פסק-דין 1. האם מוטות הטיטניום שמייבאת המבקשת ארצה עוברים בישראל תהליך של "עיבוד" בלבד, כפי שטוענת המבקשת, או שמא תהליך של "ייצור"? זוהי השאלה הצריכה הכרעה בהליך שלפני. הבקשה 2. המבקשת, המייבאת לישראל מוטות מתכת גליליים מטיטניום, מבקשת להצהיר כי המוטות יסווגו בפרט 212 לצו תעריף המכס והפטורים ומס קניה על טובין, התשס"ז-2007 (להלן - צו תעריף המכס). על פי צו תעריף המכס, טובין המסווגים תחת פרט 212 פטורים מתשלום מיסי ייבוא. 3. פרט 212 לצו תעריף המכס מתייחס ל"טובין המיובאים על פי סעיף 162(ג) לפקודת המכס כל עוד מתמלאים תנאי אותו סעיף (מותנה)". סעיף 162(ג) לפקודת המכס, שכותרתו: "הכנסת טובין בלא תשלום מכס", קובע כדלקמן: המנהל רשאי להרשות לטובין מסוימים כניסה זמנית ללא תשלום מכס בתנאים שייראו לו, אם הוכח להנחת-דעתו שהם יובאו כדי להשתמש בהם לאריזת טובי-יצוא, או לשם עיבודם, תיקונם, חידושם, הצגתם ברבים או למטרה דומה ושיוצאו מישראל לאחר הטיפול או השימוש כאמור. 4. על פי הנטען בבקשה, המוטות מיובאים לישראל לצורך תהליך עיבוד, אשר במסגרתו הם נחתכים לגלילים קצרים ועוברים, בין היתר, חישול באמצעות לחיצה בחום גבוה על ידי מכבש. בתום תהליך העיבוד מייצאת המבקשת את המוטות לחו"ל כחומר גלם בעל צורה חדשה עבור יצרני מנועי סילון. לטענת המבקשת, מאחר שהמוטות מיובאים לישראל לשם עיבודם, ומיוצאים מישראל לאחר מכן, יש לסווגם תחת פרט 212 ולפטור אותה מתשלום מסי ייבוא. 5. המבקשת מוסיפה וטוענת, כי המוטות עונים על אמות המידה שאותן קבעה המשיבה במסמך: "עקרונות לסיווג טובין לפי פרט 212 או פרט 810", המעודכן ליום 15/4/07 (נספח 3 לחוות הדעת של שרייבר), והקובע כדלקמן: א. סיווג טובין לפי פרט 212 פרט זה מטרתו יישום סעיף 162(ג) לפקודת המכס, שעניינו כניסה זמנית של טובין הפטורה ממסי יבוא. פרט זה חל על טובין מיובאים שמקורם אינו בישראל, וכן על טובין שיוצאו מישראל לחו"ל, שינו בחו"ל את סיווגם (ברמה של 4 ספרות), וחזרו לישראל באופן זמני לצורך ביצוע פעולות כאמור בסעיף 5 להלן. הפרט אינו חל על טובין שיוצאו מישראל (לצורכי תיקון, השלמת ייצור וכד'), לא שינו את סיווגם (ברמה של 4 ספרות), והוחזרו לישראל. טובין אלה סיווגם בפרט 810. טובין המסווגים בפרט 212, אין להשאירם בארץ, אלא יש לייצאם מישראל לאחר שנעשו בהם הפעולות כאמור בסעיף 162(ג) לפקודת המכס. הפעולות המותרות לבצע בטובין ששוחררו לפי פרט 212 הן אריזת טובי יצוא, עיבוד, תיקון, חידוש, הצגה ברבים או מטרה דומה. לעניין זה מטרה דומה - לרבות אריזת הטובין ביחד עם טובין אחרים, אריזות המיובאות לאריזת טובין לצורך יצוא, והצמדת תוויות. טובין יסווגו בפרט 212 כאשר סיווגם על פי מינוח HS של בריסל, יהיה אותו סיווג בשעת ייבואם ובשעת ייצואם (הכוונה ברמה של 4 ספרות), ובלבד שאופיים ומהותם לא ישתנו בין היבוא ליצוא, על