פסק דין א. פתח - דבר 1. תובענה להכרה בפסק- דין זר של גירושין . פסק - החוץ ניתן בהסכמה. בפסק קבע בית המשפט ברומניה שהצדדים התגרשו ב24/11/93-. במהלך הדיון תוקן כתב התביעה, ובית המשפט נתבקש להצהיר על גירושי הצדדים לצורך העברת זכויות בדירת מגורים אגב גירושין - בפטור ממס שבח. אגב הדיון התעורר הצורך בדיון אינצידנטלי בתוקפו של פסק הגירושין הזר. עוד הסביר ב"כ התובעים, שמתן הסעד יאפשר לאשה, שהינה אזרחית ותושבת ישראל, להנשא מחדש ללא חשש לעבירת ביגמיה. 2. סעיף 4א. לחוק מס שבח מקרקעין התשכ"ג - 1963 מורה: "העברת בעלות במקרקעין או בזכות באיגוד מקרקעין , הנעשית עפ"י פסק-דין לגירושין , לא יראוה כמכירה או כפעולה באיגוד לעניין חוק זה, בין אם היא העברה בין בני - הזוג ובין אם היא העברה מהם לילדיהם" . העברת זכויות אגב גירושין אינה אירוע מס עפ"י חוק. ב1/4/98- החליט רשם המקרקעין בת"א בעניין הצדדים: "אמנם בהעברה עפ"י הסכם גירושין מבעל לאשה אין צורך באישורי מס רכישה ומס שבח, אך זאת כאשר הסכם הגירושין מאושר ע"י בית משפט בישראל והחלטה על הגירושין מאושרת". 3. עבירה של ריבוי נישואין מוגדרת בסעיפים 178-176 לחוק העונשין. לעניין דיני העונשין הנישואין תקפים לפי דין המדינה שבה נערכו - חוק מדינת הטכס להבדיל מהחוק הלאומי. עוד מורה הוראת סעיף 177 לחוק העונשין : "מי שהיה נשוי הוא בחזקת נשוי לעניין סעיף 176 כל עוד לא הוכיח שנישואיו הקודמים בוטלו... על פי פס"ד סופי של בית המשפט... המוסמך". בהיבט הפלילי סמכותו של בית המשפט הזר להפקיע את הנישואין לא נרכשת על פי דיני המדינה הזרה אלא על פי כללי המשפט הבינלאומי הפרטי. בבג"צ 301/63 שטרייט נ' הרב הראשי פ"ד יח (1) 598, 623 הוסיף השופט זילברג: "המחוקק הישראלי יצר מוסד נישואין חדש אורירי, שהייתי קורא לו בשם "נישואין לצורך ביגמיה". 4. שני בני הזוג הינם חסרי דת. הנישואין האזרחיים נערכו ברומניה ב17/7/87-. במועד הנישואין היתה האישה תושבת ואזרחית רומניה, והבעל היה תושב ישראל בעל אזרחות כפולה ישראלית ורומנית. האישה עלתה לישראל בדצמבר 87. בספטמבר 91 חזר הבעל לרומניה לצמיתות ולא שב לישראל. ב24/11/93- התגרשו בני- הזוג עפ"י פסק הדין של בית המשפט ברומניה. במועד הגירושין היה הבעל תושב רומניה בעל אזרחות כפולה ישראלית רומנית, והאשה היתה תושבת ישראלית בעלת אזרחות כפולה רומנית ו ישראלית. עפ"י הצהרת האישה סיבת הגירושין רצונו של הבעל לחזור לצמיתות לרומניה בניגוד לרצונה להמשיך לחיות בישראל. ב. סמכות שיפוט ליתן סעד הצהרתי בעניין סטטוס של גירושין 5. סעיף 1 (1) לחוק בית המשפט לענייני משפחה מסמיך את בית המשפט לדון בתובענה בענייני המעמד האישי, כמשמעותם בדבר המלך במועצה על ארץ ישראל 1947-1922. בענייני המעמד האישי נכללים גם ענייני נישואין וגירושין - ראה סימן 51 (1) לדבר המלך במועצה. סמכות זו קמה מקום שלא הוקנתה לבתי - הדין הדתיים. 