פסק דין 1. האם הגשת בקשת דחייה במסגרת ישיבת קדם משפט מהווה קדם משפט? 2. אלה הן העובדות הצריכות לעניין: לאחר תקופה של כשנתיים מאז הגשת התביעה בת.א. 421/01 לבית המשפט, הגיעו הצדדים להסכם פשרה וביום 24.4.03 אישר השופט יצחק כהן את ההסכם ונתן לו תוקף של פסק דין. 3. המערערת הגישה ביום 10.6.03 בקשה להחזר אגרה לפי תקנה 15(א) לתקנות בית משפט (אגרות), התשמ"ח - 1987 (להלן: "התקנות"). נטען כי מאחר ולא התקיימה אף לא ישיבת קדם משפט אחת, הרי שהמערערת זכאית להחזר אגרה בהתאם לתקנה 15(א). הבקשה נדחתה בשל הנימוק שהתקיימה ישיבת קדם משפט ולכן תקנה 15(א) אינה חלה. מכאן הערעור. טענות הצדדים 4. לטענת המערערת, לא התקיימו כלל ישיבות קדם משפט בתיק וטעה כב' הרשם כשקבע כי אלה התקיימו. המערערת טוענת כי מאחר והצדדים ניהלו מו"מ על מנת להגיע להסדר פשרה, הוגשו בקשות דחייה של ישיבות קדם המשפט שנקבעו. לטענתה, אין לקחת בחשבון בקשות דחייה שהוגשו לשופט במסגרת הישיבה, כישיבות קדם משפט. 5. המשיבה 1 מתנגדת להחזר האגרה וטוענת כי יש להותיר על כנה את החלטת הרשם. לטענתה, נקבעו בתיק שמונה ישיבות, מהן נדחו חמש לבקשת הצדדים. נטען כי פעמיים הופיע ב"כ המשיבה 2 בישיבות קדם משפט על מנת לדחות את הדיון הקבוע לאותו יום, על דעת הצדדים. לטענתה, נסיבות המקרה אינן עומדות בתנאים שנקבעו בתקנה 15(א), מאחר וקוימו ישיבות קדם משפט לפני שהסכם הפשרה אושר. עוד נטען, כי רשימת המקרים בהם תוחזר אגרת בית המשפט הינה רשימה סגורה, ולבית המשפט אין סמכות או שיקול דעת להרחיבה. 6. המשיבה 2 אינה מתנגדת להחזר האגרה למערערת, ומוסיפה כי לכל אורך התיק העיקרי לא הייתה הופעה של ב"כ המערערת וב"כ המשיבה 2 וכי הוגשו בקשות דחייה על רקע המו"מ שנוהל, שלבסוף הניב הסכם פשרה. דיון 7. מה מעמדה של בקשת דחייה שמוגשת בישיבת קדם משפט? 8. ענייננו בתקנה 15(א) לתקנות, שזו לשונה: "15. החזרת אגרה בשלמותה (א) הסתיים הליך בפשרה או בוטל או נמחק על ידי מגישו, הכל לא יאוחר מישיבת קדם המשפט הראשונה, תוחזר האגרה ששולמה, בניכוי הסכום הנקוב בפרטים 8(א) או 8(ב) בתוספת הראשונה, לפי העניין". 9. לשם החזרת האגרה יש צורך, אם כן, במילוי שני תנאים מצטברים: האחד - ההליך בוטל או נמחק ע"י מגישו או הסתיים בפשרה בין הצדדים, והשני - המועד המאוחר ביותר לקיום התנאי הראשון הוא ישיבת קדם המשפט הראשונה. 10. התנאי הראשון בענייננו התקיים ואין על כך מחלוקת. הצדדים הגיעו להסכם פשרה שניתן לו תוקף של פסק דין. האם תנאי זה מולא לא יאוחר מישיבת קדם המשפט הראשונה? 