להלן פסק דין בסוגיית הסדרי ביקור בהסכם גירושין: פסק דין העובדות הצריכות לעניין 1. א. ביום 10.9.96 חתמו הצדדים שבפני, הוריה של הקטינה, על הסכם גירושין. (להלן: "הקטינה"; "הבת"). ב. הסכם הגירושין אושר וקבל תוקף של פסק דין בחלקיו הרלבנטיים. 2. בהסכם הגירושין נקבעו הסדרי ביקור מפורטים אלא שאלה השתבשו להם במהלך השנים. 3. ביום 23.8.98 הגישה התובעת את התובענה נשוא הכרעתי זו ועניינה 'אכיפת הסדרי ביקור ואישור יציאה לחו"ל' . מנגד הגיש הנתבע ביום 8.9.98, בתיק התמ"ש בו אושר הסכם הגירושין, בקשה בה נתבקשתי להפעיל את פקודת ביזיון ביהמ"ש לשם אכיפת סעיפים מסויימים בהסכם הגירושין הנוגעים למימוש הזכות והחובה שלו כאפוטרופוס על בתו. 4. הצדדים התייצבו בפני ביום 24.9.98 לדין בבקשתה של התובעת להוציא את הקטינה לחו"ל לטיול בן 10 ימים במהלך חופשת חג הסוכות. (בש"א 5650/98). 5. בהחלטתי מאותו יום קבעתי לאמור: "מקריאת הבקשה והתגובה לה, כמו גם מהדיון דהיום ומהאמור במכתבה של הגב' מיחידת הסיוע ממנה בקשתי לסייע לצדדים להגיע להבנה בעניין, התרשמתי כי העמדות המנוגדות שמציגים ההורים ביחס ליציאת בתם לחו"ל הינם פועל יוצא של אותו 'שיבוש מערכות' שהתחולל מאז גירושי הצדדים בכל הנוגע להסדרי הביקור של המשיב את בתו כפי שהמבקשת מעוניינת להסדיר מחד ולזכותו/חובתו של המשיב לשמש כאפוטרופוס על בתו, מאידך". דברי אלה נתבססו על המצוקה והחשש שהביע הנתבע באוזני ביהמ"ש בכל הנוגע לאי יכולתו לממש את 'ההורות החלקית' כהגדרתו, שניתנה לו בהיותו אב לבתו למרות הצהרותיה של התובעת כי היא מכירה בזכותו כהורה וכאפוטרופוס וכי כפי שלא הערימה עליו קשיים בעבר בענין זה כך אין בכוונתה לעשות כן בעתיד . 6. א. בישיבת קדם המשפט ביום 8.11.98 הגיעו הצדדים ובאי כוחם בעזרת ביהמ"ש להסדרי ביקור מוסכמים אשר הוכתבו לפרוטוקול ואף קבלו תוקף של החלטה. הסדרי ביקור אלה נקבעו באופן זמני עד לקבלת חוות דעת מגורם מקצועי - פקיד סעד או גורם טיפולי חיצוני, ענין שנחלקו בו ב"כ הצדדים. ב. בהחלטתי מיום 12.11.98 החלטתי על הזמנת תסקיר סעד בו נתבקשה פקידת הסעד לבחון את מערכת היחסים שבין בין הצדדים, בינם לבין עצמם וכן של כל אחד מהם עם הקטינה וההשלכות שיש למערכת זו על הסדרי הביקור והלינה הנאותים שיש לקבוע בנסיבות העניין. בהחלטתי הסמכתי את פקידת הסעד לקבוע את הסדרי הביקור, את אופי ביצועם ואף ליתן הנחיות והוראות בשאלת הקשר בין הנפשות הפועלות בתא המשפחתי הנדון. באותה החלטה הסמכתי את פקידת הסעד לערב גורם טיפולי חיצוני ולהיעזר בו אם יהא צורך בכך. 7. עד לקבלת תסקיר הסעד נזקק ביהמ"ש למספר בקשות בכתב שהוגשו לו על ידי הנתבע - - בש"א 9488/98. בקשה מיום 30.11.98 שענינה הסדרת ביקור הקטינה אצלו בחג החנוכה. - בש"א 4345/99. בקשה מיום 2.3.99 שענינה הסדרת ביקור הקטינה אצלו בחג הפורים. - בש"א 5151/99. בקשה מיום 17.3.99 שענינה הסדרת ביקור הקטינה אצלו בחג הפסח. ביהמ"ש בחר שלא לקיים דיון בבקשות אלה. לחלקן ניתנה החלטה וחלקן הופנה להכרעה של פקידת הסעד. 8. תסקיר הסעד מיום 12.4.99 הונח בפני ביהמ"ש ביום 15.4.99. לקראת הדיון שנקבע ליום 16.6.99 הגיש ב"כ הנתבע את תגובת מרשו לממצאי התסקיר והמלצותיו. 