להלן החלטה בנושא הסכם שלום בית: ה ח ל ט ה א. המערכת העובדתית 1. בהסכם לשלום בית שנועד לשקם את חיי הנישואין של בני-הזוג, נקבעה מסגרת טיפולית, והצדדים אף הצהירו שיעשו כל מאמץ כדי להחזיר את שלום הבית למשפחה. 2. בה בשעה, שבמרבית ההסכמים המוגשים לאישור בית המשפט, קיימת הפרדה מבחינת הסיווג בין הסכם שלום בית לבין הסכם גירושין , ההסכם נשוא הדיון היה הסכם משולב. הסכם זה כלל הסכם עיקרי לשלום בית, והסכם חלופי לגירושין , אם הליך שיקום המשפחה לא יצלח. 3. בכל אחד מההסכמים המהווים את ההסכם המשולב, נעשו על ידי הבעל ויתורים במישור הרכושי, כדי להשיג את המטרה של שיקום המשפחה - שלום בית. א. בהסכם העיקרי לשלום בית, הסכים הבעל להעביר על שם האשה מחצית זכויות בדירת המגורים. לטענת הבעל, הדירה היתה בבעלותו קודם נישואיו בשנת 1982, וניתנה לו על ידי הוריו. לטענתו, נכס זה לא היה בר-איזון על פי משטר איזון המשאבים הקבוע בחוק יחסי ממון בין בני-זוג. ב. בהסכם החלופי לגירושין, הסכים הבעל לוותר על 25% נוספים מפדיון המכירה. 4. ההסכם אושר וניתן לו תוקף של פסק-דין בבית המשפט המחוזי. כ- 3.5 חודשים לאחר אישורו העביר הבעל, כמתחייב מההסכם, את מחצית הזכויות בבית על שם האשה. כ- 7 חודשים לאחר מועד זה, הודיעה האשה בכתב על רצונה להתגרש, ולממש את ההסכם החלופי. 5. כך למעשה הועמד הבעל בפני עובדה מוגמרת שהוא “הפסיד” 75% משווי הדירה, שעל פי טענתו, ניתנה לו על ידי הוריו והיתה בבעלותו קודם הנישואין . כל זאת תוך 10 חודשים מיום אישור ההסכם המשולב. המטרה בוויתור היתה השגת שלום בית, אולם גם שלום בית לא הושג. 6. האשה רוצה לממש את ההסכם שקיבל תוקף של פסק דין בהוצאה לפועל, להוציא את הבית למכירה ולקבל 75% מהפדיון . הבעל כנגד הגיש תביעה להצהיר על בטלות ההסכם וביטול העברת הזכויות בדירה על שם האשה. תביעה זו הועברה, עם הקמת בית המשפט למשפחה, מבית המשפט המחוזי בת"א לבית משפט זה. 7. טוען הבעל בסעיף 24 לכתב התביעה שההסכם להעברת מחצית הזכויות בדירה על שם האשה הושג בדרכי מירמה, עושק, מצג שווא, הטעיה ואילוץ. לטענתו, בהיותו לא מיוצג, הובהר לו שהחתימה על ההסכם היא תנאי הכרחי על מנת לקיים את שלום בית. האשה ואמה ניצלו את מצוקתו הנפשית והציגו לו מצג שווא שקרי. האשה מעולם לא רצתה שלום בית. אלא רצתה להתגרש ולזכות בחלקו ברכוש. האשה הוליכה אותו שולל ולא ניסתה כלל לקיים את שלום הבית. 8. יש לא אחת, שבן-זוג, כדי לקדם גירושין או שלום בית, מסכים לתנאים שהם מבחינה אובייקטיבית גרועים, אך מחישים את שלום הבית או הגירושין. שיקולי כדאיות של בן-הזוג אינם עילה להתערבות בית המשפט בהסכמים שנכרתו בין בני זוג ואושרו כדין . 