך בהחלפת עורך דין באמצע ההליך (וודאו למשל שהוא טיפל בעבר בתיקים דומים). כדאי מאוד להשקיע זמן נוסף בלימוד התחום בו אתם זקוקים לעורך דין, שכן שילוב של השקעת זמן ברכישת ידע ועבודת שטח נכונה יגדילו את הסיכוי לכך שלא תיאלצו להחליף את עורך הדין בעתיד. ##(10)## לא מומלץ לקבל החלטה פזיזה או החלטה בלהט הרגע, שכן לא בכל המקרים עורך דין החדש יבצע עבודה טובה יותר מהראשון.

 

מה לא כדאי לעשות ?

בשנים האחרונות לקוחות רבים פונים לעורכי דין אחרים (כבר בשלבים הראשונים בניהול התיק) בזמן שהם כבר מיוצגים על ידי עורך דין ו"מתייעצים איתו" על התיק, בניסיון לדלות מידע לגבי תפקודו של עורך דינם. זכרו, התנהלות זו ##אינה מומלצת##, שכן רק עורך הדין שלכם יודע את מלוא הפרטים בתיק וקבלת ייעוץ מעורך דין אחר על תיק שהוא לא מכיר, עלולה לגרום לכך שתקבלו ממנו אינפורמציה שגויה. במידה ויש לכם ספקות, חוסר שביעות רצון או שאתם חוששים שקיימים כשלים בניהול התיק, הצעד המומלץ הראשון הוא פניה ישירה לעורך הדין המייצג בבקשה לקבל הבהרות. במקרים רבים שיחה פשוטה עם עורך הדין שלכם תפתור את הבעיה ואולי אף תגלו שכלל לא היתה בעיה מלכתחילה. תקשורת טובה בינכם לבין עורך הדין היא המפתח להצלחה בתיק שלכם. חוסר שביעות רצון מהדרך ניהול התיק שלכם, אינה בהכרח סיבה להחליף עורך דין. במקרים רבים חוסר הבנה של הלקוח עלול לגרום לסיטואציה שבא התלונות שלו נגד עורך הדין אינן מוצדקות. אל תקבלו החלטות בלהט הרגע תוך התעלמות מההשלכות ומהמחיר הכלכלי שעשוי להיות כרוך בהחלפת עורך דין.

 

החלפת עורך דין - מה אומרת הפסיקה ?

בית המשפט פסק כי ככלל, בהתקשרות שבין עורך דין ללקוח - יש לקרוא תנאי מכללא ולפיו רשאי הלקוח לנתק את הקשר עם עורך הדין ולחדול מלהיזקק לשירותיו בכל עת ובלבד שיובטח תשלום שכרו של עורך הדין. השכר לו עורך הדין זכאי הוא 'שכר ראוי עבור השירות שכבר ניתן. על אף קביעה זו שעניינה תשלום שכר ראוי עבור עבודת עורך הדין נמצא כי במסגרת חובת הלקוח לנהוג בתום לב כלפי עורך הדין צריכה הסיבה להחלפת עורך דין במהלך משפט (להפסקת החוזה) להיות סיבה הוגנת. כך נקבע כי 'אין מקום לאפשר ללקוח להשתחרר מן ההסכם אותו כרת עם עורך דין פלוני מבלי להיות חייב בתשלום פיצויי ציפייה, רק משום שהגיעה אליו הצעה מפתה יותר מעורך דין אלמוני' (ר' ע"א 8854/06 חיים קורפו, עו"ד נ' משה סורוצקין. מכאן, שמקובלת הגישה כי בנסיבות של החלפת עורך דין במהלך משפט הרי שיש לזכותו באחוז מהסכום שיתקבל אך אם לא תוגש התביעה בתוך פרק זמן שיקבע לפסוק לו שכר ראוי. באשר לאחוז - בית המשפט פסק כי עורך הדין שהוחלף באמצע הליך, אינו זכאי למלוא שכר הטרחה מקום בו אינו משלים את הטיפול בתיק ואף שההתנהלות של הנתבע אינה בהכרח התנהגות בתום לב הרי שיש לפסוק לתובע אחוז יחסי המשקף את מה שנעשה על ידו לעומת מכלול העבודה ואת הסכום שעתיד להיפסק ככל שהתביעה תתקבל.