9. בישיבת יום 16.6.99 שטחו ב"כ הצדדים את טענותיהם. בדיון שהתקיים נבחנו הצעות שונות הן של ב"כ הצדדים והן של ביהמ"ש להסדיר את השאלות השנויות במחלוקת שבין הצדדים באופן שישביע את רצון התובעת והנתבע תוך מתן מענה למשאלותיהם והכל מתוך ראיית טובתה של הקטינה. ב"כ הצדדים בקשו תזכורת קצרה על מנת לנסות ולגבש הסכם בין לקוחותיהם. הדיון נדחה ליום 23.6.99. בישיבה זו, הסכימו הצדדים ובאי כוחם להצעת ביהמ"ש לפיה הסדרי הראיה בין הנתבע ובתו יהיו פעם בשבוע ביום ג' החל מתום הלימודים במוסד החינוכי בו היא מתחנכת ועד יום ד' למחרת וכן בכל סוף שבוע שני מיום שישי ועד יום א' בבוקר. ב"כ הצדדים הסכימו להגיש לביהמ"ש הסדרי ביקור בחגים ובחופשות כששאלת הקשר בין הקטינה ואמה במהלך שהותה בסופי שבוע אצל הנתבע תקבע על ידי ביהמ"ש בפסק דינו. על פי בקשת ב"כ התובעת הותר לו להגיש את תגובתו לממצאי התסקיר כמענה לתגובה שהגיש ב"כ הנתבע יום לפני הדיון. 10. הסדרי ביקור בחגים ובחופשות בהסכמה לא נמסרו לביהמ"ש. במקום זאת הוגשו לתיק ביהמ"ש הודעות שונות, תגובות להודעות ובקשה למתן פסק דין עם תוספת לבקשה כשכל אחד מהצדדים מאשים את האחר בהפרת הסדרי הראיה ובשיבוש הקשר בינו ובין הקטינה. ביהמ"ש בחר שלא ליתן יד לכללי המשחק שניסו הצדדים להכתיב לו וכך כתב עוד בהחלטתו מיום 1.8.99: "הגיע הזמן שהצדדים ובאי כוחם יבינו שביהמ"ש אינו כלי משחק בידיהם וכי פסה"ד ינתן עם ההסכמות או בלעדיהם". 11. נאמן להחלטתי זו מיום 1.8.99 הריני נכון ליתן את פסק דיני בענין על בסיס הסכמת הצדדים מיום 23.6.99. 12. דיון א. טרחתי ופרטתי את כל ההליכים שהתנהלו בין הצדדים מאז הגשת התובענה כדי להדגיש את העובדה, כי במערכת המשפחתית שבפני נעלם לחלוטין המרכיב החשוב והעיקרי אשר יכול היה למנוע אותם - תקשורת הורית סבירה. לא שהתקשורת ביניהם לקויה, אין תקשורת בכלל. ב. קראתי בתשומת לב את תגובת האב ותגובת האם לממצאי התסקיר וההמלצות שפורטו בו. לצערי לא מצאתי באף אחת מהתגובות נסיון כלשהו של מי מהצדדים להבין את תחושותיו של רעהו ו/או רצון של מי מהם ליתן מענה כלשהו לרצונותיו של האחר. יתרה מזו, לא מצאתי אצל אף אחד מהם סימן שאלה לגבי תחושותיו ורצונותיו שלו. סימני קריאה מצאתי הרבה. כל אחד מהם שקוע בעצמו וברגשותיו תוך שהוא מקיף את עצמו בחומת מגן האטומה לתחושותיו של האחר. ג. אין בדעתי לנתח את ממצאי התסקיר שבעיקרם מקובלים עלי ואת המסקנות שניתן להסיק מהם. דבר אחד ברור - כל אחד מההורים "תרם" בדרכו שלו, באטימות שלו לתחושותיו ולרצונותיו של ההורה האחר להיווצרות אווירה קשה, מתוחה ועוינת ביניהם עד שאיבדו כליל את היכולת לתקשר ביניהם. הנפגעת המיידית - בתם הקטינה. ודומה שלא אכפת להם. האב דורש במפגיע