בית המשפט פסק כי לעניין גילוי מסמכים של הבנק כי חרף עוצמתו של ערך גילוי האמת בהליך השיפוטי, אין הוא ערך מוחלט. לצדו עומדים ערכים ואינטרסים נוגדים שהמשפט מייחס להם משקל. על ערכים נוגדים אלה, נימנים ערכים שנועדו להגן על זכויות שונות של הפרט, ובעיקר, הגנה על האוטונומיה האישית שלו בהקשרים שונים. נימנים עליהם גם ערכים שנועדו להגן על עניין חברתי כללי כגון אינטרס המדינה בתחומים שונים, או אינטרס ציבורי חשוב אחר. ההתנגשות בין ערך גילוי האמת לבין ערך נוגד אחר - מולידה את נקודת האיזון בין הערכים. נקודת איזון זו נועדה ליצור שיווי משקל ראוי בין הערכים המתמודדים, ולהביא לסינתיזה הרמונית שהיא חיונית לחיי חברה תקינים וליחס ראוי בין השלטון לפרט, ובין הפרטים בינם לבין עצמם. התנגשות ערכית זו הביאה את המשפט להכרה בקיומם של חסיונות ראייתיים, המונעים במצבים מסוימים גילוי ראייה קבילה ורלבנטית בהליך שיפוטי, גם במקום שגילויה אילו הותר, היה עשוי לקדם את גילוי האמת. להלן החלטה בנושא גילוי מסמכים של הבנק: החלטה מבוא 1. התובעים [להלן:"המבקשים"] עותרים בזאת ליתן צו כנגד הבנק הבינלאומי הראשון למשכנתאות [ להלן:"המשיב"] לגלות וליתן רשות לעיון בכל המסמכים הקשורים לתביעה אשר הוגשה על ידי המבקשים . טענות הצדדים 2. לשיטתם של המבקשים : בהחלטת בית המשפט מיום 9.7.2006, נתבקשו הצדדים לגלות האחד לשני את מסמכיו ., ב"כ המבקשים שלח למשרדו של ב"כ המשיב את גילוי המסמכים וזה האחרון, השיב כי המסמכים אותם גילו המבקשים, זהים למסמכים של המשיב . 3. עוד מציין ב"כ המבקשים כי פנה לב"כ המשיב על מנת שיגלה מסמכים ספציפיים את החומר המצוי ברשותו ונוגע לעניין תביעה זו, ובפנייה נדרשה המצאת המסמכים שלהלן : א. ההוראות או ההנחיות הפנימיות של הבנק בנוגע למתן ההלוואות/משכנתאות לרוכשי דירה . ב. ההוראות או ההנחיות הפנימיות של הבנק בכל הנוגע לביטוח חיים של הלווים . ג. העתקים מתרשומות של שיחות טלפון שנעשו, ככל שהן נוגעות לענייני הלווים . ד. העתקים מדוחות/ תרשומות הביקורת הפנימית של הבנק בחמש השנים האחרונות, בהם יש נגיעה לכל נושא ביטוח החיים של לקוחות הבנק . ה. פוליסת ביטוח חיים הקבוצתית של הבנק . ו. כל מסמכי תיק המשכנתא נשוא התביעה . 4. פניות חוזרות ונשנות אל ב"כ המשיב להמצאת המסמכים לא נענו, מכאן הבקשה בפניי . 5. בתגובתו של ב"כ המשיב הוא טוען : בניגוד לנטען על ידי ב"כ המבקשים, ב"כ המשיב השיב כי פירוט המסמכים כאמור במכתב גילוי המסמכים מטעם המבקשים [ נספח א' לבקשה] זהה לפירוט שהביאו המבקשים, קרי המסמכים המצויים בתיק הנדון הינם : " כתבי בי דין בתיק נשוא הבקשה על נספחיו, התכתבויות בין הצדדים ומי מטעמם, החלטות ופרוטוקולים של בית המשפט, מסמכי הבנק, תכתובות עם ב"כ [ חסוי] . 