להלן החלטה בבקשת צו למניעת התקשרות בין חברות: החלטה 1. בפני בקשת חברת ט.ר. הנדסה אזרחית בע"מ, (להלן: המבקשת), במסגרת המרצת פתיחה, ליתן צו המורה כי המשיבה 1, החברה הכלכלית לאשקלון בע"מ, תימנע מלהתקשר עם המשיבה 2, דוד שחר ובניו בע"מ, והמשיבה 3, אחים עשוש בע"מ, בהסכם לביצוע עבודות פיתוח עפ"י מכרז מס' 3/06 (להלן: המכרז), ולחלופין להימנע ממימוש הסכם כזה, אם נחתם. צו ארעי ניתן ביום 25.9.2006. 2. בחודש אוגוסט 2006 פרסמה משיבה 1 את המכרז לביצוע עבודות תשתית ופיתוח במתחם הטיילת בחוף ברנע באשקלון. המועד להגשת ההצעות נקבע תחילה ליום 3.9.2006 שעה 18:00, ולאחר מכן הוארך המועד, ליום 10.9.2006, שעה 17:00. (להלן: המועד הקובע). 3. המבקשת ומשיבות 2,3 הגישו הצעותיהן במכרז. ביום 16.9.2006 נקבע על ידי וועדת ההתקשרויות של משיבה 1, כי משיבה 3 שהצעתה הייתה הזולה ביותר, הינה הזוכה במכרז. 4. על פי טענות המבקשת במסגרת המרצת הפתיחה, יש לפסול הצעותיהן של משיבות 2,3 לאחר שלא הונחו במועד הקובע בתוך תיבת המכרזים, וזאת בניגוד להוראת סעיף 20(ב) לתקנות חובת המכרזים, תשנ"ג- 1993, שתוקנו מכוח חוק חובת המכרזים, התשנ"ב-1992, ולקבוע כי המבקשת הינה הזוכה במכרז. הצורך בסעד זמני נועד למנוע מצב בלתי הפיך בו תזכה המבקשת בבקשתה למתן פסק דין הצהרתי, ללא אפשרות מעשית ליישמו. המבקשת נושאת עיניה לא רק לרווח כלכלי אלא גם ל"רזומה" שלה כהגדרתה בבקשה. 5. בסעיף 5 לתנאי המכרז, תחת הכותרת:"מועד להגשת ההצעות", נקבע כך: 5.1. על המציע להגיש הצעתו במסירה ידנית בלבד, לא יאוחר מיום 3.9.2006, שעה 18:0..." התיבה תוצג בחדר אחמי"ם בהיכל התרבות...באשקלון.(להלן: חדר המכרז- י.צ) 5.2 פתיחת המכרז בנוכחות המציעים תיערך ביום ראשון, 3.9.2006 בשעה 18:00, בחדר אחמי"ם בהיכל התרבות. 5.3 הצעה שתוגש לאחר המועד דלעיל לא תתקבל. משלוח ההצעה בדואר או בכל דרך אחרת לא תתקבל ותגרום לפסילת ההצעה". 6. על פי טענות המבקשת הגיעו לחדר המכרז ביום 10.9.2006, שעה 16:30, מהנדס המבקשת, ירון טבקול, מלווה באביו, דניאל טבקול, (להלן: ירון ודניאל, בהתאמה), לצורך הגשת הצעת המבקשת. מאחר שעל פי תנאי המכרז היה צורך להגיש את ההצעה בשני עותקים, ומאחר שחריץ תיבת המכרזים היה צר יחסית, לא ניתן היה לשלשל את המעטפה בה הונחו שתי עותקי ההצעה. דניאל פנה בעניין זה טלפונית ליועצת המשפטית של משיבה 1, עו"ד עקריש (להלן: היועצת המשפטית), שהורתה במפגיע, על פי הנטען, כי על ההצעה להיות מונחת בתוך תיבת המכרזים, והציעה כי לצורך כך יפוצלו עותקי ההצעה, ודניאל מילא אחר הוראתה, פיצל את טופסי המכרז, והניחם בתוך תיבת המכרזים. אותה עת הגיעו לחדר המכרז, נציגיהם של משיבה 2 ומשיבה 3 במטרה להגיש הצעותיהם. דניאל עדכן אותם, על פי טענת המבקשת, לגבי הצורך בהנחת המעטפות בתיבת המכרז, לאחר שהשניים נתקלו בבעיה דומה לשלו, אולם אלה התעלמו מדבריו, והניחו ההצעות על גבי התיבה. באופן זה הייתה רק הצעתה של המבקשת נתונה בתוך תיבת המכרז. 