החלטה 1. בפניי בקשה להאריך את המועד להגשת התנגדות לביצוע שטר ועיכוב הליכים (בש"א 3882/06) וכן בקשה התנגדות לביצוע שטר (בש"א 3881/06). עובדות רקע 2. המשיבה, משאבי מים חדרה בע"מ (להלן:"משאבי מים") אוחזת בשטר על סכום של כ- 17 מיליון ₪ (להלן:"השטר"), אותו הגישה לביצוע בלשכת ההוצל"פ בת"א ביום 22.1.06. בקשות המשיבה, עיריית חדרה (להלן: "העירייה") הועברו לדיון, תחילה לביהמ"ש המחוזי ת"א, ומשם לבימ"ש זה. 3. השטר ניתן למשאבי מים ע"י העירייה, כשטר ביטחון במסגרת חוזה בין הצדדים, כפי שיובהר להלן. השטר הוחזק ביחד עם חלק מהמקדמה ששילמה משאבי מים, סך 23,200,000 ₪, בידי הנאמן, עו"ד ד"ר אבי וינרוט (להלן: "הנאמן"). סכום זה והשטר הוחזרו לידי משאבי מים, עפ"י החלטת בית המשפט המחוזי בת"א, בבקשה למתן הוראות שהגיש הנאמן. בע"א 896/04 עיריית חדרה נ' משאבי מים חדרה בע"מ ואח', תק-על 2006(1), 569, עמ' 570, דחה ביהמ"ש העליון ערעור על ההחלטה הנ"ל (להלן: "הערעור"). 4. "הרקע" פורט בערעור כדלקמן: "2. ביום 7.2.2001 פרסמו עיריית חדרה (היא המערערת) והחברה הכלכלית לחדרה בע"מ (להלן: החברה הכלכלית) את מכרז 2/01, שעניינו הפעלה, תחזוקה, שיפור ופיתוח של מערכות המים והביוב בתחום העיר חדרה (להלן: המכרז). לפי מסמכי המכרז ותנאיו, על הזכיין לקבל על עצמו אחריות מקיפה וכוללת, לתקופה של 20 שנה, לגבי כל ההיבטים של מערכת המים והביוב. בתמורה, יגבה הזכיין לטובתו, מתושבי חדרה, את כספי האגרות וההיטלים המוטלים עליהם עבור שירותי הספקת המים והביוב. במסגרת חוזה שצורף למכרז (להלן: החוזה), נדרש הזכיין לשלם למערערת ו/או לחברה הכלכלית דמי זכיון, בסכום העומד לתחרות במכרז, ואשר לא יפחת מסך של 52,000,000 ש"ח, וכן סכומים נוספים בגין קרן פיתוח ודמי ניהול. עוד נדרש הזכיין לשלם את כל ההוצאות השוטפות הכרוכות בניהול, הפעלה ואחזקה של משק המים והביוב ולבצע את כל עבודות הפיתוח שיידרשו במהלך תקופת הזכיון. בנוסף, התחייב הזכיין לקבל על עצמו בהמחאה את כלל החוזים הקודמים עליהם חתמה המערערת בעבר אשר עניינם שירותי מים וביוב. המועד האחרון להגשת מסמכי המכרז נקבע ליום 17.7.2001. עם סגירת המכרז ופתיחת ההצעות התברר כי הוגשו שתי הצעות - אחת של המשיבה, חברת "משאבי מים חדרה בע"מ", והשנייה של "טי.די.סי שותפות מוגבלות". 3. אותו מועד עצמו, ה-17.7.2001, נתקבל בכנסת חוק תאגידי מים וביוב, התשס"א-2001 (להלן: חוק תאגידי מים), שפורסם ונכנס לתוקף ביום 31.7.2001. בסעיף 3(ג) לאותו חוק נקבע כי: לא תעביר רשות מקומית את משק המים או משק הביוב שבתחומה להפעלה בידי גורם אחר, אלא אם כן הוא חברה שהוקמה לפי חוק זה. נוכח העובדה, כי המשיבה לא הוקמה לפי חוק תאגידי מים, חששו הצדדים למכרז, כי העברת משק המים והביוב של חדרה לידי המשיבה על יסוד החוזה תהא מנוגדת לחוק תאגידי המים ובטלה. לבקשתה של המערערת נערכו חוות דעת