6. עוד נטען על ידי ב"כ המשיב כי, אין כל רלוונטיות לאילו מהמסמכים אשר הגילוי והעיון בהם התבקש ע"י המבקשים, למעט בזבוז זמנם היקר של הצדדים לריק, בוודאי שאין המדובר "בפרטים ונהלים חשובים וביסודה של תביעה זו כנגד הבנק המשיב " ומה גם שבהעדר פירוט והסבר נותרת טענת המבקשים כאמור כסיסמה בעלמא . 7. כתמיכה לטענה כי אין רלוונטיות למסמכים אותם מבוקש לגלות, טוען ב"כ המשיב כי מעיון מושכל בכתב התביעה המתוקן בתיק זה, עולה כי עילת התביעה נסמכת כל כולה על הטענה לפיה : " הבנק לא היה רשאי להעמיד לתובע ולמנוחה משכנתא מבלי שניתנה תשובתה הסופית של חברת הביטוח לגבי ביטוח החיים של המנוחה אלא אם חברת הביטוח הייתה מאשרת לבנק כי המנוחה מבוטחת בביטוח חיים " , קרי אין בפנינו כל מחלוקת כי אכן המשכנתא ניתנה בלא שהועמד " ביטוח חיים תקף" והמחלוקת מתמצה אך ורק בטענה כי בנסיבות אלה לא היה רשאי הבנק ליתן את המשכנתא . 8. עוד נטען כי : למעשה עסקינן בתביעה לפיה נדרשת הכרעה על יסוד עובדות מהותיות אשר כלל אינן שנויות במחלוקת, ולמעשה מתמצה הבירור העובדתי בתיק בסוגיית נפקותן של נסיבות אי העמדת ביטוח חיים לאחר מועד מתן המשכנתא כאשר לעמדת המשיב אלה מתמצות בהימנעותה התמוהה של המנוחה מלהשלים פרטים שנדרשו ממנה , הכל כמפורט בכתב ההגנה , כמו גם בדבר נפקות אישור התובעים שצורף "כנספח ג' " לכתב ההגנה לפיו אישרו התובעים כי ידוע להם כי כניסת ביטוח החיים לתוקף תלויה באישור חב' הביטוח- אישור אשר אין מחלוקת כי לא ניתן עד עצם היום הזה . לא מיותר לציין כי במידה והתובעים יודיעו כי עובדות אלה מוסכמות עליהם אזי למעשה כל שיוותר הוא ליתן פסק דין עפ"י סיכומי הצדדים וגומר . 9. עוד מוסיף ב"כ המשיב וטוען כי : בניגוד לנטען על ידי ב"כ המבקשים אי אפשר לבסס עילה כנגד המשיב על סמך אי עמידתו בנהלים פנימיים, שכן כשמם כן הם - נהלים פנימיים . 10. ולסיום ב"כ המשיב טוען כי : על מנת להסיר כל צל צילו של ספק, כאילו הבנק מבקש להסתיר מסמכים מהחשש " שתחשף ערוותו ברבים " [סעיף 10 לבקשה ] ב"כ המשיב מצרף לתגובתו , העתק מפוליסת ביטוח החיים הקבוצתי ללווים ממין הלווים עסקינן, וכן המסמכים הרלוונטיים לענין פוליסת ביטוח החיים בקשר למשכנתא עסקינן, ולגבי יתר המסמכים המבוקשים ברי מעבר לכל צל צילו של ספק כי דרישת התובעים נועדה כל כולה לצורך עניינים זרים לגדר המחלוקת ויש לדחותה מכל וכל . 11. בתשובת המבקשים לתגובת המשיב נטען : המסמכים הדרושים הינם מסמכים מהותיים להמשך ניהול התביעה על ידי המבקשים . 