להלן פסק דין בנושא צמצום היקף ביטוח: פסק דין מבוא ורקע עובדתי 1. ביום 3.10.95 פרצה שריפה בנגריה שבבעלות התובע, אשר גרמה לנזקים לנגריה עצמה ולעסקים סמוכים. 2. הנתבע 1 - שימש כסוכן הביטוח של התובע בזמנים הרלוונטיים וביטח עבור התובע את הנגריה אצל הנתבעת 2. 3. לאחר השריפה נודע לתובע, כי פוליסת הביטוח שברשותו אינה כוללת כיסוי בגין נזקים למבנה ולצדדים שלישיים, וכתוצאה מכך נותר התובע חשוף למטר של תביעות בגינן חויב בתשלום פיצויים לצדדים שלישיים. בגין חיוביו לצדדים שלישיים, הוצאות משפט, שכ"ט עו"ד ונזקים נלווים הוגשה התובענה דנן לחיוב סוכן הביטוח וחברת הביטוח, בשיפוי התובע בגין הוצאותיו. 4. יובהר כי כנגד סוכן הביטוח, הנתבע 1, ניתן פסק-דין בהעדר הגנה ובקשה לביטולו נדחתה במסגרת החלטתי בבש"א 174837/04. העבר הביטוחי יחסי הצדדים ומעמדו של סוכן הביטוח 5. התובע, עיוור בשתי עיניו וכבד שמיעה, מנהל את הנגריה בעזרת בנו, דורון גלזר, אשר מסייע בידו. 6. בדצמבר 1992 מילא סוכן הביטוח הצעה לביטוח מטעם התובע, לביטוח עסקו בפוליסת "דולב לבית העסק". בהצעה זו התבקש, בין היתר, כיסוי בגין תכולת בית העסק, מבנה בית העסק וצד שלישי בגבולות אחריות של 250,000 ₪ למקרה אחד ו - 500,000 ₪ לכל תקופת הביטוח. בהצעה צוין, כי סוכן הביטוח ייחשב שלוח של חברת הביטוח לצרכי גביית הפרמיה. (נספח י' למוצגי התובע) ומכל מקום לא הוצג כל מסמך שבו נתבקש הסוכן לשמש שלוחו של התובע. מכוח ההצעה נכרת הסכם ביטוח לשנת 1993 והוצאה פוליסה. 7. בשנת 1994 חודשה הפוליסה והוצאה "רשימה" לשנת 1994 הכוללת גם כן ביטוח מבנה ואחריות כלפי צד ג' בגבולות אחריות של 300,000 ₪ לנזק ו - 600,000 ₪ לכל תקופת הביטוח. (השוני בסכומי ביטוח צד ג' נובע ככל הנראה בין היתר מעלות מדדים - ח.ו.ו.). יובהר, כי הפרמיה השנתית בגין ביטוח צד ג' עמדה ע"ס 1,000 ₪ בשנת 1994 כמפורט ברשימה. (הרשימות לביטוח צורפו כנספח י' למוצגי התובע). 8. בשנת 1995 חודשה הפוליסה פעם נוספת, אולם מהרשימה שהוצאה ביום 18.1.95 (נספח יא' לתיק מוצגי התובע) נעדר כיסוי בגין אחריות כלפי צד ג'. ברשימה זו קיים עדיין כיסוי בגין מבנה בית העסק והוסף כיסוי בגין חבות מעבידים עבור שני עובדים בפרמיה שנתית של 400 ₪. על גבי הרשימה (נספח יא' הנ"ל) נכתב בכתב ידו של סוכן הביטוח (ראה עדותו בעמ' 17 לדיון ביום 24.6.04): "לבטל מתחילה: 1. מבנה 2. פריצה 3. רעידת אדמה ונזקי טבע". מכוח הוראה אחרונה זו, הונפקה ביום 8.3.05 רשימה מעודכת (ת/4) הכוללת למעשה כיסוי רק בגין תכולת בית העסק וחבות