פסילת ספרים של חברה

להלן החלטה בסוגיית פסילת ספרים של חברה: החלטה 1. המשיב פסל את ספרי המבקשות, חברות אחיות בשליטה משותפת, והטיל על כל אחת מהן קנס בשיעור של 1% ממחזורן העסקי, וזאת עפ"י סמכותו בסעיף 95 לחוק מס ערך מוסף [להלן:" החוק"]. שתיהן הגישו ערעורים [לפי ס"ק 95 (ב) לחוק] על החלטת פסילת הספרים והטלת הקנס ובבקשות אלה שבפני עותרות הן לעיכוב הליכי גביית הקנס עד לתום הדיון בשני ערעוריהן שאוחדו. 2. ההסדר החקיקתי שנקבע בחוק לעניין מועד תשלום הקנס עקב החלטת פסילת ספרים [לפי סעיף 95] שהנישום מערער עליה, שונה ביסודו מההסדר שנקבע לעניין גביית המס בסדרי הערעור האחרים עפ"י החוק. בעוד שהגשת ערעור על שומת עסקאות או תשומות [לפי ס' 77 לחוק] או הטלת כפל מס [לפי סעיף 50 לחוק] מעכבת מניה וביה את גביית המס השנוי במחלוקת עד לתום בירורו של הערעור - הרי שקנס המוטל עקב פסילת ספרים לפי סעיף 95 לחוק לא יעוכב בשל הגשת הערעור "אלא אם החליט ביהמ"ש אחרת" [סעיף 95 (ג)]. בפסיקה רבה שנפסקה לעניין זה נקבעו מבחנים שונים לחריגים בהם יורה ביהמ"ש על עיכוב תשלום הקנס. העיקרי שבהם הינו בבחינת טיב הטענות שבערעור כנגד החלטת המשיב לפסול הספרים ולהטיל הקנס, וסיכוייו הלכאוריים בערעור. ברור הוא כי נטל השכנוע להתקיימות החריג [לכלל לפיו אין בהגשת הערעור לדחות תשלום הקנס] חל על המערער, וזאת מתוך מהותו ולשונו של סעיף 95 (ג) לחוק. 3. לכתב התשובה בע"ש 1506/05 ולתגובת המשיב בבש"א 3905/05 צורפו נימוקי המשיב לפסילת הספרים ולהטלת הקנס. עפ"י המפורט שם, בביקורות שערך המשיב בספרי המערערות, התברר כי בניגוד לדרישות הקבועות בתקנות ניהול הספרים, לא ניהלו המערערות ספר תנועת מלאי, לא ניהלו ספר כניסת טובין, לא ניהלו ולא רשמו תעודות משלוח ולא ניהלו רשימות מלאי לסוף שנות המס נשוא הביקורת. כמו כן חשבוניות שקיבלו מספקים לא הכילו את פריטי הכמויות שסופקו, את מחירי היחידות, בחלק מהחשבוניות שהוציאו המבקשות ללקוחותיהן אין פירוט ההובלות והכמויות שבוצעו, לא נוהלו ספרי הזמנות מספקים וספרי הובלות ללקוחות. מחדלים אלה שבניהול ספרים נושאים לכאורה על פניהם אופי מהותי וכשל של ממש בעצם היכולת לבדוק את נתוני המערערות ועולים הם לכאורה כדי הצדקת ההחלטה לפסול הספרים ולהטיל הקנס. 4. בבקשות אלה שבפני מסתפקות המערערות באמירות סתמיות לגבי נסיונן בעבר עם המשיב, והדרך בה רגילות היו לנהל עסקיהן, או כי המחדלים שחדלו בניהול הספרים אינם עולים כדי סטיות מהותיות מדרישת התקנות. הן גם מוסיפות וטוענות כי פסילת הספרים נעשתה ע"י המשיב במטרה פסולה של הפעלת לחץ "על המערערות ו/או על צדדים שלישיים". המבקשות לא צירפו תצהיר לאף אחת משתי הבקשות ואף לא צירפו מסמך כלשהו ממאן דהוא בנסיון לתמוך, ולו גם לכאורה, בטענותיהן הסתמיות הלא מפורטות והלא מבוססות שבבקשות שבפני. זאת לא לעניין טענותיהן כי ניהלו ספרים, לא לעניין טענותיהן כי הסטיות שסטו מהתקנות לא היו מהותיות ואף לא לעניין טענותיהן כי המשיב נהג בהן שלא בהגינות. באחת, הבקשות שבפני אינן נתמכות ולו גם בבדל ראיה, ואפילו לכאורית, לביסוס הטענות המועלות בהן ע"י המערערות. בנסיבות דברים אלה, איני מוצא כל עילה לחרוג בעניינן מהכלל הקבוע בסעיף 95 (ג) לחוק ולפיו אין בהגשת הערעור על החלטת הפסילה והטלת הקנס כדי לדחות את הקנס או לעכבו. טענתן הנוספת כי אי דחיית תשלום הקנסות תכביד עליהן כלכלית עקב מצבן הכספי הדחוק - גם היא דינה להידחות. ראשית, טעם זה כנימוק לדחיית תשלום הקנס לעולם לא יעמוד בפני עצמו אלא יהיה בו משום טעם מחזק ומתווסף למערער שהראה לכאורה כי סיכוייו בערעור סיכויים של ממש הם. המערערות דנן - אינן נמנות על קבוצת מערערים זו. שנית, המערערות לא תמכו בתצהיר או בנתונים כלשהם אפילו את טענתן זו. שלישית, בהעדר נימוק של ממש להצדקת הדחיה המבוקשת לגופה, הרי שעצם הטענה בדבר "דוחק כלכלי" כנימוק יחידי, היא הנותנת דווקא לדחיית הקשה לעיכוב ביצוע תשלום הקנס, שכן עיכוב שכזה בנסיבות שכאלה עשוי לשים לאל את סיכויי גביית הקנס. 5. המבקשות מפנות להחלטת בימ"ש זה בבש"א 6152/04, אולם אין הנדון דומה לראיה. באותו עניין, הנימוק היחידי שהועלה ע"י המשיב לפסילת הספרים ולהטלת הקנס היה מספר חשבוניות מס שהוצאו על ידו ושנטענו להיות פיקטיביות. אותן החשבוניות עמדו ביסוד שומת תשומות שהוצאה לאותה המערערת ואשר המערערת ערערה עליה, בנוסף לערעורה על פסילת הספרים והטלת הקנס. באותו עניין נקבע כי לאור העובדה שעפ"י הוראות החוק הגשת הערעור על שומת התשומות מעכבת מניה וביה את תשלום השומה ביחס לאותן חשבוניות - דין הוא שיעוכב גם הקנס שהוטל עקב פסילת הספרים בעטיו של הנימוק האחד והיחיד שהועלה ע"י המשיב, קרי - פסילת אותן החשבוניות. בענייננו לעומת זאת, הנימוקים להחלטת הפסילה והטלת הקנס, עניינם במחדלים ובסטיות מהותיות של המערערות בניהול ספריהן. 6. סוף דבר - אני דוחה את שתי הבקשות. המבקשות [המערערות] ישלמו למשיב הוצאות הליך זה בסכום של 3000 ₪. מיסיםניהול ספרים / פסילת ספרים