על המבקש פטור מאגרה להיכנס לפרטי רכושו והכנסותיו ולהציג בפני בית המשפט את כל הנתונים בדבר מצבו הכלכלי, במטרה לשכנע את בית המשפט בטענותיו, כי אינו יכול לעמוד בתשלום האגרה מחמת עוניו. בקשה המוגשת בלא פרטים מלאים ומהימנים אינה מעמידה את התשתית הראייתית הדרושה כדי לדון בבקשה, ודינה להדחות מטעם זה בלבד המבקש פטור מתשלום אגרה אינו יוצא ידי חובתו רק בכך שהוא מוכיח כי אין בידו כספים זמינים העומדים לרשותו. עליו להוכיח כי אין בבעלותו נכסים היכולים להוות תשתית לגיוס כספים לתשלום האגרה, בין אם בדרך של מימוש נכסים ובין אם בדרך של קבלת הלוואה על בסיס אותם נכסים. להלן החלטה בנושא פטור מאגרה של בית משפט: החלטה 1. בפני שתי בקשות לפטור מאגרה ומהפקדת ערבון הכרוכות בהגשת ערעור על פסק דינו של בית המשפט השלום בחיפה (כב' הש' ת. שרון-נתנאל), אשר ניתנה ביום 24/8/06 בת.א. 7083/01, ובקשה לרשות ערעור על ההחלטה לעכב את ביצוע פסק הדין בכפוף להפקדת סך של 120,000 ₪. נימוקי הבקשה מושתתים על מצבו הכלכלי הקשה של המבקש, אשר אינו מסוגל לשלם את האגרה הכרוכה בהגשת הערעור ובקשת רשות הערעור ואף לא להפקיד ערבון כנדרש. 2. המשיבה 2 מתנגדת לבקשה מהטעמים הבאים: א. הבקשה אינה עונה על דרישות תקנה 13(א) לתקנות בתי המשפט (אגרות), תשמ"ח- 1987 (להלן: התקנות), מאחר שהמבקש לא העמיד תשתית ראייתית לחוסר יכולתו הכלכלית לתשלום האגרה. ב. לפי תקנה 13(ב) לתקנות האגרות על המבקש פטור מאגרה לשכנע את ביהמ"ש בקיומם של שני תנאים מצטברים, האחד כי אין ביכולתו לשלם את האגרה, והשני כי ההליך בגינו מתבקש פטור מאגרה מגלה עילה. גם בהתמלא שני תנאים אלה עדיין מוסמך ביהמ"ש לדחות את הבקשה. ג. התצהיר של המבקש חייב להכיל פרטים מלאים ומהימנים באשר למקורות הכנסתו של המבקש, ובהעדר פרטים כאמור לא נתמלאו הדרישות הקבועות בתקנה 13. ד. על המבקש פטור מאגרה מוטל הנטל לשכנע את ביהמ"ש כי מיצה את כל האפשרויות לגיוס הסכומים הדרושים לתשלום האגרה מסביבתו הקרובה או בדרך של קבלת הלוואה או מימוש נכסים. המבקש לא עמד בתנאים להוכחה של העדר יכולתו לשלם את האגרה. תצהירו אינו כולל את כל הפרטים הנדרשים, לבקשה לא צורפה תעודה של הלשכה לסיוע משפטי, אשר לפי תקנה 13(ב) יש בה כדי להוות ראייה לכאורה לכך שאין ביכולתו של המבקש לשלם את האגרה, ולא צורפו מסמכים מספיקים אשר יאמתו את יכולתו הכלכלית. ה. המבקש מיוצג על ידי עורך דין פרטי, וחזקה על מי שידו משגת לממן ייצוג על ידי עורך דין, שיכול לשלם אף את אגרת בית המשפט. ו. מכל האמור לעיל עולה כי המבקש לא הוכיח העדר יכולת מוחלט לתשלום האגרה. משמעותו של מתן הפטור הוא הטלת ההוצאות המשפטיות של המבקש על קופת הציבור, והפטור נועד להיות מוצא האחרון ממנו יכול להנות רק מבקש שישכנע את ביהמ"ש לא רק שאין ביכולתו לשלם את האגרה, אלא גם שאינו יכול לגייס את הסכום הדרוש על ידי מימוש נכסים, נטילת הלוואות מוסדיות והסתייעות בסביבתו הקרובה. 