11. תקנה 143 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 מפרטת את סמכויות השופט בישיבת קדם משפט. בתמצית, הסמכויות הן בדיקה כי כתבי הטענות ערוכים כדין, בירור השאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין, החלטה בדבר צירוף בעלי דין או מחיקתם, החלטה בדבר מתן פרטים נוספים, מתן סעד זמני, הוראה על הגשת עדויות בתצהירים, קביעת דרכי הוכחת הטענות, קביעת שלבי הדיון והסדר בו יתבררו השאלות שעומדות למבחן, סילוק תביעה על הסף, מתן פסק דין ומתן הוראות אחרות שיש בהן כדי לפשט את הדיון או להקל עליו. 12. על תקנה 143 לתקנות סד"א נאמר בדנ"א 21/89 כהן אורית נ' אושיות חברה לביטוח בע"מ, פ"ד מה(3) 449 בסעיף 16 לפסק דינו של השופט ד' לוין: "תקנה 143 מפרטת את סמכויותיו של מי שהוגדר כ"שופט בקדם משפט". התקנה מונה עשר סמכויות שונות ומגוונות, שאינן בגדר רשימה סגורה. סמכויות אלה, על פניהן, עניינן בירור ראשוני והחלטות מקדמיות הנדרשות להכנת התיק ולהבאתו לשלב שבו יהיה בשל לדיון לגופו". 13. כפי שציין ב"כ המערערת בעיקרי הטיעון, מטרת קדם משפט היא קביעת מסגרת פרוצדורלית לשם ייעול הדיון ופישוטו. מקובלת עליי טענת ב"כ המערערת, לפיה ישיבה שבה נדחה מועד הדיון בשל מו"מ המתקיים בין הצדדים, ולא נקבעו בה כל הוראות בקשר לניהול ההליך, אינה יכולה להיחשב כישיבת קדם משפט לצורך תקנה 15(א) הנדונה. העובדה, שהישיבה נקראה "ישיבת קדם משפט", אינה מספקת כדי לקבוע שאכן התקיים קדם משפט. יש צורך לבדוק באופן מהותי האם סמכויות בית המשפט כפי שהן מתבטאות בתקנה 143 לתקנות סדר הדין האזרחי, אכן באו לידי ביטוי באותה ישיבה. בבש"א (חי') 9021/03 יובל אלון חברה לבניין בע"מ נ' ש. חזות נכסים ובניין 1987 בע"מ, בסעיף 16 נאמר ע"י השופט רון סוקול: "ממהותו של הליך קדם המשפט ברור שלא כל התייצבות של באי כח הצדדים בפני שופט תחשב כקדם משפט. רק התייצבות שנועדה לשם מימוש אותן סמכויות שהוענקו לשופט על פי התקנות תחשב כקדם משפט". 14. עולה, אם כן, שאין לראות בקשת דחייה שהוגשה בזמן ישיבה שאמורה הייתה להיות קדם משפט, כישיבת קדם משפט אשר שוללת את הזכות להחזר אגרה לפי תקנה 15(א) לתקנות בית משפט (אגרות). בענייננו, התייצב צד אחד בשם כל הצדדים, כדי לבקש דחיית הדיון על מנת להמשיך במו"מ לפשרה. אין מקום להבדיל בין מצב זה לבין בקשת דחייה שהוגשה טרם הישיבה. 15. זאת ועוד: על אף שחלפו כשנתיים מהגשת התביעה לראשונה ועד שהצדדים הגיעו להסכם פשרה, הרי שבית המשפט לא נדרש לכל החלטה עניינית שיפוטית בתיק. כל הבקשות שהוגשו היו בקשות דחייה בשל המו"מ שהתנהל. יש לעודד את הצדדים להגיע להסכמי פשרה בשלבים המוקדמים של ההליך המשפטי. מגמה זו לא תתאפשר באם ייקבע כי בנסיבות העניין שלפנינו אכן התקיימו ישיבות קדם משפט מהותיות. מסקנה זו תהיה מוטעית ואף בלתי הוגנת. המסקנה הנכונה והצודקת, אם כן, תהיה לקבל את הערעור ולקבוע כי לא התקיימו ישיבות קדם משפט בענייננו, ולפיכך זכאית המערערת להחזר האגרה מכוח תקנה 15(א) אשר הולמת את נסיבות המקרה. הערעור מתקבל. המשיבה 1 תשלם למערערת את הוצאות המשפט בערעור וכן שכ"ט עו"ד בסך 5,000 ₪ + מע"מ, להיום. קדם משפט