החלטה פתח דבר 1. העותרים פנו בעתירה מינהלית שבה נתבקש בית המשפט ליתן צו על תנאי המכוון נגד המשיבים המורה להם להתייצב בפני בית המשפט וליתן טעם, מדוע יפעילו בכיתה ה' בבית ספר גנים בגני-תקווה את תכנית "מ.ש.י - מי שמבין יודע", שהיא תכנית לימוד באמצעות מחשבים ניידים (להלן: "הפרויקט") בשנת הלימודים תשס"ח, ומדוע לא יפעילו את תכנית משרד החינוך "הרגילה" המיועדת לכיתות ה' (להלן: "העתירה"). בד בבד עם העתירה הגישו העותרים בקשה למתן צו ביניים ש"ימנע מהמשיבים לאסוף כספים מהורי התלמידים ו/או מלרכוש מחשבים עבור תלמידי כיתה ה' עד אשר תוכרע העתירה לגופה" וזאת "כיוון שהמשיבים החלו לאסוף כספים לשם רכישת לפ-טופים לתלמידי כיתה ה' וכדי שלא יקרה מצב בו העתירה התקבלה אך המחשבים כבר נרכשו", כלשון העותרים. זו הבקשה נושא החלטתי (בש"א 31298/07 - להלן: "הבקשה"). רקע עובדתי 2. בשנת הלימודים תשס"ז (2006/2007) הטמיעו המשיבים את הפרויקט, שהיה פרויקט חדשני, בכיתה ו' (העולה כיום לכיתה ז') בבית ספר גנים (להלן: "בית הספר") שבתחום המועצה המקומית גני תקווה (להלן: "המועצה") שבראשה עומד ראש המועצה מר אבישי לוין (להלן: "ראש המועצה"). גב' אביבה בלאיש היא מנהלת בית הספר (להלן: "המנהלת"). משיבות 1 ו-3 יכונו להלן ביחד: "משרד החינוך". מדובר בפרויקט אשר משלב במסגרת תכנית הלימודים "הרגילה" של משרד החינוך, כלי לימודים נוסף - המחשב הנישא. במסגרת הפרויקט מצויד כל תלמיד במחשב אישי , כיתות הלימוד עוצבו וצוידו ברשת אלחוטית לגלישה מהירה באינטרנט, הוקם "קמפוס וירטואלי" הכולל אתר מלווה לכל המקצועות הנלמדים בבית הספר. הפרויקט מספק סביבה לימודית חוויתית ומתקדמת, עשירה במקורות מידע ונגישות אליהם, ויוצר רצף בין הלימודים בבית הספר לבין הפעילות בבית. הפרויקט הוא פרי חזונו של ראש המועצה, וקיבל את ברכת משרד החינוך המלווה אותו. 3. בכוונת בית הספר להרחיב את הפרויקט בשנת הלימודים הקרובה העומדת בפתח, ולהטמיע אותו גם בכיתות ה'. בסוף חודש אפריל 2007 הוצג הפרויקט להורי תלמידי כיתות ד' באותה עת, אשר עתידים ללמוד בכיתות ה' בשנת הלימודים תשס"ח (להלן: "ההורים"). מאז, התקיים דיאלוג ביחס לפרויקט בין ההורים, התלמידים, המורים והנהלת בית הספר. ביום 10/6/07 אף הוקמה ועדת היגוי המורכבת מנציגי ההורים ונציגי הנהלת בית הספר (להלן: "ועדת ההיגוי") אשר שמה לעצמה למטרה לקדם את הפרויקט וללוותו תוך כדי קיום חשיבה משותפת ושוטפת, מתוך ראייה ברורה של טובת התלמידים. בהמשך, גיבשה ועדת ההיגוי את עקרונות עבודתה ומתווה פעולה על מנת להשפיע ולכוון את הטמעת הפרויקט, בהתייחס בין היתר להיקף הלימוד המתוקשב מצד אחד והחשיבות בהמשך רכישת מיומנויות כתיבה ידנית מן הצד השני. על מנת לאפשר את יישום הפרויקט, במועד הגשת העתירה (23/7/07) כבר רכשה המועצה מחשבים ניידים במרוכז, אשר עתידים לשמש את תלמידי כיתות ה' בשנת הלימודים תשס"ח. ההורים