שני האישומים העיקריים מתארים ארועים שונים בהם יצרה המתלוננת קשר עם גברים בפאב. המשיבה נסעה בכל אחד מהארועים עם המתלונן הרלוונטי לדירתו, שם מהלה חומר מרדים בכוס משקה, ולאחר שנרשם אותו בן זוג-מתלונן, גנבה מדירתו רכוש שונה, כרטיסי אשראי ופריטים אחרים, נעלה אותו בדירתו ונעלמה. עניינו של האישום השלישי בנסיון המשיבה להעלים את החומר המרדים בעת שנתפסה בתוך פאב בחיפה, ככל הנראה בדרכה לביצוע מעשה נוסף. החלטה כנגד המשיבה הוגש כתב אישום בתיק פח 3034/06, המייחס לה שלושה אישומים שונים כדלקמן: אישום ראשון עבירה של שלילת כושר התנגדות - לפי סעיף 327, שוד לפי סעיף 402(א), כליאת שווא - לפי סעיף 377 רישא, הכל לפי חוק העונשין, וכן עבירה של הונאה בכרטיס חיוב - לפי סעיף 17 ונסיון להונאה בכרטיס חיוב גם היא לפי סעיף 17 לחוק כרטיסי חיוב, ביחד עם סעיף 25 לחוק העונשין. אישום שני עבירה של שלילת כושר התנגדות - לפי סעיף 327, שוד לפי סעיף 402(א), כליאת שווא - לפי סעיף 377 רישא, הכל לפי חוק העונשין, וכן עבירה של הונאה בכרטיס חיוב - לפי סעיף 17 לחוק כרטיסי חיוב. אישום שלישי עבירה של שיבוש מהלכי משפט - לפי סעיף 244 לחוק העונשין. שני האישומים העיקריים מתארים ארועים שונים בהם יצרה המתלוננת קשר עם גברים בפאב. המשיבה נסעה בכל אחד מהארועים עם המתלונן הרלוונטי לדירתו, שם מהלה חומר מרדים בכוס משקה, ולאחר שנרשם אותו בן זוג-מתלונן, גנבה מדירתו רכוש שונה, כרטיסי אשראי ופריטים אחרים, נעלה אותו בדירתו ונעלמה. עניינו של האישום השלישי בנסיון המשיבה להעלים את החומר המרדים בעת שנתפסה בתוך פאב בחיפה, ככל הנראה בדרכה לביצוע מעשה נוסף. אין מחלוקת על קיומן של ראיות אשר מבססות, לכאורה, תשתית מספיקה להרשעת המשיבה בעבירות המיוחסות לה. מעבר לעדויות המתלוננים מסרה המשיבה עצמה עדות מפורטת בה הודתה במעשים המיוחסים לה. אין גם מחלוקת על קיומה של עילת מעצר, זאת מעצם העבירות החמורות. אוסיף עוד, כי מעיון בחומר הראיות ניתן ללמוד כי מדובר במשיבה מתוחכמת. המעשים שבוצעו באישום הראשון והשני בוצעו לאחר תכנון קפדני. ניתן ללמוד על כך, בין היתר, מהעובדה שהמשיבה הקפידה לרכוש בדרכה לדירתו של כל מתלונן בקבוק משקה אלכוהולי מסוג פינה-קולדה, שצבעו לבן, וזאת כדי שהמתלונן לא יבחין במהילת החומר המרדים. בהתאם, קיימת עילת מעצר מעצם המסוכנות. אבהיר כי לטעמי לא קיימת עילת מעצר שעניינה שיבוש בדרך של השפעה על עדים. עם זאת, וכאשר מדובר בעבירות מתוחכמות ובמיוחד על רקע האישי של המשיבה, יש להביא בחשבון גם אפשרות של המלטות מאימת הדין. עם זאת, וגם כאשר קיימת עילת מעצר, חובה על בית המשפט לבחון אפשרות לשחרורה של הנאשמת לחלופה שפגיעתה בחירותה פחותה. כבר נפסק כי: "האיזון הראוי בין זכות האדם לחירותו לבין הצורך להגן על שלום הציבור, המעוגן בסעיף 21(ב) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו-1996, מחייב שלא לעצור נאשם - על אף קיומה של עילת מעצר, לרבות חששות לשיבוש הליכי משפט ולסיכון שלום הציבור - אם ניתן להסיר חששות אלה בדרך של שחרור בתנאים מגבילים, שפגיעתם בחירותו של הנאשם חמורה פחות. ודוקו: מדובר בבדיקה אינדווידואלית בעניינו של כל נאשם ונאשם ולא בהסקת מסקנה כללית על-פי סוג העבירות המיוחס לו. יחד עם זאת, חומר הראיות שביסוד כתב-האישום משמש גם כראיה עיקרית, שעל פיה על בית-המשפט להחליט אם ניתן להסתפק בחלופת מעצר." בש"פ 4414/97, מדינת ישראל נ' מוחמד סעדה ואח' , תק-על 97(2), 59. וכן ראה: בש"פ 3442/98, מדינת ישראל נ' אייל מלכא, תק-על 98(2), 1161 ,עמ' 1162, שם נאמר: "כידוע, חומרת העבירה כשהיא לעצמה, אינה מצדיקה מעצר עד תום ההליכים, וגם כאשר קיימת חזקת מסוכנות, העולה מנסיבות המקרה, עדיין חייב בית המשפט לשקול אם חלופת מעצר עשויה להשיג את מטרת המעצר. במקרים רבים אין בידי הנאשם דרך להוכיח בראיות חיצוניות כי הוא לא