בדונו בבקשה למתן סעד זמני, רשאי בית המשפט להיעתר לבקשה ובלבד ששוכנע על בסיס ראיות מהימנות לכאורה בקיומה של עילת התובענה. להלן החלטה בנושא סעד זמני במקרקעין: החלטה 1. בפניי בקשה למתן סעד זמני האוסר על המשיבה להתקשר עם צד שלישי כלשהו, בנוגע למגרש בשטח של דונם אחד, הידוע כחלק מחלקות 4,3 ו-95 בגוש 19027, הנמצא בסמוך לכביש מספר 85 על כביש עכו-כרמיאל, ( להלן "המגרש" ), עד למתן פסק דין בתביעה העיקרית שעניינה מתן צו מניעה קבוע ואכיפת הסכם שהיה בין הצדדים. 2. כפי שעולה מהבקשה, המדובר בהשתשלות ארוכה של מערכת יחסים מורכבת בין הצדדים, אולם לצורך הדיון בבקשה, אפרט להלן אך ורק את העובדות הרלוונטיות לבקשה. 3. המשיבה ק.ר.ו.ס הגליל בע"מ, הינה בעלת הזכויות במגרש. ביום 1.3.06 חתמה המשיבה עם המבקשת, מפגש נוי צליל החורש בע"מ, על "הסכם להקמה והפעלה של תחנת תדלוק" ( להלן "ההסכם" ). באותה תקופה הוחזקו כל מניותיה של המבקשת בידי גב' מאיה איבי, כפי שעולה מהבקשה. 4. ביום 5.4.06 מכרה גב' מאיה את מניותיה במבקשת לחברת נדל"ן במרומים בע"מ ( להלן "נדל"ן במרומים" ) תמורת סך של 900,000 דולר, וחברת נדל"ן במרומים הפכה לבעלת המניות היחידה במבקשת. נדל"ן במרומים היתה חברה משותפת של חברת אברון שחקים בע"מ ( להלן "אברון שחקים" ), וחברת אפיקי אנרגיה לישראל ( להלן "אפיקי אנרגיה לישראל" ). 5. המבקשת החלה בביצוע ההסכם והכשרת המגרש להקמת התחנה, ונשאה בעלויות גבוהות כפי שנטען בבקשה ( בין היתר סך של 589,440 ₪ ועוד סך של ₪ 408,255 ). עלויות אלה מומנו על ידי חברת אפיקי אנרגיה (2003) בע"מ, שהינה חברה הקשורה לאפיקי אנרגיה לישראל. בנוסף פעלה המבקשת לשם קידום הוצאת היתר הבניה להקמת תחנת התדלוק, תוך שהיא נושאת בעלויות שונות, על פי הנטען. לקראת סוף שנת 2006 חלו מספר עיכובים בביצוע העבודות, כתוצאה מהליכים משפטיים שננקטו על ידי צדדים שלישיים ואשר לא היו בשליטת המבקשת. 6. לימים, התגלע סכסוך בין חברת אפיקי אנרגיה לישראל וחברת אברון שחקים שהיו הבעלים כמתואר לעיל של חברת נדל"ן במרומים ( המחזיקה במניותה של המבקשת ). בשל הסכסוך הנ"ל שותקה המבקשת מפעילות. 7. בימים 21.5.07 ו- 3.6.07 שלחה המשיבה למבקשת התראות בכתב על העיכוב בביצוע העבודה, ודרישות לחידוש בניית התחנה. משלא תוקנו ההפרות, שלחה המשיבה ביום 4.7.07 הודעה על ביטול ההסכם ( נספח מא' לבקשה ). בשלב הזה נכנס לתמונה עו"ד משה שפורן כמייצגה של חברת אברון שחקים. עו"ד שפורן עדכן את ב"כ המשיבה בהליכים שהתנהלו בין שתי השותפות בחברת נדל"ן במרומים ( שאחת מהן הינה חברת אברון שחקים כאמור ) וביקש לעכב את כניסת הודעת הביטול לתוקף, אולם, המשיבה עמדה על ביטול ההסכם כפי שעולה מהמכתבים נספחי מג' ו-מז' ו-נ' לבקשה . 