ברישום המשכון אצל רשם המשכונות נרשם כי תקופת המשכון הינה חמש שנים. השאלה שעולה הינה מה משמעות ההגבלה דנן מקום שבשטר המשכון לא קיימת הגבלה כאמור ? סעיף 3 לחוק המשכון קובע כי "משכון נוצר בהסכם בין החייב לבין הנושה". לפיכך, די בקיומו של הסכם כאמור בכדי שיהיה למשכון תוקף. סעיף 4 מצמצם את תוקפו של המשכון בקובעו כי משכון אשר נוצר בהסכם גרידא יהא בעל תוקף בין הצדדים לו בלבד. קרי, למשכון כזה לא תהא נפקות כלפי נושיו האחרים של החייב, אלא אם כן ידעו או היה עליהם לדעת על קיומו של המשכון. החוק מבחין בין משכון בהסכם גרידא ומשכון רשום באשר לנפקותו של המשכון כלפי צדדים שלישיים. ##להלן פסק דין בנושא תוקף משכון:## פסק דין מבוא 1. התובענה דנן הוגשה ונדונה בהליך של המרצת פתיחה. ביום 19.4.98 חתמו המבקשים על שטר משכון לטובת המשיבה. המשיבה פתחה תיק הוצל"פ שמספרו 6-02-0905767 בלשכת ההוצאה לפועל בעפולה ובמסגרתו ביקשה לממש את שטר המשכון דנן. המבקשים הגישו את התובענה דנן וביקשו במסגרתה כי בית המשפט ייתן פסק-דין הצהרתי אשר לפיו תוקפו של שטר המשכון פקע והשטר בטל ואינו ניתן עוד למימוש. טענות המבקשים 2. המבקשים טוענים כי שטר המשכון הותנה בכך שהוא יהיה בר תוקף לתקופה של חמש שנים בלבד, קרי עד ליום 18.4.03. או לכל המאוחר תוך 5 שנים מיום רישום המשכון, קרי עד ליום 25.4.03. המבקשים טוענים כי משבאו לחתום על המשכון הבחינו כי התנאי דנן אינו מופיע בשטר המשכון. לטענתם, הם פנו בנדון לעו"ד חטיב אשר טיפל בעריכת ורישום המשכון, ועורך-הדין הסביר להם כי לא ניתן להכניס את התנאי דנן לשטר המשכון אך הבטיח להם כי התנאי יירשם בעת רישום המשכון בלשכת רישום המשכונות, כפי שאכן נעשה. המבקשים טוענים כי המשכון פקע ועל כן לא ניתן לממשו. 3. כמו כן, טוענים המבקשים כי שטר המשכון פגום ושגוי ואף מסיבה זו דינו להתבטל. לטענתם, הנכס הממושכן אמור היה להיות בית מגוריהם הבנוי על חלקה 24 גוש 16711 כאשר בשטר המשכון מצוין כי הנכס הממושכן מצוי בחלקה 29 גוש 16692. 4. המבקשים טוענים עוד כי טרם חתימתם על שטר המשכון הם משכנו את בית מגוריהם לטובת בנק הפועלים למשכנתאות בע"מ והיות ומשכון זה נרשם כדין והוא קודם למשכון שנעשה לטובת המשיבה הרי שזכויות הבנק גוברות על זכויות המשיבה. טענות המשיבה 5. המשיבה טוענת כי בהתאם לפסק-דין חלקי שניתן בהליך שניהלה נגד המבקש מס' 1 ובנם של המבקשים, היה על המבקש מס' 1 ובנם של המבקשים לשלם לה סך של 120,544 ₪ בתוספת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד. המשיבה פתחה תיק הוצל"פ לשם ביצוע פסק-הדין ולאחר שבא-כוח המשיבה, אשר התמנה ככונס נכסים, החל לפעול לשם פינוי המבקשים מביתם נחתם בין הצדדים הסכם פשרה לפיו התחייבו המבקשים לשלם למשיבה סך של 280,000 ₪ עד ליום 19.7.98 בהתאם להסכם התחייבו המבקשים לשעבד לטובת המשיבה את זכויותיהם במקרקעין הנ"ל בשעבוד קבוע מדרגה ראשונה ובמשכון. ביום 19.4.98 נחתם שטר המשכון וביום 26.4.98 נרשם אצל רשם המשכונות. 