החלטה אחרת

מהו "ערעור על החלטה אחרת" ? מהם התנאים למתן רשות "ערעור על החלטה אחרת" ? לא כל החלטה הדוחה טענה מקדמית מצדיקה מתן רשות ערעור, אף אם קבלת הטענה המקדמית היתה יכולה להביא לייתור המשך הדיון המשפטי. ערכאת הערעור יכולה להכריע בשאלת ההיזקקות המיידית לבקשה בהתאם לשיקולים של יעילות שיפוטית, והכוונה היא ליעילות המצרפית של הערכאה הדיונית וערכאת הערעור גם יחד. דברים אלה נכונים אף לאחר תיקונו של סעיף 41 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 ביולי 2008 הקובע כי החלטה אחרת של בית משפט מחוזי בענין אזרחי, ופסק דין של בית משפט מחוזי בערעור, ניתנים לערעור לפני בית המשפט העליון, אם ניתנה רשות לכך מאת נשיא בית המשפט העליון או מאת שופט אחר של בית המשפט העליון שנשיאו קבע לכך, או מאת בית המשפט העליון, ובפסק דין - גם אם ניתנה רשות לכך בגוף פסק הדין. ערכאת הערעור תוכל לבחון איפוא גם כיום, בין היתר, את מידת הדירותה של ההחלטה ואת מידת השפעתה על ההליך, על מתכונת הדיון ועל זכויות הצדדים. משניתן על נקלה לתקן בשלב הערעור על פסק הדין לגופו (ככל שיידרש) כל טעות שתימצא בהחלטת ביניים של הערכאה הדיונית - פוחתת ההצדקה לפצל את הדיון בתיק בדרך של מתן רשות ערעור כבר בשלב מקדמי. רשות ערעור בעניינים מן הסוג שעלה בבקשות תינתן איפוא רק במקרים חריגים, לדוגמה - כאשר נראה כי הדיון בטענה המקדמית בערכאת הערעור הוא פשוט וכאשר סיכויי הערעור לגופו - מסתברים כגבוהים, כך שהיעתרות לבקשה למתן רשות ערעור סביר שתביא לחיסכון ניכר בזמן שיפוטי. בנוסף על כל אלה, ומבלי למצות, רשות הערעור ראוי שתינתן כאשר הימנעות מדיון בטענה כבר בשלב המקדמי של הדיון עלולה לגרום לפגיעה משמעותית במי מבעלי הדין, או בהליך השיפוטי. החלטה אחרת (ערעור)