נדרשו לשלם למועצה עבור המחשב הנייד סכום של 2,750 ₪, סכום שנאמר שהוא כמחצית ואולי פחות מעלותו, ועשרות מההורים - כמחצית מהורי התלמידים העולים לכיתות ה', לטענת ראש המועצה - כבר שילמו עבור המחשבים בעת שהעתירה הוגשה. בנם של העותרים, אלון, עולה השנה לכתה ה' בבית הספר. משלא השתכנעו העותרים בצדקת הפרויקט ותועלתו וסברו שהתכנית מאולתרת ובעלת חסרונות רבים, התנגדו לפרויקט וביקשו למנוע את החלתו על כיתות ה' בשנת הלימודים הבאה עלינו לטובה. משלא עלה הדבר בידם פנו לבית המשפט בעתירה ובבקשה הנדונה. טענות הצדדים 4. לטענת העותרים, מדובר בפרויקט יומרני וחובבני, בלא שנבדקו השלכותיו השליליות על התלמידים, ובין היתר - נזק התפתחותי לילדים שעדיין לא השלימו את רכישת המיומנויות הלימודיות הבסיסיות; נזק בריאותי של קרינה; נזק לפרקי הידיים ורצועות הכתפיים; חשיפה לאתרים לא חינוכיים וחוסר הסתכלות ארוכת טווח שכן הפרויקט מתוכנן "רק" לארבע שנים. עמדתם של העותרים נתמכת לטענתם בדעתם של מומחים בעלי שם. משכך, טוענים העותרים, לא קמה זכותם של ראש המועצה ומנהלת בית הספר לכפות על ההורים שיטת לימוד חדשנית כזו שלא קיבלה את אישור משרד החינוך, והעתירה שהוגשה על ידם מכוונתם כלשונם "למנוע את רוע הגזירה". עוד הם טוענים, כי חוזר מנכ"ל משרד החינוך תשס"ג 3(א) המתייחס ל"תשלום הורים" (להלן: "חוזר המנכ"ל" - מצורף כנספח ג' לתשובת משרד החינוך לבקשה) קובע את הנושאים שבגינם ניתן לדרוש כסף מהורי תלמידים ואת הסכומים המותרים בדרישה. מחשבים נישאים אינם בגדרם של אלה, ומכל מקום התשלום המקסימאלי שניתן לגבות מהורים בגין "תשלום רשות" להבדיל מ"תשלום חובה" הוא 506 ₪. התשלום שנגבה מן ההורים עבור המחשב הנישא ואשר לטענתם של העותרים נכפה על ההורים, מנוגד אפוא לחוזר המנכ"ל ומשכך הגבייה אינה כדין; וגם מטעם זה אין לאפשר את הפרויקט, אשר בלא המחשבים לא ניתן ליישמו. העותרים מוסיפים וטוענים כי ההחלטה ליישם את הפרויקט על כיתות ה' נתקבלה תכוף מדי לשנת הלימודים תשס"ח מתוך ניסיון להציב עובדה מוגמרת באופן פסול; וכי בעוד שלא יכול להיגרם כל נזק מהותרת מתכונת תכנית הלימודים "הרגילה" על כנה, הרי שמנגד עומד הפרויקט שלטענתם מרחיק לכת ורב חסרונות, ומשכך "מאזן הנזק" אף הוא עומד לצד העותרים. 5. המועצה וראש המועצה טוענים כי מדובר בפרויקט שיושם בשנת הלימודים תשס"ז בהצלחה רבה, ולדברי המורים שהשתתפו בפרויקט - לא זו בלבד שמבחינה פדגוגית הועברו המסרים הנדרשים לתלמידים, אלא שלפרויקט ערך מוסף משמעותי מעבר להיותו של כלי לימודי זה ספק של ידע ונגישות למידע, מבחינה זו שהוא מאפשר למורה להתייחס לכל תלמיד בנפרד וליצור תקשורת שוטפת ורציפה אף מעבר לשעות הלימוד; וכל זאת תוך הכוונת התלמיד, הנחייתו והדרכתו. כן הם מציינים כי ביחס לתלמידי כיתות ה' החליטה ועדת ההיגוי כי רק 25% מהפעילות תיעשה באמצעות המחשבים הניידים, כך שאין כל שחר לטענת