קיבלתם זימון למשפט תעבורה בפתח תקווה ? מתלבטים אם לפנות לעורך דין תעבורה ? אתם לא לבד

##האם להימנעות מלהתייעץ עם עורך דין תעבורה בפתח תקווה יש מחיר ? ## רבים שואלים את עצמם האם מומלץ להתמודד עם עבירות תעבורה בפתח תקווה ללא עורך דין ? כאשר אדם חשוד בעבירת תעבורה ונמצא לפני חקירה במשטרה או חמור מכך, אם כבר הוגש נגדו הגשת כתב אישום, השאיפה שלו, מטבע הדברים, תהיה לשכור עורך דין תעבורה "הכי טוב בארץ". מרבית הנאשמים שהחליטו לבחור באופציה של "עורך דין תעבורה זול" - כלומר לייצג את עצמם...ולא להיות מיוצגים על ידי עורך דין מומחה לתעבורה בפתח תקווה , מצאו את עצמם מתמודדים עם סיטואציות שהם לא מבינים כראוי.

 

באיזה שלב פונים לעורך דין תעבורה בפתח תקווה ?

מומלץ לפנות לעורך דין לענייני תעבורה בפתח תקווה בהקדם האפשרי, על מנת לקבל ייעוץ משפטי, הדרכה ובסופו של דבר ייצוג. לא כל עבירת תנועה מסתיימת בקנס כספי זניח, ישנן עבירות שהעונש עליהן הוא שלילת רישיון נהיגה לתקופה ארוכה ואף מאסר בפועל. התייצבות לדיון בבית משפט תעבורה יכולה להיות חוויה לא נעימה, הכרוכה בלחץ נפשי ומתח ועלולה להסתיים במפח נפש. ייצוג על ידי עורכי דין מומחים לדיני תעבורה בפתח תקווה כבר מהשלב הראשוני, ולא רק בשלב של ערעור תעבורה, יכול להוות את הגורם מכריע בין קבלת עונש חמור, עונש קל או זיכוי מוחלט.

 

איך לבחור עורך דין תעבורה בפתח תקווה ?

אנו מאמינים כי לקוח ש"עשה שיעורי בית" ולמד לעומק על סוג עבירת התעבורה הרלוונטית לגביו, יפיק תועלת רבה יותר מהייעוץ עם עורך הדין ואף את סיכויי ההצלחה בתיק. אי לכך, העמדנו לרשותכם פלטפורמה משפטית ייחודית בנושא דיני תעבורה בפתח תקווה , המורכבת מספרות מקצועית, מקבץ פסקי דין והחלטות שניתן לאתר בקלות באמצעות ##מערכת חיפוש פנימית מהמתקדמות בעולם##, שתיתן לכם מענה מלא, מקיף ומקצועי תחת קורת גג אחת. לרשימת הפוסטים המלאה - 🔍 עורך דין תעבורה פתח תקווה מומלץ לקרוא בעיון על שלל בסוגיות בתחום דיני תעבורה בפתח תקווה , הרלוונטיות עבורכם במדריך משפטי זה, ואף אל פי שהמידע אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי, אין ספק כי תפיקו ממנו תועלת רבה. לרשימה המלאה - 🔍 נהיגה בשכרות🔍 מהירות מופרזת🔍 שלילת רישיון נהיגה🔍 זכות קדימה🔍 נהיגה ללא ביטוח🔍 נהיגה ללא רישיון🔍 נסיעה באור אדום🔍 סטיה מנתיב / עקיפה🔍 אי ציות לתמרור🔍 שמירת מרחק🔍 תאונה מאחור🔍 פניית פרסה🔍 כללי נסיעה בכיכר 