מעבידים. טענות הצדדים 9. התובע טוען, כי מעולם לא ביקש מסוכן הביטוח לבטל את הכיסוי בגין אחריות כלפי צד ג' וכיסוי בגין המבנה וסבר, כי הפוליסה מתחדשת במתכונתה בשנת 1994, למעט ביטול כיסוי בגין רעידת אדמה. לאור המחדל הנטען בביטול הכיסוי הביטוחי לפי הוראת הסוכן, תובע התובע את הסוכן באופן אישי ואת חברת הביטוח מכוח היותה שלוחתו של הסוכן, לפי סעיף 33 לחוק חוזה ביטוח, תשמ"א-1981, וברשלנות מכוח פקודת הנזיקין נוסח חדש. בנוסף טוען התובע לרשלנות הנתבעת בכך שלא המשיכה להנפיק לעסקו של התובע פוליסת ביטוח הכוללת את הכיסויים שנכללו בשנת 1994, וכי במעשיה או מחדלה הפרה גם את חבותה החוזית להמשיך ולבטחו כבעבר. 10. מנגד טוענת הנתבעת, כי פעלה בהתאם להנחיות התובע שהועברו לסוכן הביטוח, וכי הכיסוי הביטוחי הוסר לבקשת התובע ואין לו אלא להלין על עצמו כי לקח סיכון שהתברר כשגוי. לחילופין, ככל שיתברר כי הסוכן לא פעל על דעתו של התובע, טוענת הנתבעת כי לא התרשלה ובנסיבות אלו אין היא חבה לפעולות הסוכן שחרג מהרשאה. 11. לנתבעת טענות נוספות ובעיקרן שתיים: שינוי ו/או הרחבת חזית בכל הנוגע לעילת התביעה וכן התיישנות התביעה מכוח סעיף 31 לחוק חוזה הביטוח. הטענה הנוגעת לעילת התביעה 12. הנתבעת טוענת כי בסיכומיו חרג התובע ממסגרת כתב התביעה בכל הנוגע לעילת התביעה. אכן עיקר טענת התובע בכתב התביעה מכוונת לרשלנות הסוכן וחברת הביטוח בעקבותיו, מכוח פקודת הנזיקין. אף בהמשך ניהול ההליכים בתיק זה, אישר ב"כ התובע דאז, עו"ד אמנון וינר כי התביעה אינה מכוח חוק חוזה הביטוח, התשמ"א-1981. אני מקבלת טענת הנתבעת כי התובע מנוע מלהעלות טענות הסומכות על חוק חוזה ביטוח לאור האמור לעיל. 13. יחד עם זאת, אין חברת הביטוח חסינה בפני אחריות ברשלנות מקום בו נשלל מהמבוטח כיסוי ביטוחי לו היה זכאי לו נכרת חוזה הביטוח. חיוב חברת הביטוח יכול ויעשה על ידי חיובה במצגי סוכן הביטוח או בגין עוולת הרשלנות כאשר הנזק שנגרם הינו העדר הכיסוי הביטוחי עקב רשלנותה. בע"א 190/99, 249, 282 נעמט נ' מנורה חברה לביטוח בע"מ, פד"י נה (4) 652 שבו על הכלל הקבוע בסעיף 33 (א) לחוק חוזה הביטוח, תשמ"א-1981 ולפיו סוכן הביטוח הוא שלוחו של המבטח לעניין משא ומתן לקראת כריתתו של חוזה הביטוח ולעניין כריתת החוזה, זולת אם פעל הסוכן כשלוחו של המבוטח לפי דרישתו בכתב. כאמור, בניגוד למקרה נעמט, שם הייתה דרישה כאמור בכתב, הסוכן במקרה שבפני הינו שלוחה של חברת הביטוח, לאור הצעת הביטוח (נספח י' למוצגים) ועל כן ניתן לחייב את חברת הביטוח בגין פעולותיו כשלוחה. אם פעל