להלן הכרעת דין בנושא שכפול מפתחות גנובים: הכרעת דין התביעה מייחסת לנאשם שלוש עבירות: גניבת רכב, עבירה לפי סעיף 413 ב' (א) לחוק העונשין, תשל"ז - 1977 (להלן: "החוק"), גניבה, עבירה לפי סעיף 384 לחוק וקשירת קשר לביצוע פשע, עבירה לפי סעיף 499 (א) (1) לחוק. התביעה טוענת כי אדם אחר גנב בעידודו של הנאשם את מפתחות הקטנוע של המתלונן ושכפל אותם. התביעה טוענת עוד כי ביום 30/5/02 הגיע הנאשם עם אותו אחר לביתו של המתלונן, הנאשם גנב את הקטנוע של המתלונן והסתיר אותו על פי הנחיות האחר. הנאשם כפר כי היה מעורב בגניבת מפתחות הקטנוע ושכפולם. הוא אישר כי רכב על הקטנוע עם אדם אחר כיוון שסבר כי הקטנוע שייך לו. הנאשם טוען כי לקח את הקטנוע מביתו של המתלונן לפי הנחיית האדם האחר ולפי בקשתו מתוך הנחה שהקטנוע שייך לאותו אחר. בתחילת הדיון התברר כי שמו של אותו אדם אחר הוא XX, אשר זומן להעיד מטעם התביעה לאחר שמשפטו הסתיים ודינו נגזר. אחיו של המתלונן מר בידאני אביחי, מסר בעדותו ביום 29/5/02 כי אחיו התקשר אליו וביקש ממנו להכניס את הקטנוע שלו למרפסת והביע חשש כי XX הלומד עמו בישיבה בירושלים והמתגורר עמו באותו חדר ישלח עבריינים לגנוב לו את הקטנוע. המתלונן ציין בפני אחיו כי סירב לעזור לX ללכת מכות ועל כן X איים עליו שיתנקם בו. העד לא העלה את הקטנוע למרפסת. בשעה 02:00 לערך אחיותיו העירו אותו ומסרו לו כי הקטנוע נגנב. העד הודיע על כך למשטרה ולמשמר האזרחי ואביו יצא ברכב לסרוק את האזור. מאוחר יותר אביו הגיע אליו עם הנאשם והנאשם מסר כי החביא את האופנוע ליד משרד להשכרת רכב. לשאלתו של העד מדוע גנב את הקטנוע השיב הנאשם: "תאמין לי, לא גנבתי, זה XX, XX הביא לי את המפתחות". הנאשם הוציא את המפתחות מכיסו ונתן אותם לעד. הנאשם הוביל אותם לביתו של XX והראה להם היכן X גר. בעדותו ציין המתלונן גלעד בידאני כי היה עימות בינו לבין XX על רקע סירובו לעזור לו בתקרית אלימה. X תקף אותו ואמר לו שיתנקם בו. המתלונן מסר כי רק בדיעבד התברר לו כי X שכפל את מפתחות הקטנוע שלו והשתמש בו. המתלונן הוסיף כי אחרי האירוע הוא לא השלים עם X. מעדותו של X י', עולה כי הוא שכפל בלא ידיעתו של המתלונן את מפתחות הקטנוע שלו וכי בעקבות ריב שהיה ביניהם לקח לו את הקטנוע ביחד עם הנאשם. העד ציין: "...באותו יום באתי למשה ואמרתי לו שרבתי עם גלעד, ואמרתו לו 'בוא ניקח לו את האופנוע' לא ניסינו לגנוב לו אלא להחביא לו את זה...". X ציין כי מסר את המפתחות לנאשם שהלך עם חבר שלו לקחת את הקטנוע. הוא הלך לישון בביתו. בחצות המשטרה הגיעה אליו והוא נלקח לחקירה. בחקירתו הנגדית מסר כי שכפל את המפתחות שבוע לפני האירוע ועשה שימוש באופנוע בלי כל קשר למריבה שהייתה לו עם גלעד. לשאלת הסנגורית השיב X: "...