מה עושים עם צ'ק בלי כיסוי ? להלן פסק דין בנושא צ'ק ללא כיסוי שהוגש לביצוע בהוצאה לפועל: פסק דין כללי תביעה זו עניינה שיק שמשך הנתבע לפקודת התובע, על סך 26,910 ₪, לזמן פרעון 15.8.05. השיק חולל מסיבת חוסר כיסוי מספיק והוגש לביצוע בלשכת ההוצל"פ בתל אביב, בחודש פברואר 2006. התנגדות שהגיש הנתבע כנגד ביצועו של השטר התקבלה, בהסכמה דיונית בין הצדדים. עדויות ראשיות הוגשו ונשמעו מטעם בעלי הדין עצמם (לרבות תצהיר משלים מטעם הנתבע) ובנוסף, נמסרה עדות הגנה נוספת מטעם העד עמנואל מודחי, המקורב לנתבע ומעורב בעיסקה נשוא הסכסוך. באי כח הצדדים סיכמו טענותיהם, לבקשתם, בכתב. רקע עובדתי 1. הרקע להיכרות בין הצדדים מקורו במו"מ, שהתנהל בהקשר לעיסקת מכר מגרש בתל אביב, המצוי ברח' מנחם בגין 152, תל-אביב, עליו אמור היה לקום בנין לצורכי מסחר, מגורים ומשרדים (להלן: "הפרוייקט" ו-"עסקת המכר"). 2. התובע ייצג, לאורך שנים רבות, את בעלי המקרקעין הנ"ל, מר אלכסנדר אכטמן (להלן: "אכטמן"), בטיפול בפרוייקט. 3. בשלב מסוים, עת היה מצוי במו"מ בגין הפרוייקט מול רוכש פוטנציאלי אחר, מר רייכמן, נעשתה אליו פניה ע"י הנתבע ואדם נוסף, מר עמנואל מודחי (להלן: "מודחי"), אשר הציגו עצמם כ"קבוצת לנדאו" וביקשו לנהל מו"מ לרכישת שטחים בפרוייקט, וזאת על מנת למוכרם לחברת צ'ק פויינט. 4. המגעים בין הצדדים נמשכו מספר חודשים, מחודש אפריל 2005 לערך, ובמהלך אותה תקופה, ביום 5.4.05, התקשרו הצדדים במסמך, במסגרתו התחייב הנתבע במכתב המופנה לתובע, לשלם לו סך של 250,000 דולר + מע"מ, כשכ"ט עו"ד, במידה והוא או מישהו מטעמו אכן ירכוש זכויות במקרקעין הנ"ל. במקרה כזה, ובהתאם להתחייבות זו, היה על הנתבע לשלם את הסך הנ"ל לתובע בתוך 75 ימים מחתימת הסכם המכר (ראה נספח נ/1 לתצהיר עדותו הראשית של התובע, להלן : "מכתב ההתחייבות"). 5. החודשים נקפו, העיסקה עדיין לא יצאה לפועל ובשלב מסוים, בחודש יולי 2005, מסרו הנתבע ומודחי לידי התובע שני שיקים, על סך 26,910 ₪ כל אחד (אשר ייצגו אותה עת את הסך של 5,000 דולר בתוספת מע"מ לערך), לזמני פרעון 15.8.05 ו-15.9.05 (להלן: "השיקים"). בעת קבלתם של השיקים לידיו, אישר התובע בחתימתו על צילומם של שני השיקים את דבר קבלתם, בנוסח אישור, אשר עוד ידובר בו להלן. 6. אחד משני השיקים הנ"ל, המוקדם יותר מבחינת זמן פרעונו (15.8.05), הינו השיק נשוא תיק זה, כאשר השיק הנוסף לא הוגש כלל לביצוע. 7. עיקרי העובדות שהוצגו לעיל, למעשה, אינם שנויים במחלוקת בין הצדדים. כמפורט להלן, המחלוקת ביניהם נטושה, בעיקרה, ביחס לתוכן הסיכום ביניהם, בעת מסירתם של השיקים מאת הנתבע לתובע ובשאלה, האם מסירת השיקים היתה כרוכה בהצבת תנאי שעליו להתממש, בטרם יוצגו לפרעון. טענות התובע 1. התובע טוען, כי משחלפו מספר חודשים, במהלכם השקיע זמן וטרחה בניהול המו"מ, המגעים והפגישות מול הנתבע ומודחי, ומשנוכח, כי עיסקת המכירה לא עומדת לצאת לפועל בטווח זמן נראה לעין, אם בכלל, הוא פנה לנתבע ולמודחי ודרש תשלום בסך 10,000 דולר עבור שירותיו עד כה וכתנאי להמשך טיפול מצידו. 