מיגון לעסק

להלן פסק דין בנושא מיגון לעסק: פסק דין רקע 1. בלילות שבין 7.7.00 ל- 9.7.00 נפרץ עסק בשם גרציאני שיווק והפצה בע"מ (להלן- "המבוטח" או "גרציאני") באזור מפרץ חיפה. למבוטח הייתה פוליסה לביטוח בית עסק לתקופה שבין 31.12.99 לבין 31.12.00. כתוצאה מהפריצה שולמו תגמולי ביטוח בסך 361,703 ₪. המבטחת, ציון חברה לביטוח בע"מ (להלן- "חברת הביטוח"), הגישה תובענה נגד הנתבעת, א. אופיר מערכות הנדסה מיגון ותקשורת בע"מ (להלן- "מערכות מיגון"). נטען כי מערכות מיגון לא חיברה חלק מאביזרי המיגון האלקטרוני - גלאי הזעזועים - בצורה תקינה וגרמה לכשל בתפקוד במערכת האזעקה, כשל שאיפשר חופש פעולה לפורצים במהלך הפריצה. 2. מערכות מיגון הגישה הודעת צד ג' נגד גרציאני. ההודעה נמחקה לאחר מכן בגלל אי תשלום אגרה. גרסת חברת הביטוח 3. מטעם חברת הביטוח הוגשו תצהירי עדות וחוות דעת כדלקמן: תצהיר מטעם גב' ענת רצבי, פקידת מחלקת תביעות; חוות דעת של ערן אייזיק, מומחה לתחום מערכות האבטחה האלקטרוניות לגילוי פריצה ואש; תצהיר של משה גרציאני, מנהל בית העסק; חוות דעת מטעם השמאי יהושע סדן; וחוות דעת מטעם דוד בכר, מומחה בתחום החשבונאות לחברות ביטוח. פוליסת הביטוח אותה הוציאה חברת הביטוח לבית העסק, היתה בתוקף בעת הפריצה. לא נתקבלה ולא נרשמה כל קריאת אזעקה אצל חברת המוקד האחראית על שמירת עסקו של המבוטח (סעיף 5 לתצהיר רצבי). כתוצאה מגניבת פריטים רבים שולם לבית העסק סך כולל של 359,187 ₪, ובנוסף שולמו למומחים השונים סכומים נוספים (סעיפים 8-10 לתצהיר רצבי). 4. המומחה אייזיק קבע שבבית העסק הותקנו שתי מערכות אזעקה. אחת ראשית והנוספת מערכת אזעקה המשמשת כמערכת גיבוי. מדובר במערכות עצמאיות המחוברות לחברות מוקד שונות (עמ' 2 לחוות הדעת). אייזיק קבע כדלקמן: "משחזור תרחיש הפריצה ובהתאם לממצאים השונים אני בדעה כי מערכות האזעקה נדרכו קודם למקרה. במהלך הפריצה לא נוצר בהם גילוי. אביזרי המיגון הרלוונטים לארוע הנ"ל מחוברים למערכת האזעקה הראשית בלבד. כאמור, אופן חיבור ליקוי [הטעות במקור] של אביזרי המיגון האלקטרוני באזור הרלוונטי לארוע הפריצה (חיבור מספר אביזרי מיגון אלקטרוני בחיבור מקביל) גרם לכשל בתפקוד מערכת האזעקה, דבר שאפשר חופש פעולה לפורצים במהלך הפריצה. אביזרי המיגון האלקטרוני שחוברו בצורה לקויה גרמו לכשל בתפקוד מערכת האזעקה, שהותקנו לאחר הפריצה הקודמת מיום 1/12/99 על ידי "אופיר מערכות". מערכות האזעקה באתר הינם מערכות עצמאיות ואינן קשורות אחת לשניה" (סעיף 7 לחוות דעתו של אייזיק). 