להלן בחלטה בנושא וידאו קונפרנס בבית משפט: החלטה לפני בקשת המאשימה לאפשר עדותם של עדי התביעה (להלן: "ה"ה ווינט" או "העדים") באמצעות מערכת טלוויזיה סגורה בין-לאומית, הידועה גם ככינוס וידאו (video conference). טענות ב"כ המאשימה: לדברי ב"כ המאשימה ה"ה ווינט הינם עדי ראיה לתאונה הנדונה בכתב האישום. מדובר באזרחי ארצות הברית אשר שבו זה לא מכבר לארצם לאחר שנת שבתון בישראל, נכנסו למסגרות עבודה מסודרות ועסוקים בטיפול בשני ילדים קטינים. הם אינם מוכנים לשוב ארצה לצורך מתן העדות, אולם נכונים הם לשתף פעולה בהליך של גביית עדות באמצעות מערכת טלוויזיה סגורה. ב"כ המאשימה מפרט בבקשתו כי זו נועדה להכשיר הגשת בקשה למדינה אחרת לשם גביית העדות. טענות ב"כ הנאשם: בתגובתה המפורטת טוענת ב"כ הנאשם כי יש לדחות את הבקשה. לטענתה לא מתקיימים התנאים לקבלת עדות בדרך של כינוס וידאו, שכן המאשימה לא הראתה סיבה מספקת להיעדרם של העדים ולא עשתה כל שניתן על מנת שהם יעידו ברגליהם בבית המשפט. עוד טוענת ב"כ הנאשם כי מדובר בעדות מהותית ביותר, אשר בלעדיה לא היה בסיס להגשת כתב האישום. עובדה זו מחזקת את הצורך בהתרשמות ישירה ובלתי אמצעית מהעדים. ב"כ הנאשם מוסיפה וטוענת כי העדתם של ה"ה ווינט בדרך של כינוס וידאו עלולה לפגוע בקיומו של הליך הוגן וראוי, לא תאפשר קיומה של מרות ישירה של בית המשפט על העדים, ועלולה לעורר סוגיות הנוגעות ליחסים בינלאומיים. ב"כ הנאשם טוענת עוד כי המאשימה ידעה מבעוד מועד שה"ה ווינט עתידים להיעדר מהארץ בשלב הראיות, ולמרות זאת לא פעלה על מנת שעדותם תישמע כעדות מוקדמת טרם יציאתם את הארץ. מחדל זה שולל את זכותה לנסות ולתקן עתה את המעוות תוך פגיעה בנאשם. דיון: כלל ידוע הוא כי מי שנדרש להעיד בהליך משפטי נדרש לצורך כך להתייצב בגופו בבית המשפט ולעמוד על דוכן העדים לשם מתן העדות. אין חולק כי זהו המצב הרצוי. אולם החוק, אשר הכיר בכך שהמצב המצוי עלול להיות שונה, קבע חריגים לקבלת העדות באופן הנ"ל והתיר, בתנאים, קבלת עדות מרחוק. כך, סעיף 14 לפקודת הראיות [נוסח חדש] תשל"א - 1971 מורה כי: "על אף האמור בחוק סדר הדין הפלילי, תשכ"ה-1965, מקום שנגבתה עדות מחוץ לתחום שיפוטם של בתי המשפט בישראל, מכוח כל אמנה, הסכם או דין, לצורך הליך פלילי בישראל, רשאי בית המשפט להתיר שפרוטוקול העדות שניתנה כאמור יוגש כראיה במשפט, ובלבד שבית המשפט ראה להנחת דעתו שיש סיבה מספקת להיעדרו של העד שהעיד לפי הפרוטוקול וכי לנאשם או לעורך דינו ניתנה הזדמנות לחקור את העד חקירה שכנגד בשעה שנגבתה העדות." הליך הבקשה לשם גביית ראיות, הידוע כ"חיקור דין", מעוגן בסעיף 47 לחוק עזרה משפטית בין מדינות תשנ"ח - 1998 (להלן: "חוק העזרה המשפטית"), לפיו: "הרשות רשאית להגיש למדינה אחרת בקשה לגביית ראיות, לרבות העברת חפץ לצורך הצגתו בישראל, אם בית המשפט אישר שהראיות דרושות לצורך הליך משפטי בישראל; לענין סעיף זה, ואם הבקשה היא בשל הליך תלוי ועומד, "בית משפט" - בית המשפט הדן בהליך הקשור לבקשה." תנאי מוקדם אפוא להגשת בקשה למדינה אחרת לגביית ראיות הינו אישור בית המשפט כי הראיות דרושות לצורך הליך משפטי בארץ. אישור כאמור לא יינתן אם ידוע מראש שהעדות לא תהיה קבילה משום שלא התקיימו התנאים שנקבעו בסעיף 14 לפקודת הראיות הנ"ל, או אם בית המשפט סבור שלא יהיה בחקירת העד להועיל לבירור שאלה הנוגעת למשפט (ע"פ 440/87 חדד נ' מדינת ישראל, פ"ד מג(1) 793, 807, ת.