צלילה בקישון - סוכרת

החלטת ביניים מונחת בפני בקשת המשיב למחיקת הערעור על הסף. המערער מוכר על ידי המשיב בגין גידול סרטני אשר התגלה אצלו במעי, ואשר נגרם לטענת המערער עקב צלילותיו בקישון. ביום 26.12.06 הגיש המערער את הערעור דנן על החלטת קצין התגמולים מיום 30.11.06 אשר קבעה, בין היתר, כי אין קשר בין מחלת הסוכרת מסוג 2 ממנה סובל המערער לבין תנאי שירותו הצבאי. החלטת קצין התגמולים ניתנה בהתבסס על חוות דעתו של ד"ר גפל מיום 20.11.06 אשר עסקה בשאלות המתח הנפשי והמתח בשל ניתוח המעי הגס בעקבות הגידול הסרטני כגורמים להתפרצות מחלת הסוכרת. לנימוקי הערעור מטעמו צירף המערער חוות דעת של ד"ר שניידר בה נטען כי ישנו קשר בין מחלת הסוכרת בה חולה המערער לבין המתכת ארסן אליה נחשף כתוצאה מצלילותיו בקישון. טענות המשיב 4. לאחר הגשת כתב הערעור הגיש המשיב בקשה למחיקת הערעור על הסף בה העלה את הטענות המפורטות להלן. 5. לטענת המשיב הערעור עוסק רק בשאלת הקשר בין הדחק לסכרת. לטענת המשיב בפנייה שנעשתה למשיב על ידי ב"כ המערער דאז, עו"ד אלימלך, ביום 30.04.05 טען המערער לסכרת כנכות מוסבת מהניתוח לכריתת המעי הגס, וכי בפני ד"ר גפל טען ביום 06.09.06 כי הסכרת נגרמה כתוצאה ממתח נפשי שנגרם בשירות וכתוצאה מהניתוח המעי הגס שעבר, וכי בהתאם לכך החלטת המשיב מיום 30.11.06 ניתנה על בסיס נתונים אלו, קרי העדר קשר בין דחק למחלת הסכרת. 6. לטענת המשיב היות וטענת הקשר בין מתכת הארסן לסכרת הועלתה לראשונה בחוות הדעת של ד"ר שניידר, והיות ונושא זה לא התברר ונדון על ידי קצין תגמולים ועל כן אין לגביו החלטה, הרי שבהעדר החלטה אין זכות ערעור, וככל שהמערער עומד על טענתו זאת עליו להגיש ערעור חדש לקצין התגמולים ולאפשר לקצין התגמולים לבדוק טענותיו. 7. עוד טוען המשיב כי בסעיף 6 לנימוקי ערעורו טוען המערער לקשר בין הגידול הסרטני והניתוח לבין החמרת מחלת הסכרת, וכי ככל שמדובר בנכות מוסבת הרי שנושא זה צריך להתברר בפני ועדה רפואית על פי תקנה 9, ואין לועדה סמכות לדון בו. טענות המערער 8. המערער הגיש תגובתו לבקשה בה העלה את הטענות המפורטות להלן. 9. לטענת המערער כבר בתצהיר מטעמו מיום 25.06.02 אשר צורף לבקשתו להכרה בנכותו צוין כי המחלות מהן הוא סובל נגרמו, על פי המידע הרפואי שקיבל, מהמים המזוהמים בהם צלל, וכי בהתאם לתביעת המערער ביקשה קצין התגמולים ביום 27.01.04 כי התיק יופנה לחוות דעת רפואית, בין היתר בנושא הסוכרת. עוד מציין המערער כי בקשת ב"כ דאז לבטל את זימון המומחה ולשנות את כיוון בקשתו, כך שייבדק הקשר בין מחלת הסכרת לניתוח לא נענתה. 10. לטענת המערער בפני המומחה מטעם המשיב היה מונח תצהירו ממנו ניתן היה ללמוד כי מי הקישון הם אשר גרמו לטענתו למחלת הסכרת ועל כן היה על המומחה להתייחס לנקודה זאת, ואם לא עשה כן הרי שהייתה זאת חובתו של המשיב לבקש ממנו כי ישלים את חוות דעתו, וכי אין להטיל על המערער את האחריות לאופן הלקוי בו נוהל התיק. 11. עוד טוען המערער כי עמידת המשיב על הגשת תביעה חדשה על ידי המערער תגרום להתחלה מחודשת של הליך שהחל שמונה שנים קודם לכן וכן לריבוי הליכים והעלאת טענות סף של המשיב אשר ידחו דיון ענייני בתביעתו, כאשר מנגד באם תדחה בקשת המשיב אזי