6. בהמרצה 121/55 פרוכטר נ' פרוכטר פד"י ט 1361, 1365 הסביר הנשיא אולשן: "סמכות בית המשפט לדון בענייני המעמד האישי נקבעה בדבר המלך במועצה לפי אחד משני הקווים: (א) לפי הנתינות. (ב) לפי ההשתייכות לעדה הדתית אם המתדיינים... אינם משתייכים לעדה דתית - הסמכות... היא בידי בית המשפט... להלן הסמכות החילונית. . ." ראה גם: ב"ש 263/67 שוורץ נ' שוורץ פד"י כב (1) 154. 7. בהיות בני- הזוג חסרי דת - הסמכות לדון בתוקף הנישואין נתונה לבית המשפט למשפחה. 8. ומכאן לסימן 64 (1) לדבר המלך במועצה. סימן זה שולל מבתי המשפט סמכות ליתן צו לביטול נישואין בעניין נכרים. אם כך מתעוררת השאלה האם בית המשפט מוסמך ליתן פסק דין המצהיר על גירושין , כאשר בני הזוג הם בעלי אזרחות כפולה:רומנית - ישראלית. 9. סימן 59 לדבר המלך מגדיר נוכרי כאדם שאינו נתין ישראלי. כאשר אדם הינו כפול אזרחות, בהיותו גם אזרח ישראלי - אין הוא משתבץ להגדרה של נוכרי, ויש לראותו כאזרח ישראלי. גם הוראת סעיף 14 (ב) לחוק האזרחות מורה: "אזרח ישראלי שהוא גם אזרח חוץ, רואים אותו, לעניין חוקי ישראל, כאורח ישראל". 10. אמור מעתה, שבית המשפט למשפחה מוסמך לדון בתוקף גירושין של חסרי דת בעלי אזרחות כפולה. 11. החוק הישראלי אינו מציג מסגרת המאפשרת לבני - זוג חסרי דת להנשא בישראל אולם מעמיד סמכות שיפוט, שבמסגרתה יכולים בני - זוג חסרי דת להתגרש בישראל. ראה: חוק שיפוט בענייני התרת נישואין (מקרים מיוחדים) - תשכ"ט 1969. בע"א 370/77 היועץ המשפטי לממשלה נ' וינטרוב פד"י לב (2) 626, 630 אמר הנשיא זוסמן : "הפניה במישרין אל בית המשפט... בעניין שהחוק חל (חוק התרת נישואין - י.ג)... וללא קביעת שיפוטו מכוח סעיף 1 לחוק - היא מן הנמנעות" . לשון אחר: סמכות בית המשפט בענייני התרת נישואין של בני - זוג, עליהם חל חוק התרת נישואין , נקבעה אך ורק עפ"י חוק זה. יחד עם זאת כאשר ניתן להכיר בפסק - החוץ לגירושין , עפ"י כללי המשפט הבינלאומי הפרטי הנהוגים בישראל, ניתן לפנות לבית - המשפט למשפחה להצהיר על פקיעת הנישואין , שלא במסלול הקבוע בחוק שיפוט בענייני התרת נישואין (מקרים מיוחדים) תשכ"ט - 1969. ג. חוק אכיפת פסקי חוץ - מסלולי הכרה בפסקי - דין זרים 12. פסק הגירושין הינו פסק - חוץ של בית המשפט ברומניה. בסעיף 3 (ב) לחוק בית המשפט לענייני משפחה הוסמך בית המשפט לדון בתובענה לאכיפה של פסק - חוץ בענייני משפחה או להכרה בו. 13. כדי להפוך פסק חוץ, שניתן בשיטת משפט זרה, לאיבר במשפט הישראלי יש צורך באכיפה או בהכרה של בית משפט בישראל עפ"י חוק אכיפת פסקי - חוץ. הכרה היא דרגה פחותה מאכיפה, ובמסגרתה אין יכולת להפעיל הליכי הוצאה - לפועל בישראל. הכרה בדרך כלל מתייחסת לארבע קטיגוריות: (א) פסק דין REM (ב) פסק דין בענייני סטטוס. (ג) פסק - דין הצהרתי (ד) פסק - דין הדוחה תביעה. בה בעת שאכיפה יכולה להיות בגדר סעד העומד לרשות תובע או תובע שכנגד, הכרה יכולה לשמש גם כטענת הגנה של נתבע. 