 

להלן דוגמא לפסק דין בנושא החלפת עורך דין באמצע הליך:

##פסק דין - מבוא## התובע, עורך דין, טיפל עבור הנתבע בתביעת רשלנות רפואית. התביעה שבפני היא לתשלום שכר טרחת עורך דין עבור הטיפול שנתן התובע והיא הוגשה לאחר שהנתבע העביר את הטיפול בעניינו לעורך דין אחר, בא כוחו בהליך זה. לפי המתואר בכתב התביעה היה הנתבע לקוח במשרדו של התובע וטופל בשני עניינים אחרים: קביעת נכות במסגרת המוסד לביטוח לאומי והכרה כנזקק לניידות. במועד מסוים בסוף שנת 2005 פנה אל התובע בבקשה לקבל יעוץ בתיק חדש שעניינו רשלנות בניתוח גב שבוצע בבית החולים אסותא על ידי ד"ר ולד. לטענת התובע לאחר שלמד את החומר הרפואי, הוא הסביר לנתבע את המשמעות המשפטית של טענותיו בדבר רשלנות רפואית; הצעדים אותם יש לנקוט וההשלכות הכספיות. הוא הודיע לנתבע כי שכר טרחתו יעמוד על 20% מהפיצוי המתקבל וכי הוא יהיה זכאי להחזר הוצאות שיוציא. הנתבע הסכים לכך אך התקשה במימון ההוצאות. התובע הסכים לסייע במימון וההנתבע חתם על יפוי כוח ועל כתב ויתור על סודיות רפואית. לאחר קבלת היצוג פעל התובע לצילום התיק הרפואי; החל לנסות ולאתר רופאים. משנמצא רופא מתאים הוכנה על ידי הרופא תמורת תשלום שאותו שילם התובע הערכה ראשונית. אף שלא ניתנה חוות דעת באותו זמן הגיש התובע בשם הנתבע כתב תביעה לבית המשפט המחוזי בירושלים. לאחר שהוגש כתב הגנה הסדיר התובע מועד לבדיקת הנתבע על ידי המומחה מטעמו אך הנתבע לא הגיע לבדיקה ואז הוברר כי הוא מעוניין בהעברת הטיפול לעורך דין אחר. התובע טוען כי הוא זכאי להחזר ההוצאות שהוציא וכן לשכר טרחת עורך דין בגובה של 20% מהסכום שיתקבל. לחילופין הוא מבקש כי בית המשפט יקבע את אחוז שכר הטרחה לו הוא זכאי ממה שיתקבל. ככל שלא תוגש תביעה בתוך פרק זמן שייקבע מבוקש שיפסק שכר ראוי בגין מאמציו והשקעתו הרבה בתיק. סכום התביעה הועמד על סך של 100,000 ₪. הנתבע טוען בכתב ההגנה כי התובע מעולם לא פנה אליו בדרישה לתשלום שכר טרחה או חוב וכי שכר טרחתו, המוכחש של התובע, אמור להתברר עם בא כוחו הנוכחי, עו"ד וסים טאנוס. הנתבע לא הכחיש שפנה לתובע לשם יעוץ משפטי בעניין תביעת הרשלנות הרפואית אך לטענתו לא הסכים לתשלום שכר טרחתו של התובע ורק ביקש ממנו שיברר אודות סיכויי ההצלחה בתביעה. מכאן שיש לקבוע ממצאים עובדתיים באשר למה שהוסכם בין הצדדים; ככל שיימצא כי אכן הנתבע שכר את שירותי התובע והחליט להפסיק את ההתקשרות יש לקבוע מה שכר הטרחה שלו זכאי התובע. שאלה נוספת נוגעת לזכאות התובע להחזר הוצאות. ##העדויות והמסמכים## התובע מתאר בתצהירו תיאור דומה לזה שנמסר בכתב התביעה באשר להתקשרות בינו לבין הנתבע. הוא מסביר כי טיפל קודם לכן עבור הנתבע בשני הליכים שונים (נכות כללית וקצבת ניידות) וקיבל עבור הטיפול סכום של 2,000 ₪. הוא מצרף את החשבונית שהוציא עבור סכום זה. בנוסף הוא כותב על הפגישה עם הנתבע; על ההסבר שנתן לו; על המסמכים שחתם הנתבע - יפוי הכוח וכתב הויתור. עוד מבהיר התובע כי