כאשר מדובר בתביעות על פי השטר של צד שלישי די לו לנתבע החפץ להתגונן אם פרש בתצהירו את ההגנה שהיה מעלה לו תבע אותו האדם שאיתו התקשר. להלן החלטה בנושא תביעה על פי השטר של צד שלישי: החלטה זו החלטה בהתנגדות לביצוע שטר שהגישה המבקשת . להלן העובדות נשוא ההתנגדות לביצוע שטר. 1. השיק נשוא ההתנגדות הוצא על ידי המבקשת ביום 27.10.04 לחברת א.י ביל - דינג בניה בע"מ כשמועד פרעונו ליום 15.1.05 (להלן: "החברה"). 2. לטענת המבקשת במהלך חודש דצמבר 2004 מסרה המבקשת לחברה שיק נוסף ע"ס 127,000 ₪. 3. לטענת המבקשת פנה אליה מנהל החברה וביקש כי המבקשת תוציא לחברה שיק נוסף ע"ס של 127,000 ₪ במקום השיק הראשון שהוצא בסכום זה. המבקשת הסכימה לאמור ומנהל החברה הבטיח כי יחזיר את השיק הראשון שהוצא. 4. כעבור זמן הודיע מנהל החברה למבקשת כי השיק אבד וכי לא תוכל להחזיר את השיק למבקשת. בנסיבות אלה הסכימו המבקשת והחברה כי המבקשת תבטל את כל השיקים שמסרה לחברה עד לסכום של 127,000 ₪ וזאת עד לקבלת הוראות מהחברה. 5. בהתאם להסכמה זו, הוציאה החברה ביום 26.12.04 מכתב למבקשת במסגרתו אושרה הסכמת הצדדים. לנוכח הסכמה זו ביטלה המבקשת את כל השיקים שמסרה לחברה לרבות השיק נשוא ההתנגדות. 6. המבקשת טענה כי הסבת השיק למשיבה בנסיבות אלה, נעשתה תוך הפרת התחייבויות החברה כלפיה. כמו כן, החברה אף לא החזירה עד עצם היום הזה את השיק למבקשת. לטענת המבקשת אף הנסב הראשון (לא המשיבה) התחייב להחזיר למבקשת את השיק. 7. במהלך הדיון שהתקיים ביום 27.6.06 ויתרה המשיבה על חקירת המצהיר מטעם המבקשת, והצדדים התבקשו לסכם טענותיהם בכתב. המבקשת הגישה סיכומיה ביום 26.7.06 והמשיבה הגישה סיכומיה ביום 16.8.06. להלן טענותיהם המשפטיות של הצדדים. טענות המבקשת. 8. המשיבה לא פנתה אל המבקשת על מנת לברר אם בוטל השיק ואם ניתנה עבורו תמורה ובכך התרשלה המשיבה. 9. לטענת המבקשת התנהגות המשיבה הינה בחוסר תום לב שכן היה עליה להודיע בתוך זמן סביר למבקשת כי השיק מצוי בחזקתה ולא עשתה זאת. המבקשת גם טענה כי חלה על המשיבה חובת זהירות מושגית בהיותה, כך לטענת המבקשת, חברה העוסקת בנכיון שיקים. 10. לטענת המבקשת הנזק שנגרם לה כתוצאת מהפרת חובת המשיבה לנהוג בתום לב הינו בסכום הגבוה מסכום השיק נשוא ההתנגדות. 11. בסיכומיה טענה המבקשת טענה נוספת לענין כשלון תמורה, תוך אזכור ההלכות בדבר הגנתו של מושך שיק בטענת כשלון תמורה לא רק נגד הנפרע אלא גם נגד תביעתו של צד שלישי אשר איננו אוחז כשורה. 12. לטענת המבקשת על המשיבה להוכיח מהו המועד בו קיבלה לידיה את השיק ואם מועד זה קדם לכשלון התמורה או שבמועד סחור השיק למשיבה כבר נכשלה התמורה במלואה. טענות המשיבה. 13. לטענת המשיבה טענת המבקשת בדבר "תרמית" איננה מופנית כלפי המשיבה אלא כלפי החברה. טוענת המשיבה כי הגנת המבקשת היא הגנת בדים שכן המבקשת התרשלה בכך שלא דאגה לקבל לידיה את השיק הראשון לפני שמסרה את השיק החלופי. עוד טוענת המשיבה כי לא ניתן לטעון בדיעבד טענת כשלון תמורה מלא אם באותה שעה שהשיק נשוא ההתנגדות נמסר לידי החברה החברה נתנה נגדו תמורה. 