נהיגה פרועה

בית המשפט קבע רמת ענישה גבוהה במיוחד לעבירות נהיגה פרועה בכביש תוך סיכון מיידי של חיי אדם בנתיב תחבורה ואגב התעלמות מכללי התנועה ומהוראות שוטרים לעצור. חומרת הענישה נובעת הן מהחומרה המופלגת העולה מהתנהגות זו, ומהסיכונים שהיא טומנת בחובה, והן מהתפשטותה של התופעה המסוכנת הזו בכבישי הארץ, באזורים שונים בערים ומחוצה להן. להלן גזר דין בסוגיית נהיגה פרועה: גזר דין 1. בתאריך 4.4.2007, בשעות הערב, נסעו שני הנאשמים, עם אדם בשם אסרף אבו עצא (להלן: אסרף), ברכבו של נאשם 1, מסוג סובארו, מתל שבע למרכז גילת בבאר שבע, שם שתו שתיה חריפה. אסרף פרץ לרכב מסחרי במקום, וגנב ממנו כלי עבודה, והשלושה חזרו לתל שבע. אותו לילה, בשעה 03:00, הגיעו השלושה לרחוב יצחק שיפר בבאר שבע, שם פרצו הנאשם 2 ואסרף שלושה כלי רכב חונים, כמפורט בכתב האישום, וגנבו משניים מהם חפצים ורדיו טייפ. לאחר מכן נסעו לשכונת רמות, שם פרצו שני כלי רכב, וניפצו את שמשותיהם. ניידת משטרה בה נמצאו השוטר אלי מקסים, ופקח העיריה רודיון גרומוב, שחלפה באיזור רמות (להלן: הניידת הראשונה), הבחינה ברכב בו שהו הנאשמים ואסרף, העומד סמוך לכיכר; הנאשם 1 שנהג ברכב - כשאסרף יושב לצידו ונאשם 2 יושב מאחור - עזב את המקום בנסיעה מהירה לעבר דרך חברון בעיר, שם נהג בניגוד לכיוון התנועה, בכביש חד סטרי, בו נסעו כלי רכב. במרדף שהתפתח, הורו שוטרי הניידת לנאשמים לעצור את הרכב תוך הפעלת מערכת כריזה, ואורות מהבהבים, אולם הנאשמים התעלמו מהוראתם, והמשיכו בנסיעה פרועה נגד הכיוון, לעבר צומת רחוב חטיבת הנגב, וכלי רכב שנסעו ממול, נאלצו לעלות על מדרכה, כדי למנוע התנגשות חזיתית. שוטרי ניידת משטרה נוספת, שנסעה אותה עת מול רכבם של הנאשמים, הבחינו ברכב המגיע לעברם בנסיעה מהירה ופרועה, ונאלצו אף הם להסיט את הניידת במהירות ימינה, כדי למנוע התנגשות. בניסיון לחסום את נתיב הנסיעה, מוקמה ניידת משטרה שלישית בצומת חטיבת הנגב, אולם הרכב חלף בצומת באור אדום, בנסיעה מהירה, ונכנס לכביש 40 בנסיעה "מזגזגת" בינות לכלי רכב שנסעו בכביש, ועקיפתם מימין ומשמאל, ובעקבות כך נאלצו הנהגים לבלום את כלי הרכב כדי להימנע מתאונה. רכבם של הנאשמים המשיך וחלף את צומת שרה באור אדום, בעת שבצומת נסעו כלי רכב אחרים, ובעקבות כך נאלץ נהג אוטובוס שנכנס לצומת לבלום את רכבו בלימת חרום, וסטה שמאלה למרכז הצומת, כדי למנוע התנגשות. במהלך הנסיעה, בעת שהניידת הראשונה התקרבה לרכבם של הנאשמים, בלם נאשם 1 את הרכב בניסיון למנוע התקרבות הניידת; רכבם של הנאשמים עבר לנתיב נגדי, ונסע נגד כיוון התנועה, ואז סטה שמאלה לשולי הכביש, והחל לנסוע בשביל עפר, כשהניידת הראשונה בעקבותיהם. הנאשם 1 נסע בנסיעת עקלתון, תוך בלימות