8. הצדדים הנ"ל, בידיעתו ומעורבותו של ב"כ המבקשת, המשיכו לנהל מגעים ביניהם שבמסגרתם הוחלפו ביניהם טיוטות הסכם חדש להקמת תחנת הדלק על המגרש, כאשר הצדדים המתקשרים בהסכם הנ"ל הינם חב' אברון שחקים מצד אחד, והמשיבה מצד שני ( ראה נספחי מ/3 עד מ/9 לתשובת המשיבה ). בטיוטת ההסכם הסופית אף צויין מפורשות כי ההסכם עם המבקשת בוטל כדין על ידי המשיבה ( ראה סעיף 12 (1) בנספח מ/9 לתשובה ). 9. בין לבין, התנהל הליך בוררות והליך משפטי נוסף בין השותפות בחברת נדל"ן במרומים, שבעקבותיו הגיעו אפיקי אנרגיה לישראל ואברון שחקים ביום 29.11.07 לכדי הסדר, לפיו העבירה אפיקי אנרגיה לישראל את כל זכויותיה בחברת נדל"ן במרומים לאברון שחקים, וכך הפכה אברון שחקים לבעלת המניות היחידה של נדל"ן במרומים, היא הבעלים של המבקשת כאמור. 10. ביום 22.1.08 הודיע ב"כ המבקשת לב"כ המשיבה במפתיע כפי שנטען בתשובת המשיבה, כי ההסכם החדש המוצע אינו מקובל על בעליה של חב' אברון שחקים, מר זוננשטיין, שכן הוא מרע את מצבו באופן משמעותי ומהותי לעומת ההתקשרות החוזית שהיתה בין המבקשת לבין המשיבה, ומשכך, הוא עומד על אכיפת ההסכם שנחתם בין המבקשת לבין המשיבה. ב"כ המשיבה דחה את האמור בפנייתו הנ"ל של ב"כ המבקשת, והודיעו כי ההסכם עם המבקשת בוטל זה מכבר, ומחה על ניהול מו"מ בחוסר תום לב ועל הצגת מצגי שווא בפני המשיבה ( ראה המכתב שסומן כנספח סה' לבקשה ). 11. לאור התפתחות זו, הגישה המשיבה ביום 29.1.08 לבית משפט זה תביעה כספית על סך של 800,000 ₪ כנגד אברון שחקים ובעליה וכנגד ב"כ המבקשת, בגין הנזקים שנגרמו לה על פי הנטען, עקב ניהול מו"מ בחוסר תום לב והצגת מצגי שווא. בו ביום הגישה המבקשת בקשה זו ובה עתרה לאסור על המשיבה מלהתקשר עם כל גורם שהוא בנוגע למגרש, עד למתן פסק דין בתביעה שהוגשה על ידה, לאכיפת ההסכם ולמתן צו מניעה קבוע. בבקשה טענה המבקשת כי ההסכם עימה לא בוטל, ולחילופין, כי ביטול ההסכם על ידי המשיבה נעשה בחוסר תום לב ושלא כדין. 12. דיון לאחר שבחנתי את חומר הראיות שהוגש, ושמעתי את חקירות המצהירים ושקלתי את טיעוני הצדדים, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להדחות. 13. בדונו בבקשה למתן סעד זמני, רשאי בית המשפט להיעתר לבקשה ובלבד ששוכנע על בסיס ראיות מהימנות לכאורה בקיומה של עילת התובענה ( ראה תקנה 362 (א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984. בענייננו, אין מחלוקת כי ההסכם עם המבקשת בוטל על ידי המשיבה ביום 4.7.07, לאחר שהראשונה לא תיקנה את ההפרות על פי ההתראות שנשלחו לה על ידי המשיבה. כמו כן אין מחלוקת כי המבקשת ידעה על הודעת הביטול הנ"ל. מההתכתבות שהתנהלה בין הצדדים לאחר מכן, עולה לכאורה כי המשיבה עמדה על ביטול ההסכם כאמור, ולא הוצגה כל הוכחה או ראייה המעידה על כי המשיבה חזרה בה מהודעתה הנ"ל, הן בכתב או בהתנהגות. נהפוך הוא, הוכח לכאורה כי הצדדים - קרי ב"כ המשיבה, ב"כ המבקשת ועוד" שפורן - המשיכו לנהל מגעים ביניהם על טיוטת הסכם חדש להקמת תחנת הדלק על המגרש, הסכם שהיה אמור להיחתם בין חברת אברון שחקים מצד אחד לבין המשיבה מצד שני. עובדה זו, תומכת