המחלוקת בין הצדדים הנה, בשאלה העובדתית, האם נכרת חוזה ביטוח ביניהם. להלן פסק דין בנושא כריתת חוזה הביטוח: פסק דין 1. התובעת, המחזיקה ברישיון מבטח חוץ של חתמי לוידס, הגישה נגד הנתבעים תביעה כספית בסך 13,286 ₪, ולהלן טענותיה: א. הנתבעים בקשו מהתובעת לבטח כלי רכב בביטוח כלי רכב ממונעים, לתקופה שמיום 1.1.02 ועד ליום 31.12.02, בהתאם לפוליסה שהופקה על ידי התובעת. ב. דמי הביטוח בהם חייבה התובעת את הנתבעים, בגין הפוליסה, היו בסך 11,825 ₪, אשר לא שולמו על ידי הנתבעים. דמי הביטוח, בצירוף הפרשי ריבית והצמדה, נכון ליום הגשת התביעה, הם כדי סכום התביעה. 2. לטענת הנתבעים, הבעלות על הרכב הינה של נתבעת 1 ואין כל יריבות בין נתבע 2 לתובעת. א. לטענת הנתבעים, הם לא ביקשו פוליסת ביטוח לשנת 2002 והבהירו לתובעת כי אינם מעוניינים בביטוח לשנה זו. ב. לטענתם, נספח ב' לכתב התביעה, אינו מהווה פוליסת ביטוח, כיוון שלא מולא במלואו, מה עוד שמעולם לא קיבלו את הפוליסה. ג. לטענתם, בכל מקרה, על התובעת היה לבטל את הפוליסה, לאחר שלא שולמה במשך חודשיים, ועל כן מוכחש גם סכום התביעה, המתייחס לכל שנת 2002. ד. לטענת הנתבעים, אינם מכירים, את מגישת התצהיר מטעם התובעת, הגב' טלסניק, והתובעת זייפה את הוראת הקבע לבנק, אשר לא אישר את הוראת הקבע והחזיר אותה לתובעת. ה. לטענתם, גם החתימה על נספח א', אינה חתימתו של נתבע 2 וזו זויפה להיות חתימתו, מה עוד שרישיון הרכב הנו בשם החברה, ולצורך חתימת החברה, יש צורך בחותמת החברה. ו. לטענת הנתבעים, נספח א' לכתב התביעה, הנו הצעה בלבד, ועל כן מצוין בו שאינו מהווה כיסוי ביטוחי. בנוסף, לטענתם, נספח ב' לכתב התביעה, היא הפוליסה, הוצאה ביום 19.2.02 ולא ביום 1.1.02. דיון 4. המחלוקת בין הצדדים הנה, בשאלה העובדתית, האם נכרת חוזה ביטוח ביניהם. האם הנתבעים, או מי מהם, הזמינו אצל התובעת, את הפוליסה מושא תביעה זו. א. עדת התביעה, אילנה רוקח, סמנכ"ל התובעת, הצהירה, כי פרטי הצעת הפוליסה, מושא התביעה שבפני, ידועים לה מתיק המסמכים של התובעת. מהמסמכים עולה, כי ביום 14.1.02, הגיעה אל התובעת הצעת נתבע 2 לביטוח משאית מ.ר. 15-037-24, בביטוח מקיף. על פי ההצעה נתבקשה התובעת, בין היתר, לשעבד את תגמולי הביטוח לבנק המזרחי. ב. לטענתה, בהתאם להצעה, ביטחה התובעת את המשאית בביטוח מקיף, כאשר המבוטחים הם שני הנתבעים, לתקופה שמיום 1.1.02 ועד ליום 31.12.02 . סכום הפרמיה שהוסכם הוא 11,825 ש"ח, ליום 1.1.02. ולבקשת הנתבעים, הפוליסה שועבדה לבנק. ג. בחקירתה הנגדית העידה, כי הצעת הביטוח הגיעה לידיה באמצעות סוכן הביטוח, היות ולה אין כל קשר עם המבוטחים. לאור זאת אינה יכולה לדעת מי חתם על הצעת הביטוח. העדה השיבה, כי כאשר הצעת ביטוח מוגשת לה באמצעות סוכן הביטוח, אינה בודקת ואינה מאמתת את