דוגמאות

##(1) פגיעה בהולך רגל בפתח תקווה## הנאשם שלפני נאשם כי ביום 11.10.04, בשעה 06.20, הוא נסע בפתח תקווה ברחוב טבצניק מזרחה. נטען כי כשהגיע לצומת עם רחוב כצנלסון, שני הולכי רגל חצו את הכביש וחצו אותו מימין לשמאל. אחד חצה את הנתיב לכיוון מזרח והגיע לאי התנועה, ואילו חברו שעקב אחריו נפגע מרכבו של הנאשם. כתוצאה מהפציעה נהרג הולך רגל. אין מחלוקת שהולכי רגל חצו את הכביש לא במעבר חציה, ולמרות שבסמוך יש מעבר חציה מסומן. הצדדים מוסכמים גם כי במקרה של תאונה, מהירות הנאשם לא עלתה על 25 קמ"ש. ההגנה מודה כי הנאשם כלל לא הבחין במנוח עד לרגע פגיעתו, ולכן לא נקט בצעדים למניעת התאונה. ##הכרעת בית המשפט:## לבסוף, הריני קובע כי התביעה הרימה את מלוא נטל ההוכחה המוטל עליה והריני מרשיע את הנאשם בכל העבירות המיוחסות לו בכתב האישום. ##(2) עבירת גרימת מוות ברשלנות בפתח תקווה## הנאשם שלפני מואשם כי ביום 19 במאי 2007, בסביבות 02:35, נהג ברכב מיצובישי ונסע ברחוב הרב מלכה בפתח תקווה, מצפון לדרום. כאשר הנאשם התקרב לצומת הרחובות הרב מלכה וז'בוטינסקי, הוא נסע בנתיב האמצעי מתוך שלושה, ועבר בין שני כלי רכב - האחד רכב מאזדה, בו נהג עומרי בן צור שנסע בנתיב השמאלי, והשני , רכב יונדאי שנהג על ידי אחמד שייח עיסא שנסע כשנפרד בנתיב הימני ובחלק מהנתיב האמצעי. העד מכחיש את עדותו של עומר לפיו תכנן לנסוע לפתח תקווה. הנאשם אומר כי בדרכו חזרה לפתח תקווה, בצומת ליד קריית אריה, עצר אותו שוטר לבדיקת רישיון ולאחר שהבדיקה שחררה אותו להמשך הנסיעה. הנאשם מסביר כי נסע לפתח תקווה במטרה להחזיר את הנוסעת לביתה. ##הכרעת בית המשפט:## הגעתי למסקנה כי מעבר לתאונה נהג הנאשם נגוע בחוסר זהירות קיצוני ובא לידי ביטוי ב"נהיגה פרועה כמשמעותה בתקנות התעבורה ובפקודת התעבורה. ##(3) נהיגה בחוסר זהירות בפתח תקווה## נגד הנאשם הוגש כתב אישום בגין נהיגה בפזיזות, הפרה של תקנה 21 (ג) לתקנות התעבורה, ביצוע חריגה מדרך הנסיעה, הפרה של תקנה 40 (א) לתקנות התעבורה, וגרימת נזק, תוך הפרה של תקנה 21 (ב) ) (2) לתקנות התעבורה. על פי כתב האישום, ביום 24 במאי 2011, בסביבות השעה 16:15, הנאשם נהג ברכב מאזדה בכביש 4 לכיוון צפון והתקרב למחלף גהה בנתיב השמאלי ביותר. הנאשם פעל כביכול בפזיזות, שלא הקדיש תשומת לב מספקת לכביש, סטה מימין כיוונו לנתיב הקטנוע מבלי לוודא שהוא אינו מסוכן ומפריע לתנועה, חסם את דרכו של הקטנוע וגרם להתנגשות בין שני הרכבים. כתוצאה מהתאונה שני כלי הרכב המעורבים נפגעו ונפצעו בגופם של הנאשם ורוכב הקטנוע. על פי תיאור