הוסכם בינו לבין הנתבע על תשלום שכר טרחה המותנה בתוצאות ההליך בשיעור של 20% ממה שיפסק. לדבריו באותו זמן שבו הסכימו הוא והנתבע על שכר הטרחה לא היה הסכם שכר הטרחה מוכן ולכן הנתבע לא חתם עליו ובהמשך הדבר נשכח היות והיו יחסי אמון בינו לבין הנתבע. לאחר מכן החל התובע לפעול: הוא פנה טלפונית ובמכתבים לבית החולים אסותא לשם צילום התיק הרפואי של הנתבע; ניהל התכתבות עם מומחים שונים לצורך מינוי מומחה נוירוכירורג שיוכל לבדוק את התובע ויכין עבורו חוות דעת והשקיע מאמצים בחיפוש אחר מומחה כזה. התובע מצרף לתצהיר מסמכים המתארים את הפניות שנעשו. בהמשך לכך הוא איתר מומחה מתאים שאף עבר על החומר הרפואי וערך הערכה ראשונית של סיכויי התביעה. התובע שילם לאותו מומחה, כאמור, סכום של 1,500 ₪ והוא מצרף את הקבלה שקיבל וכן קבלה עבור הסכום ששילם לצורך העתקת החומר הרפואי. ביום 4.9.07, התובע הגיש תביעה לבית המשפט המחוזי ושילם אגרה ולאחר מכן ניהל חלופת מכתבים עם באי כוח הנתבעים באותו הליך. התובע כותב כי פנה אל הנתבע מספר פעמים כדי שישלם חלק מההוצאות ואולם הנתבע טען כי אינו יכול לממן זאת וביקש כי התובע עצמו יעמיד את המימוון הנדרש. התובע נאות לכך וניסה להשיג מימון מארגוני סיוע או ארגוני זכויות אדם ובמקביל ביקש כי גם התובע יפעל לעשות כן. הוא תאם לנתבע בדיקה אך הנתבע לא הגיע וכאשר ביקש לברר את פשר הדבר עם הנתבע הבהיר לו האחרון כי הוא מבקש להעביר את הטיפול בתביעה לעורך דין אחר. ההליך בבית המשפט המחוזי נמחק מחוסר מעש לאחר שבא כוחו החדש של התובע לא טיפל בו. לתצהיר צורפו אישורים לכך שהתובע טיפל עבור הנתבע בעניין הניידות והנכות הכללית; החשבונית שהוציא התובע עבור תשלום של 2,000 ₪ שקיבל בשל טיפול זה; יפוי הכוח שחתם הנתבע שבו נכתב כי הוא מיועד לצילום תיק רפואי בבית החולים אסותא בתל אביב; המכתבים שהוציא התובע כדי להשיג חוות דעת רפואית והתשובות; כתב התביעה שהוגש; כתב ההגנה וחילופי המכתבים עם בא כוח הצד שכנגד. בפתח ישיבת ההוכחות הגיש התובע פלט שיחות ממשרדו למכשיר הטלפון של הנתבע וממנו עולה כי התקיימו שיחות רבות בין השניים (ת/1). בחקירתו הנגדית חזר התובע על עמדתו כי התשלום של 2,000 ₪ שולם עבור הטיפול בעניינים האחרים ולא עבור צילום החומר הרפואי כפי שטען הנתבע (עמ' 4, ש' 15-17). הוא הבהיר כי לא נחתם הסכם בכתב אלא ההסכמה הייתה בעל פה וכי שיעור שכר הטרחה שנקבע הוא 20% מהסכום שיפסק (עמ' 4, ש' 26-28). התובע אישר כי לא הייתה כל הסכמה על שכר הטרחה שישולם במקרה שבו הטיפול יופסק. בתשובה לשאלה מדוע לא מצוי יפוי כוח לטיפול בתביעה אלא רק יפוי כוח לצילום המסמכים אמר התובע כי למיטב ידיעתו יפוי הכוח צורף לתיק בבית המשפט המחוזי אך נוכח השיהוי במסירת תצהירי הנתבע לא יכול היה להזמין את התיק מהארכיב (עמ' 5, ש' 19-22). הנתבע כותב בתצהירו כי ניגש אל התובע במהלך שנת 2005 כדי לקבל יעוץ משפטי בשאלת רשלנות רפואית והוא נתבקש וחתם על יפוי כוח למטרה