להלן החלטה בסוגיית מחיקת המילים "למוטב בלבד" על צ'ק : החלטה 1. בפני התנגדות לביצוע שטר כנגד ביצועו של שיק על סך של 198,000 ₪ נושא תאריך 10.07.04. מעיון בשיק עולה כי השיק הינו לא.ש. רהט הנדסה בע"מ כאשר המילים "למוטב בלבד" נמחקו בצירוף חתימת המושך. השיק הוסב בחתימת. א.ש. רהט הנדסה בע"מ. בנוסף נרשם על גבי השיק כי "תוקף שיק זה 60 יום מיום הוצאתו". 2. ביום 19.06.05 נערך דיון בפני והצדדים סיכמו טענותיהם בכתב. 3. טענות המבקשת בהתנגדות לביצוע שטר ובסיכומיה הן בתמצית כדלקמן: א. המשיבה הינה צד ג' אשר קיבלה לידיה את השיק מחברת א.ש. רהט הנדסה בע"מ ולא היה כל קשר עסקי בין המבקשת למשיבה. ב. המבקשת מסרה לא.ש. רהט הנדסה בע"מ 5 שיקים בסך של 960,000 ₪ בעקבות חוזה שנחתם עימה להקמת מבנה המועצה. ג. על השיקים נכתב כי הם "למוטב בלבד" וכי הם משולמים לא.ש. רהט הנדסה בע"מ וכי תוקף כל שיק הינו 60 יום מיום הוצאתו. לאחר הוצאת השיקים ולבקשת הבעלים של א.ש. רהט הנדסה בע"מ, חתמו גזבר המועצה וראש המועצה על ביטול הגבלת המילים "למוטב בלבד". הביטול נעשה לאחר התחייבותו של הבעלים של א.ש. רהט הנדסה בע"מ ולפיה שיקים אלה יופקדו רק בבנק שלו כבטחון, שכן ללא הביטול לא יסכים הבנק להחזיק בשיקים וליתן לו אשראי. ד. שני השיקים האחרונים ובהם השיק נשוא תיק זה, בוטלו על ידי גזבר המועצה בחודש 06/04 לאחר שחברת א.ש. רהט לא עמדה בחובתה לסיים את המבנה. ה. הבעלים של המשיבה קיבל את ההודעה כי השיקים בוטלו ובמקומם ניתנו שיקים חלופיים. ו. בסוף חודש 09/04 נערכה פגישה בין הבעלים של א.ש. רהט הנדסה בע"מ, מר אברהים, הגזבר, וראש המועצה. מר אברהים הודיע שסגר את החוב עם המשיבה וכי הוא מתחייב להחזיר את 2 השיקים שבידי המשיבה, אשר בוטלו. שיק אחד אכן הוחזר והשיק השני הוחזק שלא כדין. א.ש רהט הנדסה בע"מ העבירה אותו תוך כדי הפרת אמונים לידי המשיבה במועד שאינו ידוע. ז. ביום 23.12.04, בעקבות הבטחתו של מר אברהים לסיים את מבנה המועצה, נמסרו לו 4 שיקים חדשים כנגד 2 השיקים שבוטלו. ח. ביום 17.01.05, הפקידה המשיבה את השיק בידיעה שהשיק בוטל ולאחר שפג תוקפו ביום 11.09.04. ט. בחלוף 60 יום, איבד השיק את תוקפו והפך להיות נייר חסר ערך. י. המשיבה יונקת את זכויותיה מהזכויות שהיו לא.