2. לגירסתו, הוא התחייב בפני הנתבע ומודחי, כי באם עיסקת המכר אכן תצא לפועל בסופו של דבר, הרי שתשלום זה יופחת מהכספים המגיעים לו מאת הנתבע, על פי מכתב ההתחייבות. לטענת התובע, זהו האופן בו יש לקרוא ולהבין את המשפט המופיע בשולי צילום השיקים נספח נ/5 לתצהירו. בהקשר זה, אף מכחיש התובע בתוקף את גירסת ההגנה, לפיה השיקים נמסרו לידיו על תנאי, כי יוצגו לפרעון רק במידה ועיסקת המכר תצא לפועל. 3. עוד נטען ע"י התובע בהקשר זה, כי הובהר על ידו לנתבע ולמודחי מפורשות, כי ללא התשלום הנדרש של 10,000 דולר, הרי שהוא יחדל מלספק להם שירותים משפטיים החורגים מאלה שמספק ב"כ המוכר לקונים פוטנציאליים. 4. לדבריו, הנתבע ומודחי אכן נענו לדרישה ומסרו לידיו את השיקים הנ"ל. 5. להשלמת סקירת טענות התובע יצויין, כי התובע הכחיש מכל וכל את טענת ההגנה, כאילו המניע והרקע להגשת השיק לביצוע ולניהול ההליך הנוכחי, הינו דרישת שכ"ט מאת עו"ד בית-און, בסך 10,000 דולר, בגין חוות דעת שניתנה ע"י עו"ד בית-און, בנוגע לסוגיית נכסי נפקדים בעיסקה המכונה "עיסקת סובחי בידס". בענין זה, הבהיר התובע, כי נכון להיום, אין כל דרישת שכ"ט תלויה ועומדת, כלפיו או כלפי הנתבע, מצד עו"ד בית-און, וכי עו"ד בית-און קיבל את הסבר התובע, לפיו לא קמה לו זכאות לקבלת שכ"ט בהקשר לחוות הדעת, היות ולא הוגשה, בסופו של דבר, כל תביעה בהקשר לפרשה זו. טענות הנתבע 1. כאמור לעיל, הנתבע אינו חולק על התובע, בעיקרם של דברים, בכל הנוגע לרקע ההיכרות בין הצדדים, כפי שהוצג לעיל. 2. הנתבע אף אינו כופר במכתב ההתחייבות ותוקפו, במסגרתו התחייב לשלם לתובע סך של 250,000 דולר במידה ועיסקת המכר תצא לפועל. 3. בעניינים אלה, אף עד ההגנה מודחי, אינו חולק על הנתבע (למעט בנקודות מסויימות, אשר הינן שוליות ובלתי רלבנטיות לצורך הכרעה בתובענה שלפני). 4. הנקודה בה חולקים הנתבע ומודחי על גירסת התובע ומציגים גירסה שונה הינה, בנוגע לתוכן הסיכום אשר בינם לבין התובע, בעת מסירת השיקים לידיו. 5. לטענת הנתבע ומודחי, השיקים הנ"ל נמסרו לידי התובע כפוף לתנאי שהותנה בעת מסירתם, אשר לשיטתם סוכם במפורש בין הצדדים, לפיו השיקים יוצגו לפרעון רק במידה ועיסקת המכר תתגבש ותצא לפועל. בכל מקרה אחר, לשיטתם של הנתבע ומודחי, לא תקום לתובע הזכות להיפרע מהשיקים ולקבל תשלום כלשהו מהנתבע והוא מנוע מלעשות בשיקים אלה שימוש כלשהו. 6. עוד מוסיפים הנתבע ומודחי בהקשר זה, כי השיקים נמסרו לתובע לבטחון בלבד, ובעקבות תלונותיו של התובע, כי שותפיו של התובע במשרדו, לא נותנים לו מנוחה ודורשים לראות הכנסות מטיפולו בענין. 7. הנתבע אף טען, כי השיקים אמנם חוללו מסיבת חוסר כיסוי, אך זאת רק כיוון שהיה מאושפז אותה עת ולא הספיק לתת הודעת ביטול מבעוד מועד. 8. בהקשר להתחייבות אשר בשולי צילום השיקים נ/5, טען הנתבע, כי התזכורת אשר היתה אמורה להינתן לפני הצגתו של השיק הראשון נועדה רק למקרה שבו העיסקה אכן תצא לפועל ובמקרה כזה נועדה התזכורת לשם הפקדת כספים על ידו בחשבון הבנק שממנו משכו השיקים. 