ככלל, בקשה למתן הוראות נועדה לאפשר לבית המשפט לפקח על נאמן, מפרק וכיו"ב נושאי תפקידים מטעמו, ולהנחותם בדרך בה עליהם לפעול. יש שבמסגרת הליך למתן הוראות, בנסיבות מתאימות, ינקוט בית המשפט דרך קצרה ויכריע בסכסוך עצמו. למשל, מקום שהעובדות אינן שנויות במחלוקת והשאלה היא של פרשנות בלבד; או מקום שהעובדות פשוטות ומעטות והצדדים מסכימים לבירור בדרך מקוצרת על-פי תצהירים. אין כן כאשר העובדות טעונות בירור יסודי. במקרה כזה יורה בית המשפט המפקח על ההליך להפנות את בירור העניין לתביעה רגילה. להלן החלטה בנושא בקשה למתן הוראות: החלטה בקשה למתן הוראות נגד צד שלישי. רקע 1. א.ד. מבנים - הנדסה וניהול פרויקטים בע"מ (להלן - "החברה") הגישה ביום 23.3.05 בקשה להקפאת הליכים לפי סעיף 350 לחוק החברות. ביום 28.3.05 ניתנה החלטה המורה על הקפאת ההליכים והמבקש מונה כנאמן ומנהל מיוחד לחברה (להלן - "המבקש"). 2. בבקשה דנן עתר המבקש לחיוב המשיב חברת חיים פסקוביץ ובניו בע"מ (להלן: "פסקוביץ") לשלם לחברה סך סך 383,730 ₪ בתוספת מע"מ בגין עבודות בניה שהחברה ביצעה עבור פסקוביץ. 3. לטענת המבקש, ביום 15.9.04 התקשרו פסקוביץ והחברה בהסכם קבלנות בו התחייבה החברה לבצע עבור פסקוביץ עבודות בניה של מבנה דו - קומתי (להלן: "ההסכם"). עוד לטענתו, פסקוביץ הזמינה מהחברה עבודות נוספות מעבר לאלה המפורטות בהסכם. החברה ביצעה עד לכניסתה להקפאת הליכים עבודות בהיקף של 559,230 ₪ בתוספת מע"מ, בגינן הוציאה החברה לפסקוביץ דרישות תשלום. לטענתו, פסקוביץ שילמה עד כה סך 169,500 ₪ בתוספת מע"מ בלבד, ולפיכך, היא נותרה חייבת לחברה סך של 383,730 ₪. עוד לטענתו, פסקוביץ ניצלה לרעה את כניסת החברה להקפאת הליכים ונתנה הוראת ביטול לשיקים מעותדים שמסרה לחברה, ובכך נמנעה מלשלם לחברה את מלוא התמורה בגין העבודות שהחברה ביצעה. 4. פסקוביץ מתנגדת לבקשה. לטענתה, ההליך דנן אינו ההליך המתאים לדון בטענות החברה ובטענות ההגנה העומדות לה. לשיטתה, באם לחברה טענות כנגדה, עליה להתכבד ולהגיש כתב תביעה רגיל לערכאה המוסכמת (בית משפט השלום בתל-אביב), ועל התביעה להתברר בדרך הרגילה, ולא בהליך מקוצר של בקשה למתן הוראות. 5. לגוף העניין, טוענת פסקוביץ כי היא אינה חייבת כספים לחברה שכן החשבונות שהוצאו על ידי החברה מנופחים ואינם משקפים את העבודות שבוצעו בפועל. לטענתה, השיקים שבוטלו לא היוו תמורה בגין עבודה שבוצעה כי אם מקדמה על חשבון עבודות עתידיות שטרם בוצעו. לפיכך, לאחר כניסת החברה להקפאת הליכים, ומשהיה ברור כי העבודות לא יבוצעו, בוטלו השיקים כדין. עוד לטענת פסקוביץ, החברה הפרה את ההסכם עימה וגרמה לה לנזקים כבדים בגין ליקויי בניה ובגין הפיגור המשמעותי בלוחות הזמנים להשלמת הבניה, מה שגרם להוצאה נכבדת בגין דמי שכירות. דיון 6. ככלל, בקשה למתן הוראות נועדה לאפשר לבית המשפט לפקח על נאמן, מפרק וכיו"ב נושאי תפקידים מטעמו, ולהנחותם בדרך בה עליהם לפעול. ראו: "הליך מתן הוראות נושא בדרך-כלל אופי של הליך פנימי ... שמטרתו להנחות את פעולתו (של נושא התפקיד - י.