חוזרות ונשנות של הרכב, כדי למנוע משוטרי הניידת לנסוע בעקבותיהם ולהרתיעם. באחד השלבים הסיט הנאשם את הרכב בפתאומיות לעבר הניידת, ובלם בחוזקה את הרכב, באופן שהביא להתנגשות הניידת בצידו הימני האחורי של הרכב. לאחר מכן, במהלך ירידה תלולה בשביל, חדלה הניידת ממרדפה, לאחר שמנועה כבה, והגלגל השמאלי של רכב השיטור נעקר ממקומו. בהמשך הנסיעה, החליף אסרף את נאשם 1 בנהיגת הרכב, ונאשם 2 שבעת הנסיעה ישב מאחור, קפץ ויצא מהרכב במהלך הנסיעה, ולאחר מכן ננטש הרכב בשטח, ויושביו נמלטו מהמקום. 2. שני הנאשמים הודו בעובדות אלה, בעקבות הגשת כתב אישום מתוקן, והורשעו בחמש עבירות של פריצה לרכב וחבלה לרכב, שתי עבירות של גניבה מרכב, והפרעה לשוטר במילוי תפקיד. נאשם 1 הורשע בנוסף, בעבירה של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה, וצויין בעובדות כתב האישום, כי עבירה זו בוצעה על ידו בצוותא חדא עם אסרף. 3. נגד אסרף הוגש כתב אישום נפרד (פ 8126/07), בו יוחסו לו עבירות דומות לאלה שיוחסו לנאשם 1, ובכללן סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה - ומשפטו התברר בפני מותב אחר, ונגזרו עליו 42 חודשי מאסר לריצוי ממשי, ובנוסף הופעלו - בחפיפה חלקית - עונשים מותנים, אחד מהן בגין הרשעה קודמת בעבירה של סיכון חיי אדם. סכ"ה הוטלו על אסרף 50 חודשי מאסר לריצוי ממשי. בנוסף נשלל רישיונו למשך 5 שנים. בגזר דינו צויין כי אומנם לא נהג ברכב במרביתה של הנסיעה, אולם היה שותף למהלכי הנסיעה, ועודד את נאשם 1 להאיץ את מהירות נסיעתו, כדי להימלט מידי השוטרים. 4. הנאשם 1, יליד 1986, ביצע בשנת 2005 שתי עבירות רכוש ועבירת סמים, ונידון עליהן ביום 22.1.2008 בבית משפט השלום בפתח תקוה (פ2109/05; 2348/05). הוטל על הנאשם מאסר ממשי לתקופה של 6 חודשים. הנאשם שנעצר בתיק דנן ביום 5.4.2007, ריצה לפיכך, עונש המאסר שהוטל עליו במהלך מעצר זה. עוד יצויין כי לנאשם 17 הרשעות תעבורה קודמות. 5. מתסקיר שירות מבחן הנוגע לנאשם 1, עולה, כי הפסיק לימודיו בעקבות מצבה כלכלי דחוק של המשפחה; האב נטה להיעדר מהבית, ולא תמך כלכלית במשפחה, ולבסוף התגרשו ההורים. והנאשם גר לסירוגין, בבית האב ובבית האם. שניים מאחיו נפטרו, אחד מהם בעקבות תאונת דרכים. אח נוסף מרצה מאסר, ואח אחר סובל מבעיות רפואיות קשות; אביו של הנאשם העיד כי הוא מודע להתדרדרותו של הנאשם, על רקע הנסיבות המשפחתיות, והוא מתעתד לפקח עליו מקרוב. הנאשם עבד בעבודות מזדמנות, החל לצרוך סמים, והתרועע עם חברה שולית. לטענת הנאשם נגרר לביצוע מעשי העבירה, לאחר שתיית אלכוהול, ובשל השפעתו של אסרף. לאחר ביצוע מעשי הפריצה, ובשל כך שברכב הוחזק הרכוש הגנוב, הפצירו בו חבריו להימלט מידי המשטרה. שירות המבחן מתרשם כי הנאשם מתקשה לקבל אחריות על מעשיו, והודאתו "פורמלית" בלבד. עם זאת הוא מודע למשמעות מעשיו, והביע קושי להימצא בתנאי כליאה. שירות המבחן אינו בא בהמלצה טיפולית, ואינו מביע עמדה לעניין הענישה. 