פסק-דין השופט ע' פוגלמן: ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי בנצרת (כב' השופט ב' ארבל), אשר לאחר שהרשיע את המערער בעבירות של חטיפה, איומים והחזקת סכין שלא כדין, גזר עליו עונש מאסר בפועל בן 14 חודש וכן עונשי מאסר על תנאי ופיצוי למתלונן. 1. בכתב אישום שהוגש לבית המשפט המחוזי בנצרת נטען, כי בשעות הערב של יום 28.7.03, הגיע המערער לביתו של המתלונן בכפר דבוריה, ובקשו לגשת עמו לרכבו על מנת להראות לו דבר מה. לאחר שהמתלונן התיישב ברכב, החל המערער בנסיעה, עד שהגיע למטע זיתים, שם עצר את רכבו על שביל עפר. בשלב זה, שלף המערער סכין, אותה הצמיד לצווארו של המתלונן תוך שהוא מאיים עליו כי אם לא יגלה לו "מה היה בינו לבין אשתו" הוא יהרוג אותו. בהמשך, הכה המערער את המתלונן בראשו באמצעות ידיו. לבסוף, הצליח המתלונן להיחלץ מן הרכב ולהמלט מהמקום. כתוצאה מהצמדת הסכין לגופו נגרמו לו מספר שריטות בצווארו. בגין אלה יוחסו למערער עבירות של חטיפה, תקיפה הגורמת חבלה ממשית, איומים, והחזקת סכין שלא כדין לפי סעיפים 369, 380, 192 ו- 186(א) (בהתאמה) לחוק העונשין, תשל"ז - 1977. 2. לאחר שמיעת ראיות הורשע המערער בעבירות של חטיפה, איומים והחזקת סכין שלא כדין וזוכה מעבירה של תקיפה הגורמת חבלה ממשית. במסגרת הטיעונים לעונש הוצג לבית המשפט הסכם סולחה שנערך בין המתלונן למערער, וכן העיד - כעד אופי - עורך הדין רפי מסאלחה, המכיר את המערער מגיל צעיר. עורך הדין מסאלחה עמד על רקעו החיובי של המערער, על פעולותיו לטובת החברה, על חשיבות הסולחה במגזר הנדון וכן על אפיונה של התנהגות המערער, על רקע של סכסוך משפחתי. בגזר-דינו הדגיש בית המשפט את חומרת העבירות בהן הורשע המערער. מאידך, ניתן משקל לזמן שחלף מאז ביצוע העבירה, לאי ביצועם של מעשי אלימות מאז, ולאורח חייו הנורמטיבי של המערער. לסולחה ניתן משקל מוגבל בשל השקפת בית המשפט כי המערער לא קיבל אחריות למעשיו ולא הביע חרטת אמת. בסופו של יום נגזרו על המערער 14 חודשי מאסר לריצוי בפועל; עונש מאסר מותנה למשך שנה, כאשר התנאי הוא שלא יעבור משך 36 חודשים עבירה אלימות מסוג פשע, וכן עונש מאסר מותנה בן 5 חודשים, כאשר התנאי הוא שלא יעבור משך 24 חודשים עבירה של איומים או עבירה של החזקת סכין שלא כדין. כמו כן חויב המערער לפצות את המתלונן בסך 5000 ש"ח. 3. מכאן הערעור שלפנינו, אשר נסב בתחילה הן על הכרעת הדין והן על גזר הדין, אולם לאחר שמיעת הערות בית המשפט ביום הדיון חזר בו המערער מן הערעור על הכרעת הדין וצמצמו לחומרת העונש בלבד. בהקשר זה טוען המערער, כי העבירות בהן הורשע מצויות ברף נמוך של חומרה, נוכח אפיו של הסכסוך, רקעו, והעובדה כי למתלונן לא נגרם נזק. בא כוחו הדגיש את מסכת חייו הנורמטיבית של המערער, את עברו הנקי מאז שנת 1995 ואת העובדה כי הסכסוך המשפחתי יושב. להשקפתו, גזר הדין סוטה לחומרה ממדיניות הענישה הנוהגת, ויש מקום להשית על המערער עונש מאסר לריצוי בדרך של עבודות שרות. המשיבה תומכת בגזר דינו של בית המשפט המחוזי, מטעמיו. בא כוחה המלומד הדגיש לפנינו את חומרת העבירה בה הורשע המערער, את הפגיעה שהסב המערער למתלונן (לרבות פגיעה נפשית), ואת העדר החרטה מצד המערער. עוד הבהיר כי חלוף הזמן מאז ביצוע העבירה נבע - בין היתר - משהותו של המערער בחו"ל. לטעמו, הענישה אינה חורגת לחומרה מן הענישה המקובלת במקרים כדון אלה. 4. שקלנו את טיעוני הצדדים. שיקולי הענישה שנשקלו על ידי בית המשפט המחוזי מקובלים - ככלל - גם עלינו. חומרת המעשים בהם הורשע המערער ושיקולי גמול והרתעה מחייבים הטלת עונש מאסר לריצוי בפועל בעבירות מעין אלה. בצד האמור, מצאנו כי הצטברות הנסיבות המיוחדת למקרה שלפנינו מאפשרת הקלת מה במשך המאסר בפועל. מדובר בסכסוך בין בני משפחה שארע לפני מספר שנים ויושב בינתיים, כאשר מאז האירועים נושא האישום נשמר השקט בין הצדדים. המערער זוכה מעבירה של תקיפה הגורמת חבלה של ממש, ולמעט שריטות, לא נגרמה למתלונן פגיעה גופנית. המערער מנהל - מאז שנת 1995 - אורח חיים נורמטיבי, וגם בגין הרשעות שקדמו לתקופה זו לא ריצה עונשי מאסר. באיזון הכולל בין שיקולי הענישה בנסיבות הקונקרטיות, אנו רואים להעמיד את עונש המאסר בפועל אותו ירצה המערער על שמונה חודשים (במקום ארבעה עשר). יתר חלקי גזר הדין יעמדו בעינם. המערער יתייצב לריצוי עונשו במזכירות בית המשפט המחוזי בנצרת ביום 3.12.07 עד השעה 10.00. חטיפהמשפט פלילי