14. המשיבה לא יכולה היתה לדעת כי נפל פגם כלשהו בשיק נשוא ההתנגדות. המבקשת לא הציגה ראיה באשר לאובדנו של השיק הנוסף ופרטים ואסמכתאות אודות התחייבותו של מנהל החברה להחזיר את השיק. המבקשת לא ציינה פרטים אודות המסב הראשון, מה עלה בגורלו של השיק הנוסף ופרטים עובדתיים נוספים בענין זה. 15. עוד טענה המשיבה כי המבקשת הרחיבה חזית שכן בסיכומיה העלתה לראשונה טענה של כשלון תמורה מלא בהסתמך על "הלכת גוייסקי". לטענת המשיבה אין בית המשפט רשאי לקבל את בקשת המבקשת על יסוד עילה זו ועליו לדחות את הטענה הנוספת שהועלתה על ידי המבקשת כבסיס לקבלת ההתנגדות. עוד טענה המשיבה כי "הלכת גוייסקי" כלל איננה רלוונטית לעניינינו. 16. לטענת המשיבה, עסקת היסוד ביחס לשיק נשוא ההתנגדות, לא נטענה לגביה טענת כשלון תמורה, ולכן לא ניתן לטעון כי סיחור השיק נעשה לאחר כשלון התמורה, כמו כן המשיבה אוחזת בעד ערך בשיק כמי שקיבלה את השיק לצורך נכיון. עוד טוענת המשיבה כי אף אם התמורה נכשלה קודם לסחור, הלכת גוייסקי איננה רלוונטית לעניינינו שכן המשיבה הינה אוחזת כשורה. למשיבה לא היתה כל ידיעה במועד הסחור כי נפל פגם בזכות הקנין של מי שסיחר את השיק ופעלה בתום לב. 17. למשיבה עומדת חזקת האחיזה כשורה מכח סעיף 29 (ב) לפקודת השטרות, אשר לא נסתרה על ידי המבקשת. המשיבה לא ידעה על אובדן השיק הנוסף. 18. העובדה כי המשיבה עוסקת בנכיון שיקים איננה שוללת את תום ליבה, העדר מידע אינו שולל את תום ליבה של המשיבה ביחס לפגם שדבק בזכות הקנין, ולכן הלכת גוייסקי איננה רלוונטית לענין. 19. באשר לטענת רשלנות וחוסר תום לב של המשיבה, לטענת המשיבה פסק הדין שהוזכר על ידי המבקשת הינו פסק דין של בית משפט השלום בת"א שאיננו מחייב את בית משפט זה בהיותן ערכאות בדרגה זהה בכל אופן יש לאבחן את המקרה בעניינינו מהענין שנידון שם (פסק -דין אביב שני פיננסים נ. שמעון שמעון). לטענת המשיבה לא היתה כל חובה מצידה קודם לביצוע עסקת השיק לפנות למבקשת ולקיים בירור בקשר לכשרות העיסקה, שכן בכל מקרה המשיבה לא השתהתה והגישה את השיק לביצוע כשלושה שבועות לאחר חלולו באי פירעון. דיון ומסקנות. 20. המשיבה בעיניינינו הינה למעשה צד שלישי להבדיל מהנפרע - הצד הקרוב לשטר. 21. המבקשת כאמור לא נחקרה אודות תצהירה ולפיכך עובדתית בדרך כלל האמור בתצהיר נציגה של המבקשת מוחזק כאמת, שכן טענותיה העובדתיות של המבקשת בתצהיר נציגה לא נסתרו בחקירה נגדית או בכל דרך אחרת. לטענת המשיבה בסיכומיה אף בהעדר חקירה נגדית אודות תצהיר המבקשת אין לומר כי זו ביססה הגנה ראויה עד כדי מתן רשות להתגונן. 22. סבורני, כי דין ההתנגדות להתקבל מהנימוקים שיפורטו להלן. 23. המבקשת העלתה בהתנגדותה, בין היתר, טענת הגנה כנגד החברה- הנפרעת עפ"י השיק. כאמור, לטענת המבקשת, הורתה לה החברה - הנפרעת על פי השיק נשוא ההתנגדות לבטל את כל השיקים שמסרה המבקשת לטובתה וזאת עד להוראה מפורשת אחרת מהחברה. ההוראה לבטול שינתנה למבקשת על ידי החברה ניתנה ביום 26/12/04 , קרי בטרם הגיע מועד פרעון השיק נשוא ההתנגדות - 15/1/05. 24. יצויין, כי לא התברר במהלך הדיון (בהעדר חקירה המבקשת) מועד סיחור השיק נשוא ההתנגדות למשיבה. 