6. המשיבה טוענת כי במועד החתימה על שטר המשכון לא הייתה בין הצדדים הסכמה כי תוקף שטר המשכון יוגבל לתקופה של חמש שנים בלבד. המשיבה טוענת כי מהשטר עצמו ניתן ללמוד כי לא הייתה לצדדים כוונה שכזו. כמו כן, טוענת המשיבה כי אמנם אצל רשם המשכונות נרשם כי תקופת המשכון תהא לחמש שנים, אך לטענתה, ההגבלה הינה לתקופת הרישום ולא לתקופת תוקפו של המשכון ביחסים שבין הצדדים למשכון. המשיבה טוענת כי אף ההגבלה הנ"ל נרשמה ללא הסכמתה. בנוסף טוענת המשיבה כי פתחה ביום 15.12.02 קרי, בטרם חלפו 5 שנים ממועד החתימה על שטר המשכון, תיק בלשכת הוצל"פ בעפולה לביצוע השטר. 7. באשר לטענת המבקשים לפיה השטר שגוי טענה המשיבה כי אין אמת בטענה וכי השוני בין מספרי הגוש והחלקה של הנכס הממושכן נובע משינוים אשר נעשו על ידי מנהל מקרקעי ישראל ביחס לפרטי הזיהוי של הנכס. 8. באשר לטענת המבקשים כי ישנו משכון קודם לבנק טענה המשיבה כי טרם המשכון לבנק היא הטילה עיקול על הזכויות בנכס במסגרת תיק ההוצל"פ ועל כן המשכון לטובת הבנק בטל. כמו כן טענה המשיבה כי במשכון של הבנק נפלה טעות במספר הגוש וגם מסיבה זו בטל המשכון. לבסוף, טענה המשיבה כי במועד החתימה על הסכם המשכון לטובת המשיבה הצהירו המבקשים כי הרכוש אינו משועבד, ממושכן או מעוקל לטובת אחרים. דיון 9. בין הצדדים שוררת מחלוקת באשר לנפקותו המשפטית של הרישום אצל רשם המשכונות וכן, באשר לשאלת משמעות הגבלת תוקפו של המשכון לתקופה של חמש שנים. סעיף 1(א) לחוק המשכון התשכ"ז- 1967 קובע כי משכון הוא: "שעבוד נכס כערובה לחיוב; הוא מזכה את הנושה להיפרע מן המשכון אם לא סולק החיוב". סעיף 3(א) לחוק קובע כי: "משכון נוצר בהסכם בין החייב לבין הנושה". ביום 19.4.98 נחתם בין המבקשים למשיבה שטר שעבוד ומשכון. במסגרתו, משכנו המבקשים את זכויותיהם כברי רשות/חכירה על מגרש 242 חלקה 29 גוש 16692. המבקשים טוענים כי הוסכם בין הצדדים כי המשכון יוגבל לתקופה של חמש שנים בלבד. עם זאת, משטר המשכון לא עולה כי הוסכם בין הצדדים כי תוקפו של המשכון יפקע בתום חמש שנים מיום היווצרו. למעלה מכך, משטר המשכון עולה כי הוסכם בין הצדדים כי "הבטוחות שניתנו למלווה על פי שטר משכון זה, הן בעלות אופי מתמיד ויישארו בתוקף עד שמלווה יאשר בכתב, ששטר משכון זה בטל." (סעיף 12 לשטר המשכון). כוונת הצדדים, כפי שהיא עולה מן האמור בשטר, אינה עומדת בקנה אחד עם טענות המבקשים. לא עלה בידם של המבקשים להביא ראיות חיצוניות התומכות בטענתם דנא באשר לקיומה של הסכמה בעל-פה, מעבר למסמך שבכתב. 10. המבקשים טוענים כי סירבו לחתום על המשכון בהעדר התניה לגבי משך התקופה בה יהיה המשכון בתוקף. לטענתם, התרצו וחתמו על שטר המשכון כמו שהוא, ובהעדר התניה כאמור, לאור דבריו של עו"ד חטיב אשר מסר להם כי לא ניתן לכלול התניה שכזו בשטר המשכון וכי ההתניה תירשם בעת רישום המשכון בלשכת רישום המשכונות. לא מצאתי לקבל את גרסתם דנן של המבקשים. ראשית, נמנעו המבקשים מלזמן את עו"ד חטיב לעדות לשם הוכחת