3. המשיבה 1 מתנגדת אף היא לבקשה מפטור מאגרה ומערבון מהנימוקים הבאים: א. המשיבה 1 מעלה בתגובתה נימוקים דומים לנימוקי המשיבה 2 לעניין האגרה, ומוסיפה כי כי תמוה בעיניה כיצד המבקש מצליח לגייס כספים להליכים המשפטיים הרבים שהוא מנהל. ב. באשר לפטור מערבון המבקש לא התייחס כלל לסיכויי הערעור הנמוכים של פסק הדין של בית המשפט קמא, המבוסס על ממצאים עובדתיים. ג. יתר על כן, נוכח טענות המבקש בדבר מצבו הכלכלי הקשה והרעוע, מידת הצדק מחייבת לשמור על זכויותיו של המשיב, שלא ייצא מופסד אם הערעור יידחה. דיון 4. הטעם לחיוב באגרה נידון בבג"צ 6490/04 נאדר מוחמד עלי סביח ואח' נ' מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית, פ"ד נט(3) 742, בסעיף 9 לפסה"ד. א. תקנה 13(א) לתקנות בית המשפט (אגרות), תשמ"ח- 1987 (להלן: התקנות) קובעת כי על המבקש לפרט בבקשתו את רכושו. לשון התקנה: "בעל דין שבעת שמוטל עליו לשלם אגרה, טוען שאין ביכולתו לשלם אגרה, יצרף לכתב העיקרי בקשה לפטור מתשלום האגרה, ותצהיר שבו יפרט את רכושו, רכוש בן זוגו והוריו אם המבקש סמוך על שולחנם, ומקורות הכנסתו בששת החדשים שקדמו לתאריך הבקשה". המבקש לא עמד בדרישות התקנה, ולא פירט את כל הטעון פירוט. ב. "על המבקש פטור מאגרה להיכבד ולהיכנס לפרטי רכושו והכנסותיו ולהציג בפני בית המשפט את כל הנתונים בדבר מצבו הכלכלי, במטרה לשכנע את בית המשפט בטענותיו, כי אינו יכול לעמוד בתשלום האגרה מחמת עוניו" (ראה בש"א 6669/94 מגרפטה נ' מנורה חברה לביטוח בע"מ, תק-על 95(1), 406), ולפיכך, "בקשה המוגשת בלא פרטים מלאים ומהימנים אינה מעמידה את התשתית הראייתית הדרושה כדי לדון בבקשה, ודינה להדחות מטעם זה בלבד". (ראה בש"א 128/89 מצא נ' מצא, תק-על 89 (2), 732). ".... הגשת בקשה לפטור מאגרה מחייבת את בעל הדין "להתפשט" ולמסור תמונה מלאה על מצבו הכלכלי". (ראה בה"נ 6857/00 רוטה נ' נצבטייב, פ"ד נד(4) 707, 712). "זאת ועוד: המבקש פטור מתשלום אגרה אינו יוצא ידי חובתו רק בכך שהוא מוכיח כי אין בידו כספים זמינים העומדים לרשותו. עליו להוכיח כי אין בבעלותו נכסים היכולים להוות תשתית לגיוס כספים לתשלום האגרה, בין אם בדרך של מימוש נכסים ובין אם בדרך של קבלת הלוואה על בסיס אותם נכסים: ראו בשא 