9. להשלמת סקירת טענות ההגנה יצויין, כי לטענת הנתבע ומודחי, המניע להצגת השיק לפרעון ולפתיחת תיק הוצל"פ לאחר חילולו, נעוץ בדרישת שכ"ט בסך של כ-10,000 דולר ע"י עו"ד בית-און, בהקשר למתן חוות דעת בנוגע לעיסקת סובחי בידס. דיון 1. כנקודת מוצא לדיון והכרעה במחלוקת אשר בין הצדדים אזכיר, כי הואיל ומדובר בתובענה בעילה שטרית, הרי שהנטל על הנתבע להוכיח פגם בזכות הקניין של התובע בשטר נשוא התיק. בענייננו, מדובר בצדדים קרובים לשטר (המושך והנפרע), וטענות הנתבע מתייחסות ליחסים החוזיים בין הצדדים ולסיכום ביניהם, בהקשר למסירת השיקים על ידו לתובע. 2. אין חולק, כי מכתב ההתחייבות מקנה לתובע זכות לקבלת תשלום, רק במקרה ועיסקת המכר תצא לפועל וייחתם בהקשר אליה הסכם מכר. ענין זה נזכר מפורשות בגדר מכתב ההתחייבות וכאמור, הוא איננו שנוי במחלוקת בין הצדדים. 3. כאמור לעיל, גם בעת מסירת השיקים (השיק נשוא התיק והשיק הנוסף), הוחלף בין הצדדים מסמך בכתב. מדובר במסמך נ/5 שנזכר לעיל ואשר הינו צילום של שני השיקים שמסר הנתבע לתובע ובשוליו כיתוב, בכתב ידו של מודחי ובחתימת התובע, אשר תוכנו כדלקמן: "13/7/05 מאשר קבלת השיקים ע"ח מכתב התחייבות בעסקת אכטמן. ב-15/8/05 תזכורת למשיכת השיק. (חתימת התובע)" 4. סימן השאלה ביחס לנוסח ההתחייבות הנ"ל נעוץ בשאלה מהו תוכן הסיכום אותו משקפת לשון אותה התחייבות, היינו, האם השיקים נמסרו לצורך פרעונם בפועל ללא תנאי כלשהו, או שמא נמסרו לידי התובע בכפוף לתנאי שהותנה עם מסירתם, כי יוצגו לפרעון רק אם עסקת המכר תתגבש ותצא לפועל. 5. סבורני, כי לשון ההתחייבות "סובלת" את שתי הפרשנויות, אשר מבקשים התובע, מחד, והנתבע ומודחי, מאידך, להקנות לה. 6. זאת שכן, את הביטוי "ע"ח מכתב התחייבות בעסקת אכטמן" ניתן לקרוא הן כשיטת התובע, היינו, כי פרעון השיקים יבוצע בפועל בכל מקרה, אך מהווה מקדמה, אשר תופחת מהסכום הנקוב במכתב ההתחייבות (250,000 דולר), אם הסכם המכר יכרת ומכתב ההתחייבות יכנס לתוקפו. 7. מאידך, לשון ההתחייבות הנ"ל יכולה לשאת אף את הפרשנות והתוכן שמקנים לה הנתבע ומודחי, היינו, כי ממש כמו ההתחייבות המגולמת במכתב ההתחייבות, כך גם הזכות לפרעונם של השיקים תתגבש רק אם עסקת המכר תצא לפועל. פרשנות זו נתמכת אף היא בצירוף המילים "ע"ח מכתב ההתחייבות" ומבוססת על כך, שבמילים אלה יש משום אימוץ של התנאי אשר בבסיס מכתב ההתחייבות, היינו, כי זו תתגבש רק במידה ועסקת המכר תצא לפועל, אף כתנאי לפרעונם של השיקים המצולמים באותו מסמך. 8. לפיכך, לא די בבדיקת לשון ההתחייבות הנ"ל כדי להכריע בין עמדות הצדדים ויש לבחון את כוונתם ואומד דעתם בנוגע למסירת השיקים. בחינה כאמור, תכלול את בדיקת הנסיבות לפני ואחרי מסירת השיקים, התנהגות הצדדים בהקשר זה ואינדיקציות נוספות, אשר יכולות לסייע להכרעה בשאלה, האם השיקים נמסרו לצורך תשלום ללא כל תנאי (כטענת התובע), או שמא עליהם להיפרע רק אם וכאשר עסקת המכר תצא לפועל (כטענת הנתבע ומודחי). 