מהי חזרה מהודיה של נאשם ? מהם התנאים לקבלת חזרה מהודיה ? בית המשפט ציין בפסיקתו כי הלכה היא לא לאפשר חזרה מהודיה למעט מקרים נדירים, בהם ההודיה נעשתה שלא מרצונו החופשי של הנאשם. על המבקש חזרה מהודיה להעלות נסיבה יוצאת דופן ו/או נדירה, המעידה כי ההודיה ניתנה שלא מרצונו. סעיף 153(א) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב-1982 קובע כי אם הודה הנאשם בעובדה, אם בהודיה שבכתב לפני המשפט ואם במהלך המשפט, רשאי הוא בכל שלב של המשפט לחזור בו מן ההודיה, כולה או מקצתה, אם הרשה זאת בית המשפט מנימוקים מיוחדים שיירשמו. המחוקק לא פירש בסעיף זה מהם אותם "נימוקים מיוחדים" שיצדיקו חזרה מהודיה. הפסיקה שדנה בסוגיה זו קבעה מספר קווים מנחים, גם אם לא ממצים, למתן היתר לנאשם לחזור בו מן ההודיה. ככלל, נפסק, יותר לנאשם לחזור בו מהודיה שמסר במהלך המשפט רק בנסיבות חריגות. נסיבות חריגות כאלו, אשר מצדיקות חזרה מן ההודיה, מתקיימות כאשר נופל פסול בהודיה עקב פגם ברצונו החופשי של הנאשם או בהבנתו את משמעות הודייתו. קיומו של חשש ממשי לכך שההודיה ניתנה בניגוד לרצונו החופשי של הנאשם ייבחן על-פי מכלול הנסיבות הנלוות להודיה. טענות נגד הייעוץ המשפטי שניתן לנאשם, יכול שיצדיקו, בעיקרון, חזרה מן ההודיה. הצדקה לכך תמצא, למשל, במקום שבו בא כוחו של הנאשם פועל מתוך מניעים זרים תוך הפרת אמונים כלפיו. אולם, המלצתו של סנגור לנאשם להודות, תוך הבהרה שאם לא יודה צפוי לו עונש כבד יותר, אינה מצדיקה מתן היתר לחזור מן ההודיה. בהמלצה כזאת אין פסול, כל עוד אין בה כדי לשלול את הרצון החופשי של הנאשם וכל עוד ההכרעה והבחירה החופשית אם להודות נשארת בידי הנאשם. בבחינת הנסיבות הנלוות להודיה תבחן גם השאלה האם הודיית הנאשם נעשתה בניגוד לאמונתו הכנה בחפותו. שיקול נוסף בעניין זה עניינו במידת העוול שיגרם לנאשם באם לא יתאפשר לו לחזור בו מהודייתו וההשלכות של ההרשעה על שמו הטוב ומקצועו. להלן פסקי דין העוסקים בנושא חזרה מהודיה: א. ע"פ 3991/04 מאהרן רג'בי נ' מדינת ישראל, (תק-על 2005(2). 805) ב. ע"פ 3754/91, 4335/91 מדינת ישראל נ' ד"ר קאסם סמחאת ג. ע"פ 2275/01. ד. ע"פ (מחוזי-ת"א) 70720/01 אריה סילברמן נ' מדינת ישראל, תק-מח 2001(3), 1210. ה. ב"ש (מחוזי-חיפה) 582/05 ותד אוסמה בן אסעד נ' מדינת ישראל, תק-מח 2005(1), 4899. משפט פליליחזרה מהודיה