14. בהעדר אמנה בין ישראל לבין רומניה בעניין הכרה בפסקי - חוץ, לא ניתן להכיר בפסק הדין הזר מכוח הוראת סעיף 11 (א) לחוק אכיפת פסקי חוץ. בע"א 970/93 היועץ המשפטי נ' אגם פד"י מט (1) 561 נפסק, שבהעדר אמנה - אין דרך להכיר בפסק דין זר בהכרה הצהרתית ישירה. עוגן לבני הזוג ימצא בהוראות סעיף 11 (ב) לחוק אכיפת פסק - חוץ התש"יח - 1958, המורה: "אגב דיון בעניין הנמצא בסמכותו ולצורך אותו עניין רשאי בית משפט... בישראל... להכיר בפסק חוץ, אף אם סעיף קטן (א) אינו חל עליו, אם ראה שמן הדין והצדק לעשות כן". 15. במסגרת התביעה להצהיר על גירושי הצדדים, לצורך העברת זכויות בדירת מגורים בפטור ממס שבח, ניתן להכיר אגב דיון בפסק הדין הזר לגירושין . ההכרה אינה הצהרתית אלא הכרה איצידנטלית. 16. בע"א 221/78 עובדיה נ' כהן פד"י לג (1) 293, 294 פירש השופט ויתקון את המונח "מן הדין והצדק" בסעיף 11 (ב) לחוק אכיפת פסק - חוץ, ואמר: "המילים מן הדין והצדק אינן מייצגות כאן תחומים נפרדים של המשפט והמוסר אלא יש לראותן ביחד כמשמעותן המקובלת בלשון בני - אדם". עוד ראה: ע"א 587/85 שטרק נ' בירנברג פד"י מא (3) 227. ע"א 499/79 בן דיין נ' אינטרנציונל בע"מ, פד"י לח (2) 99. 17. פסק הדין הזר לגירושין ניתן בהסכמה ושני הצדדים עתרו להכרה בו. ללא הכרה בפסק הזר לגירושין עלול להגרם לאשה חסרון כיס (תשלום מס) חרף העברת זכויות בדירת מגורים בישראל אגב גירושין . ללא הכרה בפסק - החוץ לגירושין עלולה האישה להשאר נשואה ועלולות זכויותיה להנשא מחדש להישלל. בנסיבות שתוארו אין מניעה להכיר בפסק - החוץ לגירושין משיקולי צדק. ד. סמכות עקיפה של בית משפט זר עפ"י כללי המשפט הבינלאומי הפרטי הנהוגים ב ישראל . 18. בע"א 472/64 ענבי נ' היועץ המשפטי לממשלה פד"י יט (1) 645, 648, אמר הנשיא אגרנט: "אין להכיר בתוקפו של פסק דין, הקובע בעניין מעמדו האישי של אדם ושניתן ע"י בית משפט של מדינה זרה אלא אם היתה לו סמכות ליתן את פסק - הדין , ורואים אותו בית - משפט כבעל סמכות שכזאת אך ורק אם המדינה הזרה היתה מקום מושבו הקבוע של האדם או אם (יתכן) היה לפחות אזרח מאזרחיה". על דברים אלה חזרה השופטת בן - פורת בע"א 499/79 בן דיין נ ' אינטרנשיונל בע"מ פד"י לח (2) 99, 106: "הדרישה שפסק החוץ ינתן בסמכות לפי הדין הבינלאומי הפרטי החל בישראל הוא תנאי בסיסי ואין להעלות על הדעת הכרה בפסק - חוץ שניתן ללא סמכות". 19. פרופ' שפירא במאמרו "הכרה ואכיפה של פסקי חוץ", עיוני משפט ד 509 מביע דיעה כי המונח "דין " שבסעיף 11 (ב) לחוק האכיפה צריך לשמש צינור לקליטת הלכות של המשפט המקובל בעניין תנאי ההכרה בפסק - דין זר. 20. בע"א 499/79 בן דיין נ' אינטרנשיונל בע"מ פד"י לח (2) 99, 105, הוסיפה השופטת בן פורת: "סימן 46 לדבר המלך במועצה על ארץ ישראל 1922 בוטל כידוע בסעיף 2 (א) לחוק יסודות המשפט תש"מ 1980 אך בסעיף 2 (ב) שבו נאמר שאין בביטול כדי לפגוע במשפט שנקלט בארץ לפני תחילת חוק זה. לפיכך יש מקום להשקפה שגם היום צריך לפרש את המונח "דין" לעניין של הכרה בפסקי חוץ בהתאם למשפט הבינלאומי הפרטי האנגלי המהווה בישראל חלק מן הדין המקומי כל עוד אין הוא עומד בסתירה לחוקי המדינה". 