6. נאשם 2, יליד 1979, נעדר עבר פלילי. לחובתו 15 הרשעות תעבורה קודמות. מהתסקיר בעניינו, עולה, כי שירת בצה"ל במסגרת הגדוד הבדואי; הוא עבד בעבודות מזדמנות, ומשנת 2004 משמש כשומר בבית ספר בתל שבע- הוצגה המלצה חיובית מאד לעניין דרך מילוי תפקידו, מטעם ראש מועצת תל שבע. שירות המבחן מתרשם כי הנאשם מתקשה בנטילת אחריות על מעשיו, ולדבריו שני המעורבים האחרים, לעגו לו תחילה על הסתייגותו מביצוע עבירות, והוא נגרר אחריהם. במהלך הנסיעה הפציר בנאשם 1 לעצור את הרכב, אולם זה לא נענה לבקשתו. כדי שלא להסתבך קפץ מהרכב ונמלט, כמתואר לעיל. שירות המבחן סבור, כי חרף האמור, יש לזקוף לטובת הנאשם את העובדה שלא הסתבך בפלילים, וההתרשמות כי ההליכים שננקטו מהווים גורם מרתיע. המלצת שירות המבחן הינה להטלת של"צ בהיקף של 320 שעות, בעבודות אחזקה וגינון. 7. שני הנאשמים הביעו חרטה על מעשיהם. 8. ב"כ המאשימה, ציין כי עבירות הרכוש שביצעו הנאשמים מצביעים על שיטתיות, ותכנון מוקדם. היקף המעשים ונזקו של סוג עבירה זה לציבור, מחייב לכשעצמו ענישה מרתיעה ומחמירה. לפיכך מתבקשת הטלת מאסר ממשי על נאשם 2, בגין מעורבותו בעבירות אלה, ואין לקבל המלצת שירות המבחן נוכח העובדה כי נאשם זה אינו מכה על חטא התנהגותו, ומשליך האחריות על שני חבריו. דרך נהיגתו של נאשם 1 כמתואר בכתב האישום יצרה סיכון כבד לנהגים, והנאשם ניסה לנגח את ניידת המשטרה, וגרם לפציעת השוטרים, ולנזק לניידת שנאלצה להפסיק נסיעתה בשל עקירת הגלגל ממקומו. נטען, כי המעשים מצויים במדרג עליון של חומרה בסוג עבירות זה, ויש להטיל על הנאשם, שעל פי תסקיר שירות המבחן אינו מגלה כל חרטה אמיתית והכרה בחומרת המעשים, עונש מאסר ממושך ביותר, שיעלה בחומרתו על זה שהוטל על אסרף, נוכח העובדה כי הנאשם הוא שנהג ברכב ברוב רובה של הדרך. בנוסף מתבקשת הטלת עונש פסילה משמעותי. 9. ב"כ הנאשמים מציינת את הודאת הנאשמים והחיסכון בזמן שיפוטי. נטען כי אין להחמיר בדינו של נאשם 1 מעבר לעונשים שנגזרו על אסרף, שפעל בשיתוף פעולה עם הנאשם 1, ואת מעשיו ביצע זמן קצר לאחר שריצה תקופת מאסר ארוכה בגין ביצוע עבירה קודמת של סיכון חיי אדם, ובעת שהיה תלוי ועומד נגדו עונש מותנה, תוך הפרת תנאים מגבילים. עוד נטען כי אשרף יזם את מעשי הפריצה לכלי הרכב, וכפי שעולה מכתב האישום, הוא שהחל במעשים אלה, שבוצעו בעיקרם על ידי אסרף ונאשם 2, בעוד הנאשם נשאר אותה עת ברכב. הנאשם פעל גם בהשפעת אלכוהול שהקהה חושיו, וכי בעת הנהיגה דחק בו אסרף להימלט