העותרים שיש בפרויקט משום פגיעה ברכישת מיומנויות בסיסיות על ידי התלמידים כגון כתיבה עם עט ונייר. המועצה והעומד בראשה מדגישים כי הפרויקט מלווה על ידי המועצה ועל ידי משרד החינוך אשר כאמור נתן לפרויקט את ברכתו, ומנהלת המחוז בעבר, גב' דפנה לב, אף עמדה בראש ועדת ההיגוי לפרויקט. מבחינה פדגוגית וטכנולוגית מלווה את הפרויקט צוות מקצועי מטעם המרכז לטכנולוגיה חינוכית (מט"ח) אשר מוביל את הטמעת תכני הפרויקט ומסדיר את הקמת סביבת הלמידה. ההורים אף הם מעורבים באופן פעיל בפרויקט ובהכוונתו באמצעות ועדת ההיגוי שנציגיהם חברים בה, כאשר הרוב המכריע של ההורים חפץ ביישום הפרויקט וכ-90% מהם אף חתמו על מסמך המביע את תמיכתם בו (המסמך צורף כנספח ח לתשובת המועצה לבקשה). בנוגע לדרישה לתשלום עבור המחשבים, המועצה טוענת כי מדובר בהסכם מרצון שנכרת בין ההורים למועצה, שבמסגרתו רוכשים ההורים מחשב נייד אישי, שהופך לרכושם הפרטי, במחיר מסובסד ובתשלומים, ועל כן אין יסוד לטענה בדבר אי חוקיות הדרישה. אך מעבר לכך מציינת המועצה, כי הובהר להורים והיא חוזרת ומבהירה כי כל הורה שיבקש שלא להשתתף ברכישת המחשב הנייד יקבל בהשאלה מחשב נייד לשימוש ילדו. תלמידים שידם אינה משגת לשלם עבור המחשב, קיבלו בשנה שעברה ויקבלו גם השנה מחשבים בלא תמורה. לטענת המועצה, סיכויי העתירה קלושים, שכן הסעד המתבקש מהווה התערבות בשיקול הדעת המינהלי שאין להתירו, וכי גם מאזן הנוחות נוטה לטובת המשיבים, שכן מצד אחד מדובר ביישום הפרויקט שנשקל באמות מידה מקצועיות ואילו מנגד לא עומד אלא אינטרס אישי של העותרים למנוע את קיומו של הפרויקט; כך במיוחד משלא צירפו העותרים את יתר הורי התלמידים, שחפצים בפרויקט, וקבלת הבקשה בלא שתישמע עמדתם מהווה על פניה פגיעה באינטרס הציבורי לשוויון בין התלמידים. 6. משרד החינוך בתשובתו לבקשה הביע את תמיכתו בפרויקט ודחה אחד לאחד את החסרונות והחששות שעליהם הצביעו העותרים לשיטתם. כן אישר שהפרויקט מלווה ומתואם עם היחידות המקצועיות של המשרד. עם זאת, בנוגע לדרישה לתשלום עבור המחשבים - בתשובה לבקשה הסתייג משרד החינוך מהמימון שנדרש מההורים, וציין כי הוא סבור שנפל פגם מהותי בהתנהלות המועצה ובית הספר בעניין זה בהיות הסכום שנדרש גבוה משמעותית מהסכום המותר על פי חוזר המנכ"ל. ואולם בדיון שהתקיים בבקשה במעמד הצדדים, נסוג משרד החינוך מעמדה זו כאשר ב"כ המשרד הבהירה כי "למשרד החינוך חשוב לוודא שהיה ברור לציבור ההורים כאשר פנו אליו שמדובר בתשלום רשות ושיש לו זכות להתנגד להשתתף בסכום הזה". משהובהר כי הורה שיתנגד לשאת בתשלום זה, ילדו לא ייפגע ויתאפשר לו לקבל את המחשב בהשאלה, הוסיפה ב"כ משרד החינוך כי "ככל שזה המצב, אז משרד החינוך סבור שיש להתחיל בפרויקט". דיון 7. מכלל החומר שהוצג לפניי מצטיירת לכאורה תמונה שלפיה הפרויקט המשלב את המחשב הנייד בתכנית הלימודים, הוקם ונרקם במחשבה רצינית ואכפתיות רבה, תכנון