9. לאחר עיון במכלול החומר בתיק, שמיעת העדים ועיון בסיכומי הצדדים, אני סבורה, כי יש להעדיף את טענת התובע בענין זה, היינו, כי השיקים נמסרו לידיו לצורך פרעון בפועל, בין אם עסקת המכר תצא לפועל ובין אם לאו, כאשר אם זו אכן תצא לפועל, יופחת סכום השיקים (ככל שישולם בפועל) מהסכום לתשלום לפי מכתב ההתחייבות. למסקנה זו הגעתי מכמה טעמים מצטברים, אשר יפורטו להלן. 10. ראשית, גירסתם של הנתבע ומודחי, ביחס לחילופי הדברים בין הצדדים עובר למסירת השיקים על ידם לתובע, אינה סבירה בעיני. לדבריהם, השיקים נמסרו, עקב טרונייתו של התובע, כאילו עליו להציג הכנסות כלשהן בהקשר לטיפולו בענייניהם, ונוכח פרק הזמן הממושך שחלף מאז החל טיפול זה. גירסה זו, לטעמי, אך מחזקת את גירסתו של התובע, לפיה הוא סרב להמשיך ולתת שירותים לנתבע ולמודחי, ללא תשלום מיידי בפועל. שהרי, אין כל תועלת מבחינת הנתבע בשיקים הנדונים, אם הם אינם מיועדים לפרעון בפועל. זאת שכן, התחייבות לתשלום אם וכאשר תצא עסקת המכר לפועל, כבר היתה ממילא בידי התובע, במסגרת מכתב ההתחייבות, אשר הבטיח לתובע תשלום של 250,000 דולר במקרה כזה. ואם כך, אין כל צורך בשיקים על סכום מצטבר של 10,000 דולר, באם תנאי לפרעונם הוא התגבשות עסקת המכר. מדובר בסכום זניח לעומת ההתחייבות הכללית (10,000 דולר מול 250,000 דולר), ואם התנאי לגבי השיקים הינו יציאה לפועל של עסקת המכר, הרי שאין כל תועלת נוספת מבחינת התובע בקבלתם של השיקים. 11. בהקשר זה אציין, כי תמוהה בעיני טענתם של הנתבע ומודחי, כאילו התובע טען בפניהם ללחצים מצד שותפיו למשרד עורכי הדין, להראות הכנסות מטיפולו בעניניהם. זאת, שכן, ראשית, לא הוכח בפני דבר קיומם של שותפים כלשהם במשרד עורכי הדין של התובע, והוא עצמו טוען, כי אין לו כל שותפים. אמנם, באופן תיאורטי יתכן מצב שבו טענה בדבר לחץ מצד שותפים תועלה ע"י התובע לצורך הפעלת לחץ בלבד, גם אם אין לו שותפים במשרדו, ואולם בנסיבות הענין הנדון, הדבר אינו סביר בעיני, שכן הנתבע ומודחי היו יכולים, מן הסתם, לברר בעצמם, על נקלה, האם יש או אין לעו"ד מנע שותפים במשרדו, כך שטענת סרק מצידו בעניין זה, לצורך הפעלת לחץ בלבד, אינה סבירה בעיני. שנית, גם לו היו לעו"ד מנע שותפים במשרדו וגם לו שותפים אלה היו אכן מפעילים עליו לחצים בהקשר לטיפולו בעניניהם של הנתבע ומודחי, סביר להניח, שכדי "להפיג" לחצים כאמור, לא די היה בכך שהתובע היה מקבל לידיו שיקים על תנאי, אשר מיועדים לפרעון רק במקרה ועסקת המכר תצא לפועל. בשיקים אלה אין כל רבותא מבחינת אותם שותפים אפשריים, שכן התחייבות למצב בו העסקה תצא לפועל קיימת ממילא בדמותו של מכתב ההתחייבות וזאת בסכום גבוה משמעותית מסכום השיקים (250,000 דולר). לפיכך, גם מטעם זה אין זה סביר בעיני, כי התובע הסכים לקבל את השיקים עם תנאי במסירה, לפיו ייפרעו רק במידה ועסקת המכר תצא לפועל. 