הפרטים הרשומים בה, לאור יחסי האמון השוררים בינה לבין סוכני הביטוח. כך גם, על פי דבריה, אין משמעות לשאלה, מתי הגיעה ההצעה אל התובעת ומתי הונפקה הפוליסה, אלא תאריך תחילת תקופת הביטוח על פי ההצעה הוא הקובע. ד. על פי תצהירה, הנתבעים לא שילמו את דמי הביטוח למרות הוראת הקבע שהנתבעים מסרו כאשר זו חתומה בידי נתבע 2. ה. לטענתה, נתבע 2, דיווח לתובעת על תאונה בה הייתה מעורבת המשאית. הדיווח הוא מיום 30.6.02. על פי דיווח אירוע התאונה, ביקש נתבע 2 לתבוע את נזקי התאונה. בעקבות דיווח אירוע התאונה הנ"ל נשלח על ידי התובעת, שמאי, יגאל אנקורי, אשר הכין חוות דעת למקרה התאונה. לטענתה, בחקירתה הנגדית, העובדה שהוא הגיש דיווח על תאונה זו, מוכיחה שהוא ידע אודות קיום הביטוח. ו. עדת התובעת צירפה לתצהירה, את הצעת הביטוח, הפוליסה, דרישת התשלום אשר נשלחה אל הנתבעים, הוראת הקבע החתומה על ידי נתבע 2 אשר נמסרה לתובעת , טופס דיווח התאונה על ידי נתבע 2, וחוות דעת השמאי אשר נשלח על ידי התובעת לבדוק את הרכב. ז. לדבריה, הכיתוב, לפיו אין אישור ביטוחי, מיועד לתקופה בה נבדק מיגון הרכב, על פי דרישת התובעת, בדיקה שלעיתים אורכת זמן. לדבריה, המסמכים מוצאים על פי מספר הרישוי של הרכב, ואינה בודקת מי הבעלים הרשום של הרכב. כל מה שנכתב בפוליסה, הוא פונקציה, של ההצעה, המוגשת על ידי סוכן הביטוח, ואלה נאמנים עליה מתוקף יחסי האמון בין התובעת לסוכני הביטוח. בנוסף, באם ברישיון הרכב רשום שם הבעלים, מגיש הצעת הביטוח, הפוליסה מונפקת על שם המבקש ו/או הבעלים הרשום. זו הסיבה לטענתה, שהפוליסה, במקרה מושא התביעה שבפני, הונפקה על ידי שני הנתבעים, הנתבע 2 אשר ביקש את הפוליסה, ונתבעת 1 הבעלים הרשום ברישיון הרכב. ח. העדה, הצביעה על סעיפים 9, ו- 11 להצעה הביטוח, על פיו ביקש נתבע 2 ביטוח מקיף, ביטוח חובה, צד ג' רכוש ונזק עצמי למשאית. בנוסף, הסבירה הגב' רוקח, כי את ביטוח החובה עושה התובעת, באמצעות חברות ישראליות, והמבוטח לעתים לא עושה זאת דרכה. היא הסבירה, שבמקרה זה, הסוכן ביצע באמצעות התובעת רק ביטוח מקיף, בעוד שביטוח חובה הוא עשה באמצעות חברה ישראלית אחרת. העדה הסבירה, כי בהצעה, יש למלא את פרטי הנהג, רק במקרה בו המבוטח מעסיק נהגים המשתמשים ברכב. ט. העדה השיבה, כי אינה יודעת מי מילא בפועל את הצעת הביטוח, סוכן הביטוח יכול לעזור למבוטח למלא את הצעת הביטוח והמבוטח חותם עליה. את הפוליסה, הסוכן מוסר למבוטח, לאחר שזו מונפקת על ידי התובעת. יא. הגב' רוקח הסבירה, כי למרות שהנתבעים לא שילמו עבור הפוליסה לשנת 2002, התובעת הנפיקה פוליסות לשנים 2003 ו- 2004, על פי הבטחת נתבע 2 לשלם את חובו. יב. עדת התביעה, הגב' חיה טלסניק, מנהלת חשבונות בתובעת הצהירה, כי הנתבעים שלחו לתובעת, טופס הוראת קבע לתשלום הפרמיה. יג. סוכן