ועבודת שטח, תוך כדי עבודת צוות והיוועצות מתמדת ונמשכת עם גורמים מקצועיים במשרד החינוך ומחוצה לו. מי שהגה את הפרויקט הוא ראש המועצה, שהתרשמותי היא שנושא החינוך זורם בעורקיו ויקר לליבו ואינו חוסך זמן ומאמצים כדי לקדמו ולהשביחו לטובת התלמידים. נראה גם כי הפרויקט שיצא לדרך בשנת הלימודים הקודמת לתלמידי כיתות ו' נחל הצלחה, ועל רקע זה הוחלט להרחיבו ולהחילו בשנה הקרובה גם על תלמידי כיתות ה'; כן נאמר כי הטמעת הפרויקט בכיתות ה' תיעשה במינון של כ-25% משעות הלימוד בשנה הקרובה ובשילוב עם פעילויות ומיומנויות לימודיות אחרות. ואמנם משרד החינוך נתן את ברכתו לפרויקט והביע בו תמיכה כפי שעולה מתשובתו לבקשה ומשורת המכתבים שצורפה לתשובת המועצה לבקשה (ראו: נספחים א-ד לתשובת המועצה). גם ההורים בחלקם הארי, 90% מהם לטענת המועצה (ראו: נספח ח לתשובת המועצה), תומכים בפרויקט ושותפים להכוונתו, ליישומו ולהטמעתו, באמצעות נציגות ההורים בוועדת ההיגוי שהוקמה ומלווה את הפרויקט. ההחלטה ליישם את הפרויקט היא אפוא החלטה פדגוגית ומקצועית שנתקבלה לכאורה על ידי הגורמים המוסמכים לכך, בשיקול דעת וחשיבה מעמיקה, וטענת העותרים שלפיה לא נלקחו בחשבון מכלול השיקולים הרלוונטיים נטענה בעלמה ובלא כל ביסוס; הוא הדין גם ביחס לטענותיהם בנוגע לנזקים בריאותיים ואחרים הכרוכים ביישום הפרויקט. יוער בנקודה זו כי המאמרים שאליהם הפנו העותרים בתמיכה לעמדתם בדבר חסרונות הפרויקט אמנם מצביעים על הסכנות של שימוש לא מושכל במחשבים בחינוך, אולם לא נטען בהם כי אין מקום לעשות שימוש במחשבים בבתי הספר ובשדה החינוך בכלל. מכל מקום, המשיבים מצידם הציגו מחקרים וכתבות התומכים ומצדדים בשימוש במחשב נייד בכיתות כמכשיר לימודי ומצביעים על הישגים. אך ברור הוא כי בעניין זה, כפי שהדבר גם ביחס לשיטות לימוד אחרות בתחום כזה או אחר, אין לצפות לקונצנזוס. 8. ודוק: בית משפט זה אינו יושב כערכאת ערעור על החלטות רשויות המינהל ואינו מתערב בשיקול דעתם המקצועית אלא בוחן את סבירותם. בנדון זה נאמר בבג"צ 2324/91 התנועה למען איכות השלטון נגד המועצה הארצית, פ"ד מה(3) בעמ' 678: "שופטים בתוך עמם הם יושבים, ובהתייחס למעשי המינהל, קורה לא אחת שנטיית לבם שונה מהדרך בה ראה המינהל לנהוג. יתכן ובין האופציות שעמדו בפני המינהל, היו בוחרים באופציה אחרת מזו שבה בחר המינהל. יתכן ולו לבית המשפט היתה הסמכות להחליט, היה מקבל החלטה אחרת מזו שנתקבלה. אך לא זה המבחן אשר על בית המשפט לפעול על פיו, כשהוא נדרש להתערב במעשי המינהל. השאלה בה עליו להחליט היא לא מה היה מחליט בית המשפט, בנסיבות דומות, אלא אם החלטת המינהל עומדת בפני הבקורת, בהיותה החלטה שרשות מינהלית סבירה יכולה היתה לקבל. אם ההחלטה עומדת במבחן הסבירות, במובן זה שהיא מהווה אחת ההחלטות הסבירות שניתן היה לקבל באותן נסיבות - לא יתערב בכך בית המשפט". והדברים יפים לענייננו. נראה כי לכאורה