הסוכן ברשלנות אזי מחויבת המבטחת מכוח היותה שלוחתו וזאת מכוח סעיף 14 לפקודת הנזיקין. עילת תביעה זו מופיעה בכתב התביעה ועל כן בעילה זו אין משום הרחבת חזית. 14. לנתבעת טענה נוספת להרחבת חזית הנוגעת לתביעה בגין נזקים למבנה ונזקים בעקבות תשלום למכבי אש וחברת חשמל. טענות אלו יידונו בפרק הנזק. טענת ההתיישנות 15. טענת ההתיישנות הועלתה על ידי הנתבעת במסגרת בש"א 124612/02 ונדחתה. במסגרת בר"ע 2533/02 נקבע, כי הנתבעת תוכל לשוב ולהעלות טענה זו בסיכומים. לטענת הנתבעת, הואיל והעילה כלפיה הינה ברשלנות בחידוש הפוליסה, רשלנות זו אם בוצעה ארעה במועד חידוש הפוליסה, קרי ינואר 2005 ולכן התיישנה התביעה שהוגשה ב - 23.6.02. 16. אין בידי לקבל את טענת ההתיישנות. הנתבעת לא הוכיחה, ואף לא טענה, כי המציאה לתובע עותק מעודכן של הפוליסה לשנת 1995. על פי עדותו של התובע שלא נסתרה לא התקבלה בידיו הפוליסה אלא לאחר אירוע השריפה, היינו לאחר 3.10.95. בנסיבות אלה, רק לאחר השריפה מיום 3.10.95, נודע לתובע כי אין לו כיסוי ביטוחי ולכן חל בנסיבות המקרה דנן סעיף 8 לחוק ההתיישנות, תשי"ח-1958. הגשת התביעה ביום 23.6.02 הינה בתוך תקופת ההתיישנות. האם נתן התובע הוראה לבטל את הכיסוי הביטוחי בגין אחריות כלפי צד שלישי 17. הכרעה בשאלה עובדתית זו מהווה את סלע המחלוקת במקרה דנן, שכן במידה והתובע לא ביקש את צמצום הכיסוי הביטוחי, המסקנה המתבקשת היא כי יש לחייב את הנתבעת 2 בשיפויו ולהחזירו למצב בו היה נמצא לו ניתן לו כיסוי ביטוחי. לתובע ולסוכן גרסאות סותרות. 18. מטעם התובע העיד הוא בעצמו ובנו. עדויותיהם היו מהימנות ועולה מהן כי התובע לא ביקש לבטל את הכיסוי הביטוחי בגין אחריות כלפי צד ג'. התובע העיד על הפגישה בנגריה עם סוכן הביטוח וציין, כי ביקש לבטל רק את הכיסוי בגין רעידת אדמה. עדותו של הבן, דורון, אף היא לא נסתרה בנקודה זו. חרף ניסיונות ב"כ הנתבעת לקעקע מהימנות העדים - נותרו אלה איתנים בעדותם. 19. מנגד, עדות הסוכן לא עשתה רושם מהימן בלשון המעטה. הסוכן לא יכול היה להראות את אותה הנחיה ששלח לחברת הביטוח לבטל ביטוח צד ג' ולהוסיף ביטוח מעבידים. הסוכן אף לא יכול היה להצביע על מועד מדויק של פגישה או שיחה בה נתבקש ע"י התובע לבטל ביטוח צד ג'. גם אם אקבל את עדות הסוכן בנוגע לפגישה במסגרתה רשם על גבי הרשימה לביטוח "לבטל מתחילה: 1. מבנה. 2. פריצה. 