הנאשם ידע שהאופנוע לא שלי, אלא של מישהו אחר. אני לא זוכר אם אמרתי לו, עברו שנתיים וחצי, אני חושב שהוא ידע, אולי לא ידע אוקיי. היינו חברים טובים באותה תקופה...". מעדות אביו של המתלונן, מר בידאני יעקב, עולה כי בליל ה- 30/5/02 שני שכנים העירו אותו ומסרו לו כי ראו שגונבים את הקטנוע של בנו. האב ושני הנערים יצאו ברכבו של מר בידאני לסרוק את השטח. סמוך לרח' השומר ראו שני צעירים עולים למונית. הנערים אמרו לעד כי אלה גנבים. המונית עצרה ברח' בני-עקיבא ואחד הצעירים ירד. השלושה המשיכו לעקוב אחרי המונית, המונית עצרה ברח' רבי טרפון והצעיר השני ירד ממנה. לגבי ההמשך ציין העד: "...ניגשתי אליו ואמרתי 'סלח לי איפה הקטנוע של הבן' הוא התחיל להיתמם ואמר שהוא לא יודע. אמרתי לו שאני רוצה לקחת אותו למשטרה ו אמרתי לו שיש שני נערים שראו אותו...". העד ציין כי הנאשם הסכים להראות היכן הקטנוע, רק לאחר שראה את שני הנערים יוצאים מרכבו. הנאשם הוביל את האב למגרש חניה של חברת השכרה שם נמצא הקטנוע. בחקירתו הנגדית מסר העד כי ניגש לביתו של הצעיר השני ומסר להוריו מה בנם עשה. העד הוסיף כי זומן לחקירה כחצי שנה אחרי האירוע. בעת שעוכב לחקירה מסר הנאשם: "לא ידעתי שזה לא שייך לXX הוא אמר לי להביא את הקטנוע". (ת/2). בהודעתו מיום 30/5/02 מסר הנאשם כי שלושה ימים לפני האירוע הוא נסע עם XX על הקטנוע והתרשם כי הקטנוע שייך לו. לגבי יום האירוע מסר הנאשם: "...Xהביא לי את מפתחות הקטנוע ואמר לי איפה הוא נמצא והביא למקום שבו הקטנוע נמצא, זה היה עם הרכב שלו סובארו סטיישן 85 והוריד אותי עם חברו ששמו גם Xלא יודע שם משפחה, היה לבוש כמו תלמיד ישיבה. XX אמר לנו שאביו צריך את הרכב ושהוא מחזיר את הרכב ושנשים את הקטנוע ליד השכרת רכב אביטל...". הנאשם ציין כי את הקטנוע הוציא הבחור האחר שהיה עמו ואף נהג בקטנוע עד למגרש של חברת ההשכרה. בהמשך מסר הנאשם: "...הלכנו ברגל לרח' השומר ותפסנו מונית אני ירדתי בבית, הוא מסר לי המפתחות ואמר שXיתקשר ויקח ממני את המפתחות, ניסיתי להתקשר אליו שיקח את המפתחות אבל הוא לא היה זמין ואז באו 3 אנשים קפצו עלי מהאוטו ואמרו לי שגנבתי...". הנאשם מסר כי שיתף פעולה עם אותם אנשים נתן לאדם המבוגר את מפתחות הקטנוע והראה להם היכן הקטנוע. הנאשם מסר כי הכיר את XX שבוע לפני האירוע בבאולינג ונהיה חבר שלו. בעדותו בבית המשפט מסר הנאשם כי חזר מבילוי משותף עם X. X ביקש ממנו ומחבר נוסף שאת שמו לא זכר להביא לו את האופנוע שלו. הנאשם מסר כי חברו של X הביא את האופנוע והם נסעו לפגוש את X ברח' ז'בוטינסקי: "...