התיק יוחזר למומחה אשר ידרש לבחון את הקשר הסיבתי בין מי הקישון למחלת הסכרת כעת ולא בעוד כמה שנים. 12. באשר לטענת המשיב בשאלת הנכות המוסבת, טוען המערער כי התייחסותו לנושא זה בערעור נעשתה בשל כך שהמשיב נמנע מהעברת הנושא לועדה רפואית לפי תקנה 9. עוד ציין המערער כי בכל הנוגע לקשר בין הדחק הנפשי בעקבות הניתוח לבין החמרת מחלת הסכרת הינו מסכים כי הנושא יועבר לועדה רפואית לפי תקנה 9, אך זאת במקביל להליך המתנהל בפני הועדה בדבר הקשר בין מי הקישון לפרוץ המחלה, וכי אם תקבע ועדה רפואית קשר של החמרה הרי שקשר זה יקבע רטרואקטיבית למועד שלא יאוחר מ- 11/2005. 13. בתשובת המשיב לטענות המערער חזר המשיב על טענותיו וטען בנוסף כי אכן בתצהירו ציין המערער באופן כללי את הטענה בדבר קשר בין הצלילות למחלת הסכרת אך במהלך השנים בהן התבררו תביעותיו של המערער שינה המערער את תביעתו כך שעסקה בקשר בין דחק נפשי לבין הסכרת בלבד, ולא טען לעניין הקשר בין הצלילות לסכרת. דיון והכרעה 14. באשר לטענת המערער לקשר בין הדחק הנפשי מניתוח הגידול הסרטני לבין החמרת מחלת הסכרת, הרי שבעניין זה הנני מקבלת את טענת המשיב לפיה המדובר בטענה בדבר נכות מוסבת בהתאם לתקנה 9 אשר עליה להתברר בפני ועדה רפואית, ולא בפני הועדה דנן אשר נעדרת הסמכות לדון בטענה זאת. באשר לבקשת המערער לפיה ככל שהמערער יוכר על ידי ועדה רפואית בקשר של החמרה בין הסכרת לבין הדחק הנפשי, הרי שזה ייקבע רטרואקטיבית החל מנובמבר 2005, הוא המועד בו הוגשה בקשת המערער לשנות כיוון בקשתו כך שייבדק הקשר בין הניתוח שעבר לבין מחלת הסכרת, הרי שהנני סבורה כי דין בקשה זו להתברר ראשית בפני קצין תגמולים, היה ויוכר הקשר הנטען. ככל שהחלטת קצין התגמולים בסוגיית התגמולים הרטרואקטיביים לא תתקבל על דעת המערער, הרי פתוחה בפניו הדרך להגשת ערעור נוסף. 15. בהתייחס לטענת המשיב לפיה יש למחוק הערעור בטענת המערער בדבר הקשר בין הזיהום בקישון לבין מחלת הסכרת, שכן זו לא נדונה בפני קצין התגמולים, הרי שדין הבקשה להדחות. 16. מקובלות עלי טענות המערער, כפי שניתן ללמוד מתצהירו מיום 25.04.02, אשר הוגש בתמיכה לתביעתו לקצין התגמולים, כי נושא הקשר בין הזיהום בקישון בין היתר לבין מחלת הסכרת הועלה על ידו כבר בעת הגשת תביעתו, אך משום מה לא נדון על ידי הרופאים אשר בדקו אותו ועל כן לא ניתנה החלטה בנושא. 17. במקרה הנדון היות ושאלת הסכרת היא אשר עומדת לדיון בפני הועדה הרי שאין מניעה כי הנושא של הקשר בין הזיהום בקישון לבין מחלת הסכרת של המערער יבדק על ידי חוות דעת מטעם קצין התגמולים, אולם אין מקום להחזרת התיק שוב לקצין התגמולים לקבלת החלטה, הליך אשר יביא כטענת המערער להתמשכות מיותרת של ההליכים בתיק. 18. אשר על כן, מתקבלת בקשת המשיב לפיה נושא הנכות המוסבת יימחק מהערעור ויידון בפני ועדה רפואית. יחד עם זאת, נדחית בקשת המערער לדחיית הערעור בשאלת הקשר בין הסכרת לבין הזיהום בקישון. 19. המשיב יעביר התיק למומחה מטעמו אשר ידון בסוגיית הקשר בין מחלת הסכרת של המערער לבין זיהום הקישון ומתכת הארסן. חוות דעת מטעם המשיב תוגש עד ליום 10.09.08. 20. נקבע קדם משפט ליום 28.09.08 בשעה 09.00. 21. בנסיבות העניין, אין צו להוצאות. סוכרתצלילה