החלטה 1. בקשה למתן צו מניעה זמני שיורה למשיבה להפסיק ולהימנע מכל פעולה של גביית חוב מס שבח מקרקעין מהמבקש בגין הסכם מיום 25.10.98 למכר מקרקעין הידועים כחלקה 5 בגוש 16582 בנצרת (להלן - "ההסכם"), וזאת עד למתן פסק דין סופי בתביעת המבקש בת.א. 613/05, למתן פסק דין הצהרתי לפיו ההסכם מבוטל עקב הפרה של הקונים. 2. בהסכם נקבע שמס שבח מקרקעין בגין המכר יחול על הקונים, הם הנתבעים 1-3 בת.א. 613/05. הקונים הפרו את חיובם הנ"ל. המשיבה נקטה אפוא צעדים כנגד המבקש לגביית חוב מס שבח מקרקעין בגין המכר. על רקע זה הגיש המבקש את התביעה בת.א. 613/05 להצהרה על ביטול ההסכם, ובד בבד הגיש את הבקשה דנן למתן סעד זמני כאמור. 3. המבקש טוען שאם אכן יבוטל ההסכם ממילא תחוייב המשיבה להשיב לו מה ששילם או ישלם בגין חוב מס שבח מקרקעין, וזאת מכח סעיף 102 לחוק מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה), תשכ"ג - 1963 (להלן - "החוק"), הקובע כדלקמן: "המנהל יחזיר מס אם הוכח לו כי נתבטלו מכירת זכות במקרקעין או פעולה באיגוד מקרקעין ששולם עליהם המס". בינתיים גורמים הליכי הגבייה למבקש טרדה ונזקים מרובים, בפרט בהתחשב במצבו הכלכלי הרעוע, ומן הראוי לעכבם. 4. המבקש העלה אף טענה בקשר לכך שהקונים הם שאמורים לשאת במס שבח אולם טענה זו דינה להדחות על הסף. גם אם בהסכם נקבע שמס שבח יחול על הקונים, הרי שבמישור היחסים שבין המבקש, בהיותו מוכר המקרקעין, לבין המשיבה, המבקש הוא החייב וזאת מכוח סעיף 15 לחוק. 5. המשיבה מתנגדת לבקשה. המשיבה טוענת שמדובר בחוב שנוצר לפני כ- 7 שנים כאשר במהלך כל אותה תקופה לא נקט המבקש בכל צעד כדי להסדיר את הענין אף שידע על ההפרה הנטענת של הקונים ועל קיומו של החוב. רק כאשר עוקלה משכורתו של המבקש הוא נזעק ונקט בהליכים דנן. 6. המשיבה טוענת שאין כל וודאות שמנהל מס שבח יכיר בביטול העסקה לצורך סעיף 102 לחוק. המשיבה טוענת שבהקשר זה מרכיב הזמן שחלף הינו משמעותי ביותר; נוכח הזמן הרב שחלף מאז כריתת ההסכם ועד לנקיטת הצעד הראשון לביטולו, ספק אם יוכר הביטול על ידי מנהל מס שבח באופן שיזכה את המבקש בהשבת המס ששולם או ישולם בגין העסקה, בהתאם לסעיף 102 הנ"ל. 7. לגבי מצבו הכלכלי של המבקש טוענת המשיבה שגם לצורך ביטול ההסכם ידרשו למשיב (לצורך ההשבה ההדדית) כספים שלטענתו אינם ברשותו. מכל מקום, המשיבה טוענת שבידי המבקש נכסי מקרקעין מהם יוכל להשיג את הכספים הנחוצים לצורך תשלום המס. 8. המשיבה מסכימה לעכב את הליכי הגבייה אם ישולם לה או יופקד סך של 100,000 ₪ המהווה 25% מסכום החוב בגין מס שבח. 9. לאחר שעיינתי בחומר שהוצג לפניי ושקלתי את מכלול הנסיבות, הגעתי למסקנה לפיה בעקרון אין מקום ליתן את הסעד הזמני המבוקש. יש טעם בטענת המשיבה בענין השיהוי הרב שחלף מאז עריכת ההסכם ועד היום, ומן הסתם מהמועד בו נתגלתה ההפרה ועד היום. במהלך הדברים הרגיל, אם דווחה העסקה לשלטונות בתקופה הקבועה בחוק, אמורה ההפרה להתגלות תוך זמן קצר יחסית-כאשר יחלו הליכי הגבייה בגין החוב שלא שולם. המבקש בסעף 6 לתצהירו ציין באופן סתמי שכתוצאה מאי תשלום מס השבח התחיל לקבל משלטונות המס התראות וצווי עיקול שונים, מבלי לציין את המועד שבו החל לקבל את ההתראות. ההנחה אם כך כאמור היא שההתראות הראשונות התקבלו לפני זמן רב. 10. גם על פי מאזן הנוחות אין מקום ליתן את הסעד המבוקש. המבקש טען באופן סתמי שההליכים גורמים לו נזקים בלתי הפיכים, אולם לא פירט מה מהותם של אותם נזקים. מכל מקום, מאזן הנוחות אינו נוטה לצד המבקש, שכן אין חשש שהמבקש לא יוכל להפרע מהמשיבה אם תקום לו זכות להשבת כספי מס שבח ששילם או שישלם. אשר לטענת המבקש בדבר אי הנוחות והטרדה שנגרמים לו בגין הליכי הגבייה, מצבו של המבקש בענין זה אינו שונה ממצבו של כל חייב אחר החשוף להליכי גבייה; העובדה שעל פי ההסכם הקונים היו אמורים לשאת במס שבח אינה משנה בהקשר זה. 11. הנקודה היחידה לזכותו של המבקש היא שיתכן שבסופו של יום אכן יוכר ביטול ההסכם על ידי מנהל מס שבח ואז ממילא יהיה זכאי להשבת מה ששילם או ישלם בגין החוב. טענת המבקש היא שאין טעם במצב דברים זה להמשיך בהליכי הגבייה כל עוד לא הסתיים בירור טענתו בנוגע לביטול ההסכם. אולם בהתחשב בנימוקים שפורטו לעיל בנוגע לשיהוי ולמאזן הנוחות, אין בטענה זו כשלעצמה כדי לזכות את המבקש בסעד הזמני המבוקש. 12. על אף האמור לעיל, בהתחשב במכלול הנסיבות וכדי לאפשר למבקש להסדיר את ענינו מול שלטונות המס, ניתן צו מניעה זמני כמבוקש, מוגבל בזמן עד יום 31.12.05, ובתנאי שהמבקש יפקיד סך של 30,000 ₪ במזומן או בערבות בנקאית צמודה בלתי מותנית, וזאת הן על חשבון חוב מס השבח נשוא ההליך דנן והן להבטחת הוצאות המשיבה ונזקיה אם תדחה התביעה העיקרית או תיפסק או יפקע הצו מסיבה כלשהי עוד לפני המועד לסיומו הנקוב לעיל. 13. אין צו להוצאות. גביית חובצוויםמיסיםחובצו מניעהמס שבח