חיכינו והתקשרנו לX והוא לא ענה לנו, המתנו והמתנו, לי לא היה רישיון על אופנוע, ואמרתי לבחור השני 'תעשה מה שאתה רוצה, אני לא לוקח את האופנוע, נשאיר אותו פה ואני הולך' השארנו את האופנוע ליד החצר של המתלונן...". הנאשם מסר כי בהמשך עצרו מונית, הוא ירד ראשון מהמונית סמוך לבית אחיו: "...ואז יצאו מתוך רכב סיטרואן קטן שבעה חברה וקפצו עלי, ולא ידעתי מה קורה...הם אמרו שהם רוצים את האופנוע של X. אמרתי להם 'אני אקח אתכם והמפתחות אצלי'...". הנאשם מסר כי אחרי שהוביל את האנשים למקום שהשאירו את האופנוע, אחד מהם נתן לו אגרוף בעין ולקחו אותו לתחנת משטרה כששמונה איש נוסעים באוטו. בחקירתו הנגדית מסר הנאשם כי X הסיע אותו כל יום עם האופנוע ואף צבע את הכנף בצבע אחר. לשאלת התובעת, מסר הנאשם כי הוא מכיר את Xמנסור וכי X הפליל אותו בלי כל הצדקה. הנאשם טען כי לא ידע שXX רב עם גלעד ואישר כי היו לו אז יחסים טובים עם X. לשאלת התובעת, מסר הנאשם כי לקח את האנשים שקפצו עליו לאופנוע, לאחר שהראו לו מסמכים שהוכיחו שהאופנוע שייך להם. העד הוסיף כי אותם אנשים הכניסו אותו בכוח לתוך רכבם. לאחר שבחנתי את מכלול הראיות בתיק זה ונתתי דעתי לטענות הצדדים, הגעתי לידי מסקנה כי עדותו של הנאשם אינה ראויה לאמון. הנאשם טען לראשונה בפניי כי הופעל אלימות נגדו ע"י האנשים שפנו אליו, הוא העלה את מספרם לשבעה וטען כי דרש הוכחות לגבי בעלותם על האופנוע, אני קובע כי דברים אלה אינם דברי אמת. לעניין המרדף אחרי המונית, אני נותן אמון מלא לעדותו של מר יעקב בידאני וקובע כי הנאשם ירד אחרון מהמונית וכי מסר לו את מפתחות האופנוע רק לאחר שהעד הפנה את תשומת לבו לכך שהנערים שהיו עמו ראו אותו לוקח את האופנוע. אני מאמין לX שהוא סיפר לנאשם כי רב עם גלעד ורוצה להתנקם בו. הנאשם שהיה חברו של X, ידע כי האופנוע אינו שייך לX. דברי הנאשם על צביעת כנף האופנוע שלא הוצגה למתלונן ולX, הם שקר נוסף שמטרתה להראות כי X נהג באופנוע כמנהג בעלים. לסיכום, אני קובע כי הנאשם ידע כי הוא משתף פעולה עם X ואדם נוסף כדי להתנקם בגלעד ולצורך כך נטל עם האחר את האופנוע מביתו של גלעד בבני-ברק. לא הוכח בפניי כי הנאשם היה מעורב בגניבה ובשכפול מפתחות הקטנוע. באשר לטענה כי הייתה בתיק זה הפליה באכיפה, לא מצאתי תימוכין לכך. החשד נגד מנסור ששמו הוזכר בתיק הוא חשד ממשי והיה מקום לבדוק בצורה יסודית את האליבי שלו. יחד עם זאת גם הנאשם בדומה לX סבורים כי מנסור זה לא היה האדם השלישי. לאור זאת לא ניתן לדבר על הפליה מודעת באכיפה ואין בטענה זו כדי לסייע לנאשם. התוצאה הינה כי הנאשם מורשע בקשירת קשר לבצע פשע ובגניבת רכב ומזוכה מעבירת הגניבה. שכפול