מה העונש על נהיגה בשכרות ? גזר דין ביום 11.4.07 הודה הנאשם בעובדות כתב האישום והורשע, בהתאם בעבירה המיוחסת לו שעניינה נהיגת רכב בשכרות כאשר ריכוז האלכוהול בליטר אחד של אוויר נשוף הינו 555 מיקרוגרם. לאחר שהודה הנאשם ועל אף שלא קיימת חובה בדין, נדחה הדיון על מנת שיוגש תסקיר מטעם שירות המבחן המפרט את נסיבותיו האישיות והמשפחתיות וכן כדי לפרוש תמונה בהירה דיה אשר תוכל לסייע בידו של בית המשפט עת בא הוא לגזור את דינו של הנאשם. התובע המלומד ביקש להטיל ענישה הכוללת בחובה פסילה בפועל שלא תפחת מפסילת המינימום הקבועה בחוק וכן מרכיבי ענישה נוספים הכוללים עונש של מאסר בפועל. מנגד, ב"כ המלומד של הנאשם שטח בפניי בהרחבה את נסיבותיו האישיות של מרשו וכן את היותו מפרנס יחידי למשפחה המנהל עסק משפחתי לבדו כאשר אביו הינו חולה וזקוק, אף הוא לסיוע מטעם הנאשם. מדובר בנאשם אשר נוהג משנת 2000 ולחובתו 5 הרשעות קודמות כאשר זו הפעם הראשונה שהוא מעורב באירוע תעבורתי כה חמור. אכן לא פעם נאמר ע"י בתי המשפט כי העבירה של נהיגה בשכרות היא אחת מן הרעות החולות שיודעת חברתנו בשנים האחרונות. בהקשר זה, ניתן להפנות לפסק דין רע"פ 25/04 אליעזר סויסה נ. מ"י תקדין עליון 2004 (1) 719. כאן המקום להפנות להוראת סעיף 39א לפקודת התעבורה ממנה עולה, כי קיימת חובת פסילה מנימלית בת שנתיים. הסעיף קובע בזו הלשון: "פסילת מינימום בשל נהיגה בשכרות הורשע אדם על עבירה כאמור בסעיף 62 (3), דינו - בנוסף לכל עונש אחר - פסילה מקבל או מהחזיק רשיון נהיגה לתקופה שלא תפחת משנתיים, ואם כבר הורשע על עבירה זו בשנה שקדמה לאותה עבירה -פסילה לתקופה שלא תפחת מארבע שנים;אולם רשאי בית המשפט, בנסיבות מיוחדות שיפרש בפסק הדין, להורות על פסילה לתקופה קצרה יותר". בנוסף, לא אחת, צויין כי נהיגה במצב של שכרות מסכנת היא את חייהם של המשתמשים בדרך ומהווה היא אחד המרכיבים והגורמים המרכזיים למספרן הרב של תאונות הדרכים. על כן, יש לנקוט במדיניות ענישה מרתיעה שתעניש בחומרה נהגים הנתפסים כאשר הם נוהגים בשכרות. התמהיל הנוצר בין אחיזה בהגה לבין המצב בו שרוי הנאשם יש בו כדי להפוך את כלי הרכב לכלי מסוכן ביותר שיש בו כדי לגדוע חיי אדם העושים שימוש בדרך ציבורית. לא זו אף זו, מי שעושה שימוש בכביש או בדרך ציבורית חובה עליו לעשות זאת באופן שאין בו כדי להקרין סכנה או זילזול בחייהם של המשתמשים בדרך. כביש אינו רכוש פרטי. כביש אין הוא קניין השייך לאדם זה או אחר. ידוע, כי הולכי רגל, רוכבי אופניים, נהגים וכן ילדים והציבור על מגוון חלקיו עושה שימוש הוא באופן יומיומי בכביש. נהיגה ברכב במצב , כפי שנעשה על ידי הנאשם במקרה האמור בפתחנו פוגע הוא בזכותם של אחרים לעשות שימוש בטוח ברכוש ציבורי. בעניינו של הנאשם הוגשו שני תסקירים כאשר מהם עולה, כי המדובר הוא באדם בוגר 12 שנות לימוד. נסיבותיו האישיות נשטחו בהרחבה בתסקיר הראשון כאשר באותו תסקיר הכחיש הנאשם, כי קיים דפוס שתיה אשר מצביע על פתלוגיה התמכרותית. באותו תסקיר, לא הצליחה קצינת המבחן לגבש עמדה אודות דפוס השתיה של הנאשם. לאור זאת, הורה בית המשפט על הגשת