משפטיות בהן נטען כי ניתן לקיים את המכרז ולעמוד בתנאי החוזה גם לאחר כניסתו של החוק לתוקף, אך הצדדים ביקשו שלא ליטול את הסיכון כי ללא תיקון בחוק תאגידי מים, תהא העסקה בלתי חוקית. מטעם זה, ניסתה המערערת לקדם תיקון לחוק שיחריג ממנו את המכרז, ובו בזמן איפשרה למציעות למשוך את הצעתן למכרז, אם כי המשיבה בחרה שלא לעשות כן. 4. בעת פתיחת ההצעות הכספיות לדמי זיכיון, התברר כי הצעתה של "טי.די.סי. שותפות מוגבלת" נמוכה בלמעלה ממחצית מהצעתה של המשיבה. בעקבות כך, נחתם ביום 23.10.2001 חוזה התקשרות בין המערערת לבין המשיבה, במסגרתו התחייבה המשיבה, בין היתר, להעביר למערערת תשלום חד פעמי בסך של 116 מיליון ש"ח כדמי זיכיון. בעת ניסוח החוזה וצירופו למסמכי המכרז, היה שר הפנים הגורם המוסמך לאשר את ההתקשרות בהתאם לסעיף 196 לפקודת העיריות, ועל כן נקבע בחוזה כי הוא ייכנס לתוקף עם אישורם של מועצת העירייה ושל שר הפנים להתקשרות. ביום 7.11.2001 נתקבל אישורה של המועצה, אך מאחר שבמועד זה טרם נתקבל אישורו של שר הפנים להתקשרות, הוסכם כי המשיבה תעביר למערערת מקדמה על חשבון דמי הזיכיון בסך של 34,800,000 ש"ח (להלן: המקדמה), כש- 30% מן המקדמה יופקדו בקופת המערערת לאלתר, ואילו יתרת המקדמה, בסך של 23,200,000 ש"ח, תופקד עד לקבלת האישור של שר הפנים בנאמנות (להלן: הסכום המופקד). בהתאם לכך, ביום 7.11.2001 מונה לעסקה נאמן - הוא המשיב 2, והסכום המופקד הועבר לידיו בהתאם לכתב נאמנות עליו חתמו הצדדים (להלן: כתב הנאמנות). סעיף 2 לכתב הנאמנות קבע כי: "הסכום המופקד בצירוף פירותיו בניכוי שכרך והוצאותיך יועבר מחשבון הנאמנות לבעלות של עירית חדרה עם אישור שר הפנים...". 5. מאמציה של המערערת לקדם תיקון לחוק תאגידי מים שיכשיר את העסקה בינה לבין המשיבה נשאו פרי, וביום 5.2.2002 התקבל בכנסת בקריאה שנייה ושלישית התיקון לחוק תאגידי מים. כעולה מפרוטוקול הדיון במליאה של אותו יום, התיקון נחקק במיוחד עבור ההתקשרות בין המערערת לבין המשיבה, וכל מטרתו הייתה ליתן תוקף למכרז ולחוזה (להלן: תיקון חדרה). תיקון חדרה אמנם איפשר את קיום העסקה, אך לא באופן של החרגתה מן החוק - כפי שחפצו הצדדים - כי אם בהחלה פוזיטיבית של הוראות החוק על המכרז והחוזה, כדלקמן: 149א. החלת החוק על חברה להפעלת משק המים והביוב (א) הוראות חוק זה יחולו גם על חברה שזכתה במכרז להפעלת משק המים והביוב של רשות מקומית, שפורסם ערב תחילתו של חוק זה, וזאת אף אם לא מתקיים בה האמור בסעיפים 73 ו-74, ובלבד שנתקבל לכך אישור הממונה. (ב) הממונה רשאי להתנות את אישורו בתנאים, לרבות לענין שינוי במסמכי ההתאגדות של החברה הזוכה, שינוי בתנאים בהסכם שאמור להיחתם בין החברה הזוכה והרשות המקומית, ובכל תנאי אחר שייראה לו דרוש להשגת מטרותיו של חוק זה. (ג) הממונה רשאי להתנות את אישורו בכך שהרשות תקים חברה לפי חוק זה, אשר תתקשר בהסכם עם החברה