להלן גזר דין בסוגיית נהיגה בשכרות - תאונת דרכים קטלנית: גזר דין 1. הנאשם הורשע על פי הודאתו בכל אשר יוחס לו בכתב האישום. סיפור המעשה על פי כתב האישום מלמד כי ביום 2/9/08 בשעה 03:30, נהג הנאשם ברכב פרטי מכיוון צומת המוביל לנצרת. ליד הנאשם ישב המנוח. הנאשם - בניגוד לדברי הסניגור - נהג את הרכב הפרטי בהיותו שיכור, כך שנמנעה ממנו שליטה ברכב וגרם לסיכון עוברי דרך. בהיותו בקילומטר 22.2 של הכביש, סטה הנאשם עם רכבו מהשוליים הימניים וירד לתעלה, התנגש בעץ שבתוך התעלה וכתוצאה מכך, נהרג המנוח והנאשם נפגע קל. בעת התאונה מזג האוויר היה נאה, הראות טובה והכביש תקין ויבש. התאונה ומותו של המנוח נגרמו בגלל התנהגותו של הנאשם, העובדה ששתה עובר לנהיגתו, היה במצב אשר מנע ממנו שליטה ברכב, נהג בקלות דעת ונטל סיכון בלתי סביר לאפשרות גרימת התוצאות. על כל אלה, הורשע הנאשם בעבירות של הריגה בניגוד לס' 298 לחוק העונשין ה'תשל"ז - 1977, מעשה פזיזות תוך נהיגה ברכב בניגוד לס' 338 (1) לחוק העונשין, נהיגה בשכרות בניגוד לס' 62 (3) ו - 64 ב' לפקודת התעבורה (נ"ח) ה'תשכ"א - 1961, נהיגה במצב המונע שליטה ברכב ומסכן עוברי דרך בניגוד לתקנה 26 (1) ו -(4) לתקנות התעבורה ה'תשכ"א - 1961 וס' 68 לפקודת התעבורה, גרימת חבלה לאדם ולרכוש ברשלנות בניגוד לס' 62 (2) ו- 38 (2) ו -(3) לפקודת התעבורה וסטיה מנתיב נסיעה בניגוד לתקנה 40 (א) לתקנות התעבורה וס' 68 לפקודת התעבורה. 2. ב"כ הצדדים הגיעו להסדר טיעון על פיו, יגזר על הנאשם מאסר בפועל בו הרף התחתון 20 חודשי מאסר, הרף העליון 32 חודשי מאסר, מאסר על תנאי ארוך ומשמעותי על פי שיקול דעת בית המשפט, פסילה בפועל, פסילה על תנאי. בפני ביקש ב"כ המאשימה גם לגזור קנס, כמו כן, התקבל תסקיר שרות מבחן, המונח בפני. 3. א. תסקיר שרות מבחן מלמד על משפחת המוצא של הנאשם, משפחתו שלו והיותו אב לילדים והנטען בפני קצינת המבחן כמו גם ע"י הסניגור בפני כי הנאשם חדל לשתות. התסקיר מלמד כי הנאשם לוקח אחריות על מעשיו, המנוח היה חברו הטוב, עם זאת, מציין התסקיר כי הנאשם חסר בשלות ואחריות, ניסה לטשטש מידע, מסר מידע לקוני וקונקרטי, אך התאונה היוותה עבורו נקודת משבר וזעזוע. סופו של תסקיר שאינו בא בהמלצה טיפולית, ההמלצה הינה לקבלת הסדר הטיעון תוך מאסר בפועל כאשר הנאשם ישולב בטיפול באנשים הגורמים למוות בתאונות דרכים במסגרת השב"ס. ב. בפני העיד אבי המנוח, מר גרייב יוסף, עדות מרגשת, בה ציין את היות המנוח והנאשם חברים מילדות, ביקש את רחמי בית המשפט למען הנאשם וציין כיצד מצטער הנאשם צער עמוק על מות חברו הטוב. ג. כעולה מ - ת/1, גליון הרשעותיו הקודמות של הנאשם, על פי חוק העונשין, לחובת הנאשם הרשעה אחת שעניינה אכן כפי שמציין הסניגור מ - 1997, גזר הדין משנת 2000, עבירה של פציעה ותגרה במקום ציבורי בניגוד לס' 334 ו - 191 לחוק העונשין. כעולה מ - ת/2, לחובת הנאשם 14 עבירות תעבורה, החל משנת 1993 ובהם גם עבירות טכניות וגם עבירות משמעותיות כמו נהיגה בלתי זהירה הגורמת נזק, עבירה של נהיגה מעל המהירות המותרת, נסיעה ללא חגורת בטיחות, עצירה בתוך צומת, עקיפה - סטיה לעקיפה בתוך צומת וכמפורט ב - ת/2. 