12. עוד נטען בתשובת המבקשים כי : לא רק שעל הנהלים הפנימיים אין חיסיון אלא אף ניתן להגישם כראיה לבית המשפט . ;זאת ועוד , נהליו הפנימיים של הבנק אינם כלי בוחן יחיד לקביעת רמת זהירות ונורמה של התנהגות המחייבות אותו אל מול לקוחותיו. יחד עם זאת, אין כל ספק כי אותם נהלים פנימיים הצריכים לעניין השנוי במחלוקת, רלוונטיים הם לבירור התביעה ואי אפשר שיאמר בהם שהם בבחינת " מסע דייג" . דיון 13. תקנה 112לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 [ להלן " התקסד"א "] . צו גילוי מסמכים בית המשפט או הרשם רשאי, לפי בקשת בעל דין, ליתן צו לפי טופס 10, המורה לבעל דין אחר לגלות בתצהיר ערוך לפי טופס 11, מה הם המסמכים הנוגעים לענין הנדון המצויים, או שהיו מצויים ברשותו או בשליטתו ושאותרו על ידו לאחר חקירה ודרישה;בית המשפט או הרשם רשאי לסרב לבקשה או לדחותה לזמן אחר, או ליתן כל צו אחר שייראה לו מתאים, בין דרך כלל ובין לסוגים של מסמכים. 14. תקנה 113 לתקסד"א קובעת : צו גילוי מסמך פלוני בית המשפט או הרשם רשאי בכל עת, בין שניתן צו גילוי מסמכים או הוגש תצהיר על מסמכים ובין אם לאו, ליתן, לפי בקשת בעל דין, צו לפי טופס 12, המורה לבעל דין אחר לגלות בתצהיר אם מסמך פלוני המפורש באותה בקשה מצוי, או היה מצוי, ברשותו או בשליטתו, ואם אינו מצוי בה - מתי יצא ממנה ומה היה עליו. 15. תקנה 114 לתקסד"א קובעת : דרישת עיון במסמכים שנזכרו " מסמך שנזכר בכתבי טענותיו של בעל דין או בתצהיריו, רשאי בעל דין אחר לדרוש ממנו, בכל עת, בכתב לפי טופס 13, שיראה לו או לעורך דינו את המסמך לעיון ולהעתקה" . 16. הנחת היסוד היא כי, ההליך המשפטי יתנהל בקלפים גלויים, כאשר כל צד יודיע מראש מהם המסמכים שנמצאים תחת שליטתו, כן נפסק כי נקודת המוצא היא כי זכות העיון הינה הערך הגובר וההגבלות עליה הינן החריג . 17. הליך גילוי מסמכים מוקדם נועד לפשט את ההליכים ולקצר את הבאת הראיות, על שאלון וגילוי מסמכים נאמר כי שני האמצעים האלה תואמים הם שתי זרועות של שאיפה אחת והיא לצמצם עד כמה שאפשר את שמיעת המשפט גופו . ראו[זוסמן,סדר הדין האזרחי, מהדורה שביעית עמ' 444 ] . 18. ודוק , הבקשה ליתן צו לגילוי מסמכים עמדה במרכזן של בקשות רבות בבתי המשפט ,והשיקולים של רלוונטיות וחיסיון היוו למעשה את הטעם להכרעה בבקשות דנן . 19. הסוגיה זכתה לליבון ב- ברע"א 4249/98 סוויסה נ' הכשרת הישוב - חברה לביטוח, פ"ד נה(1), 515 שם נאמר מפי המשנה לנשיא ש' לוין: (א) חזקה היא בתביעות פיצויים על נזקי גוף - כמו בתביעות אחרות - שיש מקום לגילוי כללי של מסמכים ולעיון בהם בעתו בין כשמדובר במסמכים 'מועילים' ובין כשמדובר במסמכים 'מזיקים'; (ב) רשאי בית המשפט לסטות מן הכלל האמור אם הוא סבור שעיון במסמכים בשלב מוקדם עשוי להביא את התובע לשיבוש ראיותיו ולא יסייע לחשיפת האמת. (ג) בהחלטתו לסטות מן הכלל האמור יתן בית המשפט את דעתו למחלוקת כפי שנתגבשה בכתבי הטענות ולשאר נסיבות הענין; יש להניח שהוא יטה יותר לעשות שימוש בשיקול דעת זה שהמחלוקת סבה על עצם קיומו של האירוע נשוא התביעה, מאשר כאשר מדובר בשיעור הנזק בלבד, אך גם בענין זה אין לקבוע מסמרות; (ד) במקרה מתאים רשאי בית המשפט לעשות שימוש בסמכותו לפי תקנה 119, לעיין בעצמו במסמך ולעמוד על הפער הקיים בין העובדות, כפי שפורטו בכתב התביעה, לבין תיאור העובדות כפי שהוא מופיע בראיה שבמחלוקת. 