הזוכה, בתנאים שיקבע הממונה, ויראו לענין זה את החברה הזוכה כתאגיד אשר ניתן לתת לו רישיון משנה לפי סעיפים 24 או 25, בשינויים המחויבים ובשינויים שיקבע הממונה. התיקון התנה איפוא את הכשרתו של המכרז בכך שיתקבל אישורו של הממונה - הוא מנכ"ל משרד הפנים - להתקשרות. סמכויותיו של הממונה לפי התיקון נקבעו באופן רחב, כך שביכולתו להתנות את האישור בשינוי מסמכי ההתאגדות של הזכיין או שינוי תנאי ההסכם שבין הזכיין לרשות המקומית, וכן להתערב בכל תנאי אחר בהתקשרות שבין הרשות לזכיין שייראה לו דרוש להשגת מטרותיו של חוק תאגידי המים. עוד רשאי הממונה להתנות את אישורו להתקשרות בכך שהרשות תקים חברה לפי חוק תאגידי המים שתתקשר עם הזכיין בתנאים שיקבע הממונה. בד בבד, נתייתרה דרישת האישור של שר הפנים להתקשרות, נוכח האמור בסעיף 138 לחוק תאגידי מים, המורה על אי תחולת פקודת העיריות - ובכללה סעיף 196 לפקודה - על ההתקשרות. 6. בהמשך להעברת "תיקון חדרה" בכנסת, נתקיימה ביום 16.4.2002 פגישה בהשתתפות נציגי המערערת ומשרד הפנים, לצורך בחינת המשך תהליך הקמת תאגיד המים והביוב בתחום המערערת. בפגישה סוכם כי המערערת תמשיך לפעול להקמת תאגיד המים והביוב, וכי בהתאם לחוק תאגידי מים, הממונה יהיה מוסמך לפקח על התאגיד. ביום 30.5.2002 - לאחר חלוף כשבעה חודשים ממועד החתימה על החוזה - נתן הממונה את אישורו להתקשרות "בכפוף לכך שההסכם והוראותיו כמו גם פעילותה של חברת משאבי מים חדרה יהיו כפופים להוראת החוק והרשיון שינתן מאת הממונה" (להלן: מכתב הממונה). מספר חודשים לאחר קבלת מכתב הממונה, פנתה המשיבה לנאמן בדרישה לקבל לידיה את הסכום המופקד, בניכוי שכרו של הנאמן והוצאותיו, וכן לקבל לידיה את המסמכים שהופקדו בידי הנאמן. בעקבות זאת, פנתה לנאמן גם המערערת בדרישה להעביר לה, לאלתר, את הסכום המופקד, וזאת בהתאם לסעיף 2 לכתב הנאמנות. באותו יום, הגיש הנאמן בקשה למתן הוראות לבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (כבוד השופט ע' אזר ז"ל) בה ביקש להבהיר למי מהצדדים עליו למסור את הסכום המופקד. במקביל לכך, פנתה המערערת למשרד הפנים בבקשה לקבל את התייחסותו למכתב הממונה ולמעמדו ביחס לחוזה ולכתב הנאמנות. משרד הפנים אישר, בתגובה, כי משנחקק חוק תאגידי המים, אין עוד צורך באישורו של שר הפנים להסכם" 5. לעניין המקדמה שהופקדה בידי הנאמן, קבע ביהמ"ש המחוזי בת"א, כלשון פסה"ד בערעור, כי: "מן הדין להעביר את הסכום המופקד למשיבה. זאת, בהסתמך על "הפירוש התכליתי" הנראה בעיניו נכון לכתב הנאמנות ולמטרותיו: "מטרת כתב הנאמנות הייתה להבטיח כי התשלום בסכום הניכר המוחזק בידי הנאמן יושלם ויבוצע לידי העירייה רק בתנאי שהחברה תזכה אמנם בחוזה עקב כך ששר הפנים יתן את אישורו לחוזה. ... מטרת הנאמנות לא הייתה יכולה להיות חיוב החברה לקבל על עצמה משימות ותפקידים שלא הייתה מעוניינת לקבל על עצמה ושני עורכי