פ. (תל-אביב) 40020/02 מדינת ישראל נ' פוגל (8/7/2002)). שעה שנשמעת עדותו של עד אשר אינו מתייצב בגופו בבית המשפט, קיימת עדיפות לקבלת עדותו בדרך של כינוס וידאו על פני קיומו של חיקור דין (ת.פ. (תל-אביב) 40123/04 מדינת ישראל נ' גונן שגב (19/1/2005), ת.פ. (תל-אביב) 40020/02 מדינת ישראל נ' פוגל (8/7/2002), ת.פ. (ירושלים) 343/04 מדינת ישראל נ' כהן (10/1/2007)). מכאן כי במסגרת הדיון בבקשת המאשימה יש לבחון האם מתקיימים התנאים לקבלת עדותם של ה"ה ווינט בדרך של חיקור דין. בפסיקה נקבעו ארבעה תנאים לקבלת עדות בהליך של חיקור דין (ראו: ת.פ. (תל-אביב) 40123/04 מדינת ישראל נ' גונן שגב (19/1/2005)): 1. על העדות להיות חיונית במסגרת ההליך המשפטי המתקיים בישראל, או לפחות דרושה להליך הפלילי. בענייננו, לאור עמדת ההגנה כי האישום מבוסס על עדותם של ה"ה ווינט כך שאלמלא עדותם לא היה בסיס להגשתו, לא יכול להיות ספק בכך שעדותם חיונית להליך המשפטי. בהתאם לקבוע בסעיף 47 לחוק העזרה המשפטית בין מדינות ובהתאם לפסיקה הנ"ל אישור בית המשפט יינתן רק אם הראיה דרושה לצורך בירור שאלה הנוגעת למשפט. עמדה לפיה ככל שהעדות נוגעת למחלוקת מהותית בתיק כך יטה בית המשפט להימנע מלאשר את קבלתה בדרך של כינוס וידאו אינה עולה בקנה אחד עם האמור, עושה פלסתר את הוראות הדין ואין בידי לקבלה. 2. העדות נגבתה מחוץ לישראל מכוח "אמנה, הסכם או דין". אין חולק בדבר קיומה של אמנה בין ממשלת מדינת ישראל לבין ממשלת ארה"ב של אמריקה בדבר עזרה הדדית בעניינים פליליים (כתבי אמנה 1279, כרך 42, עמ' 1) (להלן: "האמנה"). גביית עדות בארה"ב אפשרית על פי הקבוע בסעיף 1 לאמנה לפיו: "הצדדים יעניקו עזרה הדדית, בהתאם להוראות אמנה זו, בקשר לחקירת עבירות, להעמדה לדין בגינן ולמניעתן, ובהליכים הקשורים לעניינים פליליים. עזרה זו תכלול: (א) גביית עדויות או הודעות של אנשים . ...". 3. קיימת סיבה מספקת להיעדרו של העד. לעניין זה נפסק כי אין לדרוש טעם מיוחד או משכנע להיעדרו של העד, אין חשיבות לסיבה העומדת בבסיס היעדרו של העד או סירובו להגיע לישראל (ת.פ. (תל-אביב) 40123/04 מדינת ישראל נ' גונן שגב (19/1/2005)), ודי בכך שאין בידי התביעה להביאו לארץ ולא להסיר את המונע (ת.