להלן פסק דין בנושא קצבה ממבטחים: פסק-דין השופטת מ' נאור: 1. לצערי, לא נוכל לסייע לעותר. 2. העותר מקבל ממבטחים מוסד לביטוח סוציאלי של העובדים בע"מ (להלן: המשיבה 2 או מבטחים) קצבה חודשית של 2,234 ₪ שאינה מאפשרת לו לדבריו קיום מינימאלי בכבוד. הקצבה נגזרת לטענתו, כמצוות תקנון הפנסיה האחיד החל על מבטחים, ממשכורתו הממוצעת בשלוש השנים האחרונות לעבודתו, דהיינו מסכום של 3,370 ₪. העותר טוען, בקליפת אגוז, כי משך 35 שנים עבד באגף היהלומים והכנסותיו היו גבוהות. בהתאם, הופרשו על ידו סכומים גבוהים לפנסיה. ואולם, בשנות עבודתו האחרונות נפלט העותר ממעגל העבודה ביהלומים ונאלץ לעבוד בעבודות שמירה מזדמנות. משכורתו ירדה, לדבריו, כדי שליש מהכנסתו הקודמת. פועל יוצא מהשיטה שהונהגה בתקנון האחיד הוא שהעותר מקבל פנסיה הנמוכה בצורה משמעותית מזו שהיה מקבל אלמלא שינויים שנערכו בתקנונה של מבטחים כתוצאה מן הרפורמה שהונהגה בקרנות הפנסיה הותיקות ביום 1.10.2003 מכוח חוק הפיקוח על שירותים פיננסים (ביטוח), התשמ"א-1981 (להלן: חוק הפיקוח). על הרפורמה - ככל שהיא נוגעת לענייננו - ארחיב להלן את הדיבור. 3. כאמור, העותר אינו טוען כי מבטחים מחשבת את הפנסיה שלו שלא כדין. מקובל עליו כי חישוב הפנסיה שנעשה לגביו תואם את התקנון האחיד. בקשתו של העותר היא כי נורה לממונה על הביטוח להפעיל את סמכותו על פי סעיף 78י(ג) לחוק הפיקוח ולשנות את התקנון האחיד "באופן בו תצומצם הפגיעה שנגרמה לעותר ולדומיו עקב הרפורמה בקרנות הפנסיה הותיקות ופסיקת בית המשפט העליון בנושא זה". עיינו בכתבי הטענות של הצדדים והוספנו ושמענו טענות על פה. אם תשמע דעתי, כאמור, לא נוכל לסייע לעותר ולדומיו. 4. המשיבה 2 הינה קרן פנסיה ותיקה גירעונית. בשנת 1995 החליטה הממשלה לסגור את קרנות הפנסיה הותיקות בפני עמיתים חדשים ומאז שנת 1995 היא פועלת כקרן סגורה. בהתאם להוראת פרק ז1 לחוק הפיקוח מינה לה המפקח על הביטוח מנהל מיוחד בחודש יולי 2003. 5. במסגרת חוק התוכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2003-2004), התשס"ג-2003 (להלן: חוק תוכנית ההבראה) נקבעה רפורמה שיזמה הממשלה להבראת קרנות הפנסיה הגירעוניות והוסף פרק ז1 לחוק הפיקוח. שמו של פרק זה הוא "קרנות פנסיה ותיקות - מינוי מנהל מיוחד, תוכנית הבראה וסיוע ממשלתי", ובנושאים אלה עוסק הפרק. המפקח על הביטוח התקין, מכח סמכותו בחוק הפיקוח, תקנון אחיד לכל הקרנות הותיקות שבהסכם, לרבות מבטחים. התקנון האחיד נכנס לתוקף ביום 1.10.2003 והחליף את התקנונים הקודמים של מבטחים ושל שאר הקרנות. הפעלת התקנון האחיד הנה אחד התנאים לקבלת הסיוע הממשלתי לקרן. התקנון האחיד גובר מכוח חוק הפיקוח על כל הסכם או הסדר (ראו סעיף 78י(ב) לחוק הפיקוח). 