נהג חדש נהג ברכב בזמן תאונת דרכים, ללא נהג מלווה כדרישת סעיף 12א' לפקודת התעבורה [נוסח חדש] התשכ"א - 1961. להלן פסק דין בנושא ביטוח תאונת דרכים - נהג חדש ללא מלווה: פסק - דין רקע 1. התובעת תושבת נצרת, והיתה, בכל המועדים הרלוונטיים לתובענה, הבעלים של רכב פרטי מסוג מיצובישי לנסר מ.ר. - 02-024-98. (להלן: "הרכב"). 2. הנתבעת ביטחה את הרכב, בביטוח נכסים, לפי פוליסת ביטוח בת-תוקף, מס' 8-03-102669-33-04. (להלן: "הפוליסה"). 3. לפי הפוליסה והמפרט המצורף לה, התחייבה הנתבעת לשפות את התובעת, למשך תקופת הביטוח, החל מ- 1.10.03 וכלה ב- 30.9.04 (חצות), בשל אבדן או נזק שיגרם לרכב עקב מקרה הביטוח ובשל נזק לרכוש צד שלישי, והכל לפי תנאי-הפוליסה. 4. סעיף 19 לפוליסה מסדיר את רשימת בני-אדם הרשאים לנהוג ברכב, כדלקמן: "19. בני אדם הרשאים לנהוג ברכב בני אדם הרשאים לנהוג ברכב יהיו אחד או יותר מהמפורטים להלן, כפי שפורט במפרט, ובתנאי שהם בעלי רשיון נהיגה בר תוקף בישראל לנהיגת כלי רכב מסוג הרכב, או שהיו בעלי רשיון כאמור בתאריך כלשהו במשך 24 חודשים שקדמו לנהיגה ברכב ולא נפסלו מלקבל או מלהחזיק רשיון כזה על פי הוראות חיקוק, פסק דין, החלטת בית משפט או רשות מוסמכת אחרת: (1) המבוטח; (2) אדם ששמו נקוב במפרט; (3) אדם הנוהג לפי הוראות המבוטח ונוהג לפי הוראותיו או ברשותו; (4) אדם הנמצא בשירות המבוטח ונוהג לפי הוראותיו או ברשותו; (5) אדם הנוהג ברשות המבוטח ובלווית אדם מהמנויים בפסקאות (1) עד (4) לעיל. (6) אדם חסר רשיון נהיגה כמצוין בראש הסעיף, בתנאי שהוא מלווה בידי מורה נהיגה מוסמך בעל רשיון להוראת נהיגה או בעת מבחן נהיגה רשמי מטעם משרד התחבורה, בתנאי שהאדם מלווה בבוחן מטעם משרד התחבורה." 5. במפרט נקבע, לענין סעיף 19 לפוליסה, כי בני-אדם הרשאים לנהוג ברכב, הם המבוטח או כל אדם הנוהג לפי הוראתו או ברשותו, כולל נהג צעיר עד 21 שנה וותק נהיגתו לפי רשיונו גדול משנה אחת. (להלן: "המפרט המקורי"). 6. ביום 1.7.04, נערך שינוי במפרט המקורי וזאת עקב תוספות והרחבה למקרה הביטוח, המכוסה על-פי הפוליסה. (להלן: "המפרט העדכני"). במפרט העדכני נקבע, בין השאר, כי לענין ביטוח אחריות כלפי צד שלישי בשל נזקי רכוש (פרק ב' לפוליסה) הפוליסה מעניקה כיסוי ביטוחי גם ל"נהג חדש" ברכב, ואילו לענין סעיף 19 לפוליסה, בני האדם הרשאים לנהוג ברכב הם: "המבוטח או כל אדם הנוהג לפי הוראתו או ברשותו כולל נהג אשר וותק נהיגתו לפי רשיונו קטן משנה אחת". 7. ביום 14.8.04 נהג מר פיראס עומרי, בנה של התובעת (להלן: "פיראס") ברכב באחד הכבישים בנצרת, ותוך כדי כניסתו לסיבוב חד, הגיעה, לפתע, חיה אל נתיב נסיעתו, וכתוצאה מכך הוא איבד שליטה על הרכב, פגע במעקה הבטיחות שבצד שמאל של הכביש, ובשני כלי-רכב אחרים, אחד מסוג אודי והשני מסוג מזדה. (להלן: "התאונה"). 8. כתוצאה מהתאונה, הוכרז הרכב כאובדן כללי ונגרמו נזקי רכוש לשני כלי הרכב האחרים. 