3. רעידת אדמה ונזקי טבע" (ראה סעיף 8 לעיל); הרי שאין כל אזכור לגבי ביטול הכיסוי לנזקי צד ג'. בשעה שנערכה הפגישה הנדונה, כבר הוסר מרשימת הביטוח הכיסוי בגין נזקי צד ג'. לא שוכנעתי מעדות הסוכן כי אמנם עבר עם התובע סעיף סעיף על רשימת הביטוח ווידא כי מודע הוא להיקף הכיסוי הביטוחי שהוענק לו. התובע כאמור הינו עיוור, ולא נטען כי הפוליסה הועמדה לעיון בנו. 20. הסוכן שב וטען כי כל התנהלותו של התובע נעשתה על מנת להקטין את עלויות הביטוח עד כמה שניתן. ראשית, הפער שבין 1,000 ₪ הפרמיה בגין ביטוח צד ג' לעומת 400 ₪ לביטוח מעבידים - אינו כזה שעומד בפרופורציה לסיכון שבביטוח צד ג' כשעסקינן בנגריה. שנית, דווקא טענתו של הסוכן כי התובע ביטח את רכבו הפרטי בביטוח צד ג' בלבד ונמנע מלעשות ביטוח מקיף, מעידה כי התובע היה ער לצורך בביטוח נזקי צד ג' שאין לשער מראש את ההיקף אליו הוא יכול להגיע. 21. לכך יש להוסיף כי לאחר שמיעת עדותו של הסוכן, נדרשתי לבקשתו לביטול פסק הדין שניתן נגדו בהעדר הגנה. בעת שנדרשתי לתצהירי הסוכן התברר לי להוותי כי הסוכן נתן תצהיר שאינו אמת. ראה דברי בהחלטה בבקשה לביטול פסק-הדין. גם בכך יש כדי לערער את מהימנות עדותו של הסוכן. 22. לחיזוק עדותם של התובע ובנו, העיד השמאי רם מלאכי אשר ערך בזמן אמת חוות דעת שמאית עבור הנתבעת 2, במסגרת עבודתו בשמביט-טוסמן שמאים וסוקרים בע"מ. בעמ' 12 לחוות דעתו מיום 12.12.95 (נספח כח' למוצגי התובע) מציין השמאי: "רק בשלב מאוחר יותר הוברר כי בניגוד למה שנמסר לנו ע"י הסוכן, ביטוחי המבנה וצ"ג בוטלו עוד לפני קרות האירוע". השמאי העיד כי הרישום לא נעשה מתוך טעות ומשקף שיחה שנערכה עם סוכן הביטוח. עדותו של מר מלאכי נותרה איתנה וראיתי לקבלה. 23. חיזוק נוסף לעדות התובע ניתן למצוא בעובדה כי הנתבעת נמנעה מלהביא כל עד מטעמה אשר יעיד על אופן קבלת הוראות הסוכן בחברה. תיק הביטוח הוגש רק לאחר דרישה מפורשת מצד ב"כ התובע. כאמור אף בתיק שהוגש לא נמצאו מסמכים שילמדו על בקשת התובע לבטל ביטוח צד ג'. כל שנמצא היה בקשת התובע לבטל ביטוח סיכוני רעידת אדמה. בניגוד לעדותו של הסוכן כי הנוהג היה לחדש את הפוליסה לפי הכיסוי בשנה קודמת ועדכון של סכומים בלבד, לא הוצג כל מסמך המעיד כי הוצאה התראה או רשימה מעודכנת בטרם חידוש הפוליסה לשנת 1995. טיוטא כאמור נערכה לפני חידוש הפוליסה לשנת 1996 (נספח ל' למוצגי התובע) אולם יד נעלמה החסירה מתיק הביטוח ברשות הנתבעת כל תיעוד בדבר חידוש הפוליסה לקראת שנת 1995. 24. לסיכומה של נקודה זו, מעדויות התביעה עולה, כי לא התבקש ביטול הביטוח לצד ג' ואף סוכן הביטוח סבר מלכתחילה כי קיים כיסוי ביטוחי כאמור. עדות התובע נתמכה בעדות בנו ובחיזוק מעדויות חיצוניות ועל כן שוכנעתי לקבלה. 