12. חיזוק בענין זה קיים נוכח זמני הפרעון הקרובים שנקובים בשיקים לעומת מועד מסירתם לידי התובע. השיקים נמסרו ביולי 2005, לזמני פרעון באוגוסט ובספטמבר 2005. כל זאת, כאשר אין מחלוקת, כי בחודש יולי 2005, עת נמסרו השיקים, עדיין לא היתה עסקת המכר קרובה לידי סגירה. למרות זאת, נמסרו השיקים לתאריכים הקרובים כאמור לעיל, והדבר מחזק את המסקנה, כי הם נועדו לתשלום בפועל, שהרי אם עסקת המכר היתה קרובה לסגירה, לא היה כל צורך בשיקים, שהרי מיד עם סגירתה היתה מתגבשת החובה לשלם 250,000 דולר, מכח מכתב ההתחייבות. 13. חיזוק נוסף אני מוצאת בכך, שמדובר במסירתם של שני שיקים ולא של שיק אחד בלבד, ע"י הנתבע לתובע. אם אכן הכוונה היתה שהשיק יהיה שיק לבטחון בלבד, וייפרע רק אם וכאשר תתגבש עסקת המכר, הרי שלא היה כל צורך לפצל את התשלום לשני שיקים. הפריסה של התשלום לשני שיקים מחזקת אם כך את המסקנה, כי הכוונה היתה לתשלום בפועל, על החשבון, ולא למסירה של שיקים הכרוכה בתנאי במסירה. 14. אף אינני מקבלת את ההסבר לו טענו הנתבע ומודחי בענין היות "המניע" להצגת השיק לביצוע קשור לדרישת שכ"ט מצד עו"ד בית-און בגין חוות הדעת בעסקת סובחי בידס. ראשית, מקובלת עלי גירסת התובע, אשר לא נסתרה, לפיה לא קיימת נכון להיום דרישת שכ"ט מאת עו"ד בית-און בגין חוות הדעת שהוכנה על ידו, היות ולא הוגשה תביעה בעקבות חוות הדעת. שנית, לו אכן זה היה המניע אשר המריץ את התובע לדרוש את פרעון השיק, ניתן היה לצפות, כי היה דורש את פרעונם של שני השיקים, שהרי דרישת שכ"ט המקורית של עו"ד בית-און התייחסה לסכום של כ-10,000 דולר, התואם, לערך, את סכומם של שני השיקים שנמסרו לידי התובע. למרות זאת, התובע הסתפק בהצגת אחד משני השיקים לפרעון ובהמשך, בהוצאה לפועל. בכך, נשלל "המניע", אותו ניסו הנתבע ומודחי לייחס לתובע בדרישת תשלומו של השיק. בהקשר זה אני סבורה, כי בהחלט יתכן שהתובע הציג שיק אחד בלבד לביצוע היות וראה, כי שיק זה, אשר היה הראשון מבין השניים מבחינת תאריך הפרעון, חולל בחוסר כיסוי ומשכך, פעל תחילה לגבייתו של שיק זה, בטרם יטרח לפעול בהוצל"פ בגין שיק נוסף מאותו חשבון. 15. בנוסף לאמור לעיל, יש לזכור, כי השיק הנדון חולל בשל חוסר כיסוי מספיק ולא מפני שניתנה לגביו הוראת ביטול. זאת, למרות שבמסגרת תצהיר עדותו הראשית של הנתבע, נטען על ידו, כי השיק חולל עקב הוראת ביטול שנתן לבנק (ראה סעיף 16 לתצהיר). בענין זה ניתנה גירסה סותרת ע"י הנתבע עצמו, במהלך חקירתו הנגדית, שם הודה אף הוא עצמו, כי השיק אכן חולל מסיבת חוסר כיסוי מספיק, והציג טענה חדשה, כי לא הספיק לבטל את השיק עקב אישפוז כלשהו, לגביו לא הציג כל אישור, וכאמור, אף לא טען זאת בתצהירו (ראה עמ' 5 ש' 6 - 9 לפר'). בכך, יש כדי להקרין על מידת המהימנות ורמת הדיוק שניתן לייחס לגירסתו של הנתבע. 