הסכם בוררות לאחר סכסוך

כאשר מדובר בהסכם בוררות שנערך לאחר קרות הסכסוך (בניגוד להסכם בוררות לפני סכסוך), המצב ברור יותר לצדדים, הן מבחינת נשוא הסכסוך, והן מבחינת ציפיותיהם מהליך הבוררות עצמו. בשלב זה על הצדדים להחליט אם הם רוצים שהבורר יפסוק בכל סכסוכיהם, או רק בסכסוך ספציפי בלבד. להלן פסק דין בנושא הסכם בוררות לאחר סכסוך: פסק-דין בפניי תובענה שהוגשה על דרך אבעיה על ידי המהנדס אורי מדפיס המשמש כבורר (להלן: "הבורר ") בסכסוך שבין המשיבים - אשר גרין מבנים בע"מ (להלן: "הקבלן") וסטאקפלסט בע"מ (להלן: "המזמין") (הקבלן והמזמין יכונו להלן ביחד: "המשיבים"). עניינה של האבעיה בהיקף סמכותו של הבורר . יצוין כי האבעיה הוגשה עוד ביוני 2007 ואולם הועברה לטיפולי רק לאחרונה, שאז הגיש המזמין בקשה למתן החלטה (נושא בש"א 2429/08); ומשכך פסק הדין ניתן עתה. רקע עובדתי 1. הקבלן זכה במכרז פרטי להקמת מפעל של המזמין באזור התעשיה חבל מודיעין כקבלן ראשי (להלן: "המפעל"). המשיבים התקשרו ביניהם בהסכם מיום 24/3/2004 להקמת המפעל כאמור (להלן: "ההסכם להקמת המפעל"), וביום 13/4/2004 הוצא לקבלן צו התחלת עבודה והוא החל בביצועה. בשלבים האחרונים של ביצוע העבודה נתגלע סכסוך בין המזמין לבין הקבלן "שעיקרו ההתחשבנות שבין הצדדים ומועד המסירה המיועד של המפעל", כפי שהגדירו הבורר . במצב דברים זה, הגיעו הצדדים להסכמה בדבר העברת הסכסוך שביניהם להכרעת הבורר , וחתמו על הסכם בוררות ביום 12/1/2006 (להלן: "הסכם הבוררות") שבו הוגדר נושא הסכסוך שביניהם: "ביצוע עבודות הקמת מפעל, פריטים, כמויות, מחירים וכיוצ"ב". משכך, הצדדים הגישו לבורר את פרטי ההתחשבנות שביניהם לרבות תיעוד רלוונטי, וכן הגיש הקבלן תביעה לפיצוי בגין התמשכות הקמת המפעל מעבר לזמן החוזי והמזמין מצידו הגיש בעניין זה תביעה שכנגד. בעניינים אלה התקיימו מספר רב של ישיבות בוררות והבורר הוציא ביום 17/5/2007 פסק ביניים בנושא ההתחשבנות בין הצדדים. לאחר מכן נמשכה הבוררות באותם נושאים שהובאו כאמור לפתחו של הבורר ולאחרונה הגישו הצדדים סיכומים ועתה הם ממתינים לפסק הבורר באותם עניינים. יוער למען הסדר כי הצדדים כפי ששמם צוין בהסכם הבוררות הם: הקבלן מצד אחד ורפי סט ועליזה סגל מצד שני - ואולם אין מחלוקת בין הצדדים בתיק הנדון ולצורך הדיון שבפניי, כי תחולתו של הסכם הבוררות הוא ביחסים שבין הקבלן לבין המזמין כהגדרתו לעיל. בסוף חודש פברואר 2007 ביקש המזמין להגיש תביעה נוספת נגד הקבלן שעניינה בנזקים שנטען שנגרמו למזמין עקב סדקים ברצפות אולמי התעשיה והמחסנים שבמפעל, שהיקפה הוא כ-2,000,000 ₪ (להלן: "התביעה החדשה"). הקבלן מצידו התנגד להגשת התביעה החדשה בטענה שאינה בסמכות הבורר , הן מבחינת נושא התביעה החדשה והן מבחינת עיתוי הגשתה והסכמת הצדדים כפי שניתן לה ביטוי בהסכם הבוררות. הבורר סבר שהתביעה החדשה היא בגדר סמכותו, ואולם קבע