מידי השוטרים. עוד נטען כי יש להתחשב בנסיבותיו המשפחתיות של הנאשם, וכי עברו הפלילי אינו מכביד. גם שירות המבחן מציין כי הנאשם נוטל בכל זאת, אחריות חלקית על מעשיו. אביו של הנאשם שתחילה נידה אותו בגין התנהגותו, מבקש כיום לעזור לו. 10. בעניינו של נאשם 2 צויין, כי זה לא נטל חלק מרצון בנסיעה שבוצעה, ובעת שניתנה לו הזדמנות ירד מהרכב. נאשם זה נשוי ויש לו שני ילדים, וכי העבירות שיוחסו לו אינן בעלת חומרה ניכרת והנאשם ביצע מעשי פריצה "פיזיים" רק לשניים מבין כלי הרכב, הגם שהיה אחראי גם לביצוע המעשים האחרים. נטען, כי אם לא תתקבל המלצת שירות המבחן לעניין הטלת של"צ, יש להטיל על נאשם 2 מאסר בדרך של עבודות שירות בלבד. 11. אכן, כפי שנטען, יצאו שני הנאשמים ואסרף, באישון לילה, למסע מתוכנן של בזיזה וחבלה בכלי רכב, שחנו בשכונות באר שבע, ונראה כי רק נוכח העובדה כי רכבם עורר את חשדם של השוטרים, נאלצו לחדול ממעשיהם. מכאן ואילך, החל נאשם 1, בעידודו של אסרף, בנהיגה פרועה ובלתי שכיחה גם בסוג עבירות זה; הוא נסע בניגוד לכיוון התנועה בכביש מרכזי, חצה צמתים באור אדום, חלף על פני מחסום משטרתי, נגח ניידת משטרה שדלקה אחריו, וגרם לפציעתם של שוטריה, ולנזק רכושי. הנהיגה לוותה בסיכון כבד לכלי רכב תמימים שנקלעו לנתיבי הנסיעה, ונהגיהם נאלצו להימלט על נפשם, פשוטו כמשמעו, ואכן התמזל המזל שתוצאותיה הנזקיות של נהיגה מטורפת זו לא היו חמורות פי כמה. 12. נראה שלא יכול להיות חולק, כי במעשיו של נאשם 1 חוברים להם כל אבות הסיכון שמפניהם מתריעים אנו חזור ושנֹה, ואין לפטור את הנאשם אלא בענישה מחמירה, שתביא לידי ביטוי את הרצון לשרש תופעות נהיגה קשות, שבענייננו גם קדמו להן עבירות רכוש בעלות חומרה נוספת. בהקשרן של עבירות אלה נאמר בע"פ 4538/08 - מדינת ישראל נ' פלוני , ניתן ביום 13.8.2008, על ידי כב' השופטת פרוקצ'יה: "בית משפט זה קבע רמת ענישה גבוהה במיוחד לעבירות הכרוכות בנהיגה פרועה בכביש תוך סיכון מיידי של חיי אדם בנתיב תחבורה ואגב התעלמות מכללי התנועה ומהוראות שוטרים לעצור. חומרת הענישה נובעת הן מהחומרה המופלגת העולה מהתנהגות זו, ומהסיכונים שהיא טומנת בחובה, והן מהתפשטותה של התופעה המסוכנת הזו בכבישי הארץ, באזורים שונים בערים ומחוצה להן ( ע"פ 1535/06 מדינת ישראל נ' יוסי לוי (לא פורסם, 7.6.06); ע"פ 2410/04 מדינת ישראל נ' אבולקיעאן (לא פורסם, 11.11.04); ע"פ 3383/05 אנוואר נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 27.10.05); ע"פ 217/04 אלקורעאן נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 29.6.05); ע"פ 308/06 מדינת ישראל נ' סבן (לא פורסם, 15.5.06)". 