הביטוח, ג'אנח אברהם, הצהיר בפני, כי מאז שהנתבעים רכשו את המשאית, בשנת 1998, הם רכשו בכל שנה, פוליסת ביטוח מקיף באמצעותו. עד ליום 31.12.01, המשאית בוטחה בחברת ביטוח אחרת, ומיום 1.1.02 היא בוטחה אצל התובעת, כולל, השנה הרלוונטית לתביעה זו, והשנים 2003 ו-2004. יד. לגרסתו, כשם שעשה בשנים קודמות, ביקש ממנו נתבע 2 בראשית שנת 2002, לבטח את המשאית בביטוח מקיף. בקשה אשר הועברה אל התובעת וטופלה, כפי שטופלו בקשותיו של נתבע 2 בשנים קודמות. הפרטים בהצעת הביטוח מולאו, על פי הפרטים המצויים בתיק משרד. כך התנהלו עסקי הביטוח בין הצדדים הן בשנים קודמות, והן, על פי בקשותיו של נתבע 2, גם בשנים שלאחר מכן, דהיינו בשנים 2003 ו- 2004. לטענתו, מעולם לא אמר לו נתבע 2, כי מטעמים כלכליים לא ירכוש ביטוח מקיף לשנת 2002. טו. יתרה מכך, לטענתו, מאז רכישת המשאית, היא משועבדת לבנק, וחלק מתנאי השעבוד לבנק, הוא קיום פוליסת ביטוח מקיף בתוקף. לטענתו, נתבע 2 חתם על הוראת קבע לתשלום הפרמיה עבור ביטוח מקיף. כך, הנתבע 2 דיווח, ביום 30.6.02, על תאונה שאירעה למשאית, כאשר בטופס ההודעה מצוין שלמשאית ביטוח תקף. טז. בחקירתו הנגדית, אישר כי בניגוד לאמור בתצהירו, הוא אישית, ולא פקידה ממשרדו, מילא את הצעת הביטוח. סוכן הביטוח אישר כי הוא חתם על ההצעה בשם הנתבע, כאשר מדובר במבוטח ותיק, אשר היה מבוטח שנים רבות . לטענתו, חתם על הצעת הביטוח, לאור הכרותו עם נתבע 2. סוכן הביטוח הסביר, שאינו מחייב את המבוטח לשלם מיד ויש מקרים שהמבוטח משלם לאחר מספר חודשים. יז. עד התובעת, השמאי, מר אנקורי יגאל, אשר בדק את הרכב, לאחר אירוע התאונה בשנת 2002, העיד בפני, כי במהלך בדיקת המשאית, אובחן שבר מכני, ומכיוון שסבר שנזק כזה לא מכוסה, הסביר זאת לנתבע 2. הוא הסביר לנתבע 2, כי הוא ימנה מומחה למתכות, אשר יבחן את גורם השבר למנוף. כמו כן הסביר לו, כי בדיקה כזו כרוכה בתשלום, אשר יכוסה על ידי התובעת רק במידה והנזק יוכר על ידה. לטענתו, לאחר מספר ימים נתבע 2 הודיע לו שהוא מוותר על הבדיקה. לאור סירוב המבוטח, השמאי לא המשיך בבדיקה. השמאי הסביר, כי הייתה הזמנת עבודה אליו, מטעם התובעת, אשר אמר לו מפורשות, להסביר למבוטחים, שאם אירוע הנזק יכוסה על ידה, יכוסה גם שכר המומחה. 5. הנתבעים מכחישים את דרישת התובעת. א. נתבע 2 בשם שני הנתבעים הצהיר, כי לא ביקש מהתובעת ביטוח לשנה הרלוונטית, נהפוך הוא, הוא הבהיר מפורשות, כי אינו מעוניין בביטוח לשנה זו. לטענתו, הפוליסה לא הגיע אליו מעולם, ולא מולאו בה כל הפרטים. לטענתו, בשנת 2002, לא ביקש ביטוח משיקולים כלכליים, וגם הבנק, אשר גילה שאין לו ביטוח לאחר 7 חודשים, תפס את המשאית. לאחר מכן החזיר הבנק את המשאית, לאחר ששילם את דמי הביטוח. ב. לטענתו, מי מטעם התובעת, זייף את הוראת הקבע שלו, הבנק