פ. (ירושלים) 343/04 מדינת ישראל נ' כהן (10/1/2007)). יש לזכור כי לא ניתן לאכוף על ה"ה ווינט להתייצב לשם מתן עדותם בבית המשפט, ועל פי הוראות ההאמנה הם אינם חייבים לקבל הזמנה להעיד: "כאשר המדינה המבקשת מבקשת את הופעתו של אדם בפני רשויותיה שלה, תזמין המדינה המתבקשת את האדם להופיע בפני הרשות המתאימה של המדינה המבקשת. המדינה המבקשת תציין את ההיקף שבו תשולמנה הוצאותיו. על האדם האמור לא תהיה כל חובה לקבל הזמנה כאמור. הרשות המרכזית של המדינה המתבקשת תודיע ללא דיחוי לרשות המרכזית של המדינה המבקשת על תשובת אותו אדם". (סעיף 10 לאמנה, ההדגשה הוספה) ברם במקרה שלפני לא הציגה המאשימה כל אסמכתא לעמדתם ולנימוקיהם הנטענים של ה"ה ווינט, לא פירטה מהם מקורות המידע שלה ולא את האופן בו נודעו לה הדברים. בהעדר אסמכתאות ופירוט כאמור לא ניתן לבחון האם בידי המאשימה להביא את העדים ארצה או להסיר את המניעה. כמו"כ לא הציגה המאשימה אסמכתא להסכמתם של העדים למסור את עדותם בדרך של כינוס וידאו. 4. לנאשם או לעורך דינו ניתנה הזדמנות לחקור את העד חקירה שכנגד בשעה שנגבתה העדות. קיומו של תנאי זה נדרש גם על פי הוראת תקנה 15 לתקנות עזרה משפטית בין מדינות תשנ"ט-1999 לפיה: ביקשו רשות מוסמכת, רשות מוסמכת זרה או בעל דין, שגביית עדות תיעשה באמצעות מערכת טלוויזיה סגורה בין-לאומית, רשאי בית המשפט לאשר זאת אם נעשו הסידורים כדי לאפשר את אלה: (א) לבית המשפט ולבעלי הדין - לצפות בעד בכל מהלך העדות, לשמוע אותו ולהציג לו שאלות; (ב) לנאשם - לשמור על קשר עם סניגורו, ולהציג שאלות לעד באמצעותו. ככל שבסופו של יום תאושר העדתם של ה"ה ווינט בדרך של כינוס וידאו יבוצעו הסידורים הטכניים הקבועים בס"ק א הנ"ל על ידי הגורמים האחראיים לכך. על הנאשם וסניגורו יהיה להתייצב לדיון, ובכך יישמר הקשר ביניהם ויתאפשר לסניגור לחקור את העדים בחקירה נגדית. קיומם של התנאים הנ"ל יבטיח כי הנאשם יזכה להליך הוגן וראוי, גם בהעדר מרות ישירה של בית המשפט על העדים. יצויין עוד לעניין זה כי העדים אינם בעלי דין בתיק וכי לא הוצגו סימני שאלה בדבר יעילות העדתם בדרך של כינוס וידאו. זאת בניגוד לעובדות ברע"א 3810/06 י.דורי את צ'קובסקי בניה והשקעות בע"מ נ' גולדשטיין (24/9/2007) בה נדרשה נוכחותו של בעל דין לשם חקירתו על מסמכים, חתימות, סימנים גרפים, צבע דיו ועטים ששימשו לחתימות, חקירה שאינה מתאימה לכאורה לביצוע בדרך של כינוס וידאו. הטענה בדבר קיומן של סוגיות הנוגעות ליחסים בינלאומיים נטענה בעלמא, ומכל מקום אין על בית המשפט לענות בעניין זה. הטענה כי המאשימה ידעה מבעוד מועד שה"ה ווינט עתידים להיעדר מהארץ בשלב הראיות, כשהיא לעצמה, אינה מונעת את קבלת עדותם בדרך של כינוס וידאו. אולם אין לשלול את האפשרות כי יהיה לטענה זו משקל בעת בחינת האסמכתאות והנימוקים לעמדת העדים. לפיכך, המאשימה תשיב לטענה האמורה בצירוף הפירוט והמסמכים שתגיש באשר לעמדתם של העדים, ככל שתגיש. התוצאה: בשלב זה, בהעדר אסמכתא לעמדתם ולנימוקיהם של ה"ה ווינט, הבקשה נדחית. אין בכך כדי למנוע מהמאשימה להגיש בהקדם פירוט ואסמכתאות כנ"ל. ככל שאלו יוגשו, בצירוף תשובת המאשימה לטענה בדבר מחדלה מלפעול להעדת העדים בעדות מוקדמת, תיבחן הבקשה בשנית. עדות וידאו קונפרנס (היוועדות חזותית)