9. אין מאן דיפליג, כי פיראס, שנהג ברכב בזמן התאונה, היה נהג חדש, והוא נהג בו ללא נהג מלווה כדרישת סעיף 12א' לפקודת התעבורה [נוסח חדש] התשכ"א - 1961 (להלן: "הפקודה"). 10. בתובענה דנא, עותרת התובעת לבית-המשפט, כי יחייב את הנתבעת לשפותה בשל הנזק הכללי שנגרם לרכב כתוצאה מהתאונה, והכל על-פי הפוליסה והמפרט העדכני. טענות הצדדים 11. התובעת טוענת, כי בזמן התאונה אכן נהג פיראס ברכב ללא מלווה, והכל בניגוד להוראת סעיף 12 א1(ב) לפקודה, אך אין בכך כל רבותא, לענין אחריותה של הנתבעת לשפות את התובעת בשל הנזק הכללי שנגרם לרכב כתוצאה מהתאונה, והכל על-פי הוראות הפוליסה והמפרט המצורף לה. אין לפרש את תוכנה של פוליסת הביטוח בהתאם לפקודה. לענין הפוליסה, חובת הליווי של מלווה לנהג חדש, אינה תנאי מתלה לרשיון הנהיגה של הנהג החדש. 12. התובעת מוסיפה וטוענת, כי חובת הליווי, של מלווה לנהג חדש, לפי דרישת סעיף 12א1 לפקודה, (להלן: "חובת הליווי"), היא תנאי או סייג לחובת הנתבעת על-פי הפוליסה או להיקפה, ויש להבליטה בתנאים המפורטים בסעיף 3 לחוק חוזה הביטוח, תשמ"א - 1981 (להלן: "החוק") בעניננו, הנתבעת לא עמדה בחובתה דנא. 13. לבסוף, טוענת התובעת, כי הנתבעת נטלה לידיה את הרכב לאחר התואנה, ומכרה את שרידיו בחוסר סמכות וללא רשות מהתובעת. במעשיה אלה, היא יצרה מצג, לפיו היא נושאת באחריות לשפות את התובעת בשל הנזק הכללי שנגרם לרכב כתוצאה מהתאונה. 14. מנגד, טוענת הנתבעת, כי במקרה שלנו, אין כיסוי ביטוחי והתאונה אינה מהווה מקרה ביטוח כהגדרתו בפוליסה ובמפרט העדכני. במה דברים אמורים? בתנאים הכלליים לפוליסה, (סעיף 19 לפוליסה) נקבע כי תנאי מוקדם לכיסוי הביטוחי הוא שעל הנוהג ברכב להיות בעל רשיון נהיגה בר-תוקף בישראל לנהיגת כלי רכב מסוג הרכב המבוטח. חובת הליווי, כפי שנקבעה בסעיף 12א1(ב) לפקודה, היא חלק מתנאי הרשיון. נהיגתו של נוהג חדש ברכב, ללא מלווה, היא נהגיה ללא רשיון נהיגה בר-תוקף בישראל לנהיגת כלי-רכב מסוג הרכב המבוטח. בלשון אחרת: תוקף רשיון הנהיגה מותנה בליווי, משמע: בהעדר ליווי, אין תוקף לרשיון הנהיגה. 15. לחילופין, טוענת הנתבעת, כי במכלול נסיבות הענין, נושא פיראס, בנה של התובעת ומי שהיה הנוהג ברכב בזמן התאונה, באשם תורם בשיעור של 100% מגובה הנזק. 16. לבסוף, טוענת הנתבעת, כי מכירות השרידים של הרכב אינה יוצרת מצג של כיסוי ביטוחי, מאחר והתובעת לא הציגה בפניה, בהזדמנות הראשונה את כל העובדות המהותיות והנוגעות לתאונה ולחבותה של הנתבעת על-פי הפוליסה. דבר נהיגת פיראס ברכב ללא מלווה, נודע לנתבעת, לראשונה עם קבלת העתק מדו"ח שימוע והחלטה על פסילה מינהלית מלקבל או להחזיק רשיון נהיגה, שנערך לפיראס, ע"י קצין המשטרה רפ"ק מהנא אבו שאח ביום 17.8.04. (להלן: "הדו"ח"). ההסדר הדיוני 17. במהלך המשפט, הגיעו הצדדים להסדר דיוני שקיבל תוקף של החלטה לפיו: "1. הצדדים מסכימים כי בנה של התובעת היה בכל הזמנים הרלבנטיים לתביעה נהג חדש אשר נהג ברכב ללא נהג מלווה כדרישת סעיף 12א' לפקודת התעבורה. 