זו. לדבריו מעולם לא הסכים לכך שהתובע יגיש בשמו כתב תביעה או חתם על יפוי כוח למטרה זו. הוא לא חתם על הסכם שכר טרחה ולא הסכים על היצוג או על התשלום. הנתבע טוען כי שילם לתובע סכום של 2,000 ₪ עבור צילום התיק בלבד. בפתח חקירתו הנגדית לא ידע הנתבע לזהות את תצהיר העדות אך אישר כי הוא חתום עליו. הוא סבר כי חתם על התצהיר בפני התובע ולא בפני בא כוחו הנוכחי כפי שכתוב על התצהיר (עמ' 7, ש' 22-25). הוא פירט שבא כוחו הנוכחי, עו"ד ואסים טנוס הגיע לכפר ואז פגש אותו לאחר שעורך הדין הציע שיקח את התיק ויסיים עם עורך הדין האחר (עמ' 8, ש' 5-8). הנתבע שלל כי התובע טיפל עבורו בעניין הניידות ובתביעה לנכות כללית (עמ' 8, ש' 30-31). הוא לא ידע להסביר כיצד נשלח מכתב ממשרד הבריאות לתובע עבורו (עמ' 9, ש' 4-5). עמדת הנתבע הייתה שלא ביקש מהתובע לטפל בעניין הרשלנות הרפואית וגם לא סיכם עמו שכר טרחה (עמ' 10, ש' 15-16).לנתבע הוצג במהלך חקירתו כתב ויתור על סודיות רפואית שנחתם בשנת 2007 המופנה לעורכי הדין המייצגים את בית החולים. הוא טען שאינו מכיר את המסמך אף שהוא חתום עליו (עמ' 11, ש' 16-17; נ/2). בנו של הנתבע, כתב בתצהירו כי העביר לנתבע סכום של 2,000 ₪. בכל הנוגע למחלוקות העובדתיות מקובלת עלי עמדתו של התובע ולפיה התקשר עם הנתבע לטיפול בתביעתו וכי שכר הטרחה שעליו הוסכם היה - 20% מהסכום שיתקבל. עוד מקובלת עלי טענת התובע כי הסכום של 2,000 ₪ ששולם לו שולם עבור ההליכים הקודמים ולא עבור איסוף החומר הרפואי בהליך זה וכי התובע אכן הוציא את הסכומים שהוא טוען להם עבור צילום החומר, ההתייעצות עם המומחה והאגרה. עוד לא מצאתי כי הייתה סיבה להחלפת הייצוג למעט רצונו של הנתבע לעשות כן ולא הונחה כל תשתית לפגם שנפל בדרך טיפולו של התובע בהליך מטעם הנתבע. למסקנה זו הגעתי בשל השיקולים הבאים: איני מקבל את טענת הנתבע ולפיה ייפה את כוחו של התובע לבדוק את החומר הרפואי ולא לטפל בתביעה. טיפולו של התובע מהרגע הראשון מעיד על כך שלפחות מבחינתו הוא סבר כי הוא מטפל בתביעה; הוא הוציא כספים וטרח לקבלת חוות דעת רפואית. הדעת נותנת כי לא עשה כן אלא אם היה ברור כי הוא מטפל בהליך. טענת הנתבע אינה מתיישבת עם חתימתו על כתב ויתור על סודיות רפואית לאחר שהתביעה הוגשה המופנה לבאי כוח הנתבעים ומכאן עולה כי היה אמור להיות מודע לכך שהוגש כתב תביעה בעניינו וכי כתב הויתור מתייחס לאותו הליך שהוגש (נ/2). אף את טענת הנתבע כי הסכום של 2,000 ₪, שאין מחלוקת ששולם, שולם עבור צילום חומר רפואי אין לקבל. הקבלה שהוציא התובע בזמן אמת מפרטת במפורש כי מדובר בתשלום עבור התיקים האחרים. קיים קושי ממשי בהכחשת הנתבע כי התובע הוא שטיפל באותם עניינים אחרים. טיפולו של התובע נלמד מהמסמכים שנערכו על ידי הגופים שמולם טיפל - לרבות תשובותיהם לפניות שהופנו אל התובע עבור הנתבע. בעוד שהנתבע טען כי למעשה נותק הקשר בינו לבין התובע הוצג פלט שיחות (ת/1) המצביע על ההיפך. אני ער לכך שיפוי