ינצל את חלופת המעצר באופן שיסכן את בטחון הציבור, או ישבש את הליכי המשפט, או יפגע בדרך אחרת במטרות המעצר. לפיכך, במקרים כאלה חייב השופט לסמוך במידה רבה על הרקע של הנאשם, ובעיקר על הרקע העברייני ככל שהוא משתקף במרשם הפלילי, ועל התרשמות אישית מן הנאשם ומנסיבות המקרה". הלכה היא כי על בית המשפט לבחון, אל מול הראיות ועילת המעצר, את המסוכנות הנשקפת מאפשרות השחרור של המשיבה. כל מקרה ונסיבותיו וכל נאשם והמסוכנות האינדבידואלית הנשקפת, לכאורה, ממעשיו. כבר נפסק כי: "בדיקת המסוכנות מחייבת בחינתם של שני היבטים: האחד ענינו במעשה. במסגרת זו על ביהמ"ש לשקול האם המעשה כשלעצמו בנסיבותיו מעלה חשש כי הנאשם עלול לחזור על מעשים דומים, האם המעשה מגלה אופי רע ואלים או מעיד על מועדות. ההיבט השני מתמקד בעושה, עברו ואופיו. כאן אנו שואלים לנוכח אופיו, אישיותו או תכונותיו של העושה נשקפת ממנו סכנה לציבור או ליחידיו". (ההדגשות הוספו.ר.ש.) בש"פ 6700/04 מדינת ישראל נ' תבאת גרה, תק-על 2004(3), 322. כן ראה: בש"פ 4812/05 עיסאם זחאלקה נ' מדינת ישראל, תק-על 2005(2), 3683; בש"פ 5222/97 פטשניק נ' מדינת ישראל, פ"ד נ"א(4) 720. במקרה זה מדובר במשיבה צעירה שבעברה הרשעה בודדת בעבירת סמים. סבור אני כי לא ניתן להגדירה כצעירה בעלת דפוסי התנהגות עבריניים, כפי שגם עלה משני התסקירים שהוגשו בעניינה. עם זאת, לא ניתן להתעלם מהמסוכנות והתחכום כפי שפורטו לעיל, כמו גם מהאמור בתסקיר בכל הנוגע להעדר יציבות וקושי בקבלת אחריות מלאה. בנסיבות אלה, בהביאי בחשבון את כל הנתונים שבפני, סבור אני כי ניתן במקרה זה להסתפק בחלופת מעצר בפיקוח בני משפחה שהצהירו בפני, ואשר גם התביעה אינה חולקת על כשירותם, וכן תוך שימוש באזיק אלקטרוני. לענין זה אינני מתעלם מהנתק שהיה בתקופה של השנה האחרונה בין המשיבה לבני משפחתה. ניכר גם בדברים שעלו בדיון בפני, כי המשיבה היתה נתונה למשבר אישי, ובין היתר ניתקה את הקשר מבני משפחתה. עם זאת, סבור אני, וזאת על בסיס התרשמות מהמשיבה ומבני משפחתה, כי ניתן יהיה להעזר בהם כמפקחים ראויים למשיבה. אלא שהמשפחה הציעה כחלופה את דירת המגורים בשד' מוריה בחיפה. מדובר ברחוב בו ממוקמים חלק מאותם פאבים שהיוו את זירת ביצוע העבירות. בשים לב לתחכום של המשיבה, סבור אני כי לא ניתן לאשר את שהייתה בחלופת מעצר במקום המצוי בקירבה למרכז הבילוי של חיפה. לענין זה מביא אני בחשבון גם את מגבלות הפעלת מערכת האזיק האלקטרוני וסדרי הפיקוח על נאשמים המשוחררים בחלופת מעצר בפיקוח אזיק אלקטרוני, פיקוח המופעל בתוך 30 דקות עד 60 דקות ממועד שידור ההתראה. כאשר הדירה המוצעת ממוקמת בסמיכות לאזור בילוי, זמן התראה זה אינו מספיק. הבנתי מדברי בני המשפחה בדיון בפני כי אין לשלול אפשרות שהמשפחה תעבור להתגורר בכתובת אחרת. סבור אני כי אם תוצע כתובת המרוחקת ממרכזי הבילוי, ובכתובת זו יהיה קו טלפון "נקי", במובן זה שלא יהיו בו השירותים הבאים: משיבון, שיחה מזוהה, שיחה ממתינה, שרות עקוב אחרי, חיבור למכשיר פקסמיליה וקו ADSL (חיבור לאינטרנט מהיר). במידה וקיימים שרותים כנ"ל, יש לנתק אותם ולהמציא על כך אישור לבית המשפט. כמו כן הקו צריך להיות פתוח לשיחות נכנסות ויוצאות, כי אז ניתן יהיה להתקין בכתובת הנ"ל גם אזיק אלקטרוני ולאפשר את שחרורה בהתאם. לעת הזו, וכל עוד לא מוצעת כתובת מתאימה, אין מנוס אלא להורות על מעצרה של המשיבה עד תום ההליכים, תוך שמירה על זכותה לפנות בבקשה לעיון חוזר, אם וכאשר תוצע כתובת מתאימה כאמור לעיל. כאשר תוצע כתובת מתאימה, כי אז תינתן החלטה סופית גם בכל הנוגע לסדרי הפיקוח, לרבות בטוחות כספיות ואחרות, הכל בהתאם לאיזון הנדרש בשים לב למסוכנות מצד אחד והמקום שיוצע ביחס למוקדי הבילוי והסיכון. בהתאם, ובכפוף לאמור לעיל, אני מורה על מעצרה של המשיבה עד תום ההליכים. הונאה בכרטיס חיוב / אשראיאשראיכרטיס חיוב (אשראי)הונאהגניבה