16. חיזוק נוסף לאמור לעיל, אני מוצאת בכך כי במסגרת ההתחייבות נ/5, עליה חתם התובע, כלולה התחייבות מצידו ליתן לנתבע תזכורת למשיכת השיק ביום 15.8.05, הוא תאריך פרעונו של השיק נשוא התיק. סיכום זה לגבי מתן תזכורת, מבלי שיש בו התייחסות כלשהי לכך שהתזכורת תינתן רק במידה ועסקת המכר כבר התגבשה, מחזק את המסקנה, כי התשלום ביום 15.8.05 יבוצע בכל מקרה וללא קשר לחתימתה או אי חתימתה של עסקת המכר. במאמר מוסגר אציין, בהקשר זה, כי הכיתוב אשר בנ/5 לא כולל התחייבות למתן תזכורת לגבי השיק הנוסף אשר צילומו מופיע על גבי אותו מסמך, הוא השיק לזמן פרעון 15.9.05. יתכן, ואינני קובעת מסמרות בענין זה, היות ועניינו של השיק השני אינו נמצא לפני להכרעה בגדר תיק זה, כי זוהי הסיבה, או אחת הסיבות, לכך, שהתובע לא הגיש את השיק השני לביצוע בהוצל"פ. יתכן וסבר, כי לגבי השיק השני, מצבו חלש יותר. ואולם, מודגש, כי בנוגע לשיק השני דברים אלה נאמרים כהערת אגב בלבד. 17. למול כל אלה, סבירה ומהימנה בעיני בהחלט גירסתו של התובע, כי לאחר חודשים ארוכים של טיפול במו"מ ובמגעים מול הנתבע ומודחי, ומשראה כי עסקת המכר אינה מתקדמת לקראת סגירה, למרות הטרחה הרבה שהוא משקיע בנושא, הוצגה על ידו דרישה לתשלום סכום מסוים, הוא סכום השיקים, עבור טרחתו עד כה. אמנם, התובע הסכים, בהגינותו, כי תשלום זה יחשב כתשלום "ע"ח מכתב ההתחייבות", אם עסקת המכר תצא לפועל. ואולם ברור הוא, מכל הטעמים המצטברים שהוצגו לעיל, כי הוא לא היה מוכן עוד להעמיד את שירותיו ולטרוח עבור הנתבע ומודחי מאותו מועד ואילך, אלא בכפוף לתשלום סכום השיקים. בענין זה, הציג התובע, הן במסגרת תצהיר עדותו הראשית והן בחקירתו הנגדית, גירסה עקבית וברורה (ראה, למשל, סעיף 15 לתצהיר העדות הראשית ועמ' 8 ש' 16 - 18 לפר'). 18. בהקשר זה אציין, כי זניחותו של סכום השיקים המצטבר (10,000 דולר בלבד), לעומת סכום ההתחייבות הכולל במכתב ההתחייבות (250,000 דולר), מחזקת, בראות עיני, את עמדתו של התובע ומחלישה את עמדת הנתבע ומודחי. זאת שכן, סכום זה הינו סביר בגין טיפול שוטף לאורך כמה חודשים, אך אין בו כל רבותא והוא שולי ביותר, לעומת סכום ההתחייבות הכולל (250,000 דולר). במילים אחרות, קבלתם של שיקים על סך 10,000 דולר על תנאי שייפרעו אם וכאשר עסקת המכר תצא לפועל, לא מקדמת כמעט בכלל את ענייניו של התובע, אשר בידיו ממילא מכתב התחייבות על סך 250,000 דולר. לפיכך, סכום השיקים בפני עצמו עולה בקנה אחד יותר עם המסקנה כי מדובר בתשלום בלתי מותנה, מאשר עם המסקנה, כי מדובר בסכום שייפרע רק אם עסקת המכר תצא לפועל. סיכום 19. התוצאה היא, שמהטעמים המפורטים לעיל אני מקבלת את גרסת התובע ודוחה את גרסת ההגנה ולפיכך, התביעה מתקבלת במלואה. 20. משהתקבלה התביעה, ישא הנתבע בהוצאות התובע בגין ההליך ושכ"ט עו"ד, בסך כולל של 3,000 ₪ + מע"מ, אשר יווספו לחוב בתיק ההוצל"פ. 21. הליכי הוצל"פ בתיק מס' 0- 06- 12145- 01 יימשכו כסידרם, באם החוב לא ישולם בתוך 30 יום ממתן פסה"ד (ימי הפגרה יבואו במניין). הוצאה לפועלשיקיםשיקים ללא כיסוי