9. בהסכם גירושין יש מבחן של תוצאה-ביצוע גט. לעומת זאת, הסכם לשלום בית מתפרנס מרצונם של בני-הווג בכל רגע ורגע. הפרה מקנה תרופה, אולם אינה מאפשרת אכיפה של גירושין או שלום בית. להסכם נשוא הדיון היה אפיון נוסף. המעבר בהסכם המשולב מהסכם שלום בית להסכם הגירושין היה נזיל ללא מגבלת זמן. כך אירע ש- 7 חודשים לאחר שהבעל העביר את מחצית הזכויות בדירה על שם האשה, הודיעה האשה על רצונה להתגרש ועל כוונתה לממש את ההסכם ולקבל 75% מפדיון הדירה. 10. עקרון "תום הלב" הוא עקרון השולט על ביצוע הסכמים, ופורש את מצודתו גם לשלב הטרום-חוזי. 11. פגמים בכריתת חוזה מסוג הטעיה ועושק מקנים זכות לבטל חוזה, ובלבד שהחוזה בוטל תוך זמן סביר לאחר שנודע לנפגע על עילת הביטול. 12. בע"א 543/82 שטרן ני שטרן פ"ד לו (4) 752, 755 נדרש לסוגיה בית המשפט העליון , ואמר: "ההסכם היה אולי ניתן לביטול, אילו הוכיח המערער, שכבר מלכתחילה לא היה זה בכוונת המשיבה לקיים שלום בית. דא עקא, שלא ניתן להסיק מסקנה כזו מן התצהיר... המשיבה הודיעה למערער זמן קצר אחרי אישור ההסכם על החלטתה להתגרש... אין בה כדי להצביע על כך שכבר מלכתחילה לא רצתה המשיבה בחוסר תום לב שלום בית. גם לא מצאתי יסוד לטענה שהמשיבה הפרה הוראה כלשהי הכלולה בהסכם." 13. נקודת הכובד העיקרית עוברת במשפט לשמיעת עדויות בענין היסודות הנדרשים לצורך הוכחת עילות הביטול. ב. המסגרת הדיונית 14. במסגרת התביעה הוגשה בקשה למתן צו מניעה זמני האוסר על האשה לבצע הליכים למכירת הדירה וזאת עד למתן פסק דין בתובענה. הבקשה נדחתה על ידי בית המשפט המחוזי. עיקרי נימוקיו של בית המשפט המחוזי היו: א. "לא אוכל בשלב זה של הדיון לקבוע עמדה חד משמעית לגבי סיכויי התביעה להתקבל". ב. "במידה והמבקש יזכה בתביעתו, יכול הוא לקבל פיצוי כספי עבור נזקיו." ג. "המשך חיים משותפים בין בני הזוג בדירה המשותפת... יגרום... אי נוחות רבה." ד. "התביעה הוגשה בדרך של תביעה רגילה... כך שזמן בירור ההליך צפוי להיות ארוך ומשמעותי." ה. "על המבקש היה להגיש בקשתו במועד מוקדם יותר מכפי שעשה זאת." 15. על החלטת בית המשפט המחוזי הוגש ערעור לבית המשפט העליון. בית המשפט העליון קבע בהחלטת ביניים: "לארר תכליתו וסמכויותיו של בית המשפט למשפחה ולאור המועד הקרוב לקיום המשפט בפניו, ראוי, לדעתי, שלא ליצור עובדות מוגמרות סופיות בטרם יאמר בית המשפט למשפחה את דברו." 16. עוד קבע בית המשפט העליון: "ניתן בזה צו עיכוב ביצוע זמני... במהלך תקופה זו רשאי המבקש לפנות לבית המשפט למשפחה בבקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין ובית המשפט ישקול בדבר באופן עצמאי מבלי שיראה עצמו קשור על ידי החלטתו זו של בית המשפט המחוזי." 