הדין הסכימו כי נעשה כל מאמץ למנוע החלת החוק על הסכם זה, אשר המו"מ לגביו נוהל לפני כניסת החוק לתוקף. ... [הטענה לפיה] לא ניתן לכפות על החברה לפעול בסביבה כלכלית שונה לחלוטין החורגת מתנאי המכרז ומטילה על החברה היקף שונה לחלוטין של פעילות לפי החוק והחוזה היא טענה נכונה המבוססת על עיקרון חופש החוזים וכן על פירוש נכון של חוק תאגידי מים וביוב. ... כוונת החוק לא יכולה היתה להיות ולא נמצא לכך גם ביטוי מילולי בחוק עצמו לכפות על החברה עסקה שהיא אינה מעוניינת בה בתנאים חדשים שאינם מתקבלים על דעתה". עוד קבע בית המשפט, כי כתב הנאמנות דורש את אישורו של שר הפנים להוצאתה של ההתקשרות לפועל, וכי לא היה במכתב הממונה כדי לעמוד בתנאי זה. העמדתו של הממונה בנעליו של שר הפנים - כך לפי הקביעה - סותרת את אומד דעתם של הצדדים". הערעור על ההחלטה האופרטיבית להשיב את המקדמה והמסמכים שהוחזקו בידי הנאמן למשאבי מים, נדחה. טענות העירייה (בקצרה) 6. הבקשה להארכת מועד (שהוגשה בביהמ"ש המחוזי בת"א ביום 27.2.06), הוגשה מטעמי זהירות בלבד, כיוון שהאזהרה לחייב כלל לא הומצאה לה. האזהרה לא הומצאה בהתאם להוראות תקנה 486 לתקנות סדר הדין האזרחי. היא למדה אודות קיומו של תיק ההוצל"פ רק בעקבות הטלת עיקולים על נכסיה. האזהרה נשלחה באמצעות הדואר למשרדי העירייה וטופלה על ידי אחד מעובדי העירייה, שאיננו מוסמך מטעמה. 7. לחלופין, קיימים "טעמים מיוחדים" המצדיקים ליתן ארכה להגשת ההתנגדות לביצוע השטר. ביחד עם הבקשה לביטול העיקולים, שהוגשה ביום 31.1.06, הבהירה המבקשת כי בכוונתה להגיש את ההתנגדות לביצוע השטר ואף טענה את עיקר טענותיה לעניין ההתנגדות. משאבי מים ידעה כי המשיבה מתנגדת לביצוע השטר וכי היא עומדת על כך שזכותה של המשיבה לבצעו, תבחן בפני בית המשפט המוסמך. משאבי מים צפתה כי תוגש התנגדות לביצוע השטר, כפי שגם עולה מתגובתה לבקשה לביטול העיקולים. הצדדים ניהלו מו"מ החל מיום 22.1.06 במטרה למצוא פיתרון לחילוקי הדיעות ביניהן. 8. לעירייה טענות הגנה טובות ואיזון האינטרסים פועל לזכותה. בפרט שמדובר באיחור קל בגין תקלה ונסיבות יוצאות דופן. 9. העירייה טוענת כי המחוקק עצמו קבע את "תיקון חדרה", על מנת להבטיח את תוקף החוזה שבין הצדדים והעברת התשלומים ממשאבי מים לעיריית חדרה. עוד לטענתה, מטרתה של משאבי מים הנה להביא את העירייה למצב בו תסכים להפחית את התמורה כפי שנקבעה במכרז, לסכום נמוך יותר. 10. משאבי מים הסכימה להמשיך במכרז למרות חקיקת חוק תאגידי המים. חוזה ההתקשרות בין הצדדים נחתם ביום 4.11.01, לאחר כניסת החוק לתוקף (ב-31.7.01), לפיכך הוא תקף והיא איננה חייבת בהשבת המקדמה ובפירעון השטר. 11. בידי העירייה חוזה חתום לפיו על משאבי מים לשלם לה 116 מיליון ₪. החוזה לא בוטל על ידי מי מהצדדים. הערעור עניינו אך בפרשנות כתב הנאמנות, שם הוכרעה רק מערכת היחסים בין הצדדים לנאמן ואילו "מעגל החוזה בין הצדדים" טרם נדון. ביהמ"ש העליון קבע במפורש כי שאלת תוקפו של החוזה בין הצדדים, טרם הוכרעה. 