לא אישר אותה ועל כן היא הוחזרה לתובעת. ג. לטענתו, הוא לא חתם על הצעת הביטוח אשר זויפה גם היא. ד. בחקירתו הנגדית, אישר כי הוא מבוטח באמצעות סוכן הביטוח משנת 1995, אשר משמש כסוכן הביטוח שלו, אך לא מוסמך על ידו. סוכן הביטוח, עושה לו ביטוח על פי בקשתו בלבד. הנתבע 2 אישר, שבתשובתו לשאלון, שהוגש לו על ידי התובעת, השיב כי אינו יודע אם ביקש מסוכן הביטוח שיעשה לו ביטוח. ה. הוא אישר כי בוטח באמצעות סוכן זה גם בשנים 2003, ו- 2004, אצל התובעת, וכי בשנת 2005, התובעת סירבה לבקשתו לעשות לו ביטוח, עקב תביעה זו. ו. לעניין דרישת תשלום נזקי התאונה, אשר התרחשה בשנת 2003, השיב נתבע 2, כי תיקון המשאית לקח כחודש ימים, והתובעת הודיעה לו שאינה מוכנה לשלם את הנזק, עקב חובו לשלם לה כספים. הוא אישר כי עורך דינו, פנה בשמו אל התובעת, ביום 16.3.04, לתשלום הנזק. לעניין התאונה שאירעה בשנת 2002, השיב, כי לא ביקש לשלם לו את תגמולי המנוף, אלא שהתייעץ עם סוכן הביטוח, לגבי שמאי שיעריך את הנזק, כיוון שהיה מעורב בתאונה צד נוסף, והסוכן שלח לו את השמאי, וכיוון שנדרש לשלם, התנגד לבדיקה. ככלל נחה דעתי מגרסת התביעה. 7. התקשרות בחוזה ביטוח א. סוכן הביטוח העיד בפני, ועדותו זו לא נסתרה, כי נתבע 2 לקוח ותיק שלו, וכי הוא נוהג לחתום בשם הלקוח אותו הוא מכיר שנים רבות (עמוד 10 שורה 16-17 לפרוטוקול). לגרסתו, נתבע 2 ביקש ממנו לבצע ביטוח לשנת 2002, כפי שעשה בשנים קודמות לשנה זו ולאחריה (סעיף 5 - 6לתצהירו). כאן המקום לציין כי הנתבע 2, לא הכחיש שסוכן הביטוח, פעל עבורו בנושא הביטוחים, ברציפות משנת 1995. (עמוד 13 סיפא עד שורה 4 בעמוד 14 לפרוטוקול). לדבריו, נתבע 2 מעולם לא ביקש ממנו שלא לבצע ביטוח לשנה הרלוונטית (סעיף 7 לתצהירו). מה עוד שהמשאית, מאז רכישתה משועבדת לבנק, אשר אחד מתנאי השעבוד, הוא, ביטוח מקיף בר תוקף (סעיף 8 לתצהירו). לטענת סוכן הביטוח, נתבע 2 חתם על הוראת קבע לבנק. (ס' 9 לתצהיר סוכן הביטוח, נספח ה' לתצהירו, ועדותו עמוד 10 לפרוטוקול). סוכן הביטוח הסביר, כי אינו ממהר לדרוש דמי ביטוח מהמבוטחים, ועל כן לא מיהר לדרוש זאת גם מהנתבע. ב. גרסתו זו של סוכן הביטוח, נתמכת בנספח ו' לתצהירו, הוא טופס דיווח על תאונה. על פי טופס זה, נתבע 2 פנה אל התובעת, ביום 30.6.02, בעניין תאונה אשר אירעה למשאית, באותו יום. בטופס זה, מילא נתבע 2, את שם סוכן הביטוח, ואת מספר הפוליסה. משכך, איני מקבלת את טענת נתבע 2 כי הפוליסה לשנה זו כלל לא הגיע אליו. הראיה כי הפוליסה אכן הגיעה אליו, היא, שבטופס הדיווח על התאונה, מצוין מספר הפוליסה. בטופס הדיווח על התאונה, מציין נתבע 2 כי סוג הביטוח למשאית הוא ביטוח מקיף. ג. לאור טופס הדיווח על התאונה, נשלח אליו שמאי, מטעם התובעת, אשר העיד בפני כי בדק את המשאית לאחר