25. למעלה מן הצורך אציין כי אם מצאה הנתבעת לשנות את תנאי הפוליסה, היה עליה ליידע במפורש את התובע על כך ובדרך שלא תותיר ספק כי הינו מודע לסיכון שנטל. לעניין חידוש חוזה הביטוח, ראה שחר ולר, חוק חוזה הביטוח, תשמ"א-1981, פירוש לחוקי החוזים מיסודו של ג. טדסקי, תשס"ה-2005, עמ' 355-354: "מבטחת הטוענת ששינתה את הוראות החוזה בהתאם לבקשת המבוטח, אולם אין בידה הוכחה חד-משמעית לטענה זו, מטילה עומס על בתי המשפט שלא לצורך. אין להשלים עם מצב שבו מבטחת מותירה את שאלת כריתתו של חוזה בסימן שאלה, כך שאם לא יתרחש מקרה הביטוח היא תתבע מהמבוטח את דמי הביטוח, ואם יתרחש מקרה ביטוח היא תטען שלא נכרת חוזה ולכן אין מוטלת עליה חובה לשלם תגמולי ביטוח. לא למותר להזכיר, ששתיקת המבוטח בקשר לשינוי החוזה אינה מהווה קיבול. אמנם "הקיבול יכול שיהיה במעשה לביצוע החוזה או בהתנהגות אחרת, אם דרכים אלה של קיבל משתמעות מן ההצעה" (סעיף 6 (א) לחוק החוזים הכללי), אולם כאשר מדובר בקיבול של מבוטח להצעה של מבטחת, המשנה באופן משמעותי את החוזה הקודם בין הצדדים, אין להסכין עם מצב שבו מיוחסת למבוטח הסכמה לתניה חוזית שלא היה מודע לה". עוד נאמר שם, בעמ' 690 בנוגע לכריתת חוזה ביטוח על ידי מי שאינו סוכן ביטוח: "אפשר לטעון שהכרה בעילת תביעה נזיקית של המבוטח במקרה זה מהווה עקיפה של הוראת סעיף 32, שכוונתו הייתה להחיל את סימן ו' רק על מי שעוסק בתיווך ביטוחים; אולם דווקא הטלת אחריות על המבטחת בגין הפרת חובה חקוקה מתיישבת עם הכוונה שעמדה ביסוד חקיקתו של סימן ו', שהיא להטיל עליה את הסיכון של טעויות המתווך". 26. דברים אלה יפים גם לענייננו וניתן להקיש מהם למקרה שבפני, בו רשלנות סוכן הביטוח מחייבת את המבטח אשר לא השכיל להצביע על כל אסמכתא לבקשת המבוטח לביטול הכיסוי הביטוחי. עוד ראה בספרו של ולר, עמ' 727, לפיה החלת חוק השליחות על חוזה הביטוח מביאה להשגת התוצאה אליה חתר המחוקק: להטיל על המבטחת את הסיכון הכרוך בטעויות של הסוכן. הטענה לפעולה בחריגה מהרשאה 27. אין מקום לקבל טענת הנתבעת כי הסוכן חרג מהרשאתו ולכן טעותו אינה מחייבת אותה. ראשית, אין כל אסמכתא כי הסוכן אמנם ביקש לבטל את הכיסוי הביטוחי. לא הובאה כל עדות מטעם הנתבעת באשר להוראות שניתנו לה, לבד מעדות הסוכן ולא הובאה כל ראיה באשר לאופן הנפקת הפוליסה הראשונה לשנת 1995. את דעתי על מהימנות עדותו של הסוכן כבר ציינתי. מעבר לכך, גם אם מדובר בטעות של הסוכן שביקש ביטול ביטוח צד ג' כאשר התבקש רק ביטול ביטוח רעידת אדמה - אין בכך משום חריגה מהרשאה אלא טעות של השלוח שמחייבת את השולח. 