12. זכות משאבי מים למימוש השטר כפופה להוראות תנאי החוזה. לעירייה טענות הגנה טובות כנגד זכותה של משאבי מים לממש את השטר. די בכך בשלב זה של ההתנגדות. לעירייה זכות להתגונן בטענות הנובעות מעסקת היסוד. מימוש השטר כפוף לזכויות הצדדים על פי החוזה. אם ייקבע כי החוזה תקף ולא בוטל, אזי זכותה של העירייה לעמוד על קיום החוזה ולדרוש כי משאבי מים תשלם לה 116 מיליון ₪. 13. גם אם ביהמ"ש יקבע כי משאבי מים זכאית לממש את השטר, תעמוד לעירייה טענת הגנה של קיזוז חוב משאבי מים כלפי העירייה עפ"י החוזה אותו יש לקיים. 14. אין בסיס לסכום התביעה שתובעת משאבי מים, אותו קבעה בשטר עובר להגשתו לביצוע. המקדמה ששילמה משאבי מים ביום 7.11.01 היתה בסך 11,600,000 ₪. בשטר אין מועד פירעון. משאבי מים לא הגישה בקשה להוספת הפרשי הצמדה וריבית לשטר. לכל היותר, זכאית משאבי מים להפרשי הצמדה וריבית בשיעור 4% בלבד. לפיכך, הסכום שנתבע מופרז ומופרך. טענות משאבי מים 15. משאבי מים מתנגדת לשתי הבקשות גם יחד. משאבי מים טוענת כי העירייה קיבלה כדין את האזהרה, שהרי עובד מטעמה חתום על קבלתה וכי ידעה על הגשת השטר לביצוע, לפחות ביום 31.1.06, עת הגישה את הבקשה לביטול עיקולים, בה פירטה גם את התנגדותה לביצוע השטר. משאבי מים טוענת כי משחלף המועד, יש להכיר בציפייתה כי העירייה השלימה עם הגשת השטר לביצוע, שכן נוהל מו"מ ואף בקשתה של העירייה לבטל את העיקולים, נדחתה ע"י ראש ההוצל"פ. במסגרת המו"מ לא ניתנה ארכה להגשת ההתנגדות. משאבי מים טוענת כי סיכויי ההתנגדות קלושים. לא הוכח טעם מיוחד להתנהלותה של העירייה, שידעה כי נפתחו נגדה הליכי הוצל"פ והשתהתה 27 ימים עד שהגישה את ההנתגדות. 16. ביהמ"ש העליון הורה על מסירת השטר לידיה, ביחד עם החלק האחר של המקדמה, בניגוד לעמדת העירייה. זכותה לקבלת השטר, כמו זכותה להשבת יתרת המקדמה, תלויה בשאלה אחת בלבד, שהועלתה באופן זהה בהליכים הקודמים בין הצדדים והוכרעה בהם: האם אישור "הממונה" לפי חוק תאגידי מים וביוב שקול לאישור שר הפנים שהיה אמור להינתן בתוך 360 ימים מיום חתימת החוזה, אישור שלא ניתן עד היום. בית המשפט המחוזי בת"א כבר קבע כי אישור הממונה אינו שקול לאישור משרד הפנים. ערעור על קביעה זו, נדחה. התנגדות העירייה לזכות משאבי מים לפירעון השטר, הנה אותה התנגדות שהעלתה כנגד מסירתו לידיה. התנגדותה זו כבר נדחתה. 17. השטר נמסר למשאבי מים בהתאם להוראות כתב הנאמנות הקובעות כי בהתקיים תנאים מסוימים זכאית משאבי מים להשבת מלוא המקדמה ולקבלת המסמכים לידיה. מסירת השטר לידי משאבי מים, בוצעה לצורך גביית יתרת סכום המקדמה המגיעה לה. 18. שאלת תוקפו של החוזה בין הצדדים אינה עולה בשלב זה, שכן הצדדים הסכימו בחוזה עצמו ובכתב הנאמנות באופן ספציפי כי המקדמה תושב, מקום בו לא ניתן אישור שר הפנים להתקשרות ודי בכך לצורך השבת המקדמה. משאבי מים הפנתה לסעיף 25.10 שהוסף להסכם ואשר קובע כי אם שר הפנים לא יאשר את ההתקשרות על פי החוזה, יוחזר התשלום ששולם ע"י משאבי מים בצירוף הפרשי הצמדה וריבית צמודה בשיעור של 4%. 