צדדים לערעור

תקנה 424 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984, קובעת, כי כל מי שהיה בעל דין בתובענה לפני הערכאה הקודמת ואינו מערער, יהיה משיב בערעור. בית המשפט ציין בפסיקתו כי כתב הערעור יהא פגום אם ישמיט ממנו המערער את שמו של אחד הנתבעים, והנתבע שכלפיו הוגש הערעור יוכל להתנגד לשמיעתו מחמת הפגם ואפילו להשיג ביטול הערעור על אתר. נפסק, כי כתב ערעור שהושמט ממנו שם אחד הנתבעים פגום, שכן מטרת תקנה 424 היא לידע את בית המשפט מי הם בעלי הדין שיש להם נגיעה לדיון בערעור, ואשר הערעור עשוי להשליך גם על עניינם. להלן פסק דין בסוגיית צדדים לערעור: פסק-דין המערערת הגישה לבית-משפט קמא תביעה כנגד המשיבים וכנגד שלושה נתבעים נוספים שלא צורפו כמשיבים בערעור, שבה עתרה לחייב את כל המשיבים בתשלום חובות ארנונה של המשיבה 5 ושל חברת האלונים יצור בלוקים בע"מ (להלן - "בלוקים בע"מ"), אשר נתבעה בבית-משפט קמא אך לא צורפה כמשיבה בערעור. התביעה בוססה על עילות שונות, וביניהן ניצולו לרעה של מסך ההתאגדות, תרמית והונאה, הברחת נכסים, רשלנות, ערבוב נכסים וכיוצ"ב. בכתב התביעה נטען, בין היתר, כי "הלכה למעשה המדובר בעסק המתנהל כתמנון, המתפקד כשותפות לכל דבר ועניין ו/או כחברה בלתי מוגבלת, על כן יש לראות את כל אחד מן הנתבעים כמחזיקים במשותף בנכס ושותפים לאי פרעון החובות, ביחד ולחוד" (סעיף 74 לכתב התביעה). התיזה, כי הנתבעים פועלים בצוותא חדא, כגוף אחד, מבלי שקיים ביניהם הבדל ענייני כלשהו, שזורה גם לאורך כל יתר סעיפיו של כתב התביעה. בית-משפט קמא דחה את התביעה, ועל כך הוגש הערעור שלפנינו. בעיקרי הטיעון של המשיבים, אשר הוגשו ביום 16/3/08, היינו, סמוך למועד הדיון שנקבע בערעור, טענו המשיבים, בין היתר, כי יש לדחות את הערעור ולו מהטעם שהמערערת לא צירפה כמשיבים בערעור את כל מי שהיה נתבע בבית-משפט קמא. המדובר, כאמור, בשלושה נתבעים, ששמם נפקד מרשימת המשיבים בערעור. לנוכח טענה זו הגישה המערערת ביום 20/3/08 בקשה לצירוף אותם שלושה נתבעים כמשיבים נוספים בערעור (בש"א 2032/08). במסגרת בקשה זו, שלא נתמכה בתצהיר מטעם המערערת, הסביר בא-כוחה של המערערת כי אחד מבין הנתבעים הנ"ל בחר להגיע להסדר פשרה בעניין חובה של חברת בלוקים בע"מ עוד קודם לסיום ההליך בבית-משפט קמא, וכי לגבי נתבע אחר הוכח "שלא היה מנהל בחברות הנתבעות ולא נטל כל חלק מהותי בעניין, ועל כן אין כל צורך לצרפו להליך זה". בא-כוח המשיבים התנגד מצידו לבקשה. באי כוח הצדדים פרשו לפנינו יריעת טענות רחבה ואולם, לאחר ששקלנו בדבר הגענו למסקנה כי לנוכח אי צירופם של אותם שלושה נתבעים כמשיבים בערעור, אין מנוס מדחיית הערעור, וזאת ללא שאנו נדרשים לגופן של הטענות. תקנה 424 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984, קובעת, כי: "כל מי שהיה בעל דין בתובענה לפני הערכאה הקודמת ואינו מערער, יהיה משיב בערעור". על תקנה זו נאמר בספרו של י' זוסמן, סדרי הדין האזרחי, מהדורה שביעית, 1995, בעמ' 810, כדלהלן: "... כתב הערעור יהא פגום אם ישמיט ממנו המערער את שמו של אחד הנתבעים, והנתבע שכלפיו הוגש הערעור יוכל להתנגד לשמיעתו מחמת הפגם ואפילו להשיג ביטול הערעור על אתר" (ההדגשה הוספה). בע"א 1439/90 מדינת ישראל נ' הום חברה לביטוח בע"מ פ"ד מז(2) 346, בעמ' 354 נפסק, כי