7. ביום 11.9.2006 פנה מנהל המבקשת רונן טבקול (להלן: רונן), למשיבה 1 בדרישה לפסול הצעות המשיבות 2,3 נוכח אי הנחתן בתוך תיבת המכרז, וכן נוכח היעדר מסמכים מסוימים. (נספח א' לבקשה). משיבה 1, באמצעות היועצת המשפטית, דחתה טענת המבקשת, במכתבה מיום 13.9.2006 (נספח ב' לבקשה, להלן: המכתב). המבקשת קובעת במכתבה כי "עוד לפני המועד האחרון...בשעה 16:55, הודיעו שני המציעים (משיבות 2.3.), כי לא ניתן לשלשל את המעטפות בשל פתחה הצר של תיבת המכרזים, כשהגיע מנכ"ל החכ"ל לחדר האחמי"ם הוא שאל את המציעים האם ניתן להתחיל כך בפתיחה או לשלשל את המעטפות, כל המציעים כולל נציגך, אישרו להתחיל בהליך". עוד צויין במכתב כי נציגי המבקשת, הכלכלנית, רחלי ארביב, והיועצת המשפטית, הגיעו לחדר המכרזים בשעה 16:55, ומנכ"ל המשיבה הגיע בשעה 17:00. 8. בתגובה בכתב יד, על גבי המכתב, ביום 13.9.2006, הודיע רונן, כי רק לו עצמו הייתה סמכות לייצג את המבקשת, כי דניאל הגיע באקראי למקום ללא סמכות, ונלווה לירון המהנדס, וכי נאמר לדניאל על ידי היועצת המשפטית כי יוכל לפצל את המעטפות, ו"בלבד, שיונחו בתוך תיבת המכרזים, וכך אכן נהגנו, וכך יכלו לעשות יתר המשתתפים". בתצהיריהם של דניאל וירון נאמר כי היועצת המשפטית הורתה באופן "חד משמעי" לאחר שהתקשרו אליה, כי המעטפות של המבקשת יונחו בתיבת המכרזים. יצויין כי בתצהיריהם של רונן, דניאל וירון, מיום 21.9.2006, שצורפו לבקשה, לא הוכחשו הדברים שנטענו במכתב לגבי נוכחות המבקשת בעת שהמנכ"ל פנה לנוכחים כמפורט לעיל, וזאת על אף שטענות המשיבה 1 שהועלו במכתב היו ידועות זה מכבר למצהירים אלה. ביום 19.9.2006 הודע למבקשת כי הזוכה במכרז היא משיבה 3, והמבקשת הוזמנה לקבל העתק ההזמנה הזוכה. 9. המשיבה טוענת כי על פי תקנה 20(ב) לתקנות חובת המכרזים, תשנ"ג- 1993, "ועדת המכרזים לא תדון בהצעות אשר לא נמצאו בתיבת המכרז במועד האחרון להגשת ההצעות", וכי הפירוש לתקנה זו הינו דווקני, ומה שנמצא מחוץ לתיבת המכרזים, לא יידון, זאת על פי ההלכה שנפסקה בעע"ם 2696/06 מד"י נ' ראמי ג'מיל, (להלן: פרשת ראמי). גם אם חוק חובת המכרזים אינו חל בשלב זה על משיבה 1, בהיותה תאגיד עירוני, הרי שיש לנהוג בתאגידים העירוניים באמות המידה הנקוטות לגבי משרדי ממשלה ותאגידים הפועלים מכוח החוק, וכי גם מבקשת 1 במסגרת דיונים אחרים, מודה כי היא פועלת על פי העקרונות הקבועים בחוק, בכל הקשור לקיום הנהלים הקבועים בתקנות שיש בהן כדי להבטיח את טוהר המידות, וקיום תחרות על בסיס שיוויוני במכרזיה. 