לכאורה בטענת המשיבה כי ההסכם בינה לבין המבקשת בוטל, ולראיה הפנתה המשיבה לסעיף 12 (1) בטיוטת ההסכם הסופית שהוחלפה בין הצדדים ושבו אוזכר במפורש עניין ביטול ההסכם בינה לבין המבקשת. יצויין כי המגעים המתוארים לעיל בשם חברת אברון שחקים, אף אינם במחלוקת בין הצדדים כפי שהעיד המצהיר מטעם המבקשת במהלך חקירתו. יוצא איפוא שטענות המשיבה בדבר ביטול ההסכם על ידה ובדבר נסיבות הביטול, מבוססות על ראיות מהימנות לכאורה מטעמה. 14. לעומת זאת, טענות המבקשת באשר להתנהלותה חסרת תום הלב של המשיבה בביטול ההסכם, לא נתמכו בראיות ממשיות, הגם שהן לא עלו מהמסמכים שצורפו לבקשה. נהפוך הוא, הוכח כי המשיבה התרתה במבקשת בטרם משלוח הודעת הביטול, ודרשה את תיקון ההפרות, ומשאלה לא תוקנו נשלחה הודעת ביטול כדין. הבעייתיות אליה נקלעה המבקשת ושיתוקה עקב הסכסוך העסקי שהתגלע בין שותפותיה, אינה יכולה "להפקיע" את זכותה של המשיבה בביטול ההסכם, או לגרוע או לפגוע בזכות זו, או להפוך את השימוש בה לשימוש חסר תום לב ( סעיף 39 לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973 ). 15. על כן, "מאזן הראיות הלכאורי" שהוצג בפניי נוטה דווקא לטובתה של המשיבה בעניין ביטול ההסכם על ידה כדין, דבר המעמיד את תביעתה של המבקשת בפני סיכויים מופחתים. 16. יתרה מכך, גם מאזן הנוחות בענייננו נוטה דווקא לטובתה של המשיבה, שכן עסקינן בפגיעה פוטנציאלית בזכות קניינית של המשיבה אל מול זכות חוזית של המבקשת, שכן, ברי הוא כי העתרות לבקשה משמעה הקפאת זכותה של המשיבה להפיק את התועלת המירבית מקניינה, וזאת לאחר שביטלה את ההסכם עם המבקשת על פי הודעה מיום 4.7.07, הודעה שאין עליה עוררין כי נתקבלה בידי המבקשת. לעומת זאת, נזקיה של המבקשת ככל שיהיו גבוהים על פי הנטען, הינם ברי פיצוי, במידה ותצליח להוכיח את תביעתה. נוסף על כך, הוכח כי תוקפו של היתר הבניה עומד לפוג בחודש 11/08, ומשכך, הקפאת המצב עד לדיון בתביעה, אין בו כדי להיטיב עם מי מהצדדים. אציין כי טענת המבקשת שלפיה ניתן להאריך את ההיתר, לא הוכחה כדבעי, שכן המבקשת לא הוכיחה באם מתקיימים בענייננו התנאים והנסיבות המאפשרים את הארכת ההיתר כאמור. 17. ואם לא די בכך, הרי שדין הבקשה להדחות גם מחמת השיהוי בהגשתה. כפי שצויין לעיל, אין מחלוקת כי הודעת הביטול נשלחה למבקשת עוד ביום 4.7.07, ואם עלה ספק בליבו של ב"כ המבקשת באשר לביטול הנ"ל, הרי המכתבים שנשלחו לו על ידי ב"כ המשיבה ( נספחים מג'-מז' לבקשה ) הסירו כל ספק כאמור. משכך, הגשת הבקשה בעיתויה הנוכחי לוקה בשיהוי ניכר, ודי בכך בכדי להביא לדחייתה. 18. לאור כל האמור לעיל, הגעתי למסקנה כאמור כי דין הבקשה להדחות. אשר על כן, הנני מורה על דחיית הבקשה. המבקשת תשלם למשיבה הוצאות הבקשה בסך של 5,000 ₪ בתוספת מע"מ ובצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל. 19. הצו הארעי שניתן ביום 30.1.08 בבש"א 2735/08 מבוטל בזאת. סעד זמנימקרקעין