ש. רהט הנדסה בע"מ כאשר לחברה הנ"ל לא היתה כל זכות לגבות את השיק נשוא הבקשה שכן היא קבלה במקומו שני שיקים חלופיים. על כן זכות הקניין שלה פגומה והמשיבה יכולה לגבור על הפגם רק אם תצליח להוכיח שהיא אוחזת כשורה. המשיבה אינה ממלאת אחר התנאים שנקבעו לאחיזה כשורה, וממילא טענת האחיזה כשורה אינה מתבררת בשלב זה של הדיון. יא. למען הזהירות נטענת טענת קיזוז על מלוא הסכום מן הטעם שהמשיבה ישנה על זכויותיה ולא טרחה להודיע למבקשת מבעוד מועד כי אין בדעתה להחזיר את השיק. יב. בשלב בו נדונה בקשה לרשות להתגונן, די בהגנה אפשרית אפילו דחוקה. חקירתו של גזבר המבקשת ארכה כשעה לפחות. חקירה ארוכה מדי מעידה על קיומה של הגנה. 4. טענות המשיבה בסיכומיה הן בתמצית כדלקמן: א. במועד הביטול ידעה המבקשת שהשיקים מצויים בידי המשיבה. ב. בשלב בקשת רשות להתגונן אין להדרש לשאלה אם המשיב הוא אוחז כשורה אם לאו. די למשיב להיות אוחז כדי לדרוש את פרעון השיק. ג. הציון "תוקף שיק זה 60 יום מיום הוצאתו" אינו פוגע בתוקף החיוב השטרי לאחר תום התקופה הנקובה. התנאים לפקיעת השטר לא התקיימו ולכן השטר תקף ועימו החבות של המבקשת כלפי האוחז. ד. זכות האוחז היא מכח אחיזתו ולא מכח עסקת היסוד. ה. המבקשת שילמה לנפרעת בשיק עבור עבודה שבוצעה לפי חשבון מאושר ולכן החבות היתה קיימת. במועד מתן השיקים החלופיים ידעה המבקשת שהמשיב אוחז בשיק שכן הודיעה על ביטולו ופרעה את החוב לנפרעת כנגד הבטחה שהשיק יוחזר אליה. גזבר המועצה מודה בחבותו לפרוע השיק. הגזבר ידע שעליו לקבל את השיק חזרה ולמרות זאת, נתן שיק אחר תמורת הבטחה שהשיק יחזור אליו. ו. הטענה לפיה הנפרעת לא סיימה את המבנה הינה טענת כשלון תמורה. העובדה ששולמו שיקים אחרים במקום השיק, משמיטה את הקרקע מתחת לטענה. השיק שולם עבור עבודה שבוצעה. גם אם היה כשלון תמורה, הטענה לא פורטה כנדרש. כשלון התמורה יכול להוות לכל היותר כשלון תמורה חלקי בלתי קצוב. וטענה כאמור, אינה מהווה טענת הגנה בין צדדים רחוקים לשטר. על כן אין פגם בחבות. ז. לענין הטענה לפגם בסיחור, המבקשת היא שהסירה את הגבלת הסחרות במחיקת המילים "למוטב בלבד". ח. השיקים החלופיים נמסרו לנפרעת לאחר הסיחור ולכן הזכות הועברה לללא פגם לאוחז. ט. חוב שסולק בין עושה השטר לנפרע לאחר שזה סוחר, אינו משפיע על זכויות הנסב. י. טענת הקיזוז לא פורטה ונטענה בעלמא. בנוסף, מדובר בחיובים הנובעים מעסקאות שונות. כמו כן, בדיני השטרות לא מוכרת טענת קיזוז בין צדדים רחוקים לשטר. כמו כן לא ברורה מהי העוולה הנזיקית שבוצעה המקימה זכות לפיצוי שכן אין חובה על האוחז להודיע למושך על כוונתו לדרוש את פרעון השיק. עד כאן טענות הצדדים. דיון ומסקנות: 5. במקרה זה עסקינן בהתנגדות לביצוע שטר כנגד צד רחוק. 6. ראשית יצוין כי מקבלת אני את טענת המשיבה ולפיה הרישום על השיק כי "תוקף שיק זה 60 יום מיום הוצאתו", אינו פוגם בחיוב השטרי ואיני מקבלת את טענת המבקשת כי השיק הוא "נייר חסר ערך" ביום הגשתו לפרעון. (ר' לענין זה - ד' תמיר וי' יערי, דיני שטרות בפסיקת בתי המשפט, בעמ' 422). 