הכוח שהוגש אכן מוגבל לאיסוף חומר רפואי ואולם מצאתי לקבל את עדות התובע כי יפוי הכוח מצוי בתיק בית המשפט המחוזי ומכל מקום בהינתן כי לא נדרש יפוי כוח בכתב (ר' דנ"פ 2192/00 עו"ד דורון נוי נ' אהרן אמינוף, שופט בית המשפט המחוזי, פ"ד נד (2) 138, 142 (2002); ע"א 23/83 סוזן יוחימק נ' תרז קדם פ"ד לח (4) 309, 315 (1984)), הרי שאין בכך די כדי לשלול את טענת התובע. לפיכך, נקודת המוצא העובדתית לדיון היא כי התובע אכן התקשר עם הנתבע והוסכם כי ייצג אותו בתביעה תמורת 20% ממה שיתקבל. הנתבע בחר להעביר את היצוג לעורך דין אחר משיקוליו וללא שנפל כל פגם בטיפול. עוד מצאתי כי התובע הניח תשתית מספקת לכך שהוציא את סכום ההוצאות שהוא טוען להשבתו. ##זכאות התובע לשכר טרחה לאחר נטילת היצוג## משנקבע כי הנתבע הפר את החוזה מול התובע ובחר להעביר את היצוג לעורך דין אחר יש לקבוע מה שכר הטרחה שלו זכאי התובע. עמדת התובע, הנסמכת על פסקי דין שהגיש, היא כי יש לזכותו במלוא שכר הטרחה שעליו הוסכם וזאת נוכח התנהגותו חסרת תום הלב של הנתבע ולמצער בחלק יחסי הקרוב לכך כאשר הוא מבקש שיקבע כי אם לא תוגש תביעה ישולם לו שכר ראוי לפי קביעת בית המשפט. ככל שלא תוגש התביעה -בהתחשב בכך שנמחקה טרם הוגשה שוב - הוא מבקש שיפסק לו סכום קבוע כשכר ראוי עבור עבודתו. הנתבע סבור שאין לפסוק לתובע דבר. ככלל, בהתקשרות שבין עורך דין ללקוח - יש לקרוא תנאי מכללא ולפיו רשאי הלקוח לנתק את הקשר עם עורך הדין ולחדול מלהיזקק לשירותיו בכל עת ובלבד שיובטח תשלום שכרו של עורך הדין. השכר לו עורך הדין זכאי הוא 'שכר ראוי עבור השירות שכבר ניתן' (ר' ע"א 136/92 ביניש- עדיאל עורכי דין נ' דניה סיבוס חברה לבנין בע"מ, פ"ד מז (5) 114, 124 (1993) (להלן: "בייניש עדיאל"). על אף קביעה זו שעניינה תשלום שכר ראוי עבור עבודת עורך הדין נמצא כי במסגרת חובת הלקוח לנהוג בתום לב כלפי עורך הדין צריכה הסיבה להפסקת החוזה להיות סיבה הוגנת. כך נקבע כי 'אין מקום לאפשר ללקוח להשתחרר מן ההסכם אותו כרת עם עורך דין פלוני מבלי להיות חייב בתשלום פיצויי ציפייה, רק משום שהגיעה אליו הצעה מפתה יותר מעורך דין אלמוני' (ר' ע"א 8854/06 חיים קורפו, עו"ד נ' משה סורוצקין, (פורסם במאגרים, 20.3.08)). מכאן, שמקובלת עלי עמדת התובע כי בנסיבות שבהן הופסק הייצוג הרי שיש לזכותו באחוז מהסכום שיתקבל אך אם לא תוגש התביעה בתוך פרק זמן שיקבע לפסוק לו שכר ראוי. באשר לאחוז - איני סבור כי התובע זכאי למלוא שכר הטרחה מקום בו אינו משלים את הטיפול בתיק ואף שההתנהלות של הנתבע אינה בהכרח התנהגות בתום לב הרי שיש לפסוק לתובע אחוז יחסי המשקף את מה שנעשה על ידו לעומת מכלול העבודה ואת הסכום שעתיד להיפסק ככל שהתביעה תתקבל. בהקשר זה יש להתחשב בכך שבוצע חלק לא מבוטל של העבודה באיסוף החומר; ההתייעצות עם מומחים שונים; בחירת מומחה מתאים למתן חוות דעת והגשת כתב תביעה. מן הצד האחר עדיין נותר לקבל את חוות הדעת הרפואית ולבחון אותה; להתמודד