הליך גילוי מסמכים על פי תקנה 112 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984, נועד לאפשר לבעל דין לדעת מראש אלו מסמכים רלוונטיים מצויים בידי יריבו, לרבות מסמכים שאין בעל דין שכנגד מתכוון להגיש כהוכחה במשפט. הכוונה היא הן ל"מסמכים מזיקים", העלולים לפעול לרעת מבקש גילוי המסמכים ואשר יהיה עליו להפריכם או להסבירם, והן ל"מסמכים מועילים", שתוכנם עשוי לתמוך דווקא בגרסתו של המבקש. נקודת המוצא העקרונית לעניין גילוי מסמכים והעיון בהם במשפט, היא גילוי מרבי, שכן המשפט עומד על האמת וביסוד ההליך השיפוטי עומדת חשיפת האמת. גילוי האמת משרת את אינטרס הצדדים בהבטיחו עשיית משפט והוא משרת את אינטרס הציבור בהבטיחו את תקינות פעילותה של המערכת החברתית כולה. עם זאת, אין הזכות לעיון בלתי מוגבלת, לצדה עומדות טענות חיסיון שהדין והפסיקה מכירים בהן. הכלל הוא, שבהתדיינות אזרחית יש להבטיח גילוי רחב ככל שניתן של מידע הרלוונטי למחלוקת הנדונה בבית המשפט, אך כלל זה אינו ניצב בדד. כנגדו ניצבים ערכים אחרים ובהם יעילות ההליך המשפטי, הגנה על אינטרסים לגיטימיים של הצד המגלה ומניעת פגיעה באינטרסים של צדדים שלישיים. האיזון ההולם בין עקרונות אלה נגזר מנסיבותיו של כל מקרה. הליכי הגילוי המוקדם נתפסים בספרות המשפטית ובפסיקה כהליכים שנועדו להגביר את היעילות וההגינות הדיונית ואת החתירה לחקר האמת, לפיכך במסגרת בקשה לגילוי מסמכים, תיבחן נחיצותם של המסמכים הנוגעים לעניין הנדון והמצויים או שהיו מצויים ברשותו ו/ או בשליטתו של הצד לדיון להלן החלטה בנושא הליך גילוי מסמכים: החלטה בפני בקשת התובעים (להלן:"המבקשים") למתן צו אשר יורה לנתבעים (להלן: "המשיבים") לגלות מסמכים הנכללים בתצהירי עדות ראשית וחוות דעת מטעמם. לטענתם פניותיהם בעניין זה למשיבים נותרו ללא כל מענה ותגובה. לטענת המבקשים, כל המסמכים המבוקשים בבקשה נזכרו במסגרת תצהיריהם של המשיבים ומשכך פתוחה הדרך למבקשים לדרוש את העיון בהם, וכן אין המשיבים יכולים לטעון כי מסמכים אלו אינם רלוונטיים. המבקשים טוענים כי גרסת המשיבים שגילוי המסמכים יגרור פגיעה בסודות מסחריים, הינה סתמית והמשיבים אף לא סייגו את המסמכים הללו "כחסויים" במועד הגשת התצהיר. המבקשים מדגישים כי המסמכים אותם הם מבקשים לעיון הינם מסמכים רלוונטיים ביותר למחלוקות העולות בין הצדדים ומהם ניתן לגזור את המסקנה כי סך 6,000$ אותם התחייבה המשיבה לשלם במסגרת הסכם ההשקעה הינו השכר הראוי לו זכאים המבקשים ביחס להיקף עבודתם בסבב ההשקעה הראשון. עוד טוענים המבקשים כי חוות הדעת שהוגשה על ידי המשיבים, אינה מפרטת את המסמכים עליהם משתיתים המשיבים את טענותיהם ועליהם מבוססות המסקנות, ולפיכך לא ניתן לקבלן. המשיבים טוענים כי החומר המבוקש הינו סודות מסחריים הן בפן הטכנולוגי והן בפן העסקי, וחשיפת מידע כזה יגרום לקריסת החברה. מה עוד שהמסמכים אינם רלוונטיים לשאלות שבמחלוקת והיקפם רב כל כך ובלתי סביר לגלותם. כמו כן טוענים המשיבים כי, מועד הגשת הבקשה לגילוי המסמכים הינו זמן רב לאחר הגשת תצהירי העדות מטעם הצדדים, ובשלב זה נראה הדבר כניסיון לבצע מקצה שיפורים פסול. "ההליך של גילוי מסמכים על פי תקנה 112 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984, (להלן: "התקנות"), נועד לאפשר לבעל דין לדעת מראש אלו מסמכים רלוונטיים מצויים בידי יריבו, לרבות מסמכים שאין בעל דין שכנגד מתכוון להגיש כהוכחה במשפט. הכוונה היא הן ל"מסמכים מזיקים", העלולים לפעול לרעת מבקש גילוי המסמכים ואשר יהיה עליו להפריכם או להסבירם, והן ל"מסמכים מועילים", שתוכנם עשוי לתמוך דווקא בגרסתו של המבקש". (א' גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה שמינית, תשס"ה - 2005, עמ' 185; להלן: "גורן"). נקודת המוצא