להלן החלטה בנושא כתב אישום אלימות במשפחה: ה ח ל ט ה נגד הנאשם, יליד 1965, (להלן: "הנאשם") הוגש כתב אישום ובו חמישה אישומים. לנאשם מיוחסות עבירות אלימות במשפחה. באישום השני מואשם הנאשם, שב- 26.07.06 תקף את ביתו ילידת 1988 (להלן: "המתלוננת"). באישום הראשון מיוחס לו שב-30.07.06 יחד עם בנו הקטין ארב לאשתו ילידת 1966 (להלן: "נג'יה" או "האישה") ולמתלוננת וביחד עם הקטין תקף את שתיהן. בשאר האישומים מיוחס לנאשם שתקף את נג'יה בתאריכים משוערים: אישום שלישי מתייחס לאירוע תחילת יולי 2006, אישום רביעי מתייחס לאירוע בתאריך כל שהו במאי 2006, האישום החמישי מתייחס לאירוע בתאריך כלשהו באוגוסט 2005. לבקשת הנאשם ולנוכח עמדה עונשית מחמירה של התביעה, הוחלט בישיבת 27.02.07 למנות לנאשם סנגור מהסנגוריה הציבורית. בהתאם לכך מונה משרד עו"ד מצארווה לייצוג הנאשם. ניסיונותיהם של באי כח הצדדים להגיע להבנות לא צלחו, ובישיבת יום 2.1.08 התקיימה הקראה. עו"ד זיו (להלן: "הסנגור") כפר בשמו של הנאשם בעובדות האישום הראשון ואת אישומים 5-2 ביקש למחוק (להלן: "האישומים שבמחלוקת"), בטענה שהנאשם לא נחקר ולא ניתנה לו הזדמנות להגיב לחשדות. על פי הטענה נחקר הנאשם תחת אזהרה רק ב- 31.07.06 (שעה 06:26). החקירה התמקדה באישום הראשון (להלן: "הודעת הנאשם"). המתלוננת ונג'יה מסרו הודעות נוספות ומפורטות ב-1.08.06 ועל פיהן הוגש כתב האישום שמכיל כאמור את האישומים שבמחלוקת. לדעת הסנגור, במצב זה ראוי למחוק את האישומים שבמחלוקת על פי רציונל ההחלטה שיצאה מלפני בת"פ (שלום ת"א) 6967/03, מדינת ישראל נ' יצחק אפרים יזום וליווי פרויקטים בע"מ, תק-של 2005(4), 6463, 6464 (2005). (להלן: "החלטה הקודמת" ו/או "פרשת אפרים"). התובעת מבקשת לדחות את הטענה, למרות ההודעות הנוספות שנגבו מהמתלוננת ונג'יה לאחר חקירה הנאשם. הודעה נוספת שמסרה נג'יה אמנם מפורטת, אך את ליבת הגרסה מסרה כבר בהודעתה הראשונה ועל הודעה זו מתבסס כתב האישום כולו. התובעת הדגישה שבמהלך מסירת הודעתו התבקש הנאשם להגיב למכלול טענותיה של נג'יה לפיהן גם בעבר הרביץ לה ולמתלוננת והנאשם הכחיש. לדעת התובעת, הגם שאין זו חקירה מושלמת, די בשאלה ובתשובה לשמש חקירה. קודם מתן ההחלטה בטענת הסנגור, קבלתי לעיון, בהסכמת ב"כ הצדדים הודעתה הראשונה של המתלוננת מ- 30.07.06 משעה 23:53 והודעתה הנוספת מה- 1.08.06 שעה 19:15 והודעותיה של נג'יה מה- 31.07.06 שעה 00:18 ומה- 1.08.06 שעה 15:38. ב"כ הצדדים קיבלו אורכה עד ליום 10.01.08 לתמוך טיעוניהם באסמכתאות נוספות והם לא עשו כן. לאחר ששמעתי את הטיעונים ועיינתי בהודעות, כמו גם בהחלטה בפרשת אפרים, והגעתי למסקנות כדלקמן: ככלל ראוי שהמשטרה תנהל חקירות יסודיות ומפורטות ותקפיד על מילוי החובה