6. העותר הוא יליד 1939. הוא יצא לגמלאות בפברואר 2004. במועד פרישתו לגמלאות חל עליו התקנון האחיד. אין לנו צורך לעמוד כאן על כל גלגולי ההסכמים בין התאחדות התעשיינים לבין מבטחים. לצורך ענייננו די אם נציין כי עד 1990, דהיינו משך שנות עבודה רבות של העותר, שיטת חישוב הפנסיה הקובעת בתקנון היתה שיטת שלוש השנים האחרונות. בחודש דצמבר 1990 נחתם הסכם עם מבטחים בו נקבעה שיטה חדשה לחישוב השכר הקובע לגמלאות ליהלומנים. נקבע כי השכר הקובע יהיה לפי תקנון מבטחים (לאמור - שיטת שלוש השנים) או לפי היחס בין השכר בפועל ובין השכר החציוני של הדירוג האחיד בכל תקופת הביטוח, לפי הגבוה מבין שתי השיטות (להלן: הסדר היהלומנים). מבטחים הבהירה בתשובתה לעתירה כי שיטה זו לא היתה שיטת הממוצעים המוכרת. לא נאריך בעניין זה משום שבשנת 2003 הונהג מכוח חוק הפיקוח התקנון האחיד. תקנון זה חל על כל מי שהחל לקבל קצבה מאז ה-1.10.2003, והעותר בכלל זה. על מי שיצא לקצבה כאמור חלה, בין השאר, הוראת סעיף 78ט(ב)(3) לחוק הפיקוח הקובעת: קביעת תקנון אחיד ועקרונותיו 78ט. (א) ... (ב) ... : (1) ... ; (2) ... ; (3) חישוב הקצבה למי שיתחיל לקבל קצבה ביום ה' בתשרי התשס"ד (1 באוקטובר 2003) (בפסקה זו - המועד הקובע) או אחריו, ייעשה כמפורט להלן, ובלבד שתקרת העליה הריאלית בשכר הקובע לקצבה החל בחודש אוקטובר 2003 לפי כל שיטת חישוב, תהיה 2 אחוזים בשנה: (א) לענין עמיתים בקרן ותיקה שפסקת משנה (ב) אינה חלה עליה - בהתבסס על שיטת ממוצע היחסים של השכר הנהוגה בקרן הגמלאות המרכזית של עובדי ההסתדרות בע"מ, בשינויים שיקבע המפקח בתקנון האחיד; (ב) לענין עמיתים בקרן ותיקה שהמפקח קבע כי ערב המועד הקובע התבסס תקנונה על שיטת שלוש השנים האחרונות, תחושב הקצבה כסכומם של שני אלה: (1) בעד התקופה שעד המועד הקובע - בהתבסס על שיטת ממוצע שלוש השנים האחרונות, כפי שיקבע המפקח; (2) בעד התקופה שמן המועד הקובע ואילך - בהתבסס על שיטת ממוצע היחסים של השכר, כאמור בפסקת משנה (א); (4) ... 7. כאמור, ביום 1.10.2003 נכנס לתוקף התקנון האחיד. שיטת חישוב השכר הקובע בתקנון האחיד החל על מבטחים משלבת בין שיטת שלוש השנים לבין שיטת הממוצעים וזאת בהתאם להוראת הסעיף שצוטט. 8. מבטחים ערכה חישוב, ולא אעמוד על פרטיו, לפיו לו נותר הסדר היהלומנים בתוקפו, שכרו הקובע של העותר לפנסיה היה עומד על 5,040.84 ש"ח (ולא על 7,613.80 ש"ח, כפי שנטען על ידי העותר). עם זאת - וזה העיקר לענייננו - מבטחים מסכימה כי קיימת פגיעה בעותר כתוצאה מהשינוי ששינה התקנון האחיד את הסדר היהלומנים, אם כי הפגיעה אינה בעוצמה הנטענת על ידי העותר. 