החלטה 1. ביום 29.8.04 החליט המשיב לפסול את ספרי המבקשת לשנים 1999-2003, והטיל עליה קנס בגין אי ניהול ספרים כדין לפי סעיף 95 לחוק מס ערך מוסף [להלן: "החוק"], וזאת בשיעור של 1% ממחזור עסקאותיה במהלך אותן השנים. סכום הקנס מסתכם עפ"י אותה ההודעה ב-1,028,910 ₪ [להלן: ""החלטת הקנס"]. בו ביום - 29.8.04 - הוסיף המשיב והוציא שומת תשומות כנגד המבקשת ובה ביטל קיזוזי מס תשומות שביצעה בדוחותיה במהלך אותן השנים [1999-2003] וחייבה עקב כך באותה שומה בסכום של 4,602,559 ₪ [להלן: "שומת התשומות"]. בע"ש 1572/04 הגישה המבקשת [ביום 10.11.04] ערעור כנגד החלטת הקנס, ובגידרו של ערעור זה הגישה בקשה זו שבפני [בש"א 6152/04] לעיכוב הליכי גביית הקנס עד לתום בירורו של הערעור. אשר לשומת התשומות, המבקשת השיגה כנגד אותה שומה, השגתה נדחתה, וביום 23.1.05 הגישה ערעורה לבימ"ש זה כנגד אותה השומה ודחיית ההשגה [ע"ש 1504/05]. עניינה של שומת התשומות [והערעור עליה] הינו בקביעת המשיב באותה השומה כי חלק נכבד ביותר מהתשומות שקיזזה המבקשת בארבע שנות המס הנ"ל הינן פיקטיביות. 2. בבקשה זו שבפני עותרת כאמור המבקשת [המערערת] לעיכוב התשלום שבהחלטת הקנס שהוטל עליה עפ"י סעיף 95 לחוק. עפ"י הוראת ס"ק 95 (ג) לחוק "הגשת ערעור או ערר אינה דוחה את תשלום הקנס אלא אם החליטו ביהמ"ש או הועדה אחרת". הוראה זו נותרה יחידאית בחוק דנן, שכן משהוגש ערעור על דחיית השגה על שומה שהוצאה לפי סעיף 77 [בין "שומת עסקאות" ובין "שומת תשומות"], יעוכב תשלום המס שבמחלוקת עד לתום בירור הערעור [סעיף 91 (א)(2) לחוק]. כך הוא גם בהטלת "כפל מס" עפ"י סעיף 50 (א) לחוק, וזאת בהתאם לתיקון החוק מיוני 2003 על דרך הוספת "סעיף העיכוב" שבס"ק 50 (א)(1). הנה כי כן, גביית הסכום בו חוייבה המבקשת דנן בשומת התשומות, מעוכבת מכח הוראת ס"ק 91 (א)(2) עד למתן פסק הדין בערעור, ואילו סכום הקנס שבהודעת החיוב אינו מעוכב אלא אם יורה בימ"ש אחרת. 3. בתגובתו המקדימה של המשיב לבקשה שבפני, וביתר פירוט בתגובתו המשלימה מיום 15.2.05 - ממקד המשיב את העילה להחלטתו לפסילת הספרים ולהטלת הקנס, באותן החשבוניות הפיקטיביות שהוצאו לטענתו ע"י המבקשת ואשר בגינן החליט את החלטת הקנס. וכדברי המשיב בתגובתו המשלימה הנ"ל [סעיף 3]: "לחברה [המבקשת-י.א.] הוצאה שומת תשומות בגין ניכוי מס תשומות הכלול בחשבוניות מס פיקטיביות, וכן הוטל עליה קנס בשל סטיה מהותית מהוראות מס הכנסה [ניהול פנקסי חשבונות מס' 2] התשל"ג-1973. העילה להטלת הקנס היתה ניכוי מס תשומות בהתבסס על חשבוניות פיקטיביות". לאמור, אותן החשבוניות הפיקטיביות הנטענות, הן העומדות ביסוד שומת התשומות והן העומדות ביסוד החלטת הקנס. ברם, בעוד הליכי הגבייה בסכומים בהם חוייבה המבקשת בשומת התשומות מעוכבים מכח הוראת ס"ק 91 (א)(2) לחוק עד לפסק הדין שבערעור שהגישה על אותן השומות [בע"ש 1504/05] - הרי שהחלטת הקנס שעילתה גם היא [כטענת המשיב בתגובתו הנ"ל] באותן חשבוניות פיקטיביות אינה מעוכבת מאליה מכח הוראת ס"ק 95 (ג). תוצאת דברים זו נראית על פניה בלתי רצויה, שכן לאור הנטען ע"י המשיב באותה התגובה, עניינם המהותי של שומת התשומות והחלטת הקנס - אחד הוא - לאמור, החשבוניות הפיקטיביות הנטענות. משקבע המחוקק כי הגשת ערעור ע"י עוסק כנגד דחיית השגתו את השומה מעכבת את גביית המס שנקבע בה, דין הוא שתעוכב גם גביית הקנס שהוטל על העוסק ע"י המשיב מכח סעיף 95 לחוק בשל אותה עילה ובשל אותן חשבוניות פיקטיביות נטענות. 4. שונה היה המצב אם עילת הטלת הקנס היתה אחרת מעילת שומת התשומות. למשל, אילו הוטל הקנס בשל ליקויים נטענים בדרך ניהול הספרים באי מילוי דרישות מהותיות שבהוראות ניהול הספרים וכיוצ"ב. ברם, בשלב מקדמי זה של הדברים, משטוען המשיב בתגובתו כי עילת פסילת הספרים והטלת הקנס היא היא העילה שבגינה הוצאה גם שומת התשומות - קרי, החשבוניות הנטענות להיות פיקטיביות - זכאית לטעמי המבקשת כי הוראת עיכוב הגבייה הקבועה לגבי שומת התשומות תשתרע גם לעניין החלטת הקנס. "שלב מקדמי" - שכן, במהלך בירור הערעור על החלטת הקנס יכול ויתבררו עובדות ועילות בהיקף רחב יותר להחלטת הקנס מאלה שהוצגו ע"י המשיב בתגובתו לבקשה זו - ברם, לעניין בקשה זו ולעת הזו, אין לי אלא מה שעיניי רואות. 5. אשר על כן, אני מקבל את הבקשה ומורה למשיב לעכב הליכי הגבייה לעניין החלטת הקנס - וזאת כל עוד לא תינתן החלטה אחרת לעניין זה בגידרם של הליכי הערעור שבע"ש 1572/04. הוצאות בקשה זו ייקבעו בהתאם לתוצאות ההליך העיקרי. מיסיםקנסמע"מ (מס ערך מוסף)