להלן פסק דין בנושא קניית נשק גנוב: פסק-דין השופט א' גרוניס: 1. בפנינו ערעור על גזר דין שניתן בבית המשפט המחוזי בחיפה (כבוד השופט ע' גרשון). בעקבות הסדר טיעון הודה המערער בעובדותיו של כתב אישום והורשע בעבירות של רכישה או החזקה של נשק שלא כדין, לפי סעיפים 144(א)רישא ו-29 לחוק העונשין, התשל"ז-1977, נשיאה או הובלה של נשק בלא רשות על פי דין, לפי סעיפים 144(ב)רישא ו-29 לחוק, קשירת קשר לפשע לפי סעיף 499(א)(1) לחוק, וקבלת נכסים שהושגו בפשע לפי סעיף 411 לחוק. בית המשפט השית על המערער 26 חודשי מאסר לריצוי בפועל, שלוש שנות מאסר על-תנאי וקנס בסך 25,000 ש"ח או שנת מאסר תמורתו. בגזר הדין נקבע כי הקנס ישולם תוך 30 ימים מיום מתן גזר הדין. המערער טוען בערעורו כי ראוי היה להשית תקופת מאסר לריצוי בפועל קצרה מזו שנקצבה וכן כי לא היה מקום לחייבו בתשלום קנס, משום שמרכיב זה של העונש לא נכלל בהסדר הטיעון. 2. על פי המתואר בכתב האישום, שהמערער הודה בעובדותיו, קשר המערער קשר עם אחד בשם בילאל חוג'יראת (להלן - בילאל) לפיו בילאל ישיג עבור המערער רובה שייגנב מצה"ל. בילאל פנה לחייל ששירת בבסיס צה"ל ושידלו לגנוב רובה מן הבסיס בו שירת. ואכן החייל גנב רובה M16 מחייל אחר. הנשק הגיע לידיו של בילאל שהעבירו למערער. המערער שילם לבילאל סכום שבין 5,000 ל-8,000 ש"ח. הרובה לא אותר. 3. כאמור, נעשה הסדר טיעון בין המערער לבין המדינה. ההסדר הושג לאחר שנשמעו מרבית עדי התביעה. על פי ההסדר הודה המערער בעובדות הנזכרות. בהסדר אף הוסכם שהמדינה תטען כי יש להטיל על המערער עונש מאסר לריצוי בפועל של 26 חודשים בצירוף מאסר מותנה, ואילו המערער יטען שראוי כי עונש המאסר לריצוי בפועל לא יעלה על 18 חודשים ובנוסף יושת מאסר מותנה. נתון נוסף שראוי לציינו הוא כי על בילאל הושת מאסר בפועל של 24 חודשי מאסר ובצידו מאסר מותנה. בהקשר זה טוען המערער כי לא היה מקום להשית עליו מאסר בפועל שעלה על המאסר שהוטל על בילאל. 4. הערעור סובב סביב שני מרכיבים בעונש: האחד תקופת המאסר לריצוי בפועל, והאחר הקנס. נראה לנו כי בכל הנוגע לעניין הראשון, הרי שצדק בית המשפט המחוזי בקובעו כי מן הראוי היה להטיל מאסר ארוך יותר על המערער מאשר זה שהוטל על בילאל. מתיאור העובדות שבכתב האישום עולה כי המערער היה הגורם היוזם, אשר אליו הגיע הנשק בסופו של דבר. אכן, אף מעשיו של בילאל תרמו תרומה משמעותית למסכת הפלילית, אך אין להתעלם מכך שהמערער הוא זה שהיה מעוניין בנשק והוא זה אשר הנשק הגיע לידיו. אף יש לזכור כי כלי הנשק לא אותר, לאחר שהגיע לידי המערער. עוד יצוין כי המערער הינו בן 32 שנים בעוד שבילאל צעיר ממנו בכ-9 שנים. זאת ועוד, לבילאל אין עבר פלילי ואילו לחובת המערער מספר הרשעות קודמות בעבירות מסוגים שונים, כולל עבירות אלימות. המערער אף ריצה עונש מאסר. על יסוד האמור, ברור כי הייתה הצדקה מלאה להטיל על המערער עונש מאסר חמור מעונשו של בילאל, מה גם שהמעשים בהם הודה המערער הצדיקו, כשלעצמם, פסיקת עונש מאסר על פי הרף העליון שבהסדר הטיעון. 5. השאלה הנוספת נוגעת לקנס שהושת. אין לבחון את הקנס של 25,000 ש"ח במנותק משנת המאסר שעל המערער יהא לרצות אם לא ישלם את הקנס. הואיל ואין בידינו נתונים לגבי מצבו הכלכלי של המערער, יש לצאת מן ההנחה שקיימת אפשרות ממשית כי הוא ייאלץ לרצות את שנת המאסר שנקצבה חלף הקנס. מכאן, שבית המשפט המחוזי הוסיף לעונש המוסכם מרכיב בעל חומרה משמעותית, והכל בלא שהסביר מדוע ראה לעשות כן. תוספת פוטנציאלית של שנת מאסר ביחס למאסר המקורי של 26 חודשים, על פי מה שהוסכם בהסדר, נראית כתוספת שיש בה פן של חומרה מופרזת. לפיכך נראה לנו לבטל את ההוראה בדבר שנת מאסר היה והקנס לא ישולם. עם זאת, הקנס עצמו בסך של 25,000 ש"ח יוותר בעינו. הקנס ישולם תוך 60 ימים מעת שהמערער ישוחרר מן הכלא. 6. אשר על כן, הננו מקבלים את הערעור בחלקו אך בעניין הקנס, כאמור לעיל. שאר מרכיבי גזר הדין ייוותרו בעינם. נשקעבירות נשק