20. מדיניות זו שהתוותה על ידי הפסיקה תואמת את הגישה לפיה על בעלי הדין לפעול ב"קלפים גלויים", בלא הפרעות, כדי לחסוך משאבים ובמיוחד משאבים שיפוטיים. הלכה זו תומכת יסודותיה באמור בתקנות 122-112 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984. סטייה מעקרון הגילוי הכללי אפשרית ונתונה לשיקול דעת בית המשפט, כגון אם סבור הוא שעיון במסמכים בשלב מוקדם עלול להביא לשיבוש ראיות מצד התובע, ועל כן לא יסייע לחשיפת האמת. 21. המשפט עומד על גילוי האמת ועשיית צדק, ודיני הראיות נועדו לשרת תכלית זו [א' ברק "על משפט, שיפוט וצדק", משפטים כ"ז (תשנ"ו) 5]. גילוי האמת במשפט משרת את אינטרס הפרט המתדיין להביא את צדקתו לאור. בה בעת, הוא משרת אינטרס ציבורי כללי, להבטיח חיי חברה תקינים וצודקים [רע"א 6546/94 בנק איגוד לישראל בע"מ נ' אזולאי, פד"י מט(4) 54, 61. הגשמת עיקרון גילוי האמת ועשיית צדק מחייבת יישומו של עיקרון הגילוי והחשיפה של כל חומר, מסמכים ונתונים הצריכים לעניין העומד במחלוקת. לפיכך, ערך גילוי האמת ועיקרון הגילוי והחשיפה של חומר רלבנטי הנדרש לצורך כך הם הכלל במשפט. כך, דרך כלל מותר להזמין כל אדם ליתן עדות קבילה השייכת לעניין [סעיף 1 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971] וחובה על בעל הדין להמציא כל מסמך רלבנטי לעניין שברשותו, וכל פרט שבידיעתו העשוי לשרת את גילוי האמת [תקנות 105 עד 118 לתקסד"א] . גילוי האמת הוא ערך מהותי במחלוקת בין פרטים. הוא ערך מרכזי גם במישור הציבורי, בהתנהלותה התקינה של החברה ובפעילות ראויה של השלטון, המותנים בקיום גילוי ושקיפות של מידע ונתונים, שהם חיוניים לביקורת אפקטיבית על מעשי המינהל. זוהי נקודת המוצא העומדת בבסיסו של חוק חופש המידע, התשנ"ח-1998 [ז' סגל , הזכות לדעת באור חוק חופש המידע (תש"ס) 11-14]. 22. חרף עוצמתו של ערך גילוי האמת בהליך השיפוטי, אין הוא ערך מוחלט. לצדו עומדים ערכים ואינטרסים נוגדים שהמשפט מייחס להם משקל. על ערכים נוגדים אלה, נימנים ערכים שנועדו להגן על זכויות שונות של הפרט, ובעיקר, הגנה על האוטונומיה האישית שלו בהקשרים שונים. נימנים עליהם גם ערכים שנועדו להגן על עניין חברתי כללי כגון אינטרס המדינה בתחומים שונים, או אינטרס ציבורי חשוב אחר. ההתנגשות בין ערך גילוי האמת לבין ערך נוגד אחר - מולידה את נקודת האיזון בין הערכים. נקודת איזון זו נועדה ליצור שיווי משקל ראוי בין הערכים המתמודדים, ולהביא לסינתיזה הרמונית שהיא חיונית לחיי חברה תקינים וליחס ראוי בין השלטון לפרט, ובין הפרטים בינם לבין עצמם. התנגשות ערכית זו הביאה את המשפט להכרה בקיומם של חסיונות ראייתיים, המונעים במצבים מסוימים גילוי ראייה קבילה ורלבנטית בהליך שיפוטי, גם במקום שגילויה אילו הותר, היה עשוי לקדם את גילוי האמת.