העקרונית לעניין גילוי מסמכים והעיון בהם במשפט, היא גילוי מרבי, שכן המשפט עומד על האמת וביסוד ההליך השיפוטי עומדת חשיפת האמת. גילוי האמת משרת את אינטרס הצדדים בהבטיחו עשיית משפט והוא משרת את אינטרס הציבור בהבטיחו את תקינות פעילותה של המערכת החברתית כולה. עם זאת, אין הזכות לעיון בלתי מוגבלת, לצדה עומדות טענות חיסיון שהדין והפסיקה מכירים בהן. (רע"א 4999/95 Alberici International נ' מדינת ישראל, פ"ד נ (1) 39,44א-ג). הכלל הוא, שבהתדיינות אזרחית יש להבטיח גילוי רחב ככל שניתן של מידע הרלוונטי למחלוקת הנדונה בבית המשפט, אך כלל זה אינו ניצב בדד. כנגדו ניצבים ערכים אחרים ובהם יעילות ההליך המשפטי, הגנה על אינטרסים לגיטימיים של הצד המגלה ומניעת פגיעה באינטרסים של צדדים שלישיים. האיזון ההולם בין עקרונות אלה נגזר מנסיבותיו של כל מקרה. (רע"א 2534/02 שמשון נ' בנק הפועלים בע"מ, פ"ד נו (5) 193). "הליכי הגילוי המוקדם נתפסים בספרות המשפטית ובפסיקה כהליכים שנועדו להגביר את היעילות וההגינות הדיונית ואת החתירה לחקר האמת..." (ד' שוורץ, סדר דין אזרחי - חידושים, תהליכים ומגמות, תשס"ז, עמ' 319; להלן - שוורץ), לפיכך במסגרת בקשה זו, תיבחן נחיצותם של המסמכים הנוגעים לעניין הנדון והמצויים או שהיו מצויים ברשותה ו/ או בשליטתה של המשיבה. נקבע כי שלושת העקרונות עליהם נסמך השופט קמא בהעניקו צו כללי לגילוי מסמכים הם: "גילוי מסמכים יצווה כאשר הוא נדרש לשם קידום עניינו של הצד המבקש". יש רלוונטיות בגילויים של מסמכים המבוקשים, המצויים בידי המשיבה בלבד והשגת האינפורמציה בדרכים אחרות יכולה להכביד במידה ניכרת ו "הסיכוי שבסופו של דבר גילוי זה גם יקמץ הוצאות וזמן בשעת שמיעת המשפט" ( ע"א 40/49 כיאט נגד כיאט פד"י ג (1), עמ' 164-165). דרישת שכ"ט של עו"ד מטלון אינה קשורה להצגת מסמכי סבב ההשקעה ואין מקום להציג מסמכים אלה. לעניין חוות הדעת של הגב' אדווה גל, הנתבעים מבקשים להסתמך על חוות דעת זו כדלקמן: "התבקשתי על ידכם לחוות את דעתי בקשר להשלכתה של קיומה, כמו גם עיתוייה של התביעה שבנדון על סיכויי גיוס הכספים של חברת TRAFFIX, וכן על שוויה המוערך לצרכי השקעה, של חברת TRAFFIX. לשם מתן חוות דעתי, בחנתי מסמכי השקעה בחברת TRAFFIX שהוגשו לה מאת משקיעים פוטנציאליים. בחנתי מחד מסמכי הצעת השקעה על פי שווי שהוערך בטרם קיבלו המשקיעים הפוטנציאליים מידע לגבי התביעה שבנדון העומדת כנגד החברה. מאידך, בחנתי מסמכי השקעה מאת משקיעים פוטנציאליים המייצגים שווי המוערך לחברה, לאחר קבלת המידע לגבי התביעה שבנדון. דהיינו שכל חוות דעתה של הגב' גל מתבססת על מסמכי ההשקעה של המשיבה על משקיעים פוטנציאליים, המייצגים שווי מוערך לחברה, לאחר קבלת המידע לגבי התביעה דנן. לאור זאת, אני מקבלת אני את טענת המבקשים כי טענת המשיבים לחוסר הרלוונטיות של המסמכים אינה יכולה לעמוד, שכן מרגע שכל חוות דעתה של הגב' גל הינה לגבי מסמכים אלה ובהסתמך עליהם, המסמכים רלוונטיים. באשר לטענת החיסיון, טוענים המבקשים, כי טענה זו כלל לא הועלתה בתצהיר גילוי המסמכים ולא בכדי. המועד להעלאתה היה בעת הגשת התצהיר ומשלא עשו כן המשיבים, אין להם זכות לערוך עתה מקצה שיפורים בניסיון להצדיק את הפרת הצו, שכן ההלכה היא כי טענת חיסיון יש להעלות בהזדמנות הראשונה ואין לאפשר למשיבים לעשות שימוש בטענה זו לצורך הסתרת מסמכים שקודם לכן לא טענה לחיסיונם, יתרה מזאת מוכנים המבקשים להסכים למחיקת הסעיפים הנוגעים למידע טכנולוגי של המשיבה 2, ודי בכך שהמשיבים יציגו את הפרטים הרלוונטיים שבהם. מכיוון שחוות הדעת של הגב' גל ותצהירי המשיבים מתייחסים למסמכים אלה, הבקשה מתקבלת המסמכים יוצגו כאשר הנתבעת רשאית למחוק את שמות המשקיעים וזאת בתוך 5 ימים מהיום. גילוי מסמכיםמסמכים