5. הבעלים של בית העסק, גרציאני, תיאר את הארועים הקשורים לפריצה: "ביום שישי, ה- 7/7/00 בשעה 13:00 סגרתי עם העובד עמי את בית העסק. העובד הוא שנעל את הדלת האחרונה. לפני סגירת הדלת האחרונה דרכתי את שתי מערכות האזעקה הקיימות בעסק. במשך השישי-שבת שהיתי במרביתו של הזמן בביתי ולא קיבלתי כל קריאה או אזעקה ומבירור שערכתי כך היה הדבר אף עם יתר המנהלים. ביום א' ה- 9/7/00 הגעתי לעבודה ופעלתי כרגיל. בשעה 07:30 עלה העובד עמי למחסן וראה שחסרות סחורותו בעקבות זאת ראינו כי ארעה פריצה בעסק. התברר כי אלמונים שברו קיר בלוקים שבין העסק שלנו באגף המערבי לבין עסק שכן שהיה בעבר 'וידר' מזרונות והיה ריק בשעת ארוע הפריצה. ראיתי כי פרצו את דלת הכניסה לעסק הריק ומשם פרצו אלינו...ממוקד שחף נמסר לי כי לא התקבלה כל קריאת אזעקה מן העסק במהלך שישי-שבת ואותם הדברים נמסרו לי גם על ידי מוקד כפיר" (תצהיר גרציאני מיום 29/8/04). 6. המומחה סדן תיאר את הממצאים שלו כך: "העסק הנדון משמש ליבוא שיווק והפצה של כלי עבודה ומוצרי פירזול לענף האלומיניום. העסק משתרע על פני 'שלושה תאים' תעשיתיים . בכל תא כ- 300 מ"ר ובסך הכלל 900 מ"ר. לעסק כאמור שתי מערכות אזעקה, מערכת עיקרית הכוללת סירנה פנימית ומערכת משנית המופעלת על ידי מקודד דיגיטלי נפרד (המערכת העיקרית מופעלת גם היא על ידי מקודד דיגיטלי נפרד) המערכת העיקרית מחוברת באמצעות חייגן אלקטורני ומשדר אחלוטי למוקד כפיר והמערכת המשנית מחוברת בחייגן אלקטורני ומשדר אלחוטי למוקד שחף (סעיף ב'3 לחוות הדעת). המומחה מצא כי בקיר העורפי של תא מספר 1 העשוי מבלוקים חלולים בעובי 20 ס"מ נוצרה פירצה במידות 80/100 ס"מ. בסמוך לפירצה במרחק של כ- 40 ס"מ מעליה הותקן גלאי זעזועים (סנסור) אשר היה אמור לפעול עם תחילת החציבות בקיר (סעיף 3 בעמ' 6 לחוות הדעת). 7. נמצא כי באזור החדירה מותקן גלאי א.א. פסיבי "אשר היה אמור לפעול בעת מעבר הפורצים לידו. מצאנו כי גלאי א.א. נוספים הוסתרו על ידי אלמוני באמצעות לוחות עץ קרטונים וכו' " (סעיף ב'3 לחוות הדעת). במחסן הסמוך לפירצה שרר אי סדר וניכר חוסר קל. בגלריה במעלה המדרגות במרחק של כ- 5 מ' מהפריצה ישנו מחסן ששטחו כ- 20 מ'. נמצא כי במחסן זה נוצר חוסר בולט של פריטי מלאי וניכר כי אלמונים רוקנו מחסן זה בחלקו (סעיף ב' 3 לחוות הדעת). בנוסף תוארה עבודת המומחה אייזיק שביצע שחזור למהלך הפריצה ומצא ששני הגלאים הרלוונטים לארוע, גלאי הזעזועים על הקיר שנפרץ וגלאי א.א. פסיבי סמוך "אינם מפעילים את מערכת האזעקה. בבדיקה נמצא כי שני הגלאים מחוברים באופן שגוי. חיבור כגון זה גורם לכך שפעולת הגלאים אינה מפעילה את מערכת האזעקה. כתוצאה מכך התאפשר לפורצים לשבור את הקיר, לחדור אל העסק ולכסות גלאים נוספים ללא התגלות. שתי חברות המוקד מסרו כי מערכות האזעקה נדרכו קודם למקרה בשעה 13:32 (ביום שישי) ונוטרלו בבוקר שלאחר המקרה וכי לא נרשמה קריאת אזעקה בין שני המועדים הנ"ל. הגלאים הרלוונטים לארוע מחוברים למערכת האזעקה הראשית בלבד". 