25. בכל אופן, הוראת ביטול השיקים מאת החברה למבקשת ניתנה ללא יוצא מן הכלל כך שההוראה התייחסה בהכרח, על פניה, אף לשיק נשוא ההתנגדות. (יצוין, כי אף אילו השיק כבר סוחר על ידי החברה למשיבה במועד מתן ההוראה כאמור, הרי שעדיין דבקה לכאורה טענת התרמית כלפי החברה והפגם בסיחור השיק למשיבה, שכן היה על החברה בהתאם להסכמה בינה ובין המבקשת לדאוג ליידע את המשיבה לה סוחר השיק, בענין זה). 26. טענה זו של המבקשת בדבר ההסכמה כאמור, לא נסתרה בכל דרך. אינני סבורה כטענת המשיבה כי היה על המבקשת למסור פרטים נוספים ביחס לזהות מנהל החברה, להציג ראיות ביחס לאובדן השיק ועוד פרטים נוספים, שכן בצירוף המכתב- נספח ב' להתנגדות, ובהעדר חקירה אודות תצהיר מנהל המבקשת, די כדי לבסס בשלב מקדמי זה של ההתנגדות את טענת ההגנה לכאורה כלפי הצד הקרוב- החברה. 27. המבקשת טענה כי החברה הוליכה אותה שולל (סעיף 8 לבקשה וסעיף 10 לתצהיר) בפעולת הסבת השיק למשיבה וזאת על אף התחייבותה להשיב לה את השיק ופעולה זו הינה בניגוד ותוך הפרת התחייבות החברה. 28. אין מחלוקת כי במקרה זה אין העסקה בין המבקשת ובין החברה לה נמסר השיק לראשונה, בטלה מעיקרא. נכון הוא שהשיק נמסר במסגרת עסקה ורצון להתקשר בין הצדדים וליצור מסמך סחיר, ואולם, בשלב מאוחר יותר רומתה המבקשת, לטענתה, שלא נסתרה, ולפיכך לרמאות זו אומנם אין השפעה חפצית, היא פוגעת בזכות הקנין שבשטר אך לא כלפי אוחז כשורה (ראה יואל זוסמן, דין שטרות, מהדורה שישית, בעמ' 250). 29. בהתאם להסכמה בין המבקשת ובין החברה, כך לפי טענת המבקשת, אפשרה החברה למבקשת לבטל את כל השיקים שהוצאו לטובתה, וכפועל יוצא בוודאי לדאוג לביטול סחרותם של אלה שכבר סוחרו על ידה לגורם שלישי. בנסיבות בהן לא דאגה לכך החברה, הרי שפעלה לכאורה בחוסר תום לב ובתרמית כלפי המבקשת ולפיכך, רשאית המבקשת לפעול לביטול ההתקשרות נשוא השיק עם החברה. 30. בנסיבות דנן הראתה המבקשת לפחות לכאורה, בהליך זה, הגנה כלפי החברה- היא הצד הקרוב לשטר. ההלכה לעניין זה כאשר מדובר בתביעות על פי השטר של צד שלישי כי די לו לנתבע החפץ להתגנן אם פרש בתצהירו את ההגנה שהיה מעלה לו תבע אותו האדם שאיתו התקשר. ובלשון הש.זוסמן בספרו: "לכאורה, הגנה זו פוגמת את זכות הקנין בשטר, וכוחה יפה גם כלפי נעבר, כל עוד לא יבוא הוא וירים את נטל השכנוע המוטל עליו, על פי סעיף 29(ב) לפקודה ויוכיח שניתן בתום לב ערך בעד השטר. ראיות שהחפץ התובע להביא לשם כך, אין מקומן אלא במשפט גופו, לאחר שהנתבע יורשה להתגונן. בבירור הבקשה לקבלת הרשות, אין השופט רשאי להיכנס לעובי הקורה ולבדוק, אם הוכיח הנתבע את הפגם בזכות הקנין או אם מתגבר התובע על הפגם שהוכח, מפני שהוא אוחז כשורה, הגנה לכאורה שעורר הנתבע, הראויה להתברר בבית המשפט, דיה לחייב מתן הרשות כדי שהמשפט יעבור לאפיקים של משפט רגיל (עמ' 262-263)". (כמו כן, ראה ע"א 21/86 חביה ואח' נ' גליק, פ"ד כ' (4) 63,67). 31. הנתבע צריך להצביע על עובדה שאם יוכל להוכיח אותה בבית המשפט ייראה השטר כפגום, ואז ורק אז, יעבור נטל ההוכחה אל התובע להוכיח שהוא אוחזר כשורה, בירור היסודות המקנים לאוחז, התובע מעמד של אוחז כשורה, איננו נעשה במהלך הדיון בבקשה למתן רשות להתגנון אלא במהלך המשפט עצמו (ע"א 466/59 ליברמן נ' מטלון ואח', פ"ד מ"ד 346. וכן דוד בר אופיר, סדר דין מקוצר בהלכה הפסוקה, מהדורה שביעית, עמ' 204). 