ו.) ולכוונה, בין בעניין נקודתי ובין לצורך גיבוש קו פעולה מקיף וארוך טווח" (רע"א 259/99 חב' פליצה ראובן בע"מ נ' סופיוב פ"ד נה (3) 385, 395 (2001); להלן: "פסק דין פליצה"). לעיתים, בקשה למתן הוראות מופנית גם כנגד צדדי ג', וניתן להכריע במסגרתה בסכסוך עימם, במקרים בהם ההכרעה נדרשת לצורך מתן הוראות לנושא התפקיד, או לצורך קידום ענייני החברה באופן יעיל, מהיר וענייני. ודוק; הכרעה כאמור באמצעות הליך למתן הוראות, בשונה ממסגרת של תביעה אזרחית רגילה, מתאימה אך ורק במקרים בהם ניתן להכריע בסכסוך על אתר, ללא שיהא צורך בבירור עובדתי מקיף, לרבות שמיעת עדים, מומחים וכיוצ"ב. ראו: "...יש שבמסגרת הליך למתן הוראות, בנסיבות מתאימות, ינקוט בית המשפט דרך קצרה ויכריע בסכסוך עצמו. למשל, מקום שהעובדות אינן שנויות במחלוקת והשאלה היא של פרשנות בלבד; או מקום שהעובדות פשוטות ומעטות והצדדים מסכימים לבירור בדרך מקוצרת על-פי תצהירים. אין כן כאשר העובדות טעונות בירור יסודי. במקרה כזה יורה בית המשפט המפקח על ההליך להפנות את בירור העניין לתביעה רגילה" (רע"א 3277/95 הולנדר בנאי בע"מ נ' חברה לנאמנות של בנק לאומי לישראל בע"מ, פ"ד מט(5) 295, 299). 7. בפסק דין פליצה סוכמו התנאים המאפשרים הכרעה בסכסוך בדרך של בקשה למתן הוראות כלהלן: "(א) בירור הסוגיה שבמחלוקת נדרש לצורך מתן הוראות לבעל התפקיד לשם ביצוע יעיל וראוי של תפקידו. בעניין זה אין לרוב נפקות לשאלה אם היוזמה לבקשת ההוראות באה מבעל התפקיד עצמו או מגורם מעוניין אחר; (ב) בירור המחלוקת לגופה אינו מצריך הכרעה בעובדות, או אינו מחייב בירור עובדתי מורכב, וניתן להכריע בעובדות בדרך פשוטה וקצרה. (ג) בניהול ההליך בדרך מקוצרת אין כדי לגרום עיוות דין ופגיעה בזכויות דיוניות ומהותיות של בעל-דין" (עמוד 395). מן הכלל אל הפרט 8. על יסוד הדברים האלה נבחן את המקרה שבפנינו. כאמור, פסקוביבץ טוענת כי היא לא נותרה חייבת לחברה כל סכום בגין העבודות שהחברה ביצעה עבורה וכי החברה היא זו אשר חייבת לה כספים. לטענתה, החברה לא סיימה את ביצוע העבודות להן התחייבה בהסכם, וכן ביצעה את עבודתה ברשלנות, תוך גרימת נזקים. נוכח טענות אלה, יש לבחון האם הבקשה דנן מתאימה לידון בהליך הנוכחי, היינו - האם המחלוקת העובדתית הדורשת הכרעה הינה פשוטה; והאם אין בהכרעה כאמור, בהליך מתן הוראות, כדי לגרום לעיוות דין לפסקוביץ או לגרום לפגיעה אחרת בזכויותיה הדיוניות ואף המהותיות. 9. מעיון בכל החומר שהונח בפני, שוכנעתי כי יריעת המחלוקת בין הצדדים הינה רחבה, והכרעה בטענותיה של פסקוביץ תחייב הבאת ראיות, שמיעת עדים, ואף מינוי מומחים מקצועיים. כל אלה, אינם מתאימים לדיון במסגרת המהירה של בקשה למתן הוראות, אלא במסגרת תביעה אזרחית רגילה - הליך אשר יאפשר לפסקוביץ שיהיה לה יומה בבית המשפט וימנע פגיעה אפשרית בזכויותיה. 10. אשר כל כן, אני דוחה את הבקשה למתן הוראות, ומורה לנאמן להגיש תביעה אזרחית רגילה כנגד פסקוביץ בגין חובה הנטען לחברה. אין צו להוצאות. מתן הוראות