טענותיהם. שנית, אף אם אלו הם פני הדברים הרי שמדברי המבקשים עולה כי את טענותיהם באשר להעדרו של התנאי המגביל את תקופת תוקפו של המשכון העלו בפני עו"ד חטיב ולא בפני המשיבה. לטענתם, היה זה עו"ד חטיב, ולא המשיבה, אשר הבטיח להם כי העניין יוסדר בעת רישומו של המשכון. לא עלה בידם של המבקשים להוכיח כי בסמוך ליצירת המשכון הוסכם בינם לבין המשיבה כי המשכון יהיה בתוקף לתקופה בת חמש שנים בלבד. 11. אין מחלוקת כי ברישום המשכון אצל רשם המשכונות נרשם כי תקופת המשכון הינה חמש שנים. השאלה שעולה הינה מה משמעות ההגבלה דנן מקום שבשטר המשכון לא קיימת הגבלה כאמור. סעיף 3 לחוק המשכון קובע כאמור כי "משכון נוצר בהסכם בין החייב לבין הנושה". לפיכך, די בקיומו של הסכם כאמור בכדי שיהיה למשכון תוקף. סעיף 4 מצמצם את תוקפו של המשכון בקובעו כי משכון אשר נוצר בהסכם גרידא יהא בעל תוקף בין הצדדים לו בלבד. קרי, למשכון כזה לא תהא נפקות כלפי נושיו האחרים של החייב, אלא אם כן ידעו או היה עליהם לדעת על קיומו של המשכון. החוק מבחין בין משכון בהסכם גרידא ומשכון רשום באשר לנפקותו של המשכון כלפי צדדים שלישיים. גם החוק האמריקאי יוצר הבחנה בין "UNPERFECTED SECURITY INTEREST'' לבין ""PERFECTED SECURITY INTEREST מבחינת השפעתו של הרישום לעניין כוחו של המשכון במקרים של התנגשות בין אינטרסים מנוגדים. 12. במטרה להגן על צד שלישי נקבעו בחוק המשכון הוראות אשר מתנות את תוקפו של המשכון כלפי אדם שלישי בידיעתו של אותו צד שלישי על קיומו של המשכון. החוק מציע דרכים אשר באמצעותן ניתן להביא לידיעתו של צד שלישי את עצם קיומו של המשכון. החוק קובע כי האמצעים בהם יכול לנקוט מקבל המשכון הם הפקדה או רישום המשכון. (סעיף 4 לחוק). סעיף 4(1) לחוק קובע כי: " כלפי נושים אחרים של החייב יהיה כוחו של משכון יפה - בנכסים שיש לגביהם בדין אחר הוראות מיוחדות לעניין זה - בהתאם לאותן הוראות. במקרקעין כאשר השעבוד מוטל על זכות הבעלות, או על שכירות רשומה, חלות הוראות הרישום הקבועות בחוק המקרקעין, התשכ"ט- 1969. סעיף 1 לחוק דנן קובע כי הרישום בהתאם לחוק זה יתבצע בפנקסי המקרקעין המתנהלים לפי חוק זה או התקנות על פיו. לעניין זה ראה: ע"א 196/87 שוייגר נ' לוי, פ"ד מו(3) 2 (1999). י' ויסמן, "חוק המשכון, תשכ"ז-1967 פירוש לחוקי החוזים" (מכון למחקרי חקיקה ולמשפט השוואתי ע"ש הרי סאקר, ג' טדסקי עורך, תשל"ה) 102. 13. מן האמור, ניתן ללמוד כי משכון בהסכם גרידא הינו משכון רעוע אך עם זאת אין להתייחס למשכון זה כאילו אינו קיים שעה שאינו רשום. רישום המשכון נועד לשם הגנה על מקבל המשכון מול נושה אחר. כאמור, די בהסכם בכדי שהמשכון יהיה תקף בין הצדדים להסכם. לגבי יתר נושיו של החייב נדרש כי מקבל המשכון יפעל לשם הבאת דבר קיומו של המשכון לידיעתם. רישומו של המשכון מעמיד את מקבל המשכון בעמדת עדיפות על פני יתר נושיו של החייב לגבי מימוש הנכס הממושכן. באמצעות הרישום ניתנת פומביות לזכותו של מקבל המשכון. רישומו של המשכון יוצר ידיעה קונסטרוקטיבית באשר לתוכנו. 