לא נפל כל פגם מינהלי בשיקול הדעת של המשיבים, אשר ההחלטה בדבר יישום הפרויקט נתקבלה על ידם תוך עשיית שימוש מושכל בפררוגטיבה שלהם לקבל החלטה פדגוגית-לימודית, החלטה שעל פניה מצויה במתחם הסבירות. משכך בית משפט זה לא ייטה להתערב בהחלטה זו. בהקשר זה נודעת חשיבות גם לעובדה שחלק הארי של ההורים תומכים בפרויקט ומבקשים לקדמו וליהנות ממנו. לא רק זאת, אלא שאי צירוף העותרים את ההורים האחרים כמשיבים - או לפחות את נציגות ההורים הללו - על אף שהם עלולים להיפגע אם תתקבל עמדת העותרים, יש לזקוף לחובת האחרונים; ובכל מקרה - משקבעתי כי ההחלטה בדבר יישום הפרויקט עומדת לכאורה במבחני המשפט המינהלי, אין להעדיף במצב דברים זה ובשלב של הדיון בסעד הזמני, את עמדתם של העותרים על פני זו של ההורים האחרים שהם גם הרוב הגדול של הורי התלמידים שהפרויקט יוחל עליהם. 9. אשר לטענת העותרים שלפיה איחרו ראש המועצה והמנהלת בקבלת החלטה בדבר יישום התכנית כה סמוך לשנת הלימודים תשס"ח - טענה זו חוטאת לעובדות, שגם העותרים אינם חולקים עליהן; שכן כבר בסוף אפריל 2007 הוצג הפרויקט להורים ומאז נערכו מפגשים נוספים שבהם ניתנו הבהרות, לובנו בעיות, הוצגו שאלות וניתנו תשובות - חלקם עם התלמידים, חלקם עם ההורים וחלקם עם נציגות ההורים. שעות רבות הוקדשו גם למפגשים עם העותרים וקבוצה קטנה של הורים שהתנגדו לפרויקט, הן על ידי ראש המועצה והן על ידי המנהלת, לנוכח החששות שהעלו לגבי יישום הפרויקט ובניסיון להפיגם. מי שהשתהה אלה דווקא העותרים, אשר חרף התנגדותם לפרויקט ואף שידעו עליו כבר בסוף אפריל, פנו לבית המשפט רק בסוף חודש יולי. יפים לעניין זה הדברים שנאמרו בבג"צ 244/70 אריה בקנשטיין ואח' נ' שר החינוך והתרבות, פ"ד כד(2) 515, בעמ' 516: "עותר אשר רוצה שבית משפט זה יתערב בסידורים אשר רשויות החינוך, המרכזית או המקומית, עומדות וצריכות להנהיג לשנת הלימודים הקרובה לבוא, חייב להזדרז בהבאת עתירתו בפני בית משפט זה, כך שיהא סיפק בידי בית המשפט, בהתחשב עם כל העיכובים הדיוניים שאין מהם מנוס, לצוות את אשר יצווה בעוד מועד סביר לפני שהסידורים הללו יוכלו או יצטרכו לעשות. אין נפקא מינא שהעותרים לא ישבו בחיבוק ידיים ושעורך דינם היה פעיל כל הזמן בפניות שונות וניסה בדרכים רבות להעביר את מה שהוא מכנה כרוע הגזירה: אם היה בכוונתו לגייס גם את עזרתו של בית משפט זה למען העותרים, היה עליו לדעת כי גורם הזמן הוא מכריע בכגון דא, וכי בית המשפט לא יושיט ידו לעזרתם אם על ידי כך יגרום לאנדרלמוסיה ולשיבושים בסדרי המינהל התקינים של רשויות החינוך". 