7. טוענת המבקשת כי המשיבה יונקת את זכויותיה מהזכויות שהיו לא.ש. רהט הנדסה בע"מ ולכן זכות הקניין שלה פגומה. בין היתר נטען כי לא.ש. רהט נמסרו שיקים חלופיים במקום השיק נשוא תיק זה וכי א.ש. רהט התחייבה להשיב השיק הנ"ל למבקשת. כן נטען כי המשיבה יכולה לגבור על הפגם רק אם תצליח להוכיח שהיא אוחזת כשורה. אין חולק כי למבקשת טענת הגנה כנגד א.ש. רהט בע"מ. השאלה שבמחלוקת היא האם טענת הגנה כאמור, יפה גם כנגד המשיבה. כידוע, השאלה אם היה המשיב אוחז השטר אוחז כשורה אם לאו, אינה מתבררת במסגרת הדיון בבקשה למתן רשות להתגונן. די למבקשת להוכיח בשלב הדיון בהתנגדות כי קיים פגם בזכות הקניין על מנת שתנתן למבקשת רשות להתגונן. 8. המשיבה מסכימה כי בשלב זה אין להידרש לשאלה אם המשיבה אוחזת כשורה אם לאו ואולם, נטען כי במקרה זה די לה להיות אוחזת כדי לדרוש את פרעון השיק וזאת מאחר שלא קיים פגם בחבות או פגם קנייני. 9. לענין העדר הפגם הקנייני טוענת המשיבה כי המועד שבו יש לבחון אם הקניין הועבר עם פגם, אם לאו, הוא מועד הסיחור שכן שטר שסוחר לפני שדבק פגם בזכות הגלומה בו, הועבר לאוחז כאשר הזכויות בשטר אינן פגומות, ופגם שנוצר לאחר הסיחור אינו פוגם בשטר. בענין זה נסמכת המשיבה על הלכת גויסקי (ע"א 333/61 אליעזר גויסקי נ' מאיר פד"י טז (1) 595) והפסיקה על פיה. במקרה זה, כך נטען, השיקים החלופיים נמסרו לנפרעת לאחר הסיחור ועל כן הזכות הועברה ללא פגם לאוחז. 10. אין בידי לקבל טענה זו. אמת הדבר כי הלכת גויסקי קובעת כי תובע זכאי להיפרע על פי השיק כאשר מועד סיחורו קדם למועד בו התרחש כשלון התמורה בין הצדדים הקרובים לשטר. (ר' ש' לרנר, דיני שטרות תשנ"ט - 1999 בעמ' 358-359). ואולם, הלכה זו זכתה לביקורת נוקבת כאשר אף בית המשפט העליון הביע את מורת רוחו מהלכה זו תוך שהציב "הערת אזהרה" לגביה (ע"א 1560/90 ציטיאט נ' הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ פד"י מח (4) 526,498) ואף ציין כי יש לשקול את ביטולה (ע"א 6909/00, בנק דיסקונט לישראל בע"מ נ' קבוצת אריה יצחקי בע"מ ואח' פד"י נה (4) 83). בנוסף, המגמה בפסיקת השנים האחרונות הינה קירוב דיני השטרות לדיני החוזים תוך החלת דיני החוזים גם על שטרות. כך, בדנ"א 258/98 צמח נ' שלשבסקי, פד"י נה (4) 193 נקבע כי: "אכן, בין צדדים קרובים דינו של שטר כדין חוזה. כל טענת הגנה העומדת לצדדים קרובים כנגד חבות על פי שטר, עומדת להם גם כנגד חבות על פי חוזה... אמת, השטר מעניק עילה עצמאית לאוחז. אך קיים קשר פנימי בין השטר לבין עסקת היסוד. קשר זה מאפשר לעושה השטר לטעון להגנתו בתביעה על פי השטר, כי חבותו השטרית פחותה היא לאור עסקת היסוד. ושוב: הגנה זו עומדת לחייב רק כלפי אוחז "סתם". היא אינה עומדת לחייב כלפי אוחז כשורה". גם בע"א 1209/97 סטיב קטן ואריה שאשא נ' אריה כהן (דינים עליון כרך נה, 789) נקבע כי: "אין לנו צורך לבחון את מעמדו המשפטי של מערער מס' 1 (הנסב - הערה שלי, ע.