הנאשם בהצהרתו במשטרה, וכפי שעולה מהשרטוט שנערך לפיו, סטייתו מנתיבו לנתיב הימני נעשתה בסמוך לפקק, המפריד בין התוואי צפונה לכיוון מורשה, ו המסלול מזרחה לכיוון פתח תקווה. בין אם הנאשם השלים את יישורו בנתיב הימני, במסלול המוביל לפתח תקווה - בני ברק, ובין אם לאו - סטייה זו של הנאשם, חסמה את הנתיב של רוכב הקטנוע וגרמה לתאונה. במקביל, הנאשם עקף את המשאית משמאל, וסטה ימינה מול המשאית בתנועה אל הנתיב הימני לכיוון פתח תקווה. ##הכרעת בית המשפט:## לכן, אני מרשיע את הנאשם בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום. עם זאת, רשלנותו של רוכב הקטנוע תובא בחשבון בעת ​​גזר הדין על הנאשם. ##(4) הפקדת רישיון נהיגה בפתח תקווה## נגד הנאשם הוגש כתב אישום שייחס לו את העבירות הבאות: נהיגה בפסילה, בניגוד לסעיף 67 לפקודת התעבורה. עובדות כתב האישום טוענות כי בתאריך 15.02.18 בשעה 07:00 נהג הנאשם במשאית מאזדה פתוחה, בכביש 222 סמוך לביר הדאג 'לכיוון העיירה רתמים. בכתב האישום טענה המדינה כי באותה עת הנאשם נהג ברכב הנ"ל לאחר שנמסר לו כי אינו כשיר לנהוג כדלקמן: הנאשם נכח בדיון שהתקיים בתיק בית המשפט לתעבורה בפתח תקווה ולכן היה מודע לפסילה שהוטלה עליו במסגרת העונש בתיק זה. הנהג הודה בפניו כי הוא פסול והרישיון הופקד בבית משפט בפתח תקווה. ##הכרעת בית המשפט:## הנאשם הפקיד את רישיונו בבית משפט בפתח תקווה ביום 18.1.18, עובדה המחזקת את טענת המדינה לפיה הנאשם היה מודע לפסילה שהוטלה עליו. ##(5) הרשעה בעבירת תעבורה בפתח תקווה## נגד הנאשם הוגש כתב אישום לפיו ביום 21/10/15 בשעה 5:44 או בסמוך לנאשם נהג ברכב סובארו בדרך יצחק רבין בפתח תקווה מדרום לצפון בנתיב אמצעי מתוך שלושה נתיבים עם כביש דו מסלולי, מחולק לפי אזור הפרדה בנוי, שלושה נתיבים מצפון, כמו גם נתיב נוסף משמאל, כביש אספלט סלול, רגיל ויבש, מזג אוויר נאה, ראות טובה, תאורת רחוב פעילה, דרך עירונית שבה הגבלת המהירות היא עד 70 קמ"ש, שדה. ראיות לכיוון מרחק הנאשם של 140 מטר לפחות. באותה תקופה נסע המנוח על אופניו בדרך יצחק רבין בפתח תקווה מדרום לצפון, בנתיב השמאלי ביותר מתוך שלושה. בשלב זה החל הנאשם להשתלב בנתיב השמאלי ולסטות שמאלה לעבר אותו נתיב. מיד לאחר מכן, תוך כדי נסיעה בנתיב השמאלי, הנאשם לא הבחין במנוח ופגע בו עם חזית הרכב בחלק האחורי של האופניים. הוראת החקיקה לפיה נאשם הנאשם גורמת למוות בנהיגה רשלנית - עבירה לפי סעיף 64 לפקודת התעבורה. ##הכרעת בית המשפט:## לפיכך, אני קובע כי המאשימה הוכיחה מעל לכל ספק סביר את רשלנות הנאשם.