2. הצדדים מסכימים כי ביום 14.8.04, נהג מר עומרי פיראס, בנה של התובעת אשר היה נהג חדש, ללא נהג מלווה ברכב מיצובישי מס' רישוי 02-024-98, תוך כדי כניסה לסיבוב חד הגיחה לפתע חיה אל מסלול נהיגתו וכתוצאה מכך איבד השליטה ברכב, כמפורט בטופס ההודעה על תאונת דרכים שמסרה התובעת לנתבעת. 3. הצדדים מסכימים כי המחלוקת הינה בשאלה המשפטית, האם בתביעת נזק רכוש ועל פי תנאי הפוליסה יש או אין כיסוי ביטוחי לנהג חדש הנוהג ללא מלווה. 4. הצדדים מסכימים כי באם יפסוק כב' בית המשפט כי יש כיסוי ביטוחי אזי תשלם הנתבעת לתובעת סך של 32,312 ₪ בצירוף שכ"ט עו"ד ומע"מ. 5. הצדדים מסכימים כי באם יפסוק כב' בית המשפט כי אין כיסוי ביטוחי אזי תדחה התביעה ללא צו להוצאות. 6. הצדדים מסכימים כי השאלה המשפטית תוכרע בדרך של סיכומים בכתב בצירוף מסמכים ללא צורך בשמיעת ראיות. כב' בית המשפט מתבקש ליתן פ"ד מנומק." הפלוגתא 18. הפלוגתא שבמחלוקת, משפטית במהותה ואחת היא: האם על-פי הפוליסה והמפרט העדכני יש כיסוי ביטוחי לנהיגתו של פיראס, שהוא נהג חדש, אשר נהג ברכב, בזמן התאונה, ללא מלווה, והכל בניגוד להוראות סעיף 12א1(ב) לפקודה? דיון המסגרת הנורמטיבית 19. בעניננו, הפלוגתא שבין הצדדים נסובה סביב פרשנות הוראת סעיף 19 לפוליסה, קרי הגדרת בני אדם הרשאים לנהוג ברכב, כפי שנקבע במפרט העדכני. שאלת המפתח היא - מהי המשמעות המשפטית של התניה החוזית בפוליסה ובמפרט העדכני, לפיה: "בני אדם הרשאים לנהוג ברכב יהיו המבוטח או כל אדם הנוהג לפי הוראתו או ברשותו, כולל נהג אשר וותק נהיגתו לפי רשיונו קטן משנה אחת, ובתנאי שהם בעלי רשיון נהיגה בר-תוקף בישראל לנהיגת כלי רכב מסוג הרכב, או שהיו בעלי רשיון כאמור בתאריך כלשהו במשך 24 חודשים שקדמו לנהיגה ברכב ולא נפסלו מלקבל או מלהחזיק רשיון כזה על-פי הוראות חיקוק, פסק-דין, החלטת בית-משפט או רשות מוסמכת אחרת" האם משמעות תניה זו היא שלילת כיסוי ביטוחי לנהיגה ברכב על-ידי נהג חדש, ללא מלווה, או שמא המשמעות של תניה זו היא אחרת. 20. הפוליסה והמפרט העדכני, המפרטים את זכויות הצדדים וחיוביהם, מהווים, למעשה, חוזה ביטוח, על-פי הוראות החוק. חוזה ביטוח, ככל חוזה אחר, יש לפרשו "לפי אומד דעתם של הצדדים, כפי שהיא משתמעת מתוך החוזה, ובמדיה שאינה משתמעת ממנו - מתוך הנסיבות" (סעיף 25(א) לחוק החוזים (חלק כללי) תשל"ג - 1973). הוא מתפרש על-פי תכליתו, הסובייקטיבית והאובייקטיבית, הנלמדת מלשון החוזה, מהנסיבות החיצוניות האופפות אותו ומחזקות התכלית. שלושה המה מרכיביה של דוקטרינת הפרשנות התכליתית לכל טקסט משפטי, ובכלל זה חוזה: הלשון, התכלית ושיקול דעת שיפוטי (א. ברק - פרשנות תכליתית במשפט (2003), 133; ע"א 