תסקיר משלים. ביום 28.11.07 הוגש תסקיר נוסף המלמד, כי קיים היה חשד אצל שירות המבחן, כי הנאשם עושה שימוש "לרעה באלכוהול". למרות זאת, סירב הנאשם בתוקף לשתף פעולה ולבצע את בדיקות הדם אשר נדרש הוא לעשות. כמו כן, לאחר שהוסבר לו, כי ביצוע הבדיקות הינו חלק בלתי נפרד מתהליך האבחון שעליו לעבור ואשר בסיומו אמורה להתקבל תמונה מקיפה לגבי מצבו הביו-פסיכו- רפואי ולהרגלי השתיה, לא ביצע הנאשם את הבדיקות. הגדיל הוא לעשות, עת ניתק את הקשר כליל עם עמותת "אפשר". לאחר מכן, שוב נוצר קשר עם הנאשם אשר שב וציין, כי אין הוא רואה את עצמו כמכור לאלכוהול. ולאחר שהוסבר לו, כי מדובר בהליך חשוב ביותר לצורך האבחון, הביע הוא נכונות לחזור להמשך האבחון מיוזמתו הוא. הנאשם הבטיח , כי הוא עצמו ייזום את הקשר מחדש עם העמותה אולם, שוב הוא לא עשה זאת. במצב עניינים זה, נמנע שירות המבחן לבוא בכל המלצה אודות הנאשם. אין ספק, כי נגד תאונות הדרכים וכן נהיגה פזיזה או נהיגה במצב העשוי לסכן את שלומם של אחרים הפכה היא לתמנון רב זרועות הגובה מידי יום מחיר יקר ביותר המתבטא בגדיעת חייהם של מאות אנשים מידי שנה ובפציעתם של אלפים אחרים אשר נותרים, לעיתים, בעלי מום למשך כל חייהם. התרשמתי, כי הנאשם אינו מודע לחומרת העבירה אשר בוצעה על ידו. על אף שבית המשפט ושירותי הרווחה הושיטו הם את ידם לעזרתו, לא השכיל הוא לנצל את אותה יד מושטת וזאת על אף חומרת המעשה המיוחס לו ועל אף החשד הקיים בדבר שימוש "לרעה באלכוהול", כדברי שירות המבחן. בשולי גזר דין זה אציין, כי בבואי לגזור את דינו של הנאשם שמתי לנגד עיניי את הודאתו, את עברו התעבורתי כפי שבא לידי ביטוי בת/1 , את תסקיר שירות המבחן, את מצבו האישי והמשפחתי וכן את ריכוז האלכוהול כפי שבא הוא לידי ביטוי בעובדות כתב האישום נשוא גזר דין זה. לאחר ששמעתי את דבריהם של ב"כ התביעה ושל ב"כ הנאשם ושקלתי את נסיבות המקרה אני מטיל בזה על הנאשם את העונשים כדלקמן: אני דן את הנאשם לתשלום קנס בסך -. 2,500 ₪ או 25 ימי מאסר שישא בנוסף לכל מאסר אחר שהוטל עליו. הקנס ישולם ב- 5 תשלומים שווים ורצופים החל מיום 1.1.08 ואילך. איחור בתשלום אחד יעמיד את הקרן לפירעון מידי. הנני פוסל את הנאשם מלקבל או מלהחזיק רשיון נהיגה על תנאי לתקופה של 7חודשים למשך שנתיים. הנני פוסל את הנאשם מלקבל או מלהחזיק רשיון נהיגה בפועל לתקופה של 25חודשים. הפקדת רשיון הנהיגה תיעשה לאלתר במזכירות בית משפט השלום בצפת. אני מחייב את הנאשם לחתום על התחייבות בסך של -. 10,000 ₪ שלא יעבור אותה עבירה במשך שנתיים, במידה ולא יחתום על ההתחייבות תוך שבוע ימים ייאסר ל- 7 ימים. אני גוזר על הנאשם 6 חודשי מאסר על תנאי למשך שנתיים והתנאי הוא שלא יעבור עבירה של נהיגת רכב בזמן פסילה לפי סעיף 67 לפקודת התעבורה או נהיגת רכב בשכרות או נהיגת רכב תחת השפעת משקאות משכרים או עבירה שעניינה סירוב להיבדק בשל חשד לנהיגה בשכרות. אני גוזר על הנאשם מאסר בפועל לתקופה של חודשיים אשר ירוצה מאחורי סורג ובריח. הודע על זכות ערעור בבית המשפט המחוזי בנצרת תוך 45 יום מיום הודעת גזר הדין. משפט תעבורהשכרות