עבירות שב''ח

גזר - דין 1. הנאשמים הורשעו בעבירות שב"ח, גניבת רכב, החזקת כלי פריצה, חבלה במזיד ברכב והפרעה לשוטר במילוי תפקידו. בנוסף, הורשע הנאשם 2 בנהיגה בקלות ראש, נהיגה ללא רישיון נהיגה וללא פוליסת ביטוח ובהחזקת סכין שלא כדין. 2. בתחילה, כפרו הנאשמים במיוחס להם ולאחר שהחלה פרשת התביעה, כתב האישום תוקן בהסכמת הצדדים, הנאשמים חזרו בהם מהכפירה והורשעו עפ"י הודאתם בעבירות האמורות. 3. מהעובדות בהן הודו הנאשמים מצטיירת התמונה הבאה: שלושת הנאשמים, תושבי השטחים הגיעו לישראל ללא היתר, נטלו רכב ממקום חנייתו, שברו את מתג ההתנעה, הניעו את הרכב ונסעו מהמקום כשהנאשם 2 נוהג ברכב. ניידת משטרה כרזה להם לעצור, אך תחת זאת, הנאשמים סירבו לעצור, המשיכו בנסיעה מהירה בניגוד לכיוון התנועה ובהמשך עצרו את הרכב, נמלטו מהמקום ונעצרו לאחר מרדף. 4. אין חולק, כי העבירה של גניבת רכב הינה עבירה חמורה, במיוחד ובפרט כאשר היא נעברת ע"י תושבי שטחים שחברו יחד במטרה לגנוב רכבים מישראל ולהעבירם לשטחים. כתוצאה מהתרחבות התופעה, נגרמים נזקים בל יתוארו לקרבנות בפרט ולציבור בכלל. 5. ביהמ"ש אמר את דברו לא אחת, כי בעבירות מסוג דא, שומה על ביהמ"ש להשית עונשים כבדים, שיהא בהם כדי להרתיע עבריינים בכוח. התביעה עתרה להחמיר בעונשם של הנאשמים בהציגה החלטה של ביהמ"ש העליון ברע"פ 9629/07 בה נדחתה בקשה לרשות ערעור על גז"ד בו נגזרו על נאשם 32 חודשי מאסר בערכאה ראשונה וערעור הנאשם בערכאה גבוהה יותר נדחה. לטעמה של התביעה, יש להטיל על הנאשמים עונש דומה שישקף את חומרת המעשה. 6. ב"כ הנאשמים הניחו לפתחי אסופה של גזרי דין, בין היתר, שאני נתתי בעבר, וביקשו לגזור על הנאשמים דכאן גזירה שווה. 7. ככל שהתופעה של גניבת רכבים הולכת ומתרחבת וככל שאנו עדים שעונשים שהושתו עד כה לא היה בהם כדי להרתיע וכדי למגר את התופעה, על בתי המשפט להכביד ידם ביתר שאת, כדי לתת ביטוי מוחשי לחומרה בה רואים בתי המשפט את התופעה. יש להעביר לגנבי רכב מסר חד וברור, כי כל מי שייתפס בקלקלתו, יישפט לעונש מאסר ארוך ומשמעותי. הניסיון מלמד שעונשים מתונים שהושתו בעבר לא הביאו להרתעה ונראה שהגיעה העת להעלות את רף הענישה, אותו יש להעלות בהדרגה ובצורה מדודה. 8. הגם ששלושת הנאשמים ביצעו את העבירות בצוותא חדא, עניינו של כל אחד מהשלושה שונה ועל כן אתייחס לכל אחד מהם בנפרד. נאשם 1 9. עברו של הנאשם נקי. נאשם זה ישב במהלך המרדף במושב האחורי של הרכב וממילא לא נהג בו. ב"כ הנאשם טען, כי הרכב הוחזר לבעליו ובכך נמנע ממנו נזק כבד. כן ציין, שהנאשם הודה טרם הסתיימה פרשת התביעה ובכך נטל אחריות למעשיו. מדובר באירוע חריג באורחותיו ועל כן, כך לטעמו, יש להקל בדינו. 