9. אחזור למבוקש על ידי העותר: העותר הבהיר בדיון כי מבטחים הנה, מבחינתו, משיב פורמאלי וכאמור, אין הוא טוען כי הקצבה מחושבת על ידה שלא כדין. את חיציו מפנה העותר אל המפקח על הביטוח. הוא מבקש להורות לו לפעול באחת מכמה דרכים: ראשית, ביטול שיטת שלוש השנים האחרונות והחלפתה בשיטת הממוצעים כהסדר לחישוב הקצבה; שנית, תיקון התקנון האחיד בדרך של יצירת מנגנון איזון - קביעת רף תחתון להפרש בין השכר הקובע בשיטת הממוצעים לשכר הקובע בשיטת שלוש השנים האחרונות, כך שבכל מקרה לא יפחת השכר הקובע משיעור מסוים מהשכר הממוצע; שיטה שלישית שמציע העותר היא קביעת שיטת חישוב ספציפית לעובדי המגזר התעשייתי או לעובדים ששכרם בשלוש השנים האחרונות נפגע בצורה דרסטית, כך שהפגיעה בגובה גמלתם של עובדים אלה תצומצם; הצעה רביעית היא כי תוקם ועדת חריגים ל"מקרי קצה" דוגמת העותר. 10. יובהר כי העתירה שלפנינו היא עתירה מינהלית. הסעדים המבוקשים מכוונים כנגד המפקח ולא נגד חוק הפיקוח. בכך שונה עתירה זו מהמקרה שנדון ב-בג"ץ 4948/03 אלחנתי נ' שר האוצר (טרם פורסם, 15.6.2008) (להלן: פרשת אלחנתי). בתשובה לשאלת בית המשפט השיב בא כוח העותר כי ניתן, לטענתו, להיענות לבקשותיו השונות במסגרת חוק הפיקוח הקיים. אעבור ואדון בסעדים המבוקשים על ידי העותר אחד לאחד. בטרם אעשה כך אעיר למען הסדר כי תיקון התקנון האחיד על ידי המפקח אפשרי, כאמור בסעיף 78י(ג) לחוק הפיקוח, רק באישור שר האוצר וועדת הכספים. לכן, לכל היותר ניתן להורות למפקח ליזום שינוי תקנון, אך לא ניתן להורות לו לשנות את התקנון. אראה את בקשות העותר כנסובות על בקשה להורות למפקח ליזום שינוי בתקנון. מעבר לשיטת הממוצעים 11. הסעד הראשי המבוקש על ידי העותר הוא ביטול שיטת שלוש השנים האחרונות באופן מוחלט ורטרואקטיבי וקביעת שיטת הממוצעים כהסדר בלעדי לחישוב הקצבה. צודקת המדינה בטענתה כי סעד זה מצריך שינוי בהוראות חקיקה ראשית - הוראת סעיף 78ט(ב)(3) לחוק הפיקוח אשר צוטט לעיל. פשוט וברור הוא שהמפקח אינו מוסמך לשנות את התקנון באופן הנוגד את חוק הפיקוח. די בכך כדי לדחות את הבקשה. מעבר לכך - כפי שהעותר עצמו מציין בעתירתו, לבקשה זו השלכות מרחיקות לכת. צדדים שלישיים רבים עלולים להיפגע ויש גם טעם בטענת המדינה לפיה הבקשה בעניין זה לוקה בשיהוי כבד. אין צורך להרחיב בעניין זה, משום שכאמור, די בכך כי לא ניתן להורות למפקח לשנות את התקנון כמבוקש כיוון שהדבר נוגד את חוק הפיקוח. קביעת ריצפה לשכר הקובע 12. כזכור, לחילופין טען העותר כי יש ליצור בתקנון מערכת איזון לפיה קצבה המחושבת בהתאם לשלוש השנים האחרונות לא תפחת מאחוז מסוים מן השכר הממוצע במשק. העותר מציין לעניין זה כי המפקח קבע בתיקון לתקנון תקרה לשכר הקובע (עניין זה מוסכם על הצדדים אך לא הובאו לפנינו פרטים