כדי שתוכל להגיע לחקר האמת. חקירה לקונית המצטמצמת לשאלה ותשובה כללית בלבד, לא תמיד יש בה די. האמור בסעיף 1 לעיל נראה כמתיישב עם בקשת הסנגור באשר להפעלת הרציונל שבהחלטה קודמת לגבי המקרה שבדיון, אך לא היא. נסיבות המקרה כאן שונות מנסיבות המקרה ההוא, שם נקבע שהאירועים שביססו את האישומים הנוספים קרו לאחר החקירה והעדר חקירה לא איפשר לנאשם להפריך את החשדות, ולהוכיח גרסת חפות גם באמצעות מסמכים. מה שאין כן במקרה הזה. מההודעות שבהן עיינתי עולה, שנג'יה נדרשה כבר בהודעתה הראשונה לתקיפות שתקף אותה הנאשם בעבר ובמיוחד לתקיפות שאירעו חודש לפני ה- 31.07.06 ולאירוע במהלכו שפך עליה תה חם שקרה חודשיים לפני התאריך הנ"ל. הנאשם לא נחקר באופן פרטני לגבי כל אחד מהאירועים האלה ולא הוזמן לחקירה חוזרת לאחר שנג'יה מסרה את הודעתה המפורטת. אף על פי כן אין לומר שלא הייתה לו לנאשם שום אפשרות להגיב לאישומים אלה, כפי שקרה בפרשת אפרים. הנאשם נשאל באופן כללי אמנם, האם הרביץ למתלוננת ולנג'יה בעבר והשיב בש' 48 כדלקמן: "לא נכון. אני לא בן אדם אלים...אני נכה יש לי נכות 100% מקבל קצבת ביטוח לאומי". בהמשך החוקר חזר ושאל את הנאשם כדלקמן: "אני אשאל אותך בפעם האחרונה האם הרבצת לאשתך ולבת שלך? ת. לא נגעתי באשתי ובבת שלי. אני לא משקר." 5. הסנגור במקרה שבפני טען שהנאשם לא נחקר באזהרה בגין אישומים במחלוקת, הא ותו לא. הוא לא פרט ולא נימק כיצד מחדל זה עלול לגרום לנאשם עיוות דין ולפגוע בהגנתו. הסנגור לא טען שהיו עדים או מסמכים כלשהם שהבאתם נמנעה ממנו בשל העובדה שנחשף לאישומים רק עם הגשת כתב האישום נגדו. בע"פ (מחוזי -ת"א) 71268/03 ריקו ברקו נ' מדינת ישראל, מיום 24.11.04, מפי הרכב בראשות כבוד השופטת ד' ברלינר נפסק בהקשר זה בפסקה ז' לפסק הדין כדלקמן: "מקובל עלינו שמן הראוי לחקור חשוד בגין חשד המיוחס לו. לא מן הראוי כי הנאשם ישמיע גרסתו פעם ראשונה מעל דוכן העדים. כללית ומבלי להתייחס עדיין לנסיבות הספציפיות בתיק זה, האיחור יכול לגרום לנאשם "נזק ראייתי". כך למשל, האיחור יכול לגרום לכך שהנאשם לא יוכל לאתר עדים רלוונטיים, או לא יוכל להניח ידו על מסמכים הנחוצים לו להגנתו וכיו"ב. 6. בשונה מהחלטה הקודמת, על פני הדברים בשלב זה, ולנוכח התכחשותו הכוללת של הנאשם ובהעדר טיעון פרטני, לא שוכנעתי שהגנת הנאשם נפגעה בשל העדר חקירה חוזרת בהקשר לאישומים שבמחלוקת. לנאשם יהא יומו בביהמ"ש, תהיה לו כמובן הזכות למסור גירסה לאישומים וזאת לאחר שחומר החקירה במלואו הועמד לעיונו ולאחר שישמע את עדויותיהן של אשתו ובתו, ולא ייטען נגדו שכבש גרסתו. סוף דבר - לאור האמור לעיל, אני דוחה טענתו המקדמית של הסנגור וקובעת המשך דיון לתאריך 20.02.08 שעה 9:00. משפט פליליאלימותאלימות במשפחה