לקבע את הניתוק הקיים בינו ובין האם ואף ליתן לו לו גושפנקא משפטית. הוא דורש להעמיד לתקשורת שלו עם האם מתווכים - עורכי הדין של הצדדים - ולקיים את הקשר בינו ובינה באמצעותם. האב, עם כל הכבוד וההערכה לאינטלגנציה שלו (שהרי אמר הוא באחת הישיבות, הגם שהדבר לא בא לידי ביטוי בפרוטוקול, כי האינטלגנציה שלו עולה על כל הנוכחים באולם ביהמ"ש ביחד) אינו מבין שהפתרון שהוא מציע אינו טוב, אינו יעיל ופוגע בטובתה של הילדה. הנסיון המקצועי מלמד, כי ילדים להורים גרושים מרגישים טוב יותר, בטוחים יותר, נינוחים יותר והתפתחותם האישית והרגשית טובה יותר ככל שהקשר שלהם עם הוריהם טוב יותר. ככל שהם חווים קשר טוב יותר בין הוריהם ורואים אותם משתפים פעולה באופן עניני מתוך הערכה וכבוד האחד לרעהו כך טוב להם יותר. האב אינו מוכן אפילו לנסות זאת. מנגד, האם אשר חשה עצמה נפגעת מהכחשת קיומה על ידי האב, כחלק מהמערכת המשפחתית, מגיבה באופן שלילי - מערימה קשיים בנושא הסדרי הראיה בין האב לבתו. תגובה זו אינה תורמת למערכת מאומה, להיפך. האב מבין כי האם פועלת לדחיקתו הצידה, לצמצום מעורבותו ושיתופו בתהליך גידולה של הקטינה וחינוכה. התגובה מצידו אינה מאחרת לבוא - נוקשות כלפי האם והתעלמות ממנה - תהליך שיכול להביא להביא להכחדת קיומה של האם בעיני הבת. בתהליך זה גם לאם יש חלק לא מבוטל. המערכת המשפחתית שבפני, כמפורט בתסקיר הסעד, מאופיינת בתשדורות גלויות וסמויות הניתנות לקטינה מצד שני ההורים הנאבקים זה בזה. בכך עלולים הם להעמיד אותה במצב שעליה לבחור באחד משניהם. הקטינה שבפני טרם הגיעה למצב שכזה. אבל שני ההורים עושים ככל שביכולתם להביא אותם למצב כזה וחבל. ההורים והקטינה נמצאים בתחילתו של תהליך פסיכולוגי העלול להסתיים בקונפליקט נאמנויות חריף בנפשה של הקטינה. במהלך הישיבות שנתקיימו בתיק זה נלאיתי מלהבהיר לצדדים את ההשלכות החמורות שיש להתנהגותם על נפשה של הקטינה. דברי אלה בפסק הדין הם בגדר ניסיון אחרון. בנסיבות אלה יקבעו הסדר הביקור בצורה מפורטת ככל האפשר. שמירה קפדנית על הסדרי הראייה תסייע להורי הקטינה ולקטינה עצמה להחלץ אט אט מהמסלול בו מוליכים אותה הוריה. 13. סוף דבר א. הנתבע יקבל את בתו (הקטינה) לביקור במהלך ימות השבוע באופן הבא: כל יום ג' בשבוע. הנתבע יקח הבת מהמוסד החינוכי בו היא לומדת עם סיום הלימודים ויחזירה למוסד בבוקר יום ד' שלמחרת. הביקור כולל לינה עם הנתבע. במהלך ביקור זה יאפשר הנתבע לבתו להתקשר טלפונית לאם פעם אחת עם הגיעה הביתה לבית האב ופעם נוספת טרם שהלכה לישון. ב. הנתבע יקבל את בתו (הקטינה) לביקור סוף שבוע, כל סוף שבוע שני באופן הבא: ביום ו' בשבוע. הנתבע יקח את הבת מהמוסד החינוכי בו היא מתחנכת עם סיום הלימודים ויחזירה אליו בבוקר יום א' שלמחרת השבת. הביקור כולל לינה ביום שישי ושבת עם הנתבע. במהלך ביקור זה יאפשר הנתבע לבתו להתקשר טלפונית לאם 4 פעמים פעם עם הגיעה הביתה ביום ו' לבית האב; פעם נוספת טרם שהלכה לישון ביום