10. משיבה 1 טוענת כי התקנה האמורה עניינה בהקפדה על הגשת ההצעות במועדן החוקי, ולא מעבר לכך, וכך גם כותרתו של סעיף 5.1. לתנאי המכרז, עניינה במועד הגשת ההצעות, ואף נקבע כי ניתן להסתפק "במסירה ידנית". גם אם תתקבל פרשנות המבקשת, אזי אין מדובר אלא בפגם טכני, שעניינו הנחת המעטפה מעל תיבת המכרזים, בשל פתחה הצר, בלא שנפגמו הליכי המכרז. המעטפות הובאו למקום לפני המועד הקובע, וכל המציעים כולל המבקשת, שנכחו במקום, אישרו את תחילת ההליך. מדובר היה בפתיחה פומבית של המעטפות, ולא בהליך מאוחר ונסתר מעין. עוד ציינה המשיבה 1, כי עם הגעת המנכ"ל למקום, פגש בדניאל, והלה הודיעו כי פתח התיבה צר והמנכ"ל אישר לו לפצל את מסמכי המכרז לשתי מעטפות. בשעה 16:55 הגיעו נציגי המבקשת לחדר המכרז בו נכחו כל המציעות, ובשעה 17:00 הגיעו המנכ"ל, וכן יו"ר ועדת ההתקשרויות של המשיבה 1 ד"ר עירית גלנטה. כל נציגי המציעים, ובכללם דניאל, שנכחו במקום, אישרו בפני המנכ"ל כי ניתן להתחיל בהליך מבלי לשלשל את כל המעטפות, ובו במקום נערך פרוטוקול פתיחת מכרז, ואישור קבלת ההצעות, בנוכחות יו"ר ועדת ההתקשרויות. ביום 16.9.2006 התכנסה וועדת ההתקשרויות, שהחליטה כי משיב מס' 3 הינו הזוכה במכרז, וזאת לאחר שהובאה בפניה השגתה של המבקשת מיום 11.9.2006. עוד נטען, כי למבקשת אין סמכות לבקש פסילת הצעות משיבות 2,3 וכל שבידה לטעון כי החלטת וועדת ההתקשרויות אינה סבירה. ב"כ משיבה 3 טען בנוסף, כי המבקשת שהסכימה להליך המתואר לעיל, העלתה טענתה לראשונה, רק משהסתבר לה כי הצעתה אינה הזולה ביותר. דיון 11. לא ראיתי מקום להידרש לשמיעת עדויות, שכן נראה כי לא קיימת מחלוקת עובדתית של ממש, לעניין האירועים שהתרחשו בחדר המכרז עובר למועד בו נפתחו מעטפות המכרז. מבקשת המבקשת עולה, כי כמחצית השעה לפני השעה הקובעת, הגיעו למקום רונן ודניאל, לשם "הצגת הצעת המבקשת". (סעיף 11 לבקשה). אין חולקין כי היו קשיים אובייקטיביים בשלשול מעטפת המכרז, ולפיכך פוצלו הצעות המכרז על ידי דניאל. לטענת דניאל קיבל הוראה "חד משמעית" מהיועצת המשפטית להכניס את המעטפה לתיבת המכרז. היועצת המשפטית המייצגת, משום מה, את משיבה 1, חרף מעורבותה הנטענת בעניין, נמנעה, ככל הנראה על רקע זה, מהגשת תצהיר. אולם מתגובתה של משיבה 1, והדברים מלווים בתצהיר המנכ"ל, חיים צבר, עולה, כי המנכ"ל הודיע לדניאל כי יוכל לפצל את מעטפת המכרז, כדי להכניסה לתיבת המכרזים (סעיף 15 לתגובת משיבה 1). עוד צוין על ידי המשיבה 1 כי עובר לפתיחת המעטפות, נשאלו שלושת המציעים אם הם עומדים על שלשול כל מעטפות המכרז לתיבה, קודם לפתיחתן, עניין המלמד לכשעצמו, כי משיבה 1 הייתה ערה לצורך לדבוק בהוראה כי על מעטפות המכרז להימצא בתיבת המכרזים, קודם פתיחתה, והויתור על כך, על פי הנטען, נבע רק בשל הסכמת המציעות. 