 

סטייה לנתיב נגדי

על פי הנטען בכתב האישום, הנהג נהג במשאית בכביש מס' 4 מכיוון אשדוד לכיוון תל-אביב, במהירות של 90 קמ"ש, ובשלב מסויים סטה ללא הצדקה אל עבר השול הימני, שם ניצב אותה עת רכב פז'ו, ולפניו רכב יונדאי אליו היתה מחוברת עגלה נגררת, ולפניו אופנוע. להלן החלטה בבקשה לפסילת רשיון עד תום ההליכים בגין תאונה קטלנית בשל סטייה לנתיב נגדי: החלטה א. פתח דבר 1. בפני ערר על החלטתו של בית משפט השלום לתעבורה פתח-תקוה (כב' השופטת דבורה עטר) מתאריך 09.08.06, ולפיה הורה בית משפט קמא על פסילתו של המבקש עד תום ההליכים בתיק ת"ד 2447/06 או עד לתאריך 10.05.07 - התאריך המוקדם מבין השניים. 2. נגד העורר הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של גרימת מוות בנהיגה רשלנית - עבירה על סעיף 64 לפקודת התעבורה [נוסח חדש] תשכ"א-1961. על פי הנטען בכתב האישום, העורר נהג במשאית בכביש מס' 4 מכיוון אשדוד לכיוון תל-אביב, במהירות של 90 קמ"ש, ובשלב מסויים סטה ללא הצדקה אל עבר השול הימני, שם ניצב אותה עת רכב פז'ו, ולפניו רכב יונדאי אליו היתה מחוברת עגלה נגררת, ולפניו אופנוע. העורר פגע עם חזית משאיתו ברכב הפז'ו, ולאחר מכן באחורי העגלה והיונדאי ובאופנוע. כתוצאה מהתאונה נדחף רכב הפז'ו לעבר מעקה הבטיחות והתלקח רכב הפז'ו, והנוסעת שישבה בו - הדר כץ ז"ל - נשרפה למוות, וכן נפגע רכב היונדאי והעגלה הנגררת ונשרף למוות אייל חראזי ז"ל. נהג האופנוע - פנחס ג'רבי - הועף לימין הכביש, ונגרמו לו שברים בגופו ופצעים בקרקפתו. ב. טיעוני באי-כוח הצדדים 3. מוסכם על ב"כ העורר כי קיימת תשתית ראייתית לכאורית, אלא שלטענתו, רשלנותו של מרשו לא היתה גבוהה, וליכאורה מדובר באי שמירת מרחק או סטייה רגעית או לחילופין סטייה מאוחרת, ובאופן מקרי תוצאות התאונה היו קטלניות. 4. ב"כ העורר הדגיש, כי בשלב זה אין להעניש את מרשו בטרם יורשע בדין, ונוכח עברו התעבורתי הנקי כמעט מרבב, כך לדבריו, - אין העורר מסוכן לציבור בדרך נהיגתו. לחילופין, הציע ב"כ העורר, שאם בית המשפט לא יתערב בהחלטת בית משפט קמא בעניין פסילת רישיון הנהיגה של העורר על משאית - מן הראוי לסייג את הפסילה בכך שיאפשר לו לנהוג על רכב פרטי. 5. לטענת ב"כ העורר, מרשו נזקק לרישיון הנהיגה לצורך טיפול בבתו החולה הסובלת מפיגור שכלי, ומאחר ומדובר בילדה היפר-אקטיבית אביה - העורר - מסיע אותה כמעט מידי יום לריפוי בעיסוק במרפאה ליד קרית-גת, לרופא אורתופד באשדוד, ולרופאים מקצועיים בבית חולים "וולפסון" בחולון. 6. ב"כ העורר הפנה את בית המשפט לפסקי דין שונים, מהם עלה כי נהגים הורשו לחזור ולנהוג בתום 90 ימי הפסילה המינהלית, או לחילופין סוייגה פסילתו של הנהג לכלי רכב אחר, כאיזון שבין האינטרס הציבורי לאינטרס האישי של הנהג. עוד הלין ב"כ העורר על כך שבית משפט קמא התעלם מטיעוניו, ולא נתן להם שום משקל בעת מתן החלטתו. 