8. נאמר עוד בחוות הדעת כי חקירה שנוהלה על ידי משרד חקירות ויצמן-דורון רהב הגיעה למסקנה שלא מדובר ב"עבודה פנימית" וכי ההתרשמות מן המבוטחים היתה חיובית וכי לא עולה אינדיקציה לכל עניין חריג (דו"ח החקירה צורף לחוות הדעת). המבוטחים הגישו למומחה תביעה כספית מפורטת שהסתכמה בסך 418,593 ₪. חוות דעת של רואה החשבון קבעה כי שווי המלאי שנגנב בפריצה הינו 360,703 ₪. בסיכומו של דבר השמאי מטעם חברת הביטוח העריך את הנזק בסך 361,703 ₪ (לניתוח ההבדל בין שווי הפריטים שנתבע על ידי בית העסק לבין חברת הביטוח ראו חוות דעת שצורפה כנספח ד' לחוות דעתו של השמאי). 9. בעניין אי הפעלת מערכת האזעקה יש עוד להוסיף את עדותו של מר שלומי יואב שהעיד בקדם משפט שהתקיים ביום 22/12/04 וסיפק טבלה שהועתקה לפרוטוקול של אותה ישיבה. על פי עדותו והטבלה לא נרשמה קריאה בימים הרלוונטים לפריצה. 10. המומחה אייזיק ביקר בבית העסק ביום 9/7/00, בסמוך לאחר גילוי הפריצה וביצע שחזור של מהלכי הפריצה. המומחה אייזיק תיאר את הפריצה כדלקמן: "הפריצה למבנה בוצעה דרך קיר עורפי תוך שבירתו. באגף העורפי אשר דרכו חדרו הפורצים הותקן גלאי לגילוי זעזועים (סנסור) המתוקן בסמוך לחור שפערו הפורצים (כ- 15 ס"מ) בנוסף מותקנים זוג גלאים א.א. פסיביים שהוסתרו על ידי הפרוצים על ידי קרטון גדול, 'שעטפו' את הגלאים המותקנים בסמוך לחור שנפער. הגלאים מותקנים על גבי קירות ברזל. גלאים אלו הוספו ע"י 'אופיר מערכות' לאחר מקרה הפריצה הקודם. בהתאם לאמור לעיל, הגילוי הראשוני במערכת האזעקה אמור היה להיווצר בשלב הראשוני של הפריצה בעת שבירת הקיר ו/או חדירה למבנה. כתוצאה מכך אמורים לפעול הצופרים והתקשורת החיצונית (גלאים אלו מחוברים למערכת הראשית בלבד), כל זאת מותנה כמובן בתקינות המערכת קודם למקרה. בבדיקתי לא מצאתי זכרונות אזעקה המעידים על פעולתה" (סעיפים 6.5-6.7 לחוות הדעת). "במהלך בדיקתי ביצעתי שחזור מהלך הפריצה ומצאתי כי, גילוי בגלאים הרלוונטים לארוע אינו גורם להפעלות במערכת האזעקה. בבדיקת חיבור אביזרי המיגון מצאתי כי הגלאי לגילוי זעזוע (סנסור) המותקן על גבי הקיר שנפרץ, מחובר בצורה מקבילית לגלאים א.א. פסיביים הסמוכים לו (הגלאים שכוסו במהלך הפריצה) חיבור כגון זה גורם לכך שבמהלך הפריצה לא יעברו אינדיקציות גילוי למערכות האזעקה (מצב גילוי יווצר במידה ויהיה גילוי בו זמנית בין כל הגלאים, דבר שאינו אפשרי). לפיכך, עקב חיבור הגלאים בצורה לקויה התאפשר לפורצים לשבור את הקיר העורפי, לחדור למקום ולהגיע לגלאים א.א. פסיביים ולכסותם ללא גילוי" (סעיף 6 לחוות הדעת). 