19. משאבי מים זכאית להחזר מלוא סכום המקדמה ששילמה אם לא ניתן אישור שר הפנים במועד. אישור זה לא ניתן. אישור שר הפנים עפ"י החוזה וכתב הנאמנות הינו אותו אישור. לגבי הקביעה כי אישור שר הפנים איננו אישור הממונה, קיים השתק פלוגתה. טענתה של העירייה בעניין זה כבר נדחתה הן בביהמ"ש המחוזי והן בערעור. 20. השטר נמסר למשאבי מים בהוראת בית המשפט על מנת שתיפרע ממנו ולא כשטר ביטחון. השאלה אינה אם ההסכם בין הצדדים בתוקף אלא זכותה של משאבי מים להשבת מלוא סכום המקדמה. 21. המשיבה לא הציגה שום תחשיב בטענתה נגד אופן חישוב הסכום שהוגש לביצוע השטר והסתפקה בטענה כללית ובלתי מפורטת. טענה כזו אינה מצדיקה ליתן רשות להתגונן. דיון ומסקנות 22. כלל הוא כי המתנגד לביצוע שטר, שהינו צד קרוב בשטר, רשאי להעלות טענות העולות מעיסקת היסוד בגינה ניתן השטר. השטר ניתן להבטחת השבת מקדמה שניתנה במסגרת החוזה שבין הצדדים. לעירייה טענות הגנה טובות לכאורה, כי החוזה בין הצדדים תקף ולא בוטל. משכך, היא רשאית להתנגד לביצועו של השיק. יש לה גם טענות קיזוז, בגין דרישתה לתשלום מלוא הסכום בהתאם לחוזה. (לעניין טענת הקיזוז שהעלתה העירייה, לא מצאתי תשובה בסיכומי משאבי מים). 23. אכן בערעור אישר ביהמ"ש השבת השטר לידי משאבי מים, ביחד עם המקדמה במזומנים שהיו בידי הנאמן. אולם ביהמ"ש לא הכריע בשאלה אם החוזה תקף אם לאו. ביהמ"ש קבע באופן מפורש כי: "יודגש, כי החלטה זו לא סתמה את הגולל על המחלוקת שנתגלעה בין העירייה למשיבה, כי אם רק הכריעה בשאלת התקיימותו של תנאי מן התנאים שבכתב הנאמנות. אין החלטה זו - פרט לקביעת הנמען אליו יועברו הכספים שהוחזקו בידי הנאמן - מכריעה את גורל המחלוקת בין הצדדים הנצים, אין היא קובעת דבר מה לגבי תוקפו של החוזה ביניהם, והיא אף אינה משליכה על דרך פרשנותו הראויה של חוק תאגידי מים. בהכרעה זו אין כדי להכריע בזכויות המהותיות של הצדדים לפי החוזה, שהמקום לבירורן הוא בהליך מתאים בערכאה המבררת". עמ' 574 (ההדגשה אינה במקור - ח.ה.). לפיכך, אין מקום לומר כי קיימת פלוגתה פסוקה, לפיה משאבי מים זכאית לקבל את מלוא כספי המקדמה וקביעה כאילו לעירייה אין זכות לדרוש את הסכומים להם התחייבה משאבי מים עפ"י החוזה. 