##פגיעה ממשפך באמצעותו ביצעו יציקות בטון:## ת"א (שלום-חי') 14211/95, רואס נ. "מגדל" חברה לביטוח בע"מ ואח', התובע נפגע ממשפך באמצעותו ביצעו יציקות בטון. המשפך עצמו מועבר ממקום למקום באמצעות מנוף נייח כאשר השרשרת של המנוף מתחברת ללולאה אשר נמצאת בראש המשפך. המרכב והזרוע של המנוף אינם ניתנים להפרדה זו מזה. המנוף הוא בעל כושר ניידות מוגבל מאוד ומסוגל לנוע ממקום למקום רק באותו איזור ולמטרים ספורים בלבד. התאונה ארעה שעה שהמנופאי הפעיל את המנוף והרים את המשפך, וכתוצאה מכך קרתה התאונה. לאחר שבית-המשפט הגיע למסקנה שהמנוף הנדון אינו נכנס בגדר ההגדרה הבסיסית של "רכב מנועי", שכן עיקר יעודו אינו לתחבורה יבשתית, הוא קובע שמדובר "במכונה ניידת", אולם לדעתו הכשירות לנוע בכביש, היא כשירות נורמטיבית-משפטית. לדעתו ביקש המחוקק בתיקונים לחוק הפלת"ד לצמצם את המקרים שיבואו בגדרו של החוק, והפרשנות על פיה מדובר ב"כשירות נורמטיבית עולה בקנה אחד עם מגמה זו של חוק הפלת"ד. החלטה זו תואמת את החלטת ביהמ"ש העליון ב-רע"א 3534/97. (פורסם בספרו של עו"ד מיכאל צלטנר "חבות לפיצוי נפגעי תאונות דרכים) ##להלן פסק דין בנושא מכה ממשאבה של משאית במהלך יציקת בטון כתאונת דרכים:## לפני תביעה לפיצויים בגין נזקי גוף אשר נגרמו לתובע כתוצאה מפגיעה של זרוע משאבה של משאית אשר הופעלה על ידי הנתבע 1 (להלן: "הנתבע"). הצדדים חלוקים בשאלת החבות. 1. על פי האמור בתביעה, עמד התובע על גג ביתו על מנת לבצע יציקת בטון באמצעות משאבה המחוברת למשאית. את זרוע המשאבה כיוון הנתבע 1 (להלן: "הנתבע"), באמצעות ידיות שהיו מותקנות על המשאית. לפתע נפגע התובע בראשו כתוצאה ממכה חזקה אותה ספג מזרוע המשאבה (להלן: "התאונה"). הנתבעת 2 היתה מעבידתו של הנתבע והשימוש ברכב מבוטח באמצעות הנתבעת 3. לטענת התובע, התאונה היא "תאונת דרכים" על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה 1975 (להלן: "החוק"), ועל כן מבוקש למנות מומחה רפואי בתחום אף אוזן וגרון. הנתבעות כפרו בכתב ההגנה באופן כוללני וגורף בנסיבות קרות התאונה, והתנגדו לבקשה למינוי מומחה מטעם בית משפט בשלב זה. בשל עמדתן של הנתבעות, התבקש התובע ליתן תצהיר נסיבות. 2. בתצהירו (ת/1) פירט התובע את תהליך יציקת הבטון: ”א. תחילה מכינים את הבטון בתוך משאית - מערבל בטון ב. על יד משאית מערבל הבטון עמדה משאית נוספת המצוידת במשאבת בטון בעלת זרוע ארוכה. ג. המשאיות עמדו כשחלקן האחורי מופנות זו כלפי זו. ד. משאית המשאבה מצד אחד שואב את הבטון ומצד שני מוציא אותו מתוך זרוע אל גג הבית. במהלך ביצוע יציקת הגג כיוון נהג משאית המשאבה את זרוע המשאבה באמצעות שלט רחוק אשר אפשר לו לעמוד יחד איתי על גג הבית. מסיבה שאינה ידועה לי גרם נהג משאית המשאבה לזרוע המשאבה לנוע במהירות ולפגוע בעוצמה בראשי. " בחקירתו הנגדית חזר התובע על גרסתו ועמד על כך שמי שהפעיל את המשאבה זה הנתבע: ”אני, הנהג