4667/90 יוסף אלפסי נגד שושנה אלפסי, תקדין עליון 90(4) 132)". (בש"א (חיפה) 3190/01 הרטן מלונאות ונופש נ' מדינת ישראל, תק-מח 2001(2), 7536 ,עמ' 7537). ג. המבקש אף לא הזכיר בתצהירו דבר בנוגע להעדר יכולתו לגייס הלוואה למימון האגרה וסכום הערבון מהבנקים וכבר נאמר, כי "המבקש פטור מאגרה חייב להוכיח, בטרם יזכה בפטור, שעשה נסיונות למצוא את כל אפשרויותיו לגייס כספים גם ממקורות אחרים". (ראה בש"א 220/88 שרייר נ' נקש ואח', תק-על 88(3), 156). וכן: "... על המבקש פטור מתשלום אגרה לשכנע את בית המשפט כי עשה נסיון כן ואמיתי להסתייע בתמיכתם של קרוביו בטרם בקש להזדקק לקופת הציבור. .... הפתרון של השענות על קופת הציבור, בדרך של בקשה לפטור מתשלום אגרה, חייב להיות המוצא האחרון והיחידי של מי שנקלע לקושי כלכלי שאינו מאפשר לו לשלם אגרה. הדעת אינה סובלת שהאמצעי של בקשה לפטור מתשלום אגרה יהיה האמצעי הראשון שבו ישתמש בעל הדין בטרם יעשה כל נסיון לפנות לקרוביו כדי לבקש את עזרתם בצר לו. ד. על כן, לא נפרשה בפני תמונה מספקת לברור טענת המבקשים בדבר קשיהם הכלכליים, וחוסר יכולתם לתשלום האגרה". (ראה בש"א 3190/01 הנ"ל, עמ' 7537; וכן ע"א 8496/99 ציון אדרי נ' בנק לאומי לישראל, תק-על 2000(2) 239; בש"א (י-ם) 2404/03 חולית 2000 ניקוי חול וצביעה ואח' נ' מדינת ישראל ואח', תק-מח 2003(4) 2113, עמ' 2116). בקשתו של המבקש כללית ביותר, הוא לא הניח תשתית ראייתית לתמיכה בטענתו כי אינו מסוגל לשלם את האגרה. תצהירו אינו כולל את כל הפרטים הנדרשים, לבקשה לא צורפה תעודה של הלשכה לסיוע משפטי, אשר לפי תקנה 13(ב) יש בה כדי להוות ראייה לכאורה לכך שאין ביכולתו של המבקש לשלם את האגרה, ולא צורפו מסמכים מספיקים אשר ישקפו את יכולתו הכלכלית. המבקש לא נתן כל הסבר למקורות מימונו של בא כוחו בהליך זה ובבית משפט קמא. ה. בשל האמור לעיל, אני רואה לדחות את בקשת המבקש לפטור מאגרה. 5. פטור מהפקדת ערבון א. באשר לבקשת הפטור מהפקדת ערבון, רף הדרישות המוטל על המבקש פטור מהפקדת ערבון גבוה מזה המוטל על המבקש פטור מאגרה. הפקדת העירבון נועדה להבטחת המשיבה 1 שמא תצא נפסדת בשל אי יכולתה לגבות את ההוצאות, אם יפסקו לטובתה. "הכלל הוא, כי על בעל דין המערער (או מבקש לערער) מוטלת החובה להפקיד בטוחה זמינה ויעילה להבטחת הוצאותיו של הצד שכנגד - אם יידחה ערעורו (וראו, לדוגמא: ע"א 2265/99 אמנון טל נ' א.