7. ב"כ המשיב מתנגד לבקשה, ולטענתו, משהסכים ב"כ העורר לכך שקיימת בתיק דנן תשתית ראייתית ליכאורית, משמע שהסכים לכך שהעורר נסע על השול הימני בקו ישר, ופגע בחזית משאיתו באחורי רכב פז'ו שחנה בשוליים עם אורות מהבהבים, ודחף את הפז'ו לעבר מעקה הבטיחות, והמשיך במהירות של 90 קמ"ש, מעך את רכב היונדאי והעגלה הנגררת לו, וכן פגע באופנוע. ב"כ המשיב ציין כי על פי ההלכה הפסוקה יש לראות בתאונה קטלנית לכשעצמה - ראיה למסוכנותו של נהג, וגם כאשר לנהג לא היה עבר פלילי ועברו היה בלתי מכביד - נפסל רישיונו. עוד לטענתו, מדובר ברשלנות חמורה של הנהג המלמדת על מסוכנותו. 8. באשר לעובדה שמדובר בנהג מקצועי - קיימת לדבריו, חובת זהירות מוגברת המוטלת עליו. ג. החלטת בית משפט קמא 9. בית משפט קמא לאחר שפירט את עובדות כתב האישום, התייחס לרשלנותו של העורר, ובחן טענות שהעלה האחרון בהודעות (שלוש במספר) במהלך חקירתו, וכן התייחס לעברו התעבורתי שאינו מכביד. ברם, בית משפט קמא הגיע לכלל מסקנה כי נשקפת מהמשך נהיגתו של העורר- מסוכנות ניכרת לציבור משתמשי הדרך, וכל חלופת פסילה, גם אם ברכב פרטי - לא תאיין את המסוכנות הנובעת מהמשך נהיגתו. בית משפט קמא אף התייחס בתמצית לטיעוניהם של ב"כ המבקשת וב"כ המשיב (שני סעיפים שמספר אחד להם - 4 להחלטתו מתאריך 13.08.06), ועל כן אין לסנגור על מה להלין בעניין זה. ד. דיון 10. עסקינן בתאונת דרכים קטלנית בה קופחו חיי שני בני אדם, ואדם נוסף נחבל חבלות חמורות. מהסכמת ב"כ העורר כי קיימת תשתית ראייתית ליכאורית, עולה אישור לעובדה המוזכרת בסעיף 7 לכתב האישום, לפיה, העורר סטה אל עבר השול הימני, פגע עם חזית משאיתו באחורי הפז'ו, וגרם לפגיעות הנוספות בכלי הרכב ולמותם של המנוחים. מדובר, איפוא, בתאונה שאירעה בכביש המואר על ידי פנסי תאורה, כששדה הראיה היה לטווח של 200 מטר, בעת שרכב (הפז'ו) ניצב באופן מלא על השול הימני, והעובדה שלפניו היה רכב מחובר לעגלה נגררת שבלטה לכביש - איננה מעלה או מורידה בשלב זה, שכן הפגיעה הראשונית היתה ברכב הפז'ו שנדחף לעבר מעקה הבטיחות, ואחר כך נפגע החלק האחורי של העגלה והרכב הנוסף. נסיבות התאונה עצמן מצביעות על רשלנותו של העורר, ויש לבחון אם נהיגתו מסכנת את הציבור, שכן פסילה עד תום ההליכים אינה מהווה מקדמה על חשבון עונש עתידי. בענייננו, הסיבה לסטייתו של העורר מנתיב נסיעתו לשול הימני כאשר הוא נוהג במהירות של 90 קמ"ש - איננה ידועה. זאת ועוד, יכול היה העורר להבחין בעוד מועד ברכב הפז'ו שניצב על השול הימני כשאורותיו מהבהבים, והעורר סטה, כאמור, לעבר השול הימני והמשיך בנסיעה ישירה בו עד לפגיעתו בכלי הרכב, תוך גרימת מותם של המנוחים ופציעתו של נהג האופנוע. ממיכלול הנתונים שהוצגו בפני בית המשפט, תוך שימוש בניסיון החיים והשכל הישר, אין אלא להגיע למסקנה שהמשיב שהתרשל בנהיגתו, והוא מסכן את שלום הציבור. 11. עברו של המשיב כולל 12 עבירות, וביניהן אי-ציות לתמרור ב/35 וכן עקיפה/סטיה לעקיפה בצומת, הפרעה לתנועה ועבירות נוספות, אך אין לראות בגיליון הרשעות זה - עבר מכביד מבחינה תעבורתית. יחד עם זאת, נקבע לא אחת בהלכה הפסוקה, כי כאשר לתאונה תוצאות חמורות ובית המשפט מוצא כי בנהיגתו של הנהג יש משום סכנה לציבור - אזי "במצב דברים כזה כמעט שאין משקל לעבר תעבורתי נקי או לנסיבות אישיות" (בש"פ 7581/96 ולדימיר יעקובסון נ' מדינת ישראל (לא פורסם); וכן ב"ש (ת.