4. ב"כ הצדדים טענו בפני ואף הניחו פסיקה איש איש לטעמו. ב"כ המאשימה מכוון לרף העליון שבהסדר הטיעון, עומד על חומרת העבירה, על הרשעותיו הקודמות של הנאשם, לטעמו הסדר הטיעון הביא לידי ביטוי את כל הנימוקים לקולא הנוגעים לנאשם, לרבות הודאתו. ב"כ המאשימה מפנה לעובדה שהנאשם נהג כשהוא במצב של שכרות, נהג בפזיזות וברשלנות וגרם לתוצאה הטרגית, מפנה ל"מגיפה" של התאונות הקטלניות, להרתעה של נהגים פוטנציאליים, מפנה לעובדה כי לא פעם במקרים של תאונות קטלניות מקופחים חיי קרובים או חברים ומבקש לגזור על הנאשם כאמור את הרף העליון שבהסדר הטיעון לאמור, 32 חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי, עונש פסילה בפועל מיום שחרורו של הנאשם ממאסרו וכן קנס מתאים. מנגד, מציין הסניגור כי לטעמו, בניגוד לעובדות בכתב האישום, התאונה אירעה כתוצאה מעייפות. יצוין לענין זה כי כתב האישום מדבר בעד עצמו, ס' 2 לכתב האישום מדבר בלשון ברורה כי הנאשם נהג את הפרטית בהיותו שיכור ולא אחרת. עוד מפנה ב"כ הנאשם לדו"ח הבוחן כפי שצוין נ/1, לעובדה שבמקום לא נמצאו סימני בלימה ומסקנת הבוחן כי הנאשם נרדם בזמן הנהיגה. הסניגור מפנה לחברות בין הנאשם למנוח, לעדותו של אבי המנוח, להיות הנאשם אב ל- 3 ילדים, לעובדה שהנאשם הביע צער רב, הרשעותיו הקודמות אינן משמעותיות, הנאשם הפסיק לשתות משקאות אלכוהוליים, מביע צער וכאב, הודה בהזדמנות הראשונה. ב"כ הנאשם מבקש לגזור את הרף התחתון במאסר בפועל על פי הסדר הטיעון לאמור, 20 חודשי מאסר, מבקש לראות במקרה כאן מקרה חריג ונדיר. הנאשם עצמו הביע צער וחרטה על מה שקרה. 5. האירוע שבפנינו הנו אירוע חמור, מדובר בנאשם אשר נוהג רכב בשעה 3:30 לפנות בוקר, כאשר הנו עייף ולאחר ששתה אלכוהול, נוהג בהיותו במצב של שכרות (רמת האלכוהול בדמו עלתה על 117% מיליגרם), נוהג כאשר הנו במצב אשר מונע ממנו שליטה ברכב, גורם לסיכון עוברי דרך ונקל לשער מה היה קורה אם דרך משל, הסטיה הייתה לא לכיוון תעלה בשוליים הימניים אלא מול רכב אחר שהיה מגיע ממול ולמותר להכביר על כך מילים. הנאשם בנהיגתו הפזיזה, חסרת האחריות, גרם למות חברו הטוב. לזכותו של הנאשם יש לזקוף את הודאתו, החסכון היקר בזמן, את חרטתו הכנה ואת העובדה שעברו הפלילי אינו כה מכביד ובעברו התעבורתי אין בפנינו תאונות דרכים. בצדק מציין התובע, כי תאונות הדרכים הן נגע אותו יש לשרש, מדובר במקרים חמורים ביותר ולצערנו, בכבישי הארץ כתובים מעשים חמורים כמעשי הנאשם לא פעם באותות של דם תוך קיפוח חיי אדם ופציעתם. בפני העיד אבי המנוח, עדות מרגשת ובה ביקש רחמים בעבור הנאשם אשר גרם למות בנו. עם כל הצער באשר לטרגדיה בה קופחו חיי חברו של הנאשם, יש להביט גם לאינטרס הציבורי ולגורם ההרתעתי. לאחר ששקלתי את המכלול המונח בפני, חומרת העבירות כפי מעשי הנאשם, טיעוני הצדדים לעונש, עדות אבי המנוח, תסקיר שרות המבחן והפסיקה הנוגעת לענין וכאשר בפני כמובן הסדר הטיעון בין הצדדים, אני רואה לגזור על הנאשם עונשים כמפורט: א. אני גוזר על הנאשם 26 חודשי מאסר לריצוי בפועל. ב. אני גוזר על הנאשם 20 חודשי מאסר על תנאי. התנאי יהא לתקופה של 3 שנים מהיום ויחול על עבירת ההריגה בניגוד לס' 298 לחוק העונשין. ג. אני גוזר על הנאשם 12 חודשי מאסר על תנאי לתקופה של שנתיים על מותר העבירות בכתב האישום. ד. אני פוסל את הנאשם מלקבל או להחזיק רשיון נהיגה בפועל לתקופה של 5 שנים זאת, מעת שחרורו ממאסרו נשוא תיק זה. ה. אני פוסל את הנאשם מלקבל או להחזיק רשיון נהיגה וזאת על תנאי, לתקופה של שנתיים מתום הפסילה בפועל וזאת, על העבירות נשוא הרשעתו בכתב האישום. ו. שעה שבהסדר הטיעון כפי שהוצג בפני לא דובר בקנס, לא ראיתי לגזור קנס על הנאשם. ז. מתקופת הפסילה בפועל, יש לנכות הן את תקופת הפסילה המנהלית והן את תקופת הפסילה נשוא ההחלטה לפסילה עד תום ההליכים בהתאם לס' 45 (א) ו - 46 ב' לפקודת התעבורה (ראה החלטה מיום 7/7/08). ח. כפי המלצת שרות המבחן, יעשה השב"ס ככל שניתן לשלב הנאשם במקום מאסרו בטיפול בנאשמים שגרמו למוות בתאונות דרכים. ט. הודעה זכות ערעור. משפט תעבורהתאונת דרכיםשכרות