12. המבקשת מאשרת כי שלוש מעטפות המכרז הוגשו במועדן (סעיף 19 לבקשה). המשיבים טוענים כי מהשלב שבו הונחו המעטפות ועד פתיחתן הפומבית, בנוכחות ירון ודניאל, ונציגי המציעות האחרות, שהו נציגי המבקשת כמו גם הנציגים האחרים, בחדר המכרז. המבקשת אינה טוענת בבקשתה כי החדר היה ללא פיקוח, או כי הליכי המכרז הראשוניים נעלמו מעיני נציגיה. מתצהירו של רונן, אכן עולה, כי דניאל שהה בחדר המכרזים, וניהל שיחה עם נציגי המשיבות 2,3, לעניין הקושי בהכנסת מעטפות המכרז, ואלה "התעלמו" מהצעתו לפצל את המעטפות, והניחו אותן על גבי תיבת המכרז, ולא בתוכה. יותר מכך, במכתב המתואר לעיל, נאמר במפורש כי המנכ"ל שאל את הנוכחים, ובכללם את נציגה של המבקשת, "אם ניתן להתחיל כך בפתיחה או לשלשל את המעטפות", ואלה "אישרו להתחיל בהליך" (סעיף 4), ובתגובתו של רונן בכתב יד על גבי המכתב, לא הוכחשו הדברים, אלא נטענה טענה לעניין העדר סמכותו של דניאל לפעול בשם החברה, וגם בתצהירים שהגישו ירון, דניאל, ורונן, לא הוכחשה הטענה. 13. הוראת תקנה 20(ב) לתקנות חובת המכרזים, שכותרתה, "בדיקת ההצעות", קובעת כי "ועדת המכרזים לא תדון בהצעות אשר לא נמצאו בתיבת המכרז במועד האחרון להגשת הצעות". תקנה 19 שעניינה "תיבת המכרז", קובעת כי: "...מעטפות המכרז יישמרו עד לפתיחתן, במועד האחרון להגשת ההצעות או אחריו, בתוך תיבה נעולה, אחת או יותר, אשר תיועד לשמירת מסמכי מכרזים. תקנה 14 (א) לתקנות העיריות (מכרזים), התשמ"ח-1987, מקבילתה של תקנה 20 (א) הנ"ל, אינה קובעת, אמנם, בלשון קטגורית כי כל מעטפה שלא תימצא בתיבת המכרז, לא תידון בפני הועדה, ואולם נראה כי זו כוונתה, נוכח לשון התקנה: (א) "עובד העיריה שראש העיריה מינה לכך יכניס כל מעטפת מכרז שנתקבלה בעיריה לפני תום המועד להגשת מסמכי המכרז לתוך תיבה מיוחדת נעולה בשני מנעולים שמפתחותיהם נשמרים בידי שני אנשים שראש העיריה מינה אותם לכך." (ב) מעטפת מכרז שנתקבלה בעיריה אחרי תום המועד להגשת מסמכי המכרז לא תוכנס לתיבת המכרזים ותוחזר לשולח, מבלי לפתוח אותה ובלי לגלות את תכנה זולת לצורך בירור שמו ומענו של השולח". יצויין כי ב"כ המבקשת מסכים כי התקנות הנ"ל אינן חלות לפי שעה על תאגיד עירוני כדוגמת משיבה 1, ואולם לצורך הדיון לא מסתייגות המשיבות, למעשה, מאימוץ הכללים הנוהגים בהן לענייננו, שיש בהם כדי לשקף פרקטיקה קיימת הנועדת לאמץ הלכות מינהל תקין הנוהגת במשרדי הממשלה, רשויות מקומיות, ותאגידים שהוקמו על פי חוק, גם על תאגידים עירוניים מעין אלה. (עת"ם 374/03(י-ם), מאמץ נ. מפעלי ביוב, לא פורסם). 14. אכן בפרשת ראמי אומר בית המשפט העליון דברים נחרצים לגבי אי המצאת הצעת המכרז במועדה, ואי הנחתה בתיבת המכרז:"...תקנה 20(ב) לתקנות חובת המכרזים, תשנ"ג-1993 קובעת, כי "ועדת המכרזים לא תדון בהצעות אשר לא נמצאו בתיבת המכרז במועד האחרון...לשון התקנה אינה מניחה מקום לשיקול דעת. מחוקק המשנה שפתיו ברור מיללו (על פי איוב ל"ג, 3), כי הצעות "אשר לא נמצאו בתיבת המכרז במועד האחרון" לא יידונו. המבחן הוא טכני ופשוט על פניו. בשעה שנקבעה לסיום, היא המועד האחרון, בדיוק בשעה זו, "ננעל" פתחה של תיבת המכרז. מה שנמצא בתוך התיבה באותו מועד יידון; מה שלא נמצא לא יידון...