11. המומחה התייחס בהמשך גם לעדות מנהלי חברות כפיר ושחף והסכים לדבריהם. בנוסף הוא התייחס לחוות דעת מטעם הנתבעת. אייזיק הביע תמיהות ביחס לדברים שנאמרו על ידי המומחה מטעם הנתבעת וחלק על קביעותיו. גרסת הנתבעת 12. מטעם הנתבעת הוגשו עדויות כדלקמן: תצהיר עדות ראשית על ידי מר אופיר שידלו, מנכ"ל חברת מערכות מיגון וחוות דעת שנערכה על ידי מר יהודה הלפרין, מומחה למערכות מיגון ואלקטרוניקה. בתצהירו הצהיר שידלו כי בכל שנות פעילות חברתו לא הוגשה נגדה תביעה בגין התקנה רשלנית של מערכת מיגון, וכי בפריצות שארעו בבתי העסק בהם הותקנו מערכות מיגון על ידי החברה פעלה מערכת המיגון כראוי. צוין כי החברה התקינה מאות מערכות במהלך השנים. העבודה אצל המבוטח בוצעה לאחר פניית גרציאני אל שידלו בדצמבר 1999. שידלו טען שבבית העסק מותקנות שתי מערכות אזעקה ועשרות אביזרי מיגון, אשר חלשו על עשרות מחסנים פנימיים. נטען שהעובדה שבמחסן בו ארעה הפריצה התגלה בדיעבד כי הגלאי במקום אינו מחובר כראוי, מעידה על כך כי התרחשות הפריצה במחסן זה אינו מקרית (סעיף 4 לתצהירו). שידלו טען שמדובר בפריצה מתוכננת, כאשר הפורצים דאגו "לחבל מבעוד מועד בחיבור הגלאי" (סעיף 5 לתצהיר) נטען כי עסקו של המובטח, על מחסניו, הינו מקום בו עוברים מידי יום מאות אנשים, וכי כל אחד מאותם עוברי אורח יכול היה לחבל בגלאי ללא קושי כהכנה לפריצה. שידלו טען כי כאשר פנה אליו המבוטח במטרה למגן את העסק, הגיע בוחן מטעם חברת הביטוח לבחון את אמצעי המיגון שהותקנו בעסקו של המבוטח וכי רק לאחר מספר בדיקות ותיקונים אישר הבוחן את המיגון שהותקן בבית העסק "כמיגון המספק את התובעת לצורך ביטוח עסקו של המבוטח" (סעיף 9 לתצהיר). 13. בתמצית, טען שידלו כי אם הייתה תקלה או ליקוי בגלאי, הם נוצרו במהלך שמונת החודשים שחלפו מאז ההתקנה. לטענתו, אין למערכות מיגון אחריות לשמירה פיזית על תקינות המערכת לאחר שמסתיים תפקידה, "במעמד מתן אישור מטעם הבוחן בדבר תקינות מערכת המיגון שהתקינה החברה בבית העסק, החליט מנהל בית העסק כי הסתיים תפקידי כמתקין מערכת המיגון. מאז לא הוזמנתי לבית העסק לצורך ביצוע עבודות מיגון או עבודות אחרות כלשהן" (סעיף 12 לתצהיר). בחוות דעתו הטיל המומחה הלפרין ביקורת על הבדיקות שנעשו על ידי אייזיק ונטען שהבדיקה שנעשתה על ידו הייתה "חובבנית ביותר" (עמ' 7 לחוות דעתו). הלפרין ציין כי בהתאם לחומר שהועבר לעיונו, אירעה פריצה קודמת בבית העסק בימים 30/11/99 - 1/12/99 ובעקבות ארוע זה נדרשה תוספת מיגון (עמ' 8 לחוות הדעת). 14. נטען בחוות הדעת כי "בכל שלב שקדם לארוע הפריצה לא הסכימה התובעת לבצע בדיקת מיגון ראויה במקום והסוקר מטעמה לא בדק באם אכן גלאי הזעזועים מחוברים במקביל כטענת המומחה". לדעת המומחה קיימת אופציה אחרת היכולה להסביר את הצלחת הפריצה והיא ש"בוצעה הכנה מוקדמת במקום וזאת בשיתוף פעולה בין עובדי המקום לפורצים" (עמ' 10 לחוות הדעת). העדויות בבית המשפט 15. בחקירותיהם נחקרו רצבי והמומחה סדן בעיקר ביחס למהימנותם של מפעילי בית העסק. במהלך חקירתה של גב' רצבי התברר כי דו"ח חקירה שבדק