[ ראה רע"א 2235/04 - בנק דיסקונט לישראל בע"מ נ' אלי שירי, תק-על 2006(2), 4466 ] . מן הכלל אל הפרט 23. הנה כי כן , ב"כ המשיב צירף לתגובתו העתק מפוליסות ביטוח חיים קבוצתי ללווים וכן מסמכים מתיק המשכנתא , וכל מה שנותר על הפרק הוא לשקול זה מול זה , את המסמכים אותם מבוקש לגלות ואת האיזון הראוי בין האינטרסים המנוגדים של הצדדים מאידך . האם יש להתיר את גילוי המסמכים המפורטים בבקשה ? 24. כזכור, ב"כ המבקשים עותר לגלות את ההנחיות הפנימיות של הבנק בנוגע למתן ההלוואות, לעניין זה היותן של ההנחיות פנימיות אינו הופך אותן אוטומטית לחסויות , ויש לבדוק את מידת הרלוונטיות ובאיזה מידה יכולות הן לשפוך אור על גילוי האמת בתביעה שלפניי . ברי לצורך בדיקת שאלת הרלוונטיות יש לבדוק תחילה מהי עילת התביעה ומהי המחלוקת בין הצדדים . 25. עיון בכתב התביעה המתוקן מלמד כי , ב"כ המבקשים משליך את עיקר יהבו על הטענה כי הבנק לא היה רשאי להעמיד לתובע ולמנוחה משכנתא מבלי שניתנה תשובתה הסופית של חברת הביטוח לגבי ביטוח החיים של המנוחה, אלא אם חברת הביטוח הייתה מאשרת לבנק כי המנוחה מבוטחת בביטוח חיים . 26. כן נטען כי , הבנק התרשל שעה שלא עשה כן וחובתו הייתה להודיע ללווים לפני שלקחו מהבנק את ההלוואה וליתן להם את האפשריות לבחור האם לקחת ביטוח משכנתא בכל חברת ביטוח אשר מבטחת ביטוח חיים להבטחת החזר משכנתא או לפנות לכל בנק אחר לקבלת משכנתא בתוספת ביטוח חיים של המנוחה . 27. עיננו הרואות כי, מטרת חשיפת ההנחיות הפנימיות , בניגוד לטענת ב"כ המשיב היא אינה הכבדה יתר על המידה ועל הרלוונטיות שלה ניתן ללמוד מהנטען בכתב התביעה . על כן הגעתי למסקנה כי דין הבקשה לעניין ההנחיות הפנימיות להתקבל. הוא הדין גם כן להנחיות הפנימיות בנוגע לביטוח חיים . 28. באשר להעתקים מתרשומות של שיחות טלפון שנעשו , העתקים מדוחות תרשומות ביקורת פנימית של הבנק בחמש השנים האחרונות בהם יש נגיעה לכל נושא ביטוח החיים של לקוחות הבנק .אין בידי להיעתר לחלק זה של הבקשה, שכן סבורני כי זה מהווה הכבדה יתר על המידה שבינה לבין חשיפת האמת אין ולא כלום , ומשכך אני דוחה את הבקשה בכל המתייחס למסמכים אלה . סוף דבר 29. לסיכום, לאחר ששקלתי את טיעוני הצדדים, וההלכות בסוגיה , הנני נותן בזאת צו כנגד המשיב להמציא לידי ב"כ המבקשים תוך 30 ימים העתק מהנחיות הפנימיות בנוגע למתן ההלוואות וכן העתק ההנחיות הפנימיות בנוגע לביטוח חיים . 30. משלא התרשמתי כי נפל בחלקו של המשיב פגם באי גילוי חלק מהמסמכים אותם אני מחליט לגלות אין אני עושה צו להוצאות . גילוי מסמכיםבנקמסמכים