כי בהיותה בלתי תלויה בנושאים האחרים שנתבררו בפניו היא תוגש כתביעה נפרדת. עם זאת, לנוכח המחלוקת שבין המשיבים לעניין סמכות הבורר לדון בתביעה החדשה, הגיש הבורר את האבעיה לבית המשפט והיא נושא פסק דין זה. האבעיה הוגשה בתוקף הוראת תקנה 234 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד-1984, שזו לשונה: "מקום שנקבע בכל דין כי אדם חייב או רשאי להביא לחוות דעתו של בית המשפט שאלה משפטית המתעוררת במשפט או בהליך, יש להרצותה בצורת אבעיה." וכן מכח סעיף טז לתוספת לחוק הבוררות התשכ"ח-1968, הקובע לאמור: "הבורר רשאי להביא שאלה משפטית המתעוררת במהלך הבוררות או את פסק הבוררות, כולו או מקצתו, לפני בית המשפט בדרך אבעיה לשם מתן חוות דעת". טענות כל אחד מהמשיבים 2. לאבעיה שהגיש צירף הבורר את טענות הקבלן מצד אחד ואת טענות המזמין מן הצד האחר. לטענת הקבלן, אין לבורר סמכות לדון בתביעה החדשה שאותה ביקש המזמין להגיש רק כשנה לאחר תחילת הבוררות - כאשר בעת הגשת האבעיה היתה הבוררות בשלבים מתקדמים וכיום אף נמצאת לקראת סיומה - שכן אין הצדדים כבולים לסמכות הבורר עד אין קץ ולא ייתכן שמדי מספר חודשים יוכל צד להגיש תביעה חדשה מטעמו בכל עניין שהוא הקשור למפעל ולעבודות שביסוד ההסכם להקמת המפעל; שאם לא תאמר כן, תימשך הבוררות ללא גבול. כן טוען הקבלן כי בעניין הסדקים ברצפות שהם נושא התביעה החדשה, מעורבים צדדים רבים שאינם צד להליך הבוררות (להלן: "צדדים שלישיים"), וכי גם מטעם זה אין מקום לברר את התביעה החדשה במסגרת הבוררות. המזמין מצידו טוען ראשית דבר, כי הבורר אינו יכול להעלות לדיון את שאלת סמכותו על דרך של הגשת אבעיה לאחר שכבר הכריע באופן חיובי לעניין סמכותו לדון בתביעה החדשה. בנוסף טוען המזמין, כי מאחר שהצדדים קשורים בהסכם בוררות אזי הדרך הנאותה להביא להכרעה סכסוך שנתגלע ביניהם ונובע מההסכם להקמת המפעל, היא על ידי הפנייתו של סכסוך זה להכרעת הבורר , כפי שנעשה בעניינים האחרים. לעניין עיתוי הגשת התביעה החדשה, טוען המזמין כי מאחר שזו קשורה לליקויי בניה אזי מטבע הדברים מדובר בעילה חדשה שהתעוררה רק בשלב מאוחר יותר כאשר נתגלו הליקויים והיקפם. אשר לטענת הקבלן בדבר מעורבותם של צדדים שלישיים בתביעה החדשה, טוען המזמין שגם אם זה המצב, הרי שפתוחה הדרך בידי הקבלן להגיש בעתיד תביעה עצמאית נגד צדדים אלה. דיון 3. אתייחס תחילה לטענת הסף שהעלה המזמין, שלפיה בית משפט זה אינו מוסמך להידרש עוד לשאלת היקף סמכותו של הבורר לדון בתביעה החדשה, באשר הבורר כבר הכריע וקבע שעניין זה אמנם מצוי בגדר סמכותו. אין ממש בטענה זו ונראה שגם הבורר סבר כך, שאלמלא כן לא היה פונה באבעיה לבית המשפט. ככלל, אין בורר מוסמך להכריע בשאלת סמכותו כאשר זו נתונה במחלוקת בין הצדדים. על כך נאמר בספרה של המלומדת ס' אוטולנגי: "אכן, בניגוד לשיטות משפט אחרות, אצלנו אין בורר מוסמך להכריע בנוגע לסמכותו שלו עצמו ... אלא אם כן הוסמך לכך במפורש ע"י הוראה סטטוטורית, ע"י הצדדים באופן מפורש, או שהחלטתו בדבר ניתנה באופן אינצידנטלי. לכן כאשר מתעוררת מחלוקת אם סכסוך מסוים נופל במסגרת הסמכות שהוענקה לבוררים, אם לאו או אם החוזה שהסכם הבוררות כלול בו הינו תקף - בית המשפט הוא הרשות המוסמכת לפסוק בעניין." (ההדגשות שלי - ע.