את העבר הביטוחי של גרציאני לא גולה קודם לעדותה (עמ' 14 לפרוטוקול הדיון מיום 10/5/05). בדו"ח דובר על כך שהעובדים הופנו לבדיקת פוליגרף. תוצאות הדו"ח לא היו בידי העדה, אך היא עמדה על כך שהבדיקה של העובדים בוצעה ונמצאה חיובית, קרי שהעובדים נמצאו דוברי אמת ולא היו מעורבים בפריצה (עמ' 14 לפרוטוקול הדיון). העדה ציינה כי למרות שבוצעו מספר פריצות בבית העסק בעבר, העסק נמצא ראוי לביטוח (עמ' 16,17 לפרוטוקול). 16. בחקירתו של המומחה סדן עלה כי היה באמתחתו חומר נוסף שלא צורף לדו"ח ושלא גולה במהלך גילוי המסמכים. מדובר בדו"ח ביקור מיום 9/9/00, שנכתב בכתב ידו. בעמוד הראשון של הדו"ח נכתב בכתב יד העד "לפני כשמונה חודשים ארעה פריצה על ידי פריצת קיר של שכן, סדר גודל של 800,000 ₪, כלל בע"מ סדן" (עמ' 18 לפרוטוקול הדיון). עניין זה לא הוזכר בדו"ח הסופי. בנוסף התברר שתמונות שצולמו על ידי המומחה של הקיר לא גולו לנתבע ועל קיומן נודע רק במהלך החקירה הנגדית (עמ' 20 לפרוטוקול הדיון. התמונות 1-6 הוגשו וסומנו נ/4 במהלך החקירה). 17. גרציאני נשאל, בין היתר, אודות הפריצות הקודמות שהיו במקום: "ש. כמה פריצות היו אצלכם בעסק בשנה שקדמה לפריצה. ת. סך כל פריצות, שכן תבענו עליהן ולא תבענו עליהן - שלוש לפני המקרה הזה." (עמ' 27 לפרוטוקול הדיון) 18. גרציאני עומת עם טענת הנתבעת שמדובר בעבודה פנימית והכחיש אפשרות זו: "אני לא מסכים עם הטיעון הזה. לדעתי אף אחד מהאנשים שעבדו במחסן לא היה מעורב במקרה הזה. גם חקרו את האנשים. לא אני ולא העובדים ולא השותפים שלי לא היו מעורבים במקרה. זה טעון הוכחה" (עמ' 28 לפרוטוקול הדיון). 19. המומחה אייזיק הסביר בחקירתו את המשמעות של חיבור במקביל: "חיבור במקביל גורם לקחת שני גלאים יחדיו. החיבור מתנה הפעלה של שני הגלאים יחד בו זמנית ורק אז יגרום לגילוי במערכת האזעקה. שני הגלאים מותקנים האחד סמוך לשני" (עמ' 33 לפרוטוקול הדיון). 20. ביחס להלפרין יובהר כי הוא לא ביקר במקום ולא יכל לבצע בדיקה ישירה של מערכות האזעקה כיוון שהעסק עבר למבנה אחר (עמ' 37 לפרוטוקול). העד שידלו נשאל לגבי הבדיקה בסוף ההתקנה והשיב כי חד משמעית המערכת נמצאה תקינה, ושהבעלים היו נוכחים בבדיקה הסופית. לא היה בידיו מסמך אודות התקינות למעט הצעת המחיר והעובדה שנשלח חשבון (עמ' 40 לפרוטוקול הדיון). ביחס לבדיקה לפני מסירת המערכת ציין שידלו כי "אני מבצע בשביל עצמי בשביל יושר ללקוח אבל הסוקר שנותן את האו.קי לחברת הביטוח צריך לבצע בדיקה. אני יודע שהוא היה כמה פעמים כשלא הייתי שם. הוא זה שמאשר לחברת הביטוח והוא זה שצריך לעשות את הבדיקות" (עמ' 41). 21. המומחה אייזיק שלל את האפשרות שהגלאי חובר כחלק מהכנה מוקדמת "לא סביר כי הגלאי חובר כהכנה מוקדמת וזאת בשל מורכבות ביצוע החיבור המקביל, שמצריך פתיחת גלאי א.