ק). די לנו אם נקבע כי אין הוא אוחז כשורה וממילא אין לו יותר זכויות משהיו למערער מס' 2"(הנפרע - הערה שלי , ע.ק.). (ר' לענין זה גם החלטת כב' השופטת ברון ב ת.א (ת"א) 74069/98 בנק אוצר החייל נ' אהרוני (טרם פורסם) וכן החלטת כב' השופטת גרוסמן בת.א 69344/99 המחלקה המשפטית בנק דיסקונט לישראל בע"מ נ' בירנבויים (טרם פורסם)). משכך, טענת הגנה העומדת לחייב כנגד צד קרוב עומדת לו גם כנגד אוחז "סתם" (בשונה מאוחז כשורה) לרבות טענה בדבר פגם בקניין, אף אם הפגם נוצר לאחר הסיחור. 11. טוענת המשיבה כי לא קיים פגם בחבות שכן המבקשת שילמה לנפרע בשני שיקים במקום השיק שנמסר וכן כי אין כאן כשלון תמורה מלא אלא לכל היותר כשלון תמורה חלקי בלתי קצוב שאינו מהווה טענת הגנה בין צדדים רחוקים לשטר. אין בידי לקבל את טענת המשיבה בענין זה. המבקשת טוענת כי מסרה שיקים חלופיים כנגד השיק נשוא תיק זה וכי מנהלה של א.ש. רהט התחייב להשיב לה את השיק נשוא תיק זה, אולם הוא רימה את המבקשת ולא עשה כן. כאמור, ההלכה היא כי בין צדדים קרובים דינו של שטר כדין חוזה וניתן להעלות טענות הגנה חוזיות כנגד תביעה שטרית. בנוסף, טענות הגנה שיש לצד קרוב כנגד חבותו, יש גם לאוחז "סתם" (בשונה מאוחז כשורה). (ר' הלכת צמח נ' שלבסקי הנזכרת לעיל. וכן ר' ד' בר אופיר, סדר דין מקוצר בהלכה פסוקה, מהדורה שביעית 2004, בעמ' 203). 12. בנוסף, טוענת המבקשת כי ביטול ההוראה "למוטב בלבד" נעשה לאחר התחייבותו של הבעלים של א.ש. רהט הנדסה בע"מ כי השיקים יופקדו רק בבנק כבטחון. (סעיף 7 לתצהיר גזבר המבקשת). בחקירתו הנגדית מציין המצהיר: "כשביטלתי את השיקים לשאלה האם ידעתי כבר אז שהשיקים בידיו של רנטו, אני אומר שלא ידעתי, ידעתי שהוא מעורב. חשבתי שא.ש. רהט ישימם בבנק לביטחון. זה נודע לי רק אחר - כך" (עמ' 5 לפרוטוקול). ובהמשך: "מחקנו את למוטב בלבד כדי שיהיה אפשר להפקיד השיק לבטחון" (עמ' 6 לפרוטוקול). טענה כאמור, לפיה הוסכם על הגבלת סיחורו של השטר וכי ביטול ההגבלה נועד רק לשם הפקדת השיק לבטחון בבנק, הינה טענת הגנה טובה כנגד נסב שאינו אוחז כשורה. כך, "... הסכם בין המושך לבין הנפרע, שלא נכתב על השטר, שהגביל את סיחורו של השטר, מחייב נסב שאינו אוחז כשורה. אם הנפרע התעלם מהאיסור וסיחר את השטר לנסב, והלה תובע את המושך, תהא לאחרון טענת הגנה טובה בגין הפרת התנאי" (ש' לרנר, דיני שטרות תשנ"ט - 1999 בעמ' 355). 