21. כללי הסמכות האנגליים לצורך הכרה בפסקי דין זרים בענייני מעמד אישי נקלטו במשפט הישראלי. ראה: פסק דינו של הנשיא זמורה בבג"צ 36/50 גוטליב נ' גוטליב פ"ד ה (1) 57. גם כללי ההכרה האנגליים בפסקי דין לגירושין זרים נקלטו בישראל. בבג"צ 73/66 זמולון נ' שר הפנים פ"ד כ (4) 645, 665, אמר השופט קיסטר: "לפי כללי המשפט הבינלאומי הפרטי הנהוגים באנגליה ואשר על פיהם נוהגים בתי המשפט בישראל, במידה ויש לנהוג על פיהם, יוכר פסק דין חוץ לגירושין . . . " 22. עפ"י כללי ההכרה האנגליים בפסקי דין לגירושין, ניתן להכיר בפסקי חוץ עפ"י אחת מהחלופות: א. מדינת המושב מוסמכת להוציא את הפסק לגירושין . ב. כל מדינה מוסמכת להוציא פסק - דין לגירושין בתנאי שפסק הגירושין מוכר במדינת המושב. ג. מדינה זרה מוסמכת להוציא פסק - דין לגירושין אם פעלה בנסיבות שלבתי המשפט האנגליים היתה סמכות להוציא פסק - דין לגירושין . ד. די בזיקה משמעותית בין אחד מבני הזוג ובין המדינה הזרה כדי שזו תוסמך להוציא פסק גירושין . ראה: 33 A.L 1 (1969) INDYKA - v- INDYKA. המבחן של פרשת INDYKA מאפשר להתחשב בזיקת הלאומיות. פסק הדין בעניין INDYKA הוזכר בפסיקה הישראלית כמקור לכללי הסמכות העקיפה של בית המשפט הזר. ראה: בג"צ 73/66 זמולון נ' שר הפנים, כ (4) 654, 665, מול האות ה. עוד ראה: פרופ' פסברג: "פסקים זרים במשפט הישראלי -הדין והגיונו" - ע' 36, הערת שוליים 139. פרופ' פסברג עומדת בספרה על המגמה להרחבה משמעותית של סמכות בתי משפט זרים להוציא פסקי דין לגירושין . 23. את הסוגיה מסכמת פרופ' פסברג, בספרה בעמ' 90-89: "המשפט הישראלי קולט גם את כללי הסמכות העקיפה בדבר ההכרה בפסקי גירושין מהמשפט המקובל ואין לו כללים עצמאיים משלו בעניין זה. כללים אלה מסמיכים את מדינת המושב של בני הזוג. ב1969- בפרשת INDYKA הזיקות הורחבו עוד, כדי לאפשר הכרה בפסק גירושין ממדינת הלאומיות. וכן מכל מדינה שאליה היתה לאחד מבני הזוג זיקה משמעותית". כללי הסמכות העקיפה בענייני מעמד אישי של בית משפט זר מסמיכים על יסוד זיקות שונות מאלו המשמשות בהסמכה את בתי המשפט בישראל (סמכות ישירה). הסמכות העקיפה אינה חופפת את כללי הסמכות הישירה. 24. לבני הזוג היתה זיקה משמעותית לרומניה - המדינה בה ניתן פסק הדין הזר. א. לשני בני הזוג היתה אזרחות נוספת של רומניה עובר לגירושין . ב. הבעל היה גם, עובר לגירושין , תושב רומניה. 25. בנסיבות אלו ניתן לקבוע שפסק החוץ לגירושין ניתן בסמכות עפ"י הדין הבינלאומי הפרטי הנוהג בישראל. ה. סוף דבר 26. אשר על כן מוצהר בזה שהתובעים, שהינם חסרי דת, התגרשו ברומניה ב24/11/93-. 27. אין צו להוצאות. משפט בינלאומיגירושיןדין זר