א.) 90521/05 נדב כהן נ' מדינת ישראל, תק-מח 2005(1) 4511; וכן בש"פ 5432/99 אנטולי פישביין נ' מדינת ישראל (לא פורסם)). 12. באשר להיות העורר נהג משאית מקצועי - בעניין זה כבר נפסק כי "דווקא באדם אשר נמצא שעות רבות על הכביש טמונה סכנה רבה יותר לפגיעה באחרים אם יתרשל, ויש מקום להביא גורם זה בחשבון" (רע"פ 8839/05 עמוס ראובן נ' מדינת ישראל, תק-על 2006(1) 285). 13. באשר לסיווג עונש הפסילה - בפני בית המשפט הוצגה אסופת פסקי דין בהם הורו בתי משפט שונים על פסילת נהגים עד לתום ההליכים, כאשר הם מסייגים את החלטת הפסילה, ומאפשרים לנהגים לנהוג ברכב מסוג אחר. בבש"פ 8514/05 איוב אבו צעלוק (לא פורסם) איפשר בית המשפט למלגזן שנפסל מנהיגה בכביש להפעיל מלגזה, ולנהוג בה במתחם מקום עבודתו. בב"ש 4596/05 מדינת ישראל נ' סמי אלעובארה (לא פורסם) קבע בית המשפט כי לאחר ששקל איזון האינטרסים בין האינטרס הציבורי לאינטרס האישי, הוא מתיר לנאשם שם נהיגה ברכב פרטי. בב"ש 6576/06 רם כרמי נ' מדינת ישראל (לא פורסם) התיר בית המשפט לפנסיונר שנזקק לטיפולים רפואיים לנהוג באיזור ראש פינה בלבד, במתחם של משולש כבן כ- 10 ק"מ, אך לא התיר לו לנהוג בכביש סואן. במקרה אחר עת סבר בית המשפט כי התשתית הראייתית נגד הנאשם אינה מוצדקה דיה, ולעומת זאת עברו התעבורתי של אותו נהג לא הצביעה על מסוכנות השוללת מכל וכל נוכחותו על הכביש עד תום המשפט - איפשר בית המשפט לאותו נהג לנהוג בשעות מסויימות (ע"פ 11035/05 דוד שטיינברגר נ' מדינת ישראל (לא פורסם)). במקרה אחר, עקב התמשכות הדיון החליט בית המשפט לאפשר לנהג שרישיון הנהיגה שלו לנהיגה במשאית נפסל - לנהוג ברכב פרטי (בש"פ 729/93 מדינת ישראל נ' רון אשל, פ"ד מז(1) 515). לעומת זאת, ברע"פ 2867/97 משה גרינברג נ' מדינת ישראל (לא פורסם) נדחתה בקשת נהג שלא לסווג את פסילת רישיונו לנהיגה בטרקטור שלא על כביש עירוני או בין עירוני, על אף שהנהג עסק במסגרת הקיבוץ בהטמנת אשפה, וכל חפצו ועיסוקו היה להמשיך במקצועו. 13. סעיף 36א' לפקודת התעבורה קובע בזו הלשון: "הטיל בית המשפט פסילה או פסילה על תנאי מלקבל או מהחזיק רישיון נהיגה, יטיל את הפסילה כאמור לגבי נהיגה ברכב מכל סוג שהוא; אולם רשאי בית המשפט בנסיבות מיוחדות שיפרש בפסק-הדין, להורות כי הפסילה לא תחול לגבי נהיגת רכב מסויים או לגבי סוג מסויים של רכב". (הדגשה לא במקור - י.א.) 14. מסוכנותו של העורר איננה נובעת במקרה דנן מרשלנות ספציפית הנובעת דווקא מנהיגה במשאית, ועל כן לא ניתן להתיר נהיגה בכלי רכב אחר . בב"ש 92960/06 אליעזר גבריאל נ' מדינת ישראל (לא פורסם), ציין בית המשפט כי אם היה מדובר בנהיגה הקשורה דווקא למשאית, כגון: הסעת משאית עם מטען חורג - היה מקום לשקול לאפשר נהיגה בסוג אחר של כלי רכב. 15. נסיבותיו האישיות של העורר בהתייחס לבתו (הגם שלא הוגש תיעוד רפואי) אינן מצדיקות במקרה דנן סיוג הפסילה, וזאת נוכח הקביעה כי מסוכנות העורר לא תתפוגג אם ינהג ברכב פרטי. על כן לא יהיה מנוס לבני המשפחה אלא להשתמש בשירותי האם שלה רישיון נהיגה. לאור כל המקובץ לעיל - אני דוחה את הערר. משפט תעבורה