לגביו). לדבריו של העותר, כשם שהמפקח קבע תקרה כך יכול הוא לקבוע רצפה. לטענת העותר יצירת ריצפה - במקביל ליצירת תקרה - תביא לאחידות ולשוויון, וכשם שהתקרה מונעת תשלומים מופרזים לחלק מן העמיתים על חשבון עמיתים אחרים, כך תימנע הרצפה שתיקבע פגיעה בעמיתים הנפגעים על ידי ההוראות שבתקנון האחיד. לטענת העותר הנהגת רצפה אינה מביאה לשינוי מהוראות חוק הפיקוח, ובסמכות המפקח להורות עליה (כלומר - ליזום שינוי כזה). 13. לדעתי העיתוי של העלאת טענה זו שנים אחרי שנקבע התקנון האחיד, הופך את קבלתה לבלתי אפשרית. מלכתחילה אפשר היה, אולי, ליצור בתקנון האחיד הסדרים שונים מאלה שנקבעו בפועל. אולם, כל שינוי מן הסוג המבוקש על ידי העותר יביא לפגיעה בעמיתים אחרים משום שהקרן חייבת, בעזרת הסכומים הניתנים לה על ידי המדינה, לשמור על איזון אקטוארי (ראו סעיף 78ט(א) לחוק הפיקוח). תוספת לקבוצה מסוימת חייבת להביא לפגיעה באחרת. בכך שונה קביעת רצפה מקביעת תקרה ואין סימטריה מלאה בין השתיים. קביעת תקרה מביאה להורדת תשלומים לעמיתים עליהם חלה התקרה, דבר שאינו פוגע באיזון אקטוארי. מאידך גיסא, קביעת ריצפה מגדילה את התשלומים לעמיתים עליהם חלה הרצפה. כיוון שהקרן חייבת לשמור על איזון אקטוארי, הגדלת הקצבה לעמיתים מסוימים יכולה להיעשות רק באמצעות הורדת תשלומים לעמיתים אחרים, דבר העלול לפגוע בזכויות מוקנות (השוו: פרשת אלחנתי, פסקה 39 לפסק דינה של השופטת חיות). 14. לדעתי אין מקום להורות למפקח ליזום שינוי תקנון על ידי קביעת רצפה מטעם נוסף עליו מצביעה המדינה: המפקח יכול לפעול לשינוי התקנון האחיד, כאמור בסעיף 78י(ג) לחוק הפיקוח הנזכר אם "ראה ... שהדבר נדרש להשגת מטרותיו של פרק [ז1 - מ.נ.] והעקרונות המנויים בסעיף 78ט". ואולם, כך טענת המדינה - ויש בה טעם - שינוי התקנון כמבוקש על ידי העותר וקביעת "רצפה" יביאו להגדלת הגרעון האקטוארי, זאת בניגוד לקביעת סעיף 78ט(א), שזו לשונו: קביעת תקנון אחיד ועקרונותיו78ט. (א) המפקח יכין תקנון אחיד לכל הקרנות הוותיקות שמונה להם מנהל מיוחד, במטרה להביאן לאיזון אקטוארי ולכך שיוכלו לשלם קצבאות לעמיתיהן, בשים לב לסיוע הממשלתי שיינתן לפי הוראת סימן ה' וליצירת אחידות במערך הזכויות. על כן, התיקון שהוכנס לתקנון נדרש לצורך השגת מטרות פרק ז1 - וביניהן השגת איזון אקטוארי - ואין מקום להיעתר גם לבקשת העותר לקביעת "רצפה". הנהגת שיטה מיוחדת למי ששכרו נפגע באופן דרסטי 15. הבקשה השלישית של העותר היא כי התקנון האחיד יתוקן על ידי קביעת שיטת חישוב מיוחדת של השכר הקובע לגבי עובדי המגזר התעשייתי או עובדים אחרים ששכרם בשלוש השנים האחרונות נפגע בצורה דרסטית. לעניין זה מפנה העותר להמלצה של בית הדין הארצי לעבודה ב-ע"ע (ארצי) 