4628/93 מדינת ישראל נ' אפרופים שיכון ויצור (1991), פ"ד מט (2), 265, 311 - 313 (1995); ע"א 779/89 שלו נ' סלע חברה לביטוח בע"מ, פ"ד מח (1), 221, 227 - 230 (1994); ע"א 172/84 סלע חברה לביטוח בע"מ נ' סולל בונה בע"מ, פ"ד מז (1), 311, 326 (1994); דנ"א 2045/05 ארגון מגדלי הירקות - אגודה חקלאית שיתופית בע"מ נ' מדינת ישראל (טרם פורסם, 11.5.06); מתוך מתחם האפשרויות הלשוניות המפורשות או המשתמעות של החוזה, על השופט הפרשן לשלוף את המשמעות המשפטית של הטקסט קרי, המשמעות המגשימה בצורה האופטימלית את התכלית החוזית. (ע"א 703/88 מורגן תעשיות בע"מ נ' בתי-גן להכשרה בע"מ, פ"ד מד (1), 288, 294 (1990); א' ברק, פרשנות במשפט (כרך ד': פרשנות החוזה, תשס"א), 75). 21. וכן, חוזה הביטוח הוא, ככלל, חוזה אחיד ומיוחד באופיו, במהותו ובתכליתו שמעבר לכללי פרשנות החוזה הכלליים, חלים עליו גם כללי פרשנות ייחודיים. ע"א 11081/02 דולב חברה לביטוח בע"מ נ' קדוש, (טרם פורסם, 25.6.07). לדוגמא, הכלל לפיו תניית פטור בפוליסה תפורש באורח מצמצם. (ע"א 212/71 רונן נ' לה פונסייר חברה לביטוח בע"מ, פ"ד כו (1), 533, 541 (1972); ע"א 184/79 ורנר נ' סהר חברה לביטוח בע"מ, פ"ד לד (3), 152, 155 (1980); רע"א 3128/94 אגודה שיתופית בית הכנסת רמת חן נ' סהר חברה לביטוח בע"מ, פ"ד נ (3), 281, 303 - 304 (1996). 22. דין הוא, כי בתביעות לתגמולי ביטוח נזקים, נושא התובע (המבוטח) בנטל ההוכחה (השכנוע) של התרחשות מקרה הביטוח. מאידך, נטל השכנוע בדבר קיומן של הגבלות לחבות המבטח או להיקפה על-פי חוזה הביטוח, מוטל על הנתבע (המבטח), הטוען לקיומן ולפטור מאחריות. (רע"א 3577/93 הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ נ' מוריאנו, פ"ד מח (4), 70, 77 (1994); ע"א 1845/90 סיני נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ, פ"ד מז (5), 661, 676 (1993); 23. באשר לעניננו, אפתח ואומר, כי הנתבעת לא הוכיחה, כדבעי, כי במקרה שלפנינו, קיים פטור מאחריותה על-פי הפוליסה והמפרט העדכני לשפות את התובעת בשל הנזק הכללי שנגרם לרכב כתוצאה מהתאונה. ראשית, פרשנות ההגבלה שבפוליסה; לשון ההגבלה לאחריות הנתבעת ולהיקפה, כאמור בסעיף 19 לפוליסה ובמפרט, אינה ברורה, ואינה חד-משמעית. ההפך הוא הנכון. המדובר בלשון עמומה, רב-משמעית ופתוחה לפרשנויות לשוניות אפשריות שונות. הפרשנות המוצעת של הנתבעת לתנייה האמורה, היא אחת מהן, הגם שלדעתי אינה הפרשנות המשפטית הראויה, והמגשימה בצורה הטובה ביותר את תכליתה הסובייקטיבית והאובייקטיבית של הפוליסה. 