והפועלים נמצאים על הגג, והנהג קשור לו שלט אלחוטי לחזה שמחובר עם בקרה למשאבה, והוא נותן הנחיות למשאבה עם השלט. תפקיד המשאבה לשפוך את הבטון על התקרה. הוא מכוון את המשאבה עם השלט. אני עמדתי מספר מטרים ממנו, ומכוון את הפועלים איפה ליישר את הבטון ואז, מסיבה לא ברורה לי, כי הוא מקצועי ועבד איתי הרבה בעבר, הוא אמר שהשתחררה לו האצבע בטעות ובמקום ללחוץ ימינה הוא לחץ שמאלה ונתן לי חבטה עם הזרוע של המשאבה והעיף אותי. ” (פרוט' מיום 20.9.06, עמ' 1 ש' 18-13). 3. הנתבעות עמדו על הכחשת החבות וביקשו לדחות את הדיון לצורך הגשת תצהיר מטעמו של הנתבע ובקשה לזמן לעדות ללא תצהיר את מר שלום דהן. על פי תצהירו של הנתבע (נ/1), אכן עבד כמנהל עבודה אצל הנתבעת 2, אך במועד התאונה כלל לא נכח בזירת האירוע, ושמע על נסיבות התאונה מפי התובע רק מספר ימים לאחר מכן. בחקירתו הנגדית העיד הנתבע כי מי שביצע את היציקה בביתו של התובע הוא שלום דהן, אך הוא כבר אינו עובד בחברה (פרוט' מיום 14.5.07, עמ' 3-1). 4. לאחר עדותו של הנתבע ונוכח עמדת הנתבעות, נדחה הדיון פעם נוספת על מנת לאפשר לתובע לצרף תצהירים נוספים מטעמו, ולנתבעת לזמן לעדות את מר שלום דהן. התובע הגיש תצהירים של אביו- יוסף שמעוני, ואחיו- כרמי שמעוני, אשר על פי עדותם ראו את התאונה (ת/2 ת/3). בחקירתם הנגדית חזרו העדים על גרסתם. כך העיד יוסף שמעוני: ”אני הייתי נוכח באותו רגע, המנוף נתן לו מכה באוזן. הוא אמר לי אבא קיבלתי מכה. אני הייתי על הגג, ראיתי את הזרוע של המנוף פוגע בו." (פרוט' מיום 4.7.07, עמ' 6 ש' 4-2) ובתמיכה לעדותו העיד כרמי שמעוני: ”אני ראיתי שהזרוע של המנוף של המשאבה פגע לאחי בראש... אני ראיתי בבירור את המנופאי פוגע בו, אני לא יודע את שמו של המנופאי. אני הצעתי לאחי שילך לבית חולים לבדיקה, הוא צעק, זה מה שזכור לי." (פרוט' מיום 4.7.07, עמ' 7 ש' 9, 20, 21). 5. בתום החקירה הנגדית של עדי התובע, ביקשה ב"כ הנתבעות לדחות את הדיון פעם נוספת וזאת על מנת לאתר את מר דהן שלום. בהחלטתי מיום 4.7.07 דחיתי את הבקשה. 6. אני מאמינה לתובע כי לא בדה את האירוע מליבו. גרסתו של התובע עמדה במבחן החקירה שכנגד ומתיישבת גם עם המסמכים הרפואיים שצורפו מטעמו. עדות התובע נתמכת גם בעדות בני משפחתו באשר לאופן הפגיעה ובאשר לעובדה שהתובע לא פנה מיד לקבלת טיפול רפואי. מנגד, הנתבעים לא הביאו כל ראיה מטעמם, ולא הציגו כל גרסה משלהם לגבי אופן התרחשות התאונה. הימנעות הנתבעים מהבאת ראיה מטעמם, צריכה לעמוד לחובתם. 7. בשולי הדברים אוסיף כי אין חולק כי הנתבעת 3 ביטחה את השימוש ברכב עובר לקרות התאונה, ועל כן עליה לשאת בנזקים שנגרמו לתובע כתוצאה מאותו שימוש. 8. נוכח האמור לעיל, אני קובעת כי על הנתבעים חלה החובה לפצות את התובע בגין נזקיו, כפי שיוכחו על פי התביעה. הנתבעות ישאו בשכר טרחת עו"ד בסך 5000 ₪ בצירוף מע"מ כחוק. משאבותתאונת דרכיםמשאיתהכרה בתאונת דרכים