600026/97 מבטחים מוסד לביטוח סוציאלי של העובדים בע"מ נ' פיורסט (להלן: פרשת פיורסט). בפסק הדין בפרשת פיורסט ציין בית הדין כי מבטחים טוענת, וההסתדרות תומכת בטיעונה, שיש לאפשר לה גמישות על מנת שתוכל להתאים את הוראותיה לצרכים ולמאפיינים של הקבוצות הרבות בהן היא מטפלת. המלצה זו אינה נוגעת לענייננו: פסק הדין האמור ניתן זמן קצר ביותר לאחר תחילת ההסדר לעניין קרנות הפנסיה הותיקות, והסדר זה כלל אינו נזכר בו. הבקשה בפריט זה חותרת, למעשה, תחת התקנון האחיד ויוצרת קבוצות שלא כאמור בהוראה המחייבת של סעיף 78ט(ב)(1) המורה: קביעת תקנון אחיד ועקרונותיו78ט. (א) ... (ב) התקנון האחיד יוכן על פי עקרונות והוראות אלה: (1) לא תהיה הפליה בין עמיתים בקרן; (2) ... הבקשה החלופית - קביעת ועדת חריגים 16. גם לבקשה הרביעית לא ניתן להיענות. שיטת החריגים שמוצע להנהיגה חותרת תחת סעיף 78ט(ב)(2) לחוק הפיקוח המורה: קביעת תקנון אחיד ועקרונותיו78ט. (א) ... (ב) ... (1) ... (2) כללי חישוב זכויות העמיתים יהיו אחידים לכל הקרנות הוותיקות שמונה להן מנהל מיוחד, וייקבעו באופן ברור ובלתי תלוי בהפעלת שיקול דעת של הקרן או של כל גורם אחר; 17. אציין שגם אלמלא הסדר הקרנות הותיקות משנת 2003 מותר היה לשנות את הוראת התקנון לגבי עמיתים שטרם יצאו לגמלאות, שכן לעמית נוצרת זכות קנויה שהחישוב לגביו לא ישתנה רק כאשר הוא יוצא לקצבה (השוו: בג"ץ 6460/02 אליאב נ' בית הדין הארצי לעבודה, פ"ד ס(4) 411, 421ב ואילך (2006)). כאמור, במקרה שלפנינו, בשנת 1990 שונה התקנון באופן המיטיב עם העותר לעומת שנות העבודה הקודמות. עם זאת, טרם יציאת העותר לגמלה נכנס לתוקפו התקנון האחיד וזכאותו של העותר שונתה שוב. כיוון שזכותו המוקנת של העותר נוצרה רק עם צאתו לגימלאות לאחר כניסתו לתוקף של התקנון האחיד, השינויים שהנהיג התקנון האחיד לא פגעו בזכות זו. בכך שונה המקרה דנן מפרשה אחרת שנדונה בפני בית משפט זה: ע"א 7654/06 רוזנשטראוך נ' קרן הגמלאות של חברי אגד בע"מ (טרם פורסם, 30.12.2007) (להלן: פרשת רוזנשטראוך). בפסק הדין בפרשת רוזנשטראוך קבע חברי השופט רובינשטיין בנסיבות יוצאות דופן אותן הגדיר בית המשפט שם כ"מקרה קצה" כי המערערת זכאית לקצבה מקרן הפנסיה למרות שהדבר נגד את הוראות התקנון האחיד של הקרן וזאת מכיוון "שזכאותה המהותית [של המערערת - מ.נ.] קדמה לתקנון" (פרשת רוזנשטראוך, פסקה י"ב לפסק דינו של השופט רובינשטיין. ההדגשות במקור). 18. סוף דבר: לצערי, לא נוכל לסייע לעותר ולדעתי דין העתירה להידחות. לא יהיה צו להוצאות. ש ו פ ט ת השופט א' א' לוי: אני מסכים. ש ו פ ט השופט ע' פוגלמן: אני מסכים. ש ו פ ט הוחלט כאמור בפסק דינה של השופטת מ' נאור. פנסיהמבטחים (פנסיה)