כתב ערעור שהושמט ממנו שם אחד הנתבעים פגום, שכן מטרת תקנה 424 היא לידע את בית המשפט מי הם בעלי הדין שיש להם נגיעה לדיון בערעור, ואשר הערעור עשוי להשליך גם על עניינם. בבש"א 4553/01 שיכון ופיתוח לישראל בע"מ נ' ברזילי פ"ד נה(5) 357, בעמ' 359, פסק המשנה לנשיא כב' השופט ש' לוין כי התקנה הנ"ל אינה תקנה "טכנית", שכן אי צירוף יכול לגרום לתקלות חמורות בהליך, כגון שתוצאת פסק הדין לא תחייב את בעל הדין שלא צורף שכן לא ניתנה לו זכות טיעון בערעור. בענייננו, אי צירופם של שלושת הנתבעים הנ"ל כמשיבים בערעור אינו עניין פורמאלי טכני גרידא, כפי שטען בא כוח המערערת, אלא עשויות להיות לו השלכות מהותיות הן על זכויות בעלי הדין שלא צורפו, והן על זכויותיהם של המשיבים. כך, למשל, אילו הערעור היה מתקבל והיתה נקבעת חבותם של המשיבים, או מי מהם, כלפי המערערת, היו אותם משיבים יכולים לחזור לנתבעים שלא צורפו בתביעת השתתפות או שיפוי, וזאת מבלי שניתנה לאותם נתבעים הזדמנות לשכנע את ערכאת הערעור כי אין מקום לקבל את הערעור ולהעמידם בסיכון האמור. בדומה לכך, ממצאיה ומסקנותיה של ערכאת הערעור במקרה כזה, לא היו מחייבים את הנתבעים שלא צורפו ולא היו יוצרים כלפיהם השתק, מה שהיה מאלץ את המשיבים להוכיח את תביעת ההשתתפות או השיפוי מראשיתה, תוך נטילת הסיכון שלא היה עולה בידיהם לעשות כן, כשקיימת גם אפשרות להחלטות שיפוטיות סותרות. זאת ועוד, גם בהנחה שהערעור היה מתקבל, במובן זה שהפרשה היתה מוחזרת לבית משפט קמא (בין היתר לנוכח טענת המערערת כי בית המשפט לא דן בחלק מהטענות ולא קבע ממצאים בנושאים שונים), לא היה הדבר מחייב את הנתבעים שלא צורפו, שכלפיהם פסק הדין של הערכאה הראשונה הפך זה מכבר לחלוט. במקרה כזה לא היתה עוד יכולה לעמוד למערערת הטענה שבבסיס כתב התביעה וההליך כולו, לפיה כל הנתבעים, לרבות אלה שלא צורפו כמשיבים בערעור, פעלו כאיש אחד וכי מדובר בעסק אחד "שפעל כתמנון". הנה כי כן, לא ניתן לדון בגופו של ערעור ללא צירופם של שלושת הנתבעים שלא צורפו כמשיבים. שקלנו בכובד ראש האם יש להיענות לבקשת המערערת לצרפם עתה (בש"א 2032/08), ואין אנו רואים להיעתר לה: ראשית, הבקשה לא נתמכה בתצהיר למרות שהיא כוללת טענות שבעובדה. שנית, היענות לבקשה עתה תחייב הארכת מועד להגשת הערעור כנגד הנתבעים הנ"ל, אשר בינתיים פסק הדין כלפיהם הפך לחלוט. בבקשה לא הובא כל טעם, שלא לדבר על טעם מיוחד, מדוע יש להאריך את המועד בעניין זה, ונראה גם שהיה צורך לצרף את שלושת הנתבעים הנ"ל כמשיבים בבקשה להארכת המועד להגשת ערעור נגדם, מה שלא נעשה. שלישית, העתרות לבקשה הייתה מחייבת את דחיית המועד לשמיעת הערעור על אף שהמועד נקבע זה מכבר, וזאת בהתראה קצרה ותוך שיבוש יומן המשפטים ופגיעה במשיבים ובכלל ציבור המתדיינים הממתינים לבירור דינם. בנסיבות העניין, איננו רואים מקום להפוך את המשיבים ואת כלל ציבור המתדיינים למבטחי מחדלה דנן של המערערת, אשר לעיל ראינו כי אינו מחדל של מה בכך. בקשתה דלעיל של המערערת לצירוף משיבים נדחית, אפוא. המשמעות היא שגם דינו של הערעור להדחות, וכך אנו מורים. המערערת תשא בהוצאות המשיבים ובשכ"ט עו"ד (לכולם יחדיו) של 10,000 ש"ח בתוספת מע"מ. המשיבים זכאים לממש את הערבות הבנקאית שהופקדה על ידי המערערת, וזאת על חשבון תשלום ההוצאות ושכר הטרחה. ערעור