10. לאחר שהבאתי בחשבון את מכלול השיקולים, החלטתי להשית על הנאשם את העונשים הבאים: א. 24 חודשי מאסר בניכוי ימי המעצר מיום 13/8/07. ב. 12 חודשי מע"ת אותם לא ירצה אלא אם יעבור תוך 3 שנים מיום השחרור עבירה בה הורשע למעט שב"ח. ג. 6 חודשים מע"ת אותם לא ירצה אלא אם יעבור תוך 3 שנים מיום השחרור עבירת שב"ח. נאשם 2 11. לנאשם זה כקודמו אין עבר פלילי. עם זאת, הוא הורשע בעבירות נוספות, כמפורט בסעיף 1 דלעיל, ומטעם זה, כך לטענת התביעה, עונשו צריך להיות חמור מזה של נאשם 1. 12. ב"כ הנאשם גרס בטיעוניו, כי יש להשוות את עונשו של נאשם זה לעונשו של הנאשם 1 ולו מהטעם שהוא נהג ברכב באופן מזדמן ובפועל, שני שותפיו לעבירה יכלו לנהוג ברכב. 13. לאחר ששמעתי את טיעוני הצדדים, אני מאמצת את עמדת התביעה וקובעת שעונשו של נאשם זה צריך להיות חמור מעונשו של הנאשם 1, בשל העובדה שהוא נהג ברכב וביצע עבירות שיש בהן כדי לסכן את המשתמשים בדרך. בנוסף, החזיק נאשם זה סכין שלא כדין, עבירה חמורה בפני עצמה שאין לזלזל בה. 14. נוכח האמור אני מטילה על הנאשם את העונשים הבאים: א. 32 חודשי מאסר בניכוי ימי המעצר מיום 13/8/07. ב. 12 חודשי מע"ת אותם לא ירצה אלא אם יעבור תוך 3 שנים מיום השחרור עבירה בה הורשע למעט שב"ח. ג. 6 חודשים מע"ת אותם לא ירצה אלא אם יעבור תוך 3 שנים מיום השחרור עבירת שב"ח. נאשם 3 15. לנאשם זה, להבדיל מחבריו, הרשעות קודמות, בין השאר, בעבירות דומות, בגינן ריצה עונשי מאסר ולחובתו תלוי ועומד עונש מע"ת בר הפעלה בת.פ. 5614/05, שהושת עליו על ידי בינואר 2006, במסגרת הסדר טיעון, בנוסף לשנת מאסר. באותו תיק ציינתי, כי העונש שהוסכם מקל עם הנאשם במידה ורבה וכי אלמלא ההסדר הייתי מטילה עליו עונש כפול ומכופל. נראה, כי העונש המקל העביר לנאשם מסר שלילי ועד מהרה הוא שב לבצע עבירה דומה בנטלו סיכון, שאם ייתפס יופעל נגדו המע"ת. 16. בעניינו של נאשם זה אין כל נסיבה לקולא. אדרבא, העובדה שהנאשם שב ומבצע עבירה של גניבת רכב פעם אחר פעם מצביעה על עזות המצח שלו ועל היותו עבריין ללא תקנה. 17. בנסיבות אלה, אני מטילה עליו את העונשים הבאים: א. אני מפעילה 12 חודשים מע"ת בת.פ. 5614/05 (שלום ת"א). ב. 24 חודשי מאסר במצטבר. סה"כ ירצה הנאשם 36 חודשי מאסר בניכוי ימי המעצר מיום 13/8/07. ג. 12 חודשי מע"ת אותם לא ירצה אלא אם יעבור תוך 3 שנים מיום השחרור עבירה בה הורשע למעט שב"ח. ד. 6 חודשים מע"ת אותם לא ירצה אלא אם יעבור תוך 3 שנים מיום השחרור עבירת שב"ח. זכות ערעור תוך 45 יום. הסעת שב"ח (שוהה בלתי חוקי)