24. לדידי, על-פי לשון הפוליסה והמפרט העדכני, מהנסיבות החיצוניות להם ולפי חזקות התכלית, אין לומר, שההגבלה בסעיף 19 לפוליסה, בענין הנהגים הרשאים לנהוג ברכב, כפי שפורטה במפרט העדכני, חובקת גם מקרה של נהג חדש, הנוהג ברכב, ללא מלווה, ובתנאי שהוא בעל רשיון נהיגה בר-תוקף בישראל לנהיגת כלי רכב מסוג הרכב, כדוגמאת המקרה שלנו. בלשון אחרת, מבחינת הפוליסה והמפרט העדכני, נהג חדש שהוא בעל רשיון נהיגה בר-תוקף בישראל לנהיגת כלי רכב מסוג הרכב, הנוהג ברכב ללא מלווה, אין הוא נחשב כמי שנוהג ברכב ללא רישיון. כאן המקום לציין, כי רשיון הנהיגה של מר פיראס לא הוגש, משום מה, לבית המשפט. לכתב-הסיכומים של התובעת, צורף אישור משרד התחבורה (מיום 1.8.05), לפיו רשיון הנהיגה של פיראס (מס' 8645203) חודש בתאריך 2.7.04 עד ה- 15.6.06 לדרגה 02 פרטי-מסחרי, עד 4 טון וכי המדובר בנהג חדש. אכן, מוסכם על הצדדים, כי פיראס נהג ברכב בזמן התאונה, בהיותו נוהג חדש, ללא מלווה, כדרישת סעיף 12א1(ב) לפקודה. ברם, לא נטען, לא הוכח בפניי כדבעי, כי ברשיון הנהיגה של פיראס ציינה רשות הרישוי את התקופה שבה חלה לגביו חובת הליווי לפי סעיף 12א1(ב) לפקודה כמצוות סעיף 12א1(ד) לפקודה, וכי הם ידעו בפועל על חובה זו. זאת ועוד, מאחר וקיימות כמה אופציות פרשניות אפשריות להגבלה האמורה, יש מקום לתחולת כלל הפרשנות כנגד המנסח - הנתבעת, המוחל במקרים של עמימות בלשון חוזה הביטוח. (ע"א 779/89 שלו נ' סלע חברה לביטוח בע"מ, דלעיל, בעמ' 230-231, 240-241); ד' שוורץ ור' שלינגר "פרשנות חוזה הביטוח: פרשנות נגד המנסח ומבחן הציפיות הסבירות של המבוטח", קרית המשפט ג' (תשס"ג) 345. 25. שנית, כמבואר כלל יחודי ומרכזי בכללי הפרשנות של חוזה הביטוח הוא, הכלל המורה, כי תניית פטור בחוזה הביטוח תפורש באורח מצמצם. לכלל זה יש להוסיף כלל פרשני אחר, לפיו יש לפרש חוזה ביטוח באופן שיגשים את ציפיותיו הסבירות של המבוטח. (ש' ולר "על התערבות בתוכנם של חוזי ביטוח באמצעות פרשנות" עלי משפט ג' (תשס"ג) 247, 268; ע"א 682/82 בן אריה נ' שהם חברה לביטוח בע"מ, פ"ד לז (3) 589, 602-603 (1983); ח' אליאס דיני ביטוח (2002, כרך א') 41; רע"א 300/97 חסון נ' שמשון חברה לביטוח בע"מ, פ"ד נב (5), 746, 756-757 (1998); רע"א 3128/94 אגודה שיתופית בית הכנסת רמת גן נ' סהר חברה לביטוח בע"מ, דלעיל, בעמ' 296). מחובתו של המבטח להגדיר את התנאים או הסייגים לחבותו על-פי חוזה הביטוח במפורש ובמדויק. הדין מגן על המבוטח מפני כוחו העדיף של המבטח. בעל רכב המבטח את רכבו בביטוח רכוש מקיף אצל מבטח ושילם לו את דמי הביטוח המוסכמים, סובר לתומו, כי המבטח ישפה אותו למשך תקופת הביטוח בשל אובדן או נזק שיגרם לרכב המבוטח עקב מקרה הביטוח ובשל נזק לרכוש צד שלישי. הוא אינו מעלה על דעתו שהכיסוי הביטוחי שהוא מקבל הוא חלקי בלבד, אלא אם כן המבטח מעמיד אותו במפורש על כך. הווה אומר, שעל המבטח לחשוף בפני המבוטח את ההגבלות לאחריות הביטוחית ולפרט בהצעת הביטוח, במדויק ובמפורש, את התנאים והסייגים לחבותו. לחובת הגילוי הזו, מצטרפת חובת סטטוטורית להבליט בהבלטה מיוחדת תנאים וסייגים לחובת הביטוח, (סעיף 3 לחוק). לפי ההלכה, מוטלת אחריות אקטיבית על המבטח לוודא שהמבוטח מבין היטב ובשפה המובנת לו, את פשר הגבלות הכיסוי הביטוחי ואחריות המבטח. (ע"א 4819/92 אליהו חברה לביטוח בע"מ נ' ישר, פ"ד מט (2), 749, 774 (1995). במקרים המתאמים, הפרת חובה זו חוסמת את זכותו של המבטח לטעון לקיומן של הגבלות לאחריותו על-פי חוזה הביטוח. 