ב.) (פרופ' ס. אוטולנגי, "בוררות דין ונוהל", מהדורה רביעית מיוחדת, סעיף 279ב). 4. לגופו של עניין - הצדדים מסכימים כי הסכסוך שהובא זה מכבר להכרעתו של הבורר נסב בעיקר על ההתחשבנות שביניהם והנזקים הנטענים בגין איחור במועד המסירה של המפעל. לטענת הקבלן כאמור, התביעה החדשה עניינה בעילה חדשה, ולכך מסכים גם המזמין - כפי שנאמר במפורש בכתב הטענות שהגיש. אף הבורר מאשר שאמנם זה המצב וכי אם ייקבע שהתביעה נתונה לסמכותו יהא צורך להגישה כתביעה נפרדת. דעתי היא, כי אמנם אין התביעה החדשה באה בגדר סמכות הבורר , שכן הסכם הבוררות נחתם בין הצדדים לאחר שנתגלע ביניהם סכסוך, ובהתאם גם הוגשו כתבי הטענות בהתייחס למחלוקות בנושא ההתחשבנות והאיחור הנטען במסירה של המפעל. אין מדובר אפוא בהסכם בוררות ובסעיף בוררות שבו התקשרו הצדדים מראש, טרם שהתעורר ביניהם סכסוך ועל מנת לקדם אפשרות של מחלוקות אם יהיו ביניהם בעתיד, אלא בהסכם בוררות שנכרת בין הצדדים כאשר כבר ידעו מה גדר הסכסוך שביניהם. על חשיבותה של עובדה זו עמדה המלומדת ס' אוטולנגי: "כאשר מדובר בהסכם בוררות שנערך לאחר קרות הסכסוך, המצב ברור יותר לצדדים, הן מבחינת נשוא הסכסוך, והן מבחינת ציפיותיהם מהליך הבוררות עצמו. בשלב זה על הצדדים להחליט אם הם רוצים שהבורר יפסוק בכל סכסוכיהם, או רק בסכסוך ספציפי בלבד". (ההדגשות במקור - ע.ב.) (שם, בסעיף 48) [ראו גם: פסק דינו של הנשיא א. גורן בת.א. (ת"א) 1831/06 עו"ד רון ברקמן בורר נ' דורון ניאגו, תק-מח 2007(2) 960 (2007)]. המצב הוא, כי בעת שהתקשרו המשיבים בהסכם הבוררות, אזי נושא ליקויי הבנייה לא עמד כלל על הפרק וממילא גם לא נכלל במסגרת הסמכות שהצדדים הקנו לבורר, כאשר יצוין כי אין כל אינדיקציה בהסכם הבוררות לכך שהצדדים התכוונו להחילו על כל סכסוך שהוא במידה שיתעורר ביניהם בעתיד. כן יוזכר, כי זה מכבר ניתן פסק ביניים לעניין ההתחשבנות שבין הצדדים, וכי בנוגע לכלל הסכסוך שהובא לפתחו של הבורר הוגשו זה מכבר סיכומים והוא עומד לפני הכרעת הבורר . בכך יבוא הסכם הבוררות לידי מיצוי. לנוכח המסקנה שאליה הגעתי, אינני רואה צורך להתייחס לטענות הקבלן לעניין התמשכות שלא כדין של הליך הבוררות לו היה נקבע שהתובענה החדשה היא במסגרת סמכות הבורר ; וגם לא לשאלה איזו השלכה נודעת לכך שבתביעה החדשה מעורבים גם צדדים שלישיים רבים, כטענת הקבלן, שאינם צד להליך הבוררות. סוף דבר 5. התביעה החדשה אינה בגדר סמכותו של הבורר . אין צו להוצאות. חוזהיישוב סכסוכיםבוררותסכסוךהסכם בוררות