28. ממכלול העדויות עולה, כי הנתבעת 2 לא השכילה להרים את נטל השכנוע כי התקבלה אצלה הודעת ביטול ומנגד התובע הרים את הנטל להוכיח, כי לא ביקש לבטל את הכיסוי הביטוחי לנזקי צד שלישי. לעניין זה ראה דבריו של שחר ולר בספרו הנ"ל. "הקו המנחה לפתרון מחלוקות בקשר לחידוש החוזה הוא שהמבטחת אחראית לסילוק אי הוודאות בקשר לשאלה אם נכרת חוזה ומה תוכנו. לדוגמה, אם מבטחת (או סוכן הביטוח מטעמה) טוענת שהמבוטח ביקש לשנות בדרך כלשהי את הפוליסה, מוטל עליה נטל ההוכחה, ובהקשר זה יש להתייחס בחשדנות לטענות מבטחת שאינן מבוססות על דרישה בכתב של המבוטח. אכן, בהינתן האמצעים הטכנולוגיים המודרניים יכולה המבטחת, ללא קושי, למנוע מחלוקות בדבר תוכן החוזה ובדבר עצם השאלה אם נכרת. למשל, אם ביקש מבוטח להפחית את סכום הביטוח או לשנות הוראה מהותית בחוזה, על המבטחת לבקש ממנו לעשות כן בכתב". אין זאת אלא שמדובר במעשה רשלני אצל הנתבעת, מקום שהסוכן לא מסר הודעה כאמור או מעשה רשלני של הסוכן שנתן הוראה לבטל ביטוח צד ג' מקום שלא התבקש לכך ע"י התובע. כך או כך חבה הנתבעת בנזיקין כלפי התובע. גובה הנזק נזקים למבנה ולתכולה 29. הנתבעת צודקת בטענתה כי התובע מנוע מלטעון לנזקי המבנה שנגרמו לו, שכן נזקים אלו לא נתבעו בכתב התביעה. ואכן ב"כ התובע ברוב הגינותו, חוזר בו מטענותיו בעניין נזקי המבנה ויתרת נזקי התכולה. (זאת מאחר והתביעה בעניינם התיישנה) 30. הוצאות למכבי האש וחברת החשמל התובע טוען להוצאות בסך 10,830 ₪. הוצאות אלו היה על התובע לצרף לתביעתו לחברת הביטוח שבעקבותיה הוצא דו"ח השמאי של מר מלאכי. אלא שהתובע לא דרש הוצאות אלו אז וכיום התביעה התיישנה. (ראה דו"ח השמאי מלאכי נספח כח' לתצהיר התובע). התביעה בגין חיובים כלפי צד ג' 31. הנתבעת בסיכומיה אינה מכחישה את הסכומים בהם חויב התובע כלפי צד ג' בגין התביעות שהוגשו כנגדו, למעט סך של 10,000 ₪ בגינו נטען כי התובע הגיע לפשרה עם חברת הדר ולא שילם את מלוא סכום הפשרה. ככלל, חבותו של התובע לפצות את הצדדים השלישיים הוכרעה בפסק דינה החלקי של כב' השופטת שיצר מיום 18.4.00; (מוצג ט' למוצגי התובע). לאחר ההכרעה בנוגע לחבות הגיע התובע להסדרי פשרה עם התובעים השונים הגם שבגין חלק מהתביעות אף נפתחו תיקי הוצאה לפועל. 