ו'; ביום שבת בבוקר לא יאוחר משעה 11:00 וביום שבת בערב טרם לכתה לישון. ג. הקשר הטלפוני יתבצע לבית האם או למספר הפלאפון שלה אם היא לא תמצא בבית. ד. הסדרי הביקור של הנתבע עם בתו במהלך חופשת הקיץ של כל שנה יהיו כדלקמן: בתקופת שהותה של הקטינה בקייטנה, אם תשהה בקייטנה, יהיו הסדרי הביקור כמפורט לעיל בס"ק א ו - ב ותחול החובה לקשר הטלפוני כמפורט בס"ק ג' לעיל. בתקופה בה הקטינה לא תשהה בקייטנה יקבל אותה האב לרשותו למשך השבועיים הראשונים והאם בשבועיים האחרונים. לא תשהה הקטינה בחופשת הקייץ בקייטנה בכלל יחול ההסדר הנ"ל של שבועיים שבועיים במהלך שני חודשי החופשה. למען הסר ספק ובשל חוסר תקשורת בין ההורים תשהה הקטינה בקייטנה במהלך החודש הראשון של חופשת הקייץ, חודש יולי. במהלך השהות של הקטינה אצל כל הורה בחופשת הקייץ ישמר קשר טלפוני בין הקטינה וההורה האחר וכמו כן יקבל ההורה האחר את הבת ללינה יום אחד בכל שבוע בימי ג' משעה 12:00 ועד יום ד' למחרת בשעה 10:00. ה. באשר לחגי ישראל, הקטינה תשהה עם כל אחד מההורים לסירוגין על פי ההסדר הבא: ראש השנה שלושה ימים. יום כיפור יומיים. א' סוכות + 3 ימי חול המועד הראשונים. שלושה ימי חול המועד האחרונים עם שמחת תורה. שלושה ימים ראשונים של חופשת חנוכה. ארבעה ימים אחרונים של חופשת חנוכה. פורים יומיים. ערב פסח, א' פסח ושני ימי חול המועד הראשונים. המחצית השניה של חג הפסח לפי התיאור דלעיל, בתוספת חג האחרון של פסח. יום העצמאות יום אחד. שבועות שלושה ימים. - הצדדים יקבעו ביניהם את הסדר והסדר אליו הגיעו יחייב אותם מכאן ולהבא. ו. בעת שהותו של אחד ההורים בחופשה בחו"ל או בארץ תשהה הקטינה עם ההורה השני. ז. בארועים שיהיו בגן או בעתיד בביה"ס כגון ימי הולדת, מסיבות חג, יום משפחה וכו' רצוי כי ישתתפו שני ההורים (עם בני זוגם הנוכחיים או בלעדיהם על פי רצונם). ח. האב יהא זכאי לקבל כל מידע הנוגע לבתו מהאחראי/הגננת/המורה וכו' של המוסד החינוכי בו היא מתחנכת. העובדה, כי התובעת נקבעה כמשמורנית על הקטינה אינה גורעת כהוא זה מזכותו וחובתו של הנתבע/האב לקבל את המידע האמור לרבות מידע בנוגע לימי הורים, אסיפות הורים, טיולים וכיוצ"ב. ט. האב יהא זכאי רשאי לקבל כל מידע רפואי הנוגע לבתו מכל מוסד רפואי בו מקבלת היא טיפול כלשהי לרבות ובעיקר מרופא/ת הילדים שלה. י. מן הראוי ששני ההורים ימשיכו בקבלת יעוץ מתאים בנוגע לשיפור התקשורת שביניהם ככל שניתן למען שלמותה הנפשית של בתם. י"א. מובהר לצדדים כי יש להקפיד ככל האפשר על קיומם של הסדרי הביקור. ס' 7 לחוק ביהמ"ש לענייני משפחה, תשנ"ה - 1995 מאפשר לביהמ"ש לפקח על ביצועם של הסדרי ראיה שנקבעו בעניני של קטין. אין זאת אומרת, כי ביהמ"ש יזקק לכל בקשה שתוגש בפניו והוא רשאי שלא להיזקק לה על פי שיקול דעתו. בקשה שביהמ"ש יזקק לה וענינה בהפרת הסדרי הראיה על ידי מי מהצדדים תוכרע ותגרור אחריה הוצאות כבדות. י"ב. בנסיבות הענין אין צו להוצאות. חוזהגירושיןהסכם גירושין