האירוע הרלבנטי היחיד, על פי קביעתו של מחוקק המשנה, הוא הימצאות המעטפה בתיבת המכרז, לא מחוצה לה, והוא אירוע נקודתי ואינו מעמד מתמשך. אין חולק, כי בענייננו לא נמצאו מעטפות המשיבים בתיבה במועד. בכך לא מולאו תנאי הדין ואף לא תנאי המכרז, שבהם נאמר, כנזכר מעלה, כי "הצעה שלא תימצא בתיבה הנ"ל במועד זה מסיבה כלשהי - לא תשתתף במכרז"... מחוקק המשנה (ותנאי המכרז) קבעו מבחן אחד וחד, שוה לכל נפש - הימצאות ההצעות בתיבת המכרז במועד האחרון, ומשלא נמצאו, איחרו את המועד. אומר כאן, כי לדידי שתי השאלות שהציב המערער באות כאחד, שכן משאמרנו שאין לקבל הצעות שהוגשו באיחור במובנה של התקנה, קרי, לא היו בתיבה במועד האחרון, צדקו ועדת המכרזים או שלוחיה בכך שלא איפשרו להצעות להתקבל. " (ראו בעניין זה גם: עתמ 2192/06, בונה הארץ היפה בע"מ נ, מנהל מקרקעי ישראל ואח', טרם פורסם). עם זאת משאירה פרשת ראמי פתח, צר אומנם, להגמשת הכלל המחייב הן את עיתוי הגשת ההצעה במועד, והן את מיקום הנחת ההצעה: "נוסיף את אלה: תורת המכרזים, במציאות של מכרזים רבים ברשויות וגופים שונים, גדולתה בפשטות יישומה, ללא צורך בפרשנות כל מקרה. לא נאמר כי לא ייתכנו, במציאות אנושית, חריגים כלשהם - המערער ציין לעניין זה תקלות בועדת המכרזים, ואכן אין מגישי הצעות צריכים להיות ניזוקים מתקלתה של הרשות. אולי חריג אחר -ואני מותיר זאת בצריך עיון- הוא כוח עליון מוכח, בטרם נפתחו המעטפות, וכמובן כל מקרה ייבדק לנסיבותיו. אך החריג יהיה חריג שבחריגים, שכן לשון התקנה ברורה, ונימוקה עמה, כדי למנוע "מדרון חלקלק". התרת הרצועה ולוא במעט, ראשיתה מצער ואחריתה אינה ידועה, וראוי להימנע מ"מצבי פרשנות", שהדמיון היצירתי יוסיף עליהם כהנה וכהנה, ונמצאנו מכבירים התדיינות. ראו גם עע"מ 7799/05 יהלומית פרץ נ' מדינת ישראל (טרם פורסם). אוסיף, כי בעוונותינו הרבים, לטעמי גם אותם "פגמים בעלי אופי טכני שאינם יורדים לשרשו של עניין", שעליהם אמר השופט ברנזון בשעתו בבג"צ בן יקר נ' המועצה האזורית באר טוביה, פ"ד כט(2) 707, 711 כי לא יגרמו בהכרח לפסילת הצעה, יש לפרשם בצמצום. חוששני כי יצר לב האדם מחייב זאת". להשלמת עניין זה יצויין כי בבג"ץ בן יקר הנ"ל, נאמר בהקשר זה: "אכן, לא אחת אמרנו שאת תנאי המכרז ואת הוראות החוק בעניני מכרזים יש לקיים ככתבם וכלשונם, וסטיה מהם או פגמים שנתלוו להליכי המכרז עלולים להביא לפסילת הצעה או אף לפסילת המכרז כולו. מצד שני, גם אמרנו וחזרנו ואמרנו פעמים הרבה, שלא כל פגם יביא בהכרח לפסילתם של הצעה או המכרז כולו. פגמים בעלי אופי טכני שאינם יורדים לשרשו של ענין ושאינם פוגעים בכללי היסוד של שיטת המכרזים הציבוריים, לא יניעו אותנו לפסול הצעה. אחרי ככלות הכל, כל שיטת המכרזים הציבוריים לא באה לעולם וקיומה אינו מכוון אלא לאפשר לבעל המכרז לקבל הצעות מצד קבלנים בעלי כושר לבצע את המשימה נשוא המכרז ולבחור בהצעה הטובה, הנוחה והמתאימה ביותר." 15. סבור אני כי לא נפל פגם בהליכי המכרז המצדיק מתן צו ביניים. 