24. בערעור התייחס ביהמ"ש לכך שמדובר היה בהליך מתן הוראות שיזם הנאמן וקבע: "סמכותו של בית המשפט בהליך למתן הוראות הינה "לפרש ולנתח את תנאי הנאמנות וכן לבחון לפי פירוש וניתוח אלה את הבעיות שיעלה הנאמן לפניו" (ש' כרם נאמנות (מהדורה רביעית, 2004) 528). ההליך "נועד ביסודו לשמש מסגרת יעילה ומהירה אשר בתחומה פועל בית-המשפט כמנחה וכמפקח על פעילותם של נושאי תפקידים שונים בתחומי המשפט. (...) אין הליך זה מיועד לפתרון מחלוקות מהותיות בין נושא התפקיד לבין צדדים שלישיים, ובוודאי כך כאשר הכרעה במחלוקת מחייבת דיון מורכב הכרוך הכרעה בעובדות". ביהמ"ש העליון מצא כי ביהמ"ש המחוזי לא חרג בקביעותיו לעניין פרשנות חוזה הנאמנות, אך כאמור הדגיש כי אין בקביעות משום הכרעה לעניין תוקפו של החוזה. 25. טענת העירייה כי החוזה לא בוטל ע"י איש מהצדדים, לא נסתרה. לעירייה טענות הגנה הראויות להישמע, לעניין כך שהסכמת משאבי מים וכריתת ההסכם לאחר חיקוקו של חוק תאגידי המים, מלמדת על אומד דעתם של הצדדים לקיים את החוזה, על אף תנאי החוק. בפרט, לאחר שחוקק "תיקון חדרה" לחוק. 26. בסעיף 5 לכתב הנאמנות, החתום ע"י שני הצדדים נכתב: "הכספים שבבעלות הנאמן יועברו למשאבי מים חדרה, בכפוף לאמור בסעיפים 3 ו-4 לעיל, לאחר שהנאמן קיבל את אישורה של משאבי מים חדרה לאופן העברת הכספים לידיה. בהתקיים אחת החלופות המפורטות בסעיף 3 לעיל (המחייבת החזרת המקדמה למשאבי מים חדרה) יעביר הנאמן למשאבי מים חדרה את ההוראה הבלתי חוזרת ואת שטר החוב. משאבי מים חדרה תוכל לעשות בהם שימוש לצורך גביית אותם סכומים מתוך המקדמה שלא הוחזרה לה כנדרש בתנאי המכרז". (ההדגשה אינה במקור). להבדיל מההוראות המפורשות שניתנו לנאמן ופורשו כאמור ע"י בתי המשפט כאמור לעיל, אפשרות גביית שטר החוב מותנית בתנאי המכרז - החוזה. בעניין זה, שאלת תוקפו של החוזה, כאמור לעירייה טענות הגנה המצדיקות ליתן לה רשות להתגונן כנגד ביצוע השיק. 27. העירייה טענה גם כי סכום השיק מופרז. אומנם היא לא הגישה תחשיב נגדי במסגרת תצהירה. אולם, מאחר שאין מחלוקת כי המקדמה נושאת הפרשי הצמדה וריבית בשיעור 4% בלבד, יום מסירת המקדמה אף הוא איננו שנוי במחלוקת, רשאית הייתה העירייה להצביע בסיכומיה על כך כי הסכום שנתבע עפ"י השטר, איננו מתאים לסכומים אלו וסכום התביעה כולל ריבית מופרזת עד שיעור של 12% ריבית. 28. לצורך הארכת מועד להגשת הבקשה, יש להוכיח הן סיכוי להליך והן "טעם מיוחד" המצדיק מתן הארכה. עוד נקבע כי לצורך הארכת מועד ישקול ביהמ"ש ויאזן בין האינטרסים של הצדדים. ציפיות משאבי מים כי העירייה איננה מתנגדת לביצוע השטר, לא נפגעה באופן ממשי. כבר בשלב ההתנגדות להטלת העיקולים, שהוגשה בתוך המועד, היה ברור לשני הצדדים כי תוגש התנגדות וכי העירייה כופרת בזכותה של משאבי מים לפעול לגביית השטר. מצד שני, התקלה שקרתה בעירייה, עקב היעדרו של העובד המוסמך לקבלת הדואר והנזק שייגרם לעירייה אם לא יתאפשר לה יומה בביהמ"ש, מצדיקים להאריך את המועד כמבוקש. 29. ניתנת לעירייה, המבקשת, רשות להתגונן. התצהיר ישמש כתב הגנה. בהתחשב בכך שהבקשה הוגשה באיחור ע"י העירייה, אין מקום לחייב את משאבי מים בהוצאות הבקשות. בשולי ההחלטה אציין כי עקב תקלה התעכבה הוצאת ההחלטה שלא לצורך. שטרמים