32. בדיון מיום 14.4.04, עמ' 11 לפרוטוקול, אסרתי להגיש מסמכים מתיקי ההוצאה לפועל, לאחר שמסמכים אלו לא הוגשו במועד. יחד עם זאת לאור עדות התובע בעמ' 11 לפרוטוקול ולפיה שילם בסופו של יום בפשרה סופית, מספר אלפי שקלים פחות מסכום הפשרה המקורי, ראיתי לקבוע כי התובע זכאי לפיצוי מופחת מסכום הפשרה שנתבע על ידו בתביעת "הדר" בערכי קרן. (סעיף 53.2 לסיכומי התובע) 33. מעבר לסכום זה חבה הנתבעת בסכומים שנתבעו והמפורטים בסעיף 53 לסיכומי התובע. הוצאות התובע לצורך הליכים המשפטיים 34. בשל התנערות הנתבעת מכיסוי ביטוחי, נאלץ התובע לשכור שירותי עו"ד ולשאת בהוצאות נלוות נוספות על מנת להקטין את היקף חבותו הכספית. בנסיבות אלה, לאחר שנקבעה חבות חברת הביטוח, יש לצמצם את אפשרותה לטעון כנגד היקף ההוצאות בפועל, הואיל ולפי סעיף 66 לחוק חוזה הביטוח, תשמ"א-1981 ביטוח אחריות מכסה גם הוצאות משפט סבירות, שעל המבוטח לשאת בשל חבותו, והיא אף מעל לסכום הביטוח. 35. במסגרת בג"צ 891/05, ע"א 2617/05, תנובה מרכז שיתופי לשיווק תוצרת חקלאית בישראל בע"מ ואח' נ' הרשות המוסמכת למתן רשיונות יבוא - משרד התעשיה, המסחר ואח' ניתנה ביום 30.6.05 החלטה מקיפה ע"י כב' הרשם יגאל מרזל בנוגע לפסיקת הוצאות. המגמה, ככלל, הינה כי יש לפסוק לבעל הדין שזכה בדינו הוצאות ריאליות, כלומר הוצאות שהוציא בפועל או שהתחייב להוציא. על הצד שהפסיד להראות מדוע אין לפסוק את הסכום המבוקש, בשים לב לסבירות ההוצאות, הכרחיותן ומידתיותן. אמות מידה אלא יפות גם למקרה שבפני, בו נשא התובע בפועל בהוצאות משפט לשם צמצום חבותו בגינה היה אמור להיות מכוסה בביטוח אחריות. 36. אין בידי לקבל את טענת הנתבעת כי התובע זכאי לחלק יחסי משכר הטרחה אשר שילם בפועל בדומה לחישוב של ביטוח חסר. העובדה כי היקף התביעות הכספיות היה מעבר לכיסוי הביטוח בפוליסה, אין בה כדי ללמד שלו ניתן לתובע ייצוג משפטי ע"י חברת הביטוח היה נאלץ הוא לשכור בנוסף עו"ד מטעמו על מנת להדוף תביעות שמעבר לכיסוי הביטוחי. 37. בנוגע לשיעור הסכומים, מקבלת אני טענת הנתבעת כי התובע אינו זכאי להחזר תשלום אגרות בית משפט בסך של 28,387 ₪. בדיקת הקבלות של עו"ד נצר מעלה, כי התובע שילם סך של 103,411 ₪, ולאור עדותו בעמ' 9 לפרוטוקול, האגרות שולמו על ידי עורך הדין. יש אם כן לקבל את הטענה כי סכום האגרות כלול בסכום הכולל ששולם לעו"ד נצר, וזאת בין היתר על פי הרשום בקבלות. (ראה למשל חשבונית מספר 0978 מ - 1.3.97 ואח'). בנוסף מקבלת אני טענת הנתבעת כי אין היא חבה בשכ"ט עו"ד וינר אשר הוצא לצורך הגשת תביעה לביטול הסכם פשרה בת.א. 3771/96 כנגד אליהו רפאל. התביעה לביטול הסכם הפשרה, ת.א. 92778/01 נספח כג' למוצגי התובע, וההוצאות בגינה, חורגת מהוצאות סבירות של ניהול הגנת הנתבע כלפי צדדי ג'. לא ראיתי בנסיבות העניין לחייב את הנתבעת בגין מחדל מעין זה בניהול הגנתו של התובע, לשיטתו. 