א. פסיבי, איתור קווי האזנה של אזור גילוי מול אזור גילוי הגלאי, איתור קו האזנה הראשי מלוח הבקרה ואז שינוי אופן חיבור הגלאי - פעולה המצריכה זמן וידע רב מקצועי" (סעיף 4.3 לחוות דעתו המשלימה). המומחה גם ציין כי לו היה מדובר בנטרול מקצועי כהכנה מוקדמת, מצב הגלאי היה נראה אחרת כיוון שהיה מתבצע התקנה מהירה באמצעות חיבור החוטים בלבד על גבי קו גלאי הזעזועים עצמו ונטרולו. דיון 22. באשר לשאלות הקשורות לקיום פגם או ליקוי בהרכבת הגלאי והמקור לפגם האמור, העדות היחידה שהתבססה על בדיקה ישירה היתה בדיקתו של המומחה ערן אייזיק שהוגשה מטעם חברת הביטוח. במסקנותיו קבע המומחה כי ההתקנה על ידי מערכות מיגון היתה לקויה מלכתחילה. המומחה שלל את האפשרות כי ההתקנה במקביל של הגלאי לחלקים האחרים במערכת בוצעה בשלב מאוחר יותר על ידי הפורצים או מי מטעמם. לעומת זאת, בדיקתו של המומחה הלפרין לא נעשתה בסמוך למועד האירוע ולא נבדקו במסגרתה המתקנים עצמם. לכאורה, במצב זה, יש להעדיף את חוות דעתו של המומחה מטעם חברת הביטוח, על מסקנותיה. ברם, ביחס לכך מתעורר קושי; המומחה אייזיק חיבר אמנם חוות דעת מקיפה, אולם הוא נמנע מלתעד באופן מלא את הבדיקה שנעשתה על ידו ואת מצב הדברים כפי שמצא אותם מיד לאחר הפריצה. כך, למשל, לא צילם את חיבורי הגלאי או את לוח החיבורים וכך לא איפשר לכל גורם אחר לבדוק, ולו באופן בלתי ישיר, את התשתית העובדתית בבסיס חוות דעתו. כמו כן, לא צילם חלקים אחרים מהמערכת. כך נשללה האפשרות לבחון את התשתית העובדתית שנתגלתה מיד לאחר הפריצה עליה ביסס המומחה את מסקנותיו. 23. חלה על מומחה בכל תחום חובה לתעד בצורה מלאה עד כמה שניתן את התשתית העובדתית שהביאה אותו למסקנותיו: "על מומחה לפרט את דרך הסקת מסקנותיו כשהן מתייחסות לעובדות המוצגות בפניו. בדרך זו יכול בית המשפט לעקוב אחר הדרך, שבה הגיע למסקנתו." (ת"פ (תל-אביב-יפו) 360/96 - מדינת ישראל נ' זאב בשן- חלק א', תק-מח 2001(3), 1366 ,עמ' 1405). על המומחה לפרוס "לפני בית המשפט מערכת של נתונים עובדתיים שעל יסודם הוא מבקש להסיק מסקנה מסויימת, ומערכת נתונים זו ניתנת לבדיקה ולחקירה, כפי שניתנת לבדיקה ולחקירה אף עצם הבחירה של הנתונים, שהביאו למסקנתו של המומחה; בדיקת הנתונים ודרך בחירתם - באמצעות המסננת השיפוטית של מידת המהימנות שיש לייחס לעד - היא המביאה לקביעתם של המימצאים והמסקנות על ידי בית המשפט..." (ע"פ 889/79 חמו נ' מ"י, פ"ד לו 498 ,479; ראו גם: ע"פ 410/72 מדינת ישראל נ' אסעד עלי קיזל, פ"ד כח(1), 256 ,עמ' 262-263; ע"פ 1532 ,1839/92 - עאטף אשקר נ' מדינת ישראל .