10. לעניין הדרישה הכספית - נראה כי מדובר בתשלום המוגדר בחוזר המנכ"ל כ"רכישת שירותים מרצון". תשלום כזה - לאחר שמרבית ההורים הביעו את הסכמתם לרכישת המחשבים והוברר שהם מעוניינים בקידום הפרויקט שהמחשבים נחוצים ליישומו, ובאשר לאותם תלמידים שההורים מבקשים שלא להשתתף ברכישת המחשב הנייד הצהיר ראש המועצה כי אלה יינתנו לאותם תלמידים בהשאלה - לכאורה עולה בקנה אחד עם האמור בחוזר המנכ"ל. אך גם אם אין הדבר כך, נראה שלא נגרם ולא ייגרם לעותרים כל נזק אם יבחרו שלא לרכוש את המחשב הנייד. בעניין זה הבהירה גב' נורית בר יוסף, מתאמת הפרויקט במחוז המרכז מטעם משרד החינוך, כי תלמיד שלא ישלם עבור המחשב (אף שידו משגת, שכן ביחס לתמידים שאין באפשרותם לרכוש מחשבים אלה יינתנו להם בלא תמורה), יוכל להשתמש במחשב שהושאל לו במסגרת בית הספר גם מחוץ לשעות הלימודים; ובנוסף, יוכל להיכנס ל"קמפוס הוירטואלי" שבו עובדים התלמידים, באמצעות מחשב נייח שיש לו בבית, ולבצע כל אותן מטלות שניתן לבצע באמצעות המחשב הנייד. יוער בהקשר לנושא הכספי, כי מהאופן שבו נוסחה העתירה והסעד שנתבקש במסגרתה, נראה על פניו כי לא עניין זה הוא שעומד בבסיס טענותיהם של העותרים, אלא התנגדותם לפרויקט מבחינת מהותו. ואולם בעניין זה ומעבר לכל האמור לעיל, נראה כי גישתם כשלעצמה אינה יכולה להתקבל כאשר ניכר שהם מתנגדים לשינוי במתכונת הלימודים המוכרת להם רק מעצם היותו שינוי. כך עולה לכאורה מלשון הבקשה שהגישו: "עד שנה"ל תשס"ז למדו כלל תלמידי גני-תקוה עפ"י מתכונת הלימודים הרגילה של משרד החינוך ואף אחד לא נפגע מכך ..." (ראו: עמ' 14 סעיף יא1 לבקשה). 11. מכל מקום, דעתי היא כי אין מדובר עוד כיום בשינוי מצב קיים מבחינת יישום הפרויקט, אלא בשימור המצב, כאשר הפרויקט ביחס לכיתות ה' כבר יצא מזמן לדרך גם אם התלמידים עוד לא זכו ליהנות ממנו; שכן נראה כי מזה חודשים, מאז נתקבלה ההחלטה על החלת הפרויקט על כיתות ה' בשנה הקרובה, מתכוננים המשיבים ליישום הפרויקט - בין היתר על ידי הכשרת המורים, הכנת מערכי שיעור מתאימים לפרויקט ובניית אסטרטגיית פעולה. ככל שנתבקש בית משפט להורות למועצה להימנע מרכישת המחשבים - הרי שמדובר ב"מעשה עשוי" בעת שהוגשה העתירה, שכן המחשבים נרכשו זה מכבר והבקשה להימנע מאיסוף כספים מההורים כבר לא היתה רלוונטית, לפחות ביחס למחציתם שהקדימו ושילמו עבור המחשבים. סוף דבר 12. הנה כי כן - נראה לכאורה כי אין כל הצדקה להתערב בשיקול הדעת של המשיבים ובהחלטות הפדגוגיות שקיבלו מתוך שיקולים ענייניים ומקצועיים, תוך שיתוף פעולה של משרד החינוך, המורים, התלמידים, המועצה ואף מרבית ההורים; ומכאן שסיכויי העתירה קלושים. גם מאזן הנוחות עומד לצד המשיבים, מה גם שלא נשמע קולם של הרוב הגדול של ההורים, המצדדים ביישום הפרויקט ומתנגדים לעמדת העותרים, משאלה לא צורפו על ידי העותרים כבעלי דין בעתירה ובבקשה. עוד הוברר שגם אם העותרים או מי מההורים האחרים יבקשו להימנע מרכישת המחשב, זה יושאל לילדיהם ומשכך לכאורה לא נגרם להם כל נזק בהקשר זה . לנוכח כל האמור, אין מקום להיעתר לבקשה והיא נדחית. אני קובעת את הוצאות הבקשה בסכום של 20,000 ₪, בתוספת מע"מ, הפרשי הצמדה וריבית כדין, ואלה ישולמו על פי התוצאות בתיק העיקרי. דיני חינוךבית ספר