13. יש לציין עוד כי בתצהירו מציין המצהיר מטעם המבקשת שהמסב שילם לנסב (המשיבה) את תמורת השיק (ס' 10 לתצהיר) וכך גם בחקירתו הנגדית "שאלנו מה עם השיקים שאצל המשיבה, הוא אמר לנו שאת השיקים לקח מרנטו ונתן לו במקומם שיקים שלו על סך 50 אלף כל שיק. מה שחיזק עמדה זו, שהתנהלה ביני לבין רנטו שיחה בה הודה שאכן קיבל מאברהים 8 שיקים". (עמ' 7 לפרוטוקול). גם זו טענת הגנה הראויה לבירור. 14. הלכה היא כי די למבקש רשות להתגונן להראות כי יש לו הגנה אפשרית כנגד התביעה, ולו בדוחק, על מנת שתינתן לו רשות להתגונן. כידוע, בשלב זה של הדיון אין להדרש לשאלה האם המשיבה הינה אוחזת כשורה ועל כן, לאור כל האמור לעיל, נראה כי למבקשת הגנה אפשרית כלפי המשיבה בהיותה, שלב זה, בגדר אוחז "סתם". 15. למעלה מן הענין, יצוין כי אין בידי לקבל את טענות המשיבה לענין טענת הקיזוז של המבקשת. מדובר בטענת קיזוז שמקורה בעסקה עם הנפרע שכן לנפרע נמסרו שיקים חלופיים. הסכום הינו קצוב, הווה אומר, סכום השיק שנמסר. בנוסף הטענה כי מדובר בעסקאות שונות לא פורטה בסיכומי המשיבה ונטענה בעלמא. טוענת המשיבה, בהסתמך על רע"א 6250/98 NORDLAND PAPIER AG נ' מפעלי ייצור והוצאה לאור (ירושלים) מ.ס.ל. בע"מ ואח', כי "בדיני השטרות לא מוכרת טענת קיזוז בין צדדים רחוקים לשטר" (סעיף 10.3 לסיכומי המשיבה). ואולם, מעיון בפסק הדין הנ"ל עולה כי נקבע לענין זה כדלקמן: "במשטר המשפטי החדש שנקבע בחוק החוזים (חלק כללי), קיזוז היא טענה מהותית. אין היא "הגנה קולטרלית", אין היא חיצונית לשטר. היא יורדת לשורש החיוב השטרי. היא מביאה לידי כך שהשטר נפרע. שאלה לא פשוטה היא מה כוחה של טענה זו כלפי צד רחוק. האם ניתן לראות בקיזוז "פרעון כשורה" (כמוגדר בסעיף 60 (א) לפקודת השטרות) המפקיע לא רק את החיוב השיטרי אלא אף את השטר עצמו? האם ניתן להעלות טענת קיזוז כלפי אוחז (רחוק) שאינו אוחז כשורה שלא ידע על דבר הקיזוז?... הבעיה היא סבוכה, ומן הראוי להשאירה בצריך עיון. אין דבר בפסק דיני זה העוסק ביחסים שבין צדדים קרובים, שיש בו כדי להכריע בפתרון בעית הקיזוז בין צדדים רחוקים. בעיה אחרונה זו עומדת על רגליה היא, ונבחן אותה כאשר תעלה". כלומר, בפסק הדין אין קביעה חד משמעית, כטענת המשיבה, כי בדיני שטרות לא מוכרת טענת קיזוז בין צדדים רחוקים לשטר. יחד עם זאת, לאור האמור לעיל בענין קיומן של טענות הגנה כנגד אוחז "סתם", אינני נדרשת להכריע בסוגיה זו. 16. משכך ניתנת למבקשת רשות להתנגד לביצוע השטר. תצהיר גזבר המבקשת יהווה כתב הגנה מטעמה. הוצאות הבקשה בסך של 3,000 ₪ יושלמו על פי תוצאות ההליך העיקרי. שיקיםשיק למוטב בלבד