38. לסכום ההוצאות יש להוסיף שכ"ט מהנדס חשמל בסך 13,183 ₪ לו הסכימה הנתבעת בסיכומיה וכן שכ"ט רו"ח רוזנצוייג. קיזוז סכומים שנתקבלו לכאורה מחברת החשמל 39. אין בדעתי להידרש לטענת הנתבעת בסיכומיה בדבר קיזוז סכומים שקיבל התובע בפשרה שהושגה בינו לבין חברת החשמל. ראשית, הפשרה לא הוגשה כראיה במהלך הדיון ונמנעה מהתובע הזכות להוכיח בגין אילו רכיבים בתביעה זו, אם בכלל, פוצה בתביעתו כלפי חברת החשמל. יתרה מכך, בהסכם הפשרה הנדון (נספח ב' לסיכומי הנתבעת) התחייב התובע להשיב לחברת החשמל תשלומים שיתקבלו על ידו ביתר בגין תביעה זו. הואיל והנתבעת לא הוכיחה מתי התקבלו סכומים מחברת החשמל ולאילו רכיבי תביעה יש לייחסם אין להיזקק לטענת ההפטר של הנתבעת. ככל שטענות ההפטר התגבשו בטרם מתן פסק הדין. פגיעה במוניטין ועגמת נפש 40. לא מצאתי לנכון לפסוק לתובע פיצוי בגין נזק למוניטין. נזקי התובע בגין מוניטין לא הוכחו כלל. באשר לטענה לפיצוי בגין עגמת נפש, אכן נגרמה לתובע עגמת נפש רבה כתוצאה מהצורך להתגונן לבד מול התביעות שהוגשו נגדו ואף לשלמן. מדובר בתביעה מכוח פקודת הנזיקין וראיתי לחייב בגין עגמת נפש בסך של 15,000 ₪. סוף דבר 41. הנתבעת תשלם לתובע את הסכומים הבאים: א. חיובים כלפי צד ג' - I - תביעת שמואל גריידי - סך של 400 ₪ קרן. II - תביעת הדר חברה לביטוח בע"מ - סך של 80,000 ₪ קרן. III - תביעת אליהו רפאל - סך של 71,000 ₪ קרן. IV - תביעת מנורה חברה לביטוח - סך של 8,900 ₪ קרן. V - תביעת הדר חברה לביטוח בע"מ (בתיק נוסף) 6,000 ₪ קרן. סכומים אלו ישאו הפרשי הצמדה וריבית ממועד הוצאתם עד התשלום המלא בפועל. ב. הוצאות - I - שכ"ט למהנדס החשמל סך של 13,183 ₪ בערכי קרן. II - שכ"ט לעו"ד נצר (לרבות אגרות) סך של 103,411 ₪ בערכי קרן. III - שכ"ט רו"ח רוזנצוייג סך של 15,841 ₪ בערכי קרן. ג. עגמת נפש - 15,000 ₪ בערכי היום. סכומים אלו ישאו הפרשי הצמדה וריבית ממועד הוצאתם ועד התשלום המלא בפועל. 42. כמו-כן תשא הנתבעת בהוצאות משפט נשוא התביעה שבפני וכן בשכ"ט עו"ד בשיעור 20% ומע"מ כחוק. (הגם שלא נעלם ממני טיעונו של ב"כ התובע כי התובע אמור לשלם 30% כשכ"ט מוסכם). גם סכומים אלו ישאו הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד התשלום המלא בפועל. 43. בהודעה לצד ג' כנגד הסוכן שהגישה הנתבעת - זכאית הנתבעת לשיפוי מלא נוכח העובדה שצד ג' לא התגונן כלפי ההודעה. כן ישא צד ג' בהוצאות משפט שבמסגרת שליחת ההודעה ושכ"ט עו"ד בשיעור 20% ומע"מ כחוק. ביטוח שריפהשריפה