תכלית חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים, תשס"א - 2001 הינה קידום ערך השוויון והצורך למגר בדרך יישומו דעות קדומות וכן על הצורך בהחלתו במגזר הפרטי. המחוקק עמד על הבעיה הקשה הקיימת בתחום החברתי, בין היתר, בנושא אפליה בכניסה למועדונים. החוק נועד להתמודד עם תופעה שלילית, בין היתר בסירוב לאפשר לאדם כניסה למקומות בילוי בשל חזותו - תופעה שלילית שהחברה בישראל נדרשת להתמודד איתה, ואשר ברובה מתרחשת במקומות שהם בבעלות פרטית. הרעיון הבסיסי ביסוד חקיקה זו הינו שיש להחיל את עקרון השוויון גם על עסקים פרטיים הפונים לציבור הרחב בהצעת שירות. החוק בא גם לאזן בין עקרון השוויון ובין השמירה על חופש ההתקשרות, כך שמחד מוטלת החובה שלא להפלות, על מי שפתח שעריו לציבור הרחב, ומאידך, מוצאים מתחולתו של החוק, למשל, מועדונים או ארגונים המבקשים לשמור על צביון חברתי מסוים. לפיכך, ולצורך האיזון בין האינטרסים השונים, הייינו: מחד - למנוע אפליה בכניסה למועדונים, ומאידך - לאפשר לעסקים פרטיים לשמור על צביון ומאפיין ייחודי מסויים, קבע החוק מנגנונים של איזונים ובלמים. מחד - בסעיף 3(א) לחוק נקבע איסור אפליה בכניסה למועדונים כערך מרכזי מוגן, כדלקמן: "מי שעיסוקו בהספקת מוצר או שירות ציבורי או בהפעלת מקום ציבורי, לא יפלה בהספקת המוצר או השירות הציבורי, במתן הכניסה למקום הציבורי או במתן שירות במקום הציבורי, מחמת גזע, דת או קבוצה דתית, לאום, ארץ מוצא, מין, נטיה מינית, השקפה, השתייכות מפלגתית, מעמד אישי או הורות." ועוד קבע החוק בסעיף 6(2) חזקה ראייתית על פיה: "הוכיח התובע בהליך אזרחי לפי חוק זה אחד מאלה, חזקה שהנתבע פעל בניגוד להוראות סעיף 3, כל עוד לא הוכיח אחרת: (2) הנתבע סירב לספק מוצר או שירות ציבורי, מנע כניסה למקום ציבורי או סירב לתת שירות במקום ציבורי, לנמנים עם קבוצה המאופיינת לפי עילה מעילות ההפליה המנויות בסעיף 3, ולא סירב כאמור, באותן נסיבות, למי שאינם נמנים עם אותה קבוצה;" מאידך, קבע החוק בסעיף 4 הגנה, על פיה במקרים מסויימים סירוב לספק שירות מסויים לא יחשב כאפליה, ובין היתר נקבע בסעיף 3(ד)(1) כדלקמן: "אין רואים הפליה לפי סעיף זה - (1) כאשר הדבר מתחייב מאופיו או ממהותו של המוצר, השירות הציבורי או המקום הציבורי;" במילים אחרות: החוק אמנם אוסר אפליה בכניסה למועדונים, אך אינו אוסר על עריכת אבחנות הנובעות ממהותו של השירות או המקום. כך למשל, החוק אינו אוסר על סירוב להכניס אדם למסיבה או למועדון, מהטעם שזה אירוע סגור למוזמנים בלבד, או לחברי מועדון בלבד. סירוב להכניס למועדון מטעם זה בלבד לא ייחשב כאפליה. אפליה בכניסה למועדונים ולמקומות בילויהפליה / אפליה