עם חוות דעת רפואית נגדית; להגיש תחשיבי נזק; להכין את התיק לשמיעת ראיות לרבות הכנת תצהירים והכנת העדים והרופאים המומחים לעדותם; לחקור בחקירה נגדית את העדים והמומחים מטעם הצד שכנגד; ולסכם את הטענות. אף שקביעת השיעור מתוך שכר הטרחה אינה בגדר ידיעה שיפוטית ויש להביא לגביה ראיות (ר' בייניש-עדיאל, עמ' 125) או ניתן להסתייע בחוות דעתה של לשכת עורכי הדין (ר' סעיף 89 לחוק לשכת עורכי הדין, תשכ"א - 1961) הרי שמאחר ושני הצדדים לא הביאו ראיות בעניין ולא טענו כל טענה המתייחסת לאפשרות לקבוע את שכר הטרחה, בחרתי לעשות כן על דרך של אומדנא ולא לדחות את התביעה מטעם זה. בהתייחס למכלול ולאחר שעיינתי בכללי לשכת עורכי הדין (התעריף המינימלי המומלץ) תש"ס - 2000 והעדכונים לתעריף כפי שפורסמו - אני מעריך את האחוז המגיע לתובע עבור מה שביצע ב- 7.5% מהסכום שיתקבל. באשר לחלופה האחרת, הרי שככל שלא תוגש התביעה תישלל מהתובע הזכות להנות מפרות עבודתו. אמנם יתכן שגם אם התביעה תוגש וגם אם התובע היה מנהל אותה היא הייתה נדחית אך באי הגשתה נמנע מהתובע הסיכוי לקבלת שכר טרחה בהיקף גבוה יותר הנשען על ההצלחה. בהינתן העבודה שאותה השקיע התובע כפי שפירטתי לעיל אני מעריך את שכר הטרחה הראוי ככל שהתביעה לא תוגש בסכום של 5,000 ₪. לפיכך, התובע זכאי לקבל שכר טרחה השווה ל- 7.5% מהפיצוי שיתקבל ככל שהתביעה תוגש. מאחר והסכום הנתבע בכתב התביעה הוגבל ל- 100,000 ₪ יוגבל שכר הטרחה בהתאם. ככל שהתביעה לא תוגש בתוך 12 חודשים ישולם לתובע סכום של 5,000 ₪. לשני הסכומים יתווסף מס ערך מוסף. מאליו מובן כי על הנתבע לפעול לניהול התביעה בתום לב ובדרך מקובלת באופן שלא יפגע בזכותו של התובע לשכר טרחתו ככל שזו תוגש ותנוהל. ##החזר ההוצאות## משקבעתי כי הנתבע לא השיב לתובע את ההוצאות שהוציא אני פוסק לו את הסכום האמור, 2,660 ₪. לסכום זה יש לצרף הפרשי הצמדה וריבית החל מיום 1.3.06. ##סיכום## ניתן פסק דין הצהרתי ולפיו התובע זכאי לקבל שכר טרחה השווה ל- 7.5% מהפיצוי שיתקבל ככל שהתביעה תוגש וזאת עד לסכום של 100,000 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית ממועד הגשת התביעה ועד ליום מתן פסק דין חלוט בתובענה שתוגש (הסכום הנקוב בכתב התביעה). ככל שהתביעה לא תוגש בתוך 12 חודשים ישולם לתובע סכום של 5,000 ₪. הסכום של 5,000 ש"ח ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום וישולם בחלוף 12 חודשים ככל שלא תוגש התובענה. לשני הסכומים יתווסף מס ערך מוסף. הנתבע ישלם לתובע בנוסף וללא קשר את ההוצאות שהוציא בסכום של 2,660 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום 1.3.06. התשלום יבוצע בתוך 30 יום ממועד המצאת פסק הדין לידי בא כוח הנתבע. הנתבע ישא בשכר טרחת עורך דין הנוגע להליך זה בסכום של 5,800 ₪ וכן ישיב לתובע את האגרה ששילם בתוספת הפרשי הצמדה וריבית ממועד הוצאתה. מאשר העיקול שניתן ביום 7.8.08 במסגרת בש"א 10250/08. עורך דיןהחלפת ייצוג