התאונה, והסביר למבוטח, כי מדובר בבדיקה נוספת אשר כרוכה בתשלום, אשר יכוסה על ידי התובעת, במידה שהנזק יכוסה אף הוא. המבוטח, לאחר מספר ימים, סרב להמשיך בבדיקה. ד. איני מקבלת את טענת הנתבע 2, לפיה, כל מטרתו במילוי טופס התאונה, הייתה לצורך התייעצות לגבי שמאי. איני מקבלת את טענת ב"כ הנתבעים בסיכומיו, ולפיה, העובדה שהתובעת לא צירפה אישור לתשלום דמי ביטוח בגין התאונה, מעידה, על העדר הסכם בין הצדדים. התובעת צירפה את טופס הודעה על התאונה, עליה חתם נתבע 2 ומילא את פרטיו. מה שמעיד שהוא ידע שקיים ביטוח למשאית אצל התובעת. איני מקבלת את טענת ב"כ הנתבעים בסיכומיו, כי התובעת היא שהפסיקה את מתן חוות הדעת. מעדותו של מר אנקורי עולה, כי הנתבעים הם שהודיעו לו שלא להמשיך בפעולתו. (עמוד 12 שורה 9 לפרוטוקול). ה. סוכן הביטוח, בסעיף 6 לתצהירו, פירט, כי נוהל זה לפיו הוא מקבל הוראה מנתבע 2 לבצע ביטוח מקיף למשאי, והסוכן מעביר בקשה בכתב לתובעת, להפקדת פוליסת ביטוח מקיף, חזר על עצמו גם בשנים 2003 ן- 2004. גרסתו זו של סוכן הביטוח לא נסתרה, והוא אף לא נחקר על ידי ב"כ הנתבעים בעניין זה. ו. על כל אלה יש להוסיף כי בשאלון שהופנה אל הנתבע על ידי התובעת, הוא ענה כי לא ידוע לו אם נתן לסוכן הביטוח הוראה, לערוך ולמלא את הצעת הביטוח. ז. נתבע 2 יכול היה להסתמך על עדות נציגת בנק המזרחי, אילו חקר אותה בנושא שיעבוד הפוליסה לטובת בנק המזרחי, אך הוא לא עשה כן. 8. לאור כל המקובץ, אני מקבלת את גרסת התביעה, לפיה, כמו בשנים קודמות לשנה הרלוונטית, ובמיוחד, גם בשנים 2003 ו- 2004, נתבע 2 נתן הוראה לסוכן הביטוח, למלא עבורו הצעת ביטוח מקיף למשאיתו. סוכן הביטוח, על פי הוראתו של נתבע 2, מילא הצעת ביטוח מקיף למשאית, לשנת 2002, העביר אותה לתובעת, אשר הנפיקה לנתבעים פוליסת ביטוח מקיף. התובעת, באמצעות הסוכן, לא מיהרו לגבות דמי ביטוח, מתוקף יחסי העבודה לאורך שנים רבות בין הסוכן לנתבע 2, ומהתנהלות העניינים ביניהם, האמין הסוכן כי דמי הביטוח ישולמו, ולכן בוצע ביטוח גם בשנים שלאחר השנה הרלוונטית. (עמוד 10 שורות 3-6 לפרוטוקול). התובעת, בעדויות והראיות שהמציאה, הרימה את נטל ההוכחה, המוטל עליה, להוכיח, כי הנתבעים, אכן בקשו ביטוח למשאית לתקופה הרלוונטית. איני מקבלת את טענת ב"כ הנתבעים בסיכומיו, ולפיה, התובעת לא הוכיחה התקשרות עם נתבעת 1. מהעדויות והראיות שהובאו בפני עולה, כי נתבע 2 חתם על ההצעה, ועל הוראת הקבע, ונתבעת 1 הנה הבעלים הרשם של המשאית 9. סיכום אני מקבלת את התביעה במלואה. הנתבעים ביחד ולחוד, ישלמו לתובעת את הסך של 13,286 ש"ח כשהם צמודים ונושאי ריבית כדין, מיום 25.9.03 ועד ליום התשלום בפועל. בנוסף, ישלמו הנתבעים ביחד ולחוד לתובעת, הוצאות ושכ"ט כולל בסך של 4,500 ₪ בצירוף מע"מ. חוזהפוליסהחוזה ביטוח