13. ב"כ הנאשם כהרגלה, טענה כל שניתן לטעון בזכותו של הנאשם. דא עקא, שנסיבותיו האישיות של הנאשם, ובכללן גילו הצעיר, ככל שהינן ראויות להתחשבות, הרי שהתחשבות זו תהא מוגבלת למדי נוכח נסיבות העבירה. לכך יש להוסיף את העובדה כי שירות המבחן אינו מתרשם יתר על המידה מכך שהנאשם מפנים את חומרת מעשיו, ונראה כי התרשמות זו הינה ממשית למדי, נוכח העובדה שהנאשם ביצע מעשיו בעת שהיה נתון בהליכים פליליים בגין עבירות רכוש קודמות. עם זאת, שוקלת בעיני העובדה כי הנאשם הודה במעשיו, ולא בזבז זמן מיותר בטיעוני סרק. בנוסף, אנוס אני ליתן משקל לעונש שהוטל על אסרף, איש רב מעללים לכשעצמו, הגם שסבור אני כי חלקו של הנאשם במעשים רב יותר, נוכח העובדה כי הוא שנהג - ושלט - ברכב, שהיה בבעלותו, ויכול היה בכל עת לעצור את הנסיעה המשתוללת. אציין עוד, כי לטעמי, הטענה לעניין כך שהנאשם נהג כפי שנהג, בהשפעת משקה חריף, יש בה כדי להביא דווקא לתפיסה מחמירה של התנהגותו. 14. באשר לנאשם 2 - שנאמר עליו כי הינו שומר מצטיין ביום, ונמצא כי הוא מבצע עבירות גניבה בליל - שונים פני הדברים. עברו תקין, ולא היה לו חלק באירועי הנהיגה הקשים שנכפו עליו. עם זאת, אין להקל ראש כפי שעתרה ב"כ, במעשי ההתפרצות והנזק שנגרם לכלי הרכב, ובחלקו הממשי במעשים. אין להכביר מילים בעניין עבירות אלה, שהינן מכת מדינה, ומעבר לנזק הישיר לרכוש, הן מביאות עימן עוגמת נפש רבה, וזורעות חוסר ביטחון ואי שקט בציבור. נוכח ריבוי המעשים ותכנונם, סבור אני כי המלצת שירות המבחן בעניינו של הנאשם, אינה מביאה לידי ביטוי מספק גם את האינטרס הציבורי העומד במרכז שיקולי הענישה בסוג עבירות אלה. עוד אציין את גילו המבוגר יחסית של הנאשם, ביחס לשני מרעיו. גם לטובת נאשם זה תצויין הודאתו - הגם שלא ניתן להתעלם מהנאמר בתסקיר שירות המבחן לעניין דרך קבלת האחריות על ידי הנאשם - וכן נסיבותיו המשפחתיות. 15. סופו של דבר, גוזר אני עונשים אלה: על נאשם 1 מוטלים 74 חודשי מאסר מהם 50 חודשים לריצוי בפועל, והיתרה מותנית לשלוש שנים, מתום מאסרו, שלא יעבור אחת העבירות בהן הורשע, או עבירה של נהיגת רכב בזמן פסילת רישיון נהיגה, או כל עבירת פשע. ממניין המאסר ינוכו ימי מעצרו של הנאשם בקשר לתיק, ויושם אל לב כאמור, כי הנאשם ריצה תקופת מאסר בת שישה חודשים בעת המעצר, ואין לנכות תקופה זו מימי המאסר. הנאשם ייפסל מקבל או החזק רישיון נהיגה לתקופה של 6 שנים, מתום מאסרו. מוטלים על הנאשם 1 פיצויים בסך של 6000 ₪, מחציתם לשוטר אלי מקסים, ומחציתם לפקח רודיון גרומוב. על נאשם 2 נגזרים 21 חודשי מאסר, מהם 9 חודשים לריצוי בפועל, והיתרה תהא מותנית לשלוש שנים, שלא יעבור עבירת רכוש, למעט עבירה של החזקת רכוש חשוד כגנוב. זכות ערעור תוך 45 יום מהיום לביהמ"ש העליון. משפט תעבורהנהיגה פרועה