אף הפעולות המבוצעות בטובין בארץ. על אף האמור בסעיף 6, טובין יסווגו בפרט 212 למרות שסיווגם המהותי כאמור לעיל, יהיה שונה ביבוא וביצוא, במקרים המפורטים להלן: טובין המיובאים לצורך אריזתם בערכה אחת עם טובין אחרים לצורך ייצוא כערכה. אריזות, המיובאות לאריזת טובין לשם ייצואם. (החלקים הרלוונטיים להליך זה הודגשו). לטענת המבקשת, תהליך העיבוד אינו משנה את הרכבם הכימי של המוטות אלא את צורתם החיצונית בלבד, ומכאן שאופיים ומהותם לא השתנו בין הייבוא והייצוא. סיווגם המהותי של המוטות, הן בייבוא והן בייצוא, הוא פרט 81.08 לצו תעריף המכס, שעניינו "טיטניום ופריטים ממנו לרבות פסולת וגרוטאות". בנסיבות אלו יש לסווג את המוטות בפרט 212. עמדת המשיבה 6. המשיבה סבורה כי אין לסווג את המוטות בפרט 212 לצו תעריף המכס: ראשית, מכלול התהליכים שעוברים המוטות אצל המבקשת למעשה הופך אותם למוצר חדש: דיסקה לטורבינת סילון. מדובר בתהליך של ייצור ולא בתהליך של עיבוד, ולפיכך לא מתקיימים תנאיו של סעיף 162(ג) לפקודת המכס. זאת ועוד: התהליכים הנדונים משנים מקצה לקצה את אופיים ואת מהותם של המוטות, ולא עוד, אלא שבמועד הייבוא מסווגים המוטות בפרט 81.08 לצו תעריף המכס, בעוד שבמועד הייצוא נעשה סיווגם על-פי פרט 84.11 לצו תעריף המכס, שעניינו טורבינות סילון, טורבינות מדחף וטורבינות גז אחרות. בנסיבות אלו לא ניתן לסווג את המוטות בפרט 212 גם על פי מסמך העקרונות לסיווג טובין. המחלוקת 7. מוסכם על הצדדים כי השאלה העומדת להכרעת בית המשפט היא, האם המוטות שמייבאת המבקשת עוברים בישראל תהליך של עיבוד בלבד, כפי שטוענת המבקשת, או שמא תהליך של ייצור, כפי שטוענת המשיבה. הוסכם, כי אם מדובר בתהליך של ייצור, אזי לא ניתן לסווג את המוטות המיובאים תחת פרט 212, ויש לדחות את הבקשה (עמ' 3 לפרו'). "עיבוד" או "ייצור" - המסגרת הנורמטיבית 8. בפקודת המכס או בצו תעריף המכס אין הגדרה של המונח "עיבוד", ואילו הגדרתו של "ייצור" בסעיף 1 לפקודת המכס היא: "לרבות גידול וכרייה". 9. צו תעריף המכס כולל פרטי מכס רבים המתייחסים לייצור או לעיבוד של טובין בתהליכים מסוימים. כך, למשל, עוסק סעיף 2010 של פרט 12.02 באגוזי אדמה, אשר "מנכ"ל משרד התעשייה והמסחר אישר כי הם מיועדים לעיבוד שמנים או חמאת בוטנים". לטענת המבקשת, סעיף זה מלמד כי הגדרתו של המונח עיבוד היא רחבה, וחובקת גם פעולה הגורמת לשינוי המהות והצורה (מאגוז אדמה לשמן או לחמאת בוטנים). כמו כן הפנתה המבקשת לפרט 84.62, הרואה בפעולות: "כיפוף, קיפול, יישור, שיטוח, גזירה, ניקוב או חירוק" פעולות של עיבוד מתכת. המבקשת הוסיפה והפנתה לפרטים ספציפיים שלפיהם פעולת החישול - שהיא, לטענת המבקשת, הפעולה העיקרית המבוצעת בטובין המיובאים - היא פעולת עיבוד (ראו: סעיף 4000 לפרט 28, שעניינו "מוטות אחרים שלא עובדו יותר מאשר חישול" או פרט 62, שעניינו מכונות כלים לעיבוד מתכת ע"י חישול). 