17. משכך פני הדברים, שמעתי את טיעוני הצדדים בענין הבקשה למתן צו מניעה זמני עד למתן פסק-דין בתביעה התלויה בפני. ג. המסגרת הנורמטיבית 18. צו מניעה זמני הוא סעד ארעי הניתן לפני שמיעת המשפט לגופו, כדי לשמור על המצב הקיים. בהינתן הצו הזמני אין בית המשפט קובע את זכויותיהם הסופיות של הצדדים, ואינו מחליט אם המבקש זכאי לצו מניעה החלטי או סופי. ראה: ע"א 154/57 ספיר נ' כהן , פ"ד יא 907. 19. שיקולי בית המשפט במסגרת בקשה זו הם: הצורך בשמירה על סטטוס-קוו והשאלה לאיזה צד עלול להגרם יותר נזק (ע"א 255/78 שמרלינג נ' היפשמן, פ"ד יג 360). במבחן מאזן הנוחות תבחן אי הנוחות שתגרם למבקש אם לא ינתן הצו מול אי הנוחות שתגרם למשיבה אם יינתן הצו. מקום שזכות המבקש ברורה, יהפך מאזן הנוחות לשיקול משני בלבד. 20. הנימוק המתבסס על הצורך לשמור על "המצב הקיים", לא די בו כדי להצדיק את מתן הסעד הזמני. דרוש גם שהמבקש יוכיח שיש לו סיכוי של הצלחה בתביעתו (ע"א 217/63 רב און נ' הולצמן, פ"ד יז 2717). 21. הגישה הרווחת היא שהמבקש אינו חייב להביא כבר בשלב זה את מלוא ההוכחות, אלא עליו להוכיח את "זכותו לכאורה", כלומר, די שיוכיח סיכויי הצלחה. ד. שיקולי בית המשפט 22. תפיסת היסוד של בית המשפט למשפחה מעוגנת גם "באמנה בדבר זכויות הילד", שמדינת ישראל אישררה ב4.8.91- (כתבי אמנה 1038, כרך יד). במבוא לאמנה נאמר: "המשפחה כקבוצת יסוד לחברה וכסביבה טבעית להתפתחותם ורווחתם של כל יחידי החברה ובפרט הילדים, מן ההכרח כי יובטחו לה הגנה הכרחית וסיוע ככל הנדרש, באופן שתוכל לשאת במלוא אחריותה בתוך הקהילה". 23. תפיסה זו הביאה גם לכך שיקבע בפסיקה מעמד מיוחד להגנה על דירת המגורים של המשפחה. בע"א 3002/93 בן צבי נ' סיטין (לא פורסם) קבע הנשיא שמגר כתוארו דאז: "כאשר מדובר בדירת מגורים והצד השלישי (הנושה) יודע כי מי שהנכס רשום על שמו, יש בת זוג או בן זוג הדרים עימו, מתהפכת ההנחה ועל צד ג' לבדוק, מעבר לרישום מה זכויותיו של בן הזוג או בת הזוג המתגורר בדירת המגורים". 24. דירת המגורים היא הנכס העיקרי של המשפחה. המעמד המיוחד של דירת המגורים הביא להתפתחות פסיקה הדורשת כמות פחותה של ראיות לצורך הוכחת "חזקת השיתוף" בנכס זה. הגנה נוספת גובשה בתיקון מס' 17 לחוק המקרקעין התשנ"ה1995-. בתיקון זה הורה המחוקק על עיכוב סטטטורי של הליך פירוק השיתוף עד להסדרת מדורם של הקטינים ובן הזוג המחזיק בו. 25. דחיית הבקשה למתן צו מניעה משמעותה מתן "אור ירוק" למכירת דירת המגורים. בסיטואציה כזו אם המבקש יזכה בתביעה לא ניתן יהיה להחזיר את המצב לקדמותו. חוסר אפשרות להחזיר מצב לקדמותו מהווה אחד מהשיקולים המצדיק עיכובו של פסק דין , שהוגשה תביעה לביטולו, וטרם נדונה. 26. בהתנגשות בין האינטרסים השונים, פיצוי כספי למבקש - אינו יכול להוות תחליף נאות לנזק עקב מכירת דירת המגורים, בה גר בעל הדין . 27. בהתנגשות בין האינטרסים השונים, אי הנוחות כתוצאה מהמשך מגורי בני הזוג בדירה אינה מטה את הכף לכיוון מכירת דירת המגורים, ולביצוע הליך שאינו הפיך. אין לאכוף הסכם בעניין מכירת דירת מגורים של בני זוג, בטרם נדונה התביעה לביטולו של ההסכם. 28. משהועברה התביעה לבית המשפט למשפחה, זמן בירורה קצר יותר ובהחלטה זו הנני מורה למזכירות לקבעה להוכחות. ב"כ הצדדים יוכלו אף להגיש בקשה מוסכמת להקדמת מועד הדיון, במידת הצורך. אין גם מניעה לשמיעת התביעה בתקופת תורנותי בפגרה מ30.7.96-5.8.96-. 29. בית המשפט המחוזי, לאחר שמיעת חקירות בני הזוג, בהמרצה למתן צו מניעה, קבע: "לא אוכל בשלב זה של הדיון להביע עמדה חד משמעית לגבי סכויי התביעה להתקבל". אף אני סבור כך. 30. יחד עם זאת, מרבית העדים טרם נשמעו. טרם הובאו עדויות: אם המשיבה שהיתה מעורבת בגיבוש ההסכמה, עוה"ד שערכה את ההסכם והפסיכולוג שטיפל במבקש, ויתכן אף במשיבה. בבקשה למתן צו מניעה זמני, אין חובה להביא את מלוא ההוכחות, ודי אם תוכח "זכות לכאורה". 31. באשר למועד הביטול, מועד הביטול שונה מהסכם להסכם, לפי סוגו של ההסכם. ראה: ע"א 624/80 אמארה נ' נמני, פ"ד לז (2) 606, 613; ע"א 338/85 שפיגלמן נ' צ'פניק, פ"ד מא (4) 421; ע"א 674/83 דניאלה נ' גד, פד"י מא (4) 113, 129. השיקולים שמנחים בית-המשפט זה, לצורך הקביעה האם ההסכם בוטל תוך זמן סביר מגילוי עילת הביטול, הם גם אלה: )א) סוג ההסכם. בהקשר זה מדובר בהסכם לשלום בית. )ב( בהקשר להסכם שלום בית, המהווה חלק מההסכם המשולב לא היתה קיימת למבקש ברירה בין קיום לבין ביטול, באשר הסכם לשלום בית אינו ניתן לאכיפה כאשר בן הזוג השני גמר אומר לא לקיימו. (ג) השיהוי בביטול הסכם שלום הבית, גם אם יקבע שהיה כזה, לא נתן למבקש יתרון בלתי הוגן על פני הצד השני לחוזה. 32. אם יוכח האמור בכתב התביעה ובתצהיר שצורף לבקשה למתן צו המניעה - יש סיכויי הצלחה לתביעה. 33. אשר על כך הנני מורה כדלקמן : (א) ניתן בזה צו מניעה זמני האוסר על המשיבה לפעול למכירת הדירה הידועה כגוש 6931 חלקה 9713 וזאת עד למתן פסק דין בתביעה. (ב) הצו יופעל כנגד המצאת ערבות עצמית של המבקש וערבות צד ג' על סך 70,000 ש"ח לכל נזק שיגרם למשיבה, אם תדחה התביעה. (ג) המזכירות תקבע מועד להוכחות. (ד) הוצאות בקשה זו בסך 1,500 ש"ח + מע"מ, ישולמו עפ"י התוצאות הסופיות במשפט. חוזההסכם שלום בית