א. יבואני תבואות ומספוא, לא פורסם, רע"א 1243/98 אלפי נ' אלפי, לא פורסם, ע"א 2021/94, 2018/94, 1989/94, 2044/94, 2022/94, כונס הנכסים הרשמי נ' ארוין זוסמן ואח', לא פורסם). על מי שמבקש לחרוג מכלל זה (בין על ידי הפטרתו מחובת הפקדת ערבון ובין על ידי המרת חיובו בהפקדת ערבות בנקאית בחיוב בהפקדת ערבות צד ג'- שמימושה אינו ודאי ומעצם טבעו הוא טעון נקיטת הליכים נוספים), מוטל הנטל להראות כי סיכוייו לזכות בערעור גבוהים (וממילא הסיכויים, כי יחוייב בהוצאות המשיב נמוכים) וכי מצבו הכלכלי אינו מאפשר לו את הפקדת הערבון הנדרש (וראו: בש"א 329/90 אברך נ' גרוגר, פ"ד מד(2), 383)". (ראה ע"א 6217/99 אהרון קורן ואח' נ' בנק לאומי לישראל בע"מ תק-על 2000(2), 128; וכן ע"א 6517/00 הנ"ל). ב. המבקש מיוצג על ידי עורך דין פרטי, כך בהליך זה וכך גם בהליך בפני בית משפט קמא. לעניין זה נקבע: "בנסיבות העניין, מתבקש היה גם כי ינתן הסבר כיצד מתיישב הסעד המבוקש עם עובדת ייצוגה של המערערת בערכאה זו, כמו גם בערכאות קודמות. לכאורה, בהעדר הסבר לסתור, מי שיש בידו לממן ייצוג משפטי, מסוגל להפקיד עירבון להבטחת הוצאות בעל הדין שכנגד. במצב זה, אין מקום לפטור המבוקש מהפקדת עירבון". (ראה ע"א 4079/02 חלואני נ' ועדה מקומית לתכנון ובניה חיפה, תק-על 2002(2), 1989). ג. זאת ועוד, גם אם יש בסיס לטענת המבקש בדבר מצבו הכלכלי הקשה, לא ראיתי להענות לבקשתו, שכן המבקש טרם פרע את ההוצאות שהוטלו עליו על ידי בית המשפט קמא. עובדה זו עומדת בעוכריו של המבקש שהרי הערבון נועד כל כולו להבטחת הוצאות המשיבה 1 בהליך הערעור, ואי תשלום הוצאות המשיבה 1 בהליך דלמטה, רק מחזק את הצורך בחיוב המבקש בהפקדת ערבון להבטחת הוצאותיה. "אי תשלום הוצאות בבית משפט קמא יכול להוות שיקול משמעותי באי מתן פטור מהפקדת ערבון בהליך של ערעור". (רע"א 7028/00 אי.בי.אי. ניהול קרנות נ' אלסינט תק-על 2001 (3) 2139; וכן ראה ע"א 8223/98 ורד שאול נ' דר' חיים פרידמן, תק-על 99(2) עמ' 1562; ע"א 976/00 אחים חג' עלי ושות' נ' קרן האיזון תק-על 2000(2) 1895, עמ' 1896). ד. בבקשה נטען כי סיכויי הערעור גבוהים, אולם מעיון בכתב הערעור עולה כי לכאורה מדובר בערעור שהינו עובדתי בעיקרו. "ערכאת הערעור לא תתערב בממצאים עובדתיים שנקבעו על ידי הערכאה הדיונית אשר שמעה והתרשמה מן העדויות שהובאו בפניה, אלא במקרים יוצאים מן הכלל, וכאשר קיימות נסיבות המצדיקות את ההתערבות". (ראה ע"א 9555/02 זידאן זידאן ואח' נ' ברית פיקוח לקואופרציה החקלאית העובדת בע"מ ואח', פ"ד נט(1) 538, עמ' 552-553). ה. בנסיבות העניין, אני רואה לדחות את בקשת המבקש לפטור אותו מהפקדת ערבון. המבקש יפקיד את הערבון בתוך 30 יום מהיום, שאם לא כן יירשם הערעור לדחייה, כאמור בתקנה 431 לתקנות הנ"ל. פטור מאגרהאגרה