14. היות ורישום המשכון אינו תנאי לקיומו הרי שעצם העובדה כי אצל רשם המשכונות נרשם כי המשכון יהיה לתקופה של חמש שנים אין בה בכדי לבטל את קיומו של המשכון בתום התקופה דנן. רישום המשכון מוליד זכויות כלפי צדדים שלישים אך איננו יוצר זכויות בין הצדדים למשכון. זכויות אלו נוצרו בהתאם לשטר המשכון וביטולן יהיה בהתאם לאמור בו. בשטר המשכון במקרה דנן נקבע, כאמור, כי תוקפו יהיה בעל אופי מתמיד וכי הוא יישאר בתוקף עד שיינתן אישור על ביטולו מטעם המשיבה. 15. מכאן, שבתום תקופת חמש השנים מיום רישומו של המשכון בטל הרישום אך עמו לא בטל המשכון. לביטול רישומו של המשכון תהא נפקות ביחס לזכויותיהם של צדדים שלישים אך אין לו נפקות ביחסים שבין המבקשים למשיבה. 16. המבקשים טענו כי משחתמה המשיבה על הודעת המשכון ובקשת רישום המשכון הרי שהייתה חייבת לדעת על ההגבלה האמורה. לטענתם אילו הגבלת הזמן נעשתה שלא בהתאם להסכמת הצדדים סביר היה כי המשיבה תזדעק ותדרוש את תיקון הרישום. לדידי, מן העובדה שהמשיבה לא פעלה לשם תיקון הרשום לא ניתן להסיק דבר וזאת לאור העובדה כי המשיבה רשאית הייתה שלא לרשום את המשכון כלל ועדיין הוא היה בר תוקף ביחסים שבין המבקשים למשיבה ומכאן, שעצם העובדה שהמשיבה לא פעלה כנגד רישומו של המשכון לתקופה של חמש שנים בלבד אין בה בכדי לפגוע במעמד שהיה למשיבה במידה ולא היה נרשם המשכון כלל. 17. מן המקובץ לעיל עולה כי הגבלת תוקפו של הרישום משפיעה על מעמדה של המשיבה אך ביחסיה עם נושיהם האחרים של המבקשים. במקרה דנן טענו המבקשים כי טרם רשום המשכון לטובת המשיבה הם משכנו את הנכס נשוא התובענה דנן לבנק הפועלים למשכנתאות בע"מ והיות ומשכון זה נרשם כדין הרי שזכויות הבנק גוברות על זכויות המשיבה. הבנק איננו בעל דין בתובענה דנן ועל כן אין מקום לדון בטענות הצדדים באשר לשאלה זכויותיו של מי מנושי המבקשים גוברות. 18. כאמור, טענו המבקשים כי שטר המשכון שגוי מן הטעם שפרטי החלקה הממושכנת המפורטים בו שגויים. המשיבה טענה כי הדבר נובע משינוי בפרטי החלקה לאחר ערכית שטר המשכון. המבקשים טוענים כי במידה ושונו מספרי החלקות לאחר רישום המשכון היה על המשיבה לתקן את הודעת המשכון. בעת רישום המשכון טרם נרשמו המקרקעין נשוא התובענה דנן בלשכת רישום המקרקעין. לפיכך, ייתכנו שינויים בנתוני הגוש והחלקה של המקרקעין. משחל שינוי בנכס הממושכן וכל עוד לא שונה הרישום אצל רשם המשכונות הרי שהסתמכות על הרישום תביא להטעיית המסתמכים ועל כן יש לתקן את הרישום ובהעדר תיקון כאמור יוגבל תוקפו של המשכון ביחס לצדדים שלישיים. הנה כי כן, אף אי תיקונו של רישום המשכון אינו פוגע בתוקפו של המשכון בין הצדדים לו. 19. התוצאה, היא אפוא, כי בתום תקופת חמש שנים ממועד רישום המשכון פקע הרישום אך המשכון עודנו בר- תוקף. לפיכך, אני דוחה את התובענה. המבקשים ישלמו למשיבה הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד (כולל מע"מ) סכום כולל בסך של 3,000 ₪. משכון