תק-על 94(3), 431 ,עמ' 438; ע"פ 566/89 מרציאנו נ' מ"י, פ"ד מו(4)539,553; באותם מקרים נאמרו הדברים ביחס למשפט הפלילי, אך הם חלים גם בעניינים אזרחיים- ראו: א' סהר, דיני עדות מומחים: עיקרים, סדרי דין ואתיקה (חושן למשפט, תשס"ד-2003) בעמ' 55-56). חובה זו מקבלת משנה חשיבות כאשר מדובר בבדיקה הנעשית בסמוך לאירוע כאשר סביר שהעצמים הפיזיים הנבדקים לא יישמרו לאורך זמן. במצב זה קיימת חובה של ממש לשמר את הממצאים או לתעד אותם על מנת לאפשר את בדיקת הנתונים שבבסיס חוות הדעת על ידי צדדים אחרים ועל ידי בית המשפט בשלב מאוחר יותר. חיסור התיעוד כאן מהווה חסר של ממש ולא ניתן לטעמי על ידי התרשמות בלבד מעדות בבית המשפט להתגבר על העדר התיעוד של חוות הדעת, מקום שניתן היה לבצעו. 24. קיימת גם שאלה אם המערכת נמסרה במצב תקין או בלתי תקין, ומי אחראי לכך. איני מקבל את עמדת התובעת שניתנה אחריות לשנה בהתאם להצעת הנתבעת. עיון בהצעה מגלה כי מדובר באחריות על חלקים ולא אחריות לתחזוקת המערכת. לטעמי, לאחר התקנת המערכת, בית העסק או התובעת - או שניהם - קיבלו את המוצר שסופק להם. בנקודה הזו הנני מקבל את עדותו של אופיר שידלו שהמערכת נמסרה כפי שטען לידי המבוטח. ניתן היה ללא קושי לקיים בדיקה של תקינות חלקי המערכת השונים ואין מקום לקבל את עמדת חברת הביטוח כי המערכת נמסרה לבית העסק עם פגם נסתר. ניתן היה בבדיקה סבירה וביקורת סבירה לעלות על התקלה האמורה בעת המסירה. בשונה מהמקרה שאוזכר על ידי חברת הביטוח בת"א (חי') 19828/99 מנורה חברה לביטוח בע"מ נ' השמירה טכנולוגיות מיגון (1971) בע"מ, שם מתקין האזעקה היה אחראי גם לתחזוקת המערכת, אין כל עדות כאן לכך שהנתבעת היתה האחראית לתחזוקתה. היות ולא הובאה ראיה משכנעת שההתקנה היתה לקויה או שהתובעת או בעל בית העסק לא יכלו לעמוד על הפגם במערכת על ידי בדיקה סבירה טרם מסירתה, איני מקבל את טענת חברת הביטוח שכל היסודות החיוניים לתביעה הוכחו. 25. כפי שהעיד מר גרציאנו, הבעלים של העסק, בוצעו לא פחות משלוש פריצות קודם לפריצה עליה נסמכת התביעה דנן. אחת הפריצות, כפי הנראה, אף בוצעה באותה שיטה כמו הפריצה במקרה דנן - דרך קיר שכן. במצב דברים זה, כאשר המבטחת ידעה בוודאות כי מדובר בלקוח מועד, בלשון המעטה, קיים ספק אם ראוי להטיל את האשמה ובעקבות כך את החובה לכסות את הנזקים שנגרמו כתוצאה מהפריצה, על הנתבעת, מקום שלא גולו ממצאי הפוליגרף שבוצע לעובדים. 26. באשר לאי גילוי מסמכים שונים שגולו לנתבעת בפעם הראשונה במהלך חקירת העדים, איני מקבל את עמדת חברת הביטוח שהאשם לכך נמצא אצל הנתבעת. לחברת הביטוח נמסר שאלון והיה עליה להשיב עליו. היא בחרה שלא לעשות כן למרות שהובהר לצדדים במהלך ישיבות קדם המשפט כי עליהם לסיים את ההליכים המקדמיים. אי הגילוי מהווה פגם חמור בהתנהלותה. 27. כתוצאה מכל האמור לעיל, הנני דוחה את התביעה. התובעת תשלם לנתבעת סך של 54,000 ₪ שכ"ט עו"ד בתוספת מע"מ (כ-15% מערך התביעה). בנוסף, ישולמו הוצאות משפט בסך 5,000 ש"ח. מיגוןביטוח עסק