16. כאמור, אין חולק כי שלוש המציעות עמדו בתנאי המכרז, והגישו הצעותיהן עד המועד הקבוע. הפגם הנעוץ באי הימצאותן של מעטפות המשיבות 2,3 בתיבת המכרזים הינו לטעמי, פגם טכני, הנכנס לגדרו של החריג שפרשת ראמי צופה אפשרות קיומו מעת לעת, אם כי לעיתים נדירות. זהו פגם שאין בו כדי לפגום בתקינות המכרז. אכן, מקומן של מעטפות המכרז להימצא בתיבת המכרז. זו לשונן של התקנות, והמשיבה 1 אינה מסתייגת מכך. אמנם, על פי תנאי המכרז לא הייתה אלא דרישה כי מסירת המעטפות תיעשה "ידנית", ולא דרישה דווקנית כי יימצאו בתיבת המכרזים, כפי שעולה מהעובדות בפרשת ראמי, אולם גם בסעיף 5.1 לתנאי המכרז מצוין מיקומה של תיבת המכרז, וברי כי הכוונה להנחת המעטפות בתוכה, כפי שהוצע גם על ידי המנכ"ל, עובר לפתיחת המעטפות. דא עקא, שהכל מסכימים, כי תחיבת מעטפת המכרז לתיבת המכרז, במתכונת שנתבקשה בתנאי המכרז, לא הייתה אפשרית בשל מגבלות טכניות שלא היו תלויות במציעות. המבקשת פיצלה אומנם, את מעטפת המכרז, באופן שאיפשר הכנסתה לתיבת המכרז, אולם מדובר היה בפתרון מאולתר שתולדתו בשיחה שקיים דניאל עם נציגי המשיבה 1, בין אם הייתה זו היועצת המשפטית של המשיבה 1 כטענתו, או המנכ"ל, כטענת המשיבה. עם זאת, לא נטען כי ניתנה הוראה דומה בעניין זה לנציגי משיבות 2,3, על ידי משיבה 1, ולפיכך, נוכח המגבלה שהייתה קשורה במבנה תיבת המכרז, הונחו שתי המעטפות על גבי התיבה, במועדן, שעה שהיו נוכחים במקום נציגי המציעות ומשיבה 1. כאמור, לא הייתה קיימת כל הסתייגות מפתיחת המעטפות, וזאת על אף שניתנה הזדמנות לדניאל ולירון שנכחו במקום לעמוד על כך שהמעטפות יוכנסו לתיבת המכרז. בכך ניתנה הסכמה, מכללא לפחות, לשינוי "אד הוק" של תנאי המכרז, באשר למיקום הנחת המעטפות באותן דקות עד פתיחתן הפומבית, והכל בעת שנציגי המבקשת והמשיבות נכחו במקום, ונשמר, בפניהן, הליך מסודר של פתיחת המעטפות. 17. טענתו של רונן הייתה כי איש מלבדו, לא היה מוסמך לייצג את המבקשת. ואולם לא עולה מתצהירו של רונן כי ירון ודניאל לא פעלו כשלוחי המבקשת. הם הגיעו לחדר המכרזים עם מעטפת המכרז, ונכחו במעמד פתיחת ההצעות. כאמור נקט דניאל יוזמה לפיצול מעטפת המכרז, ורונן מסתמך הן על יוזמה זו, והן על השיחה הנטענת בין דניאל ליועצת המשפטית, לצורך ביסוס טיעוניו. טענת רונן הנוגעת להעדר סמכותו של דניאל, (או ירון), לאותה הסכמה שניתנה להמשיך בהליכי המכרז, חרף אי הכנסת שתי המעטפות לתיבת המכרז בעקבות פניית המנכ"ל, הינה טענה מלאכותית שיש בה התעלמות ממכלול פעילותם האחרת של נציגי המבקשת, שלא הייתה לרונן הסתייגות מביצועה כשלוחיה. 18. במצב דברים זה נדחית הבקשה. הצו הארעי יבוטל ותוחזר הערבות הבנקאית שהופקדה על ידי המבקשת. 19. המבקשת תשלם לכל אחת ממשיבות 1 ו- 3 הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך של 4000 ₪ בצירוף מע"מ. צוויםצו מניעה