32. צודק ב"כ המשיבה כי בשלב זה מוחזקת המשיבה כאוחזת כשורה עפ"י החזקות הקבועות בסעיף 29 (ב') לפקודת השטרות, אולם משהראה נתבע את טענת הגנתו כלפי הנפרע עפ"י השטר אשר נטל ממנו את השיק, די בכך כדי ליתן לו רשות להתגונן. משהראה הנתבע טענות הגנה לכאורה בהן יכול היה להתגנון נגד הנפרע, על התובע להראות כי הוא אוחז כשורה, ואולם את עניין זה יש להותיר להכרעת בית המשפט שידון בעניין שכן הדבר מחייב גביית עדויות להוכחת תום לבו של התובע ומתן תמורה על ידו (המ' 645/62 מאירמן נ' נבון בע"מ, חברה לבניין והנדסה אזרחית, פ"ד י"ז 996). לעניין זה יצוין, כי אין המבקשת חייבת בשלב זה להעלות טענת תרמית, או כל טענה אחרת בדבר פגם בקניינה של המשיבה או בתום ליבה בשטר שסוחר לה, ואכן לא עלתה טענה מסוג זה כלפי המשיבה, אלא שעל המבקשת לבסס טענת הגנה כלפי הנפרעת עפ"י השטר ולא כלפי הנסב- המשיבה בענייננו. כאמור, לא מוכרע מעמדה של המשיבה כאוחזת כשורה אלא בשלב מאוחר יותר, כך שבכל מקרה ההכרעה איננה נעשית בשלב זה. 33. ולעניין זה מצין הש.זוסמן בספרו כי הואיל ואין הנתבע חייב להוכיח חוסר תום לב מצד התובע, אלא על התובע להוכיח את תום לבו, אין זה מזיק לנתבע שתצהירו אינו מעלה חוסר תום לב, עליו להראות שיש מקום לדון בטענת הגנה, הוכחת תום לב לשם השתקת ההגנה מוטלת על התובע (עמ' 263). 34. בנסיבות אלה, אין צורך לדון בטענה הנוספת בדבר כשלון תמורה בגין השטר שאכן הועלתה לראשונה בסיכומי המבקשת. למען הסר ספק יובהר, כי בשנים האחרנות מגמת הפסיקה הינה קירוב דיני השטרות לדיני החיובים- דיני החוזים. כך נפסק בדנ"א 258/98 צמח נ' שלשבסקי, פד"י נה(4) 193 כי: "אכן, בין הצדדים קרובים דינו של שטר כדין חוזה, כל טענת הגנה העומדת לצדדים קרובים כנגד חבות על פי שטר, עומדת להם גם כנגד חבות על פי חוזה... אמת, השטר מעניק עילה עצמאית לאוחז אך קיים קשר פנימי בין השטר לבין עסקת היסוד. קשר זה מאפשר לעושה השטר לטעון להגנתו בתביעה על פי השטר, כי חבותו השטרית פחותה היא לאור עסקת היסוד. ושוב: הגנה זו עומדת לחייב רק כלפי אוחז "סתם". היא אינה עומדת לחיי כלפי אוחז כשורה". משכך, טענת הגנה העומדת לחייב כנגד צד קרוב עומדת לו גם כנגד אוחז "סתם" (בשונה מאוחז כשורה) לרבות טענה בדבר פגם בקנין אף אם הפגם נוצר לאחר הסיחור. אלא שבשלב זה לא מוכרע מעמדה של המשיבה כאוחזת כשורה, אלא בשלב מאוחר יותר, כך שבכל מקרה ההכרעה איננה נעשית במסגרת זו. 35. באשר לטענת המבקשת כי המשיבה נהגה בחוסר תום לב כאשר לא הודיעה לה אודות חילול השטר, אינני סבורה כי בכך נפגמת איכות אחיזתה של המשיבה בשטר, הגם שהטענה בזמנה הינה לאחר שקיבלה המשיבה את השטר לידיה ולא לפני כן. כמו כן, יש לציין את פרק הזמן הקצר ממועד חילול השיק ועד הגשתו לביצוע ללשכת ההוצאה לפועל. עוד יצויין כי הפטר החייב עפ"י השטר, בהתאם להלכה שנפסקה בעניין ליברמן שאוזכרה ע"י המבקשת, הינה הפטר הערב, ולא החייב העיקרי עפ"י השטר כפי שהמבקשת היא בענייננו. 36. מכל האמור לעיל סבורני כי דין ההתנגדות להתקבל, ומשכך ניתנת למבקשת רשות להתנגד לביצוע השטר. תצהיר המבקשת ישמש כתב הגנה מטעמה. בנסיבות הענין אינני עושה צו להוצאות. שטר