26. הנתבעת לא הגישה לבית-המשפט את הצעת הביטוח. היא אף לא הוכיחה כדבעי, כי התובעת ידעת היטב ובמפורש, שהפוליסה אינה מכסה נהיגת נוהג חדש ברכב ללא מלווה. 27. שלישית, אין חולק, כי ההגבלה בנוגע לדרישת הליווי של מלווה לנוהג החדש הינה הגבלה מהותית, ויש חובה סטטוטורית להבליטה. חובת ההבלטה מוטלת, כאמור, על הנתבעת, לפי הוראת סעיף 3 לחוק. הנתבעת לא עמדה בנטל זה. זאת ועוד, סעיף 21 לפוליסה קובע רשימה סגורה של חריגים כלליים לחבות המבוטח (הנתבעת) ואף מבליטם כמתחייב מסעיף 3 לחוק. ברשימה זו לא מופיע החריג של נהיגת נוהג חדש ברכב ללא מלווה. 28. רביעית, התנהגותה של הנתבעת לאחר התאונה ובכלל זה, הכרתה בחבותה על-פי הפוליסה, הערכת הנזק על-ידי שמאי מומחה מטעמה ואף מכירת שרידי הרכב לצד שלישי ותשלום תמורתם לתובעת, יוצרת למעשה מצג של הודאה בחבותה על-פי הפוליסה, ועל-כן, מנועה היא, מכוח דיני המניעות וההשתק, הנגזרים מחובת תום הלב, מלטעון עתה, לקיומו של סייג או הגבלה לחבותה, לשפות את התובעת על כל הנזק הכללי שנגרם לרכב כתוצאה מהתאונה. טענת ההגנה של הנתבעת, לפיה היא דחתה את תביעתה של התובעת לתגמולי ביטוח לפי הפוליסה, בהזדמנות הראשונה מיד עם קבלת הדו"ח, סתמית ובעלמא היא. לענין זה, די לי לציין, כי בכתב הסיכומים מטעמה, לא ציינה הנתבעת את המועד המדויק בו היא קיבלה, את הדו"ח. 29. חמישית, עיון במפרט העדכני, מראה, כי בגבולות אחריותה של הנתבעת לנזקי רכוש של צד שלישי כלולה תוספת כיסוי ביטוחי לנהג חדש, ללא כל דרישה מפורשת לנהיגה עם מלווה. מכאן, תניה המגבילה כיסוי ביטוחי לנזק רכוש שיגרם לרכב המבוטח, שעה שהוא נהוג על-ידי נהג חדש ללא מלווה, לא השפיעה ואינה משפיעה, למעשה, השפעה של ממש על הסיכון הביטוחי, שהנתבעת לוקחת על עצמה. בנסיבות אלה, בית-המשפט רשאי, אם נראה לו צורך לעשות כן, בנסיבות הענין, לחייב את הנתבעת בתגמולי הביטוח, כולם או מקצתם, אף אם התנאי לא קויים או הופר. (סעיף 29 לחוק). אשם תורם 30. לדידי, במכלול נסיבות הענין, אין לייחס לתובעת אשם תורם בהתרחשות מקרה הביטוח. לא הוכח בפניי כדבעי, כי התובעת התרשלה באופן ממש ותרמה לנזקיה בהתרשלותה. טענת הנתבעת בענין זה עם כל הכבוד, בעלמא היא. התוצאה 31. התוצאה היא, כי אני נעתר לתובענה ומחייב בזאת את הנתבעת לשלם לתובעת סך של 32,312 ₪ בצירוף שכ"ט עו"ד (כולל מע"מ) בסך של 4,000 ₪, וזאת תוך 30 יום מיום המצאת פסק-הדין לידיה, שאם לא כן, ישא הסכום הפסוק האמור הפרשי הצמדה ורבית כחוק החל מהיום ועד התשלום המלא בפועל. משפט תעבורהנהג חדש