10. המשיבה טענה מנגד, כי הניסיון להתחקות אחר משמעותו של המונח "עיבוד" באמצעות פרטים אחרים בצו תעריף המכס הוא בעייתי, ועמדתה מקובלת עליי. צו תעריף המכס מנוסח באופן קזואיסטי, לעתים מתוך שיקולים ספציפיים של עידוד יבואן של טובין מסוימים. בחינה כוללת של המונחים: "עיבוד" ו"ייצוא" בצו תעריף המכס מלמדת, כי השימוש במונחים אלו אינו עקבי, ולעתים קיימת התייחסות לעיבוד ולייצור יחד (ראו למשל פרט 080620214 או פרט 070320114). בפרטים אחרים נראה בבירור כי פעולת עיבוד אינה כוללת שינוי מהותו של המוצר, וזאת בניגוד לאמור בפרט 12.02 שאליו הפנתה המבקשת (ראו למשל פרט 570490102, פרט 89020009 או פרט 78 בפרק 84). בסופו של דבר, בחינת פרטיו השונים של צו תעריף המכס אינה מאפשרת לחלץ כלל רציונאלי, המבחין בין עיבוד לייצור. 11. המונחים: "עיבוד" או "ייצור", עדיין לא נבחנו בהלכה הפסוקה בהקשר של סעיף 162(ג) לפקודת המכס, אולם ניתן למצוא לגביהם התייחסות בהקשר לחיקוקים אחרים: א. בע"א 138/78 מנהל המכס והבלו נ' אי. אי. אל. בע"מ נתפרש המונח: "עיבוד של טובין" בהקשר של תקנות לשעת חירום אשר קבעו היטל מלאי על סוחרים המחזיקים מלאי של טובין מיובאים, זולת טובין שלגביהם הוכח כי לפני פרסום תקנות ההיטל עברו בישראל תהליך עיבוד. וכך נקבע: המונח "עיבוד" בקשר עם טובין מצביע על דרך של טיפול בחומרים מסוימים כדי להשיג מטרה דרושה, או פעולות המבוצעות בטובין כדי לשנותם או להפכם לטובין מסוג אחר או השימוש בחומר גלם במהלך של יצור תעשייתי. ... הביטוי או המונח עיבוד טומן בחובו שינוי מהותי או איכותי הבא כתוצאה מפעילות מכוונת ... סיכומו של דבר - יש לייחד למונח "עיבוד של טובין" בסעיף 15 לתקנות ההיטל את משמעותו הרגילה השגורה בפי הבריות, ופירושו הוא: הכנסת שינוי בצורתם, מהותם, טיבם או אופיים של הטובין. ב. בר"ע 483/85 מדינת ישראל נ' החברה המרכזית לייצור משקאות בע"מ נדון סיווגו לצורכי מכס של מיכל לאחסון גז, שהותקנה בו יחידת קירור שנועדה להבטיח את המשך שמירתו של הגז במצב נוזלי. בית המשפט העליון דחה את קביעתו של בית משפט השלום, שלפיה מאחר שמתקן הקירור נועד למנוע את הפיכת הנוזל לגז, היינו למנוע את עיבוד החומר, אין מדובר במתקן לעיבוד חומרים: לא מקובלת עלי ההשקפה בדבר גבולותיו של הבטוי "עיבוד חומר". סברתי היא כי עיבוד אינו חופף דווקא תהליך של ייצור תוך שנוי שאינו הדיר או תהליך המביא לרמת שלמות שונה של המוצר. יש לזכור כי המדובר כאן בגז ולא בנוזל והמצב של הגז כנוזל אינו מצבו הטבעי. תהליכים שמטרתם הפיכתו של גז לנוזל או המשך החזקת הגז במצב נוזלי למרות נטייתו להפוך חזרה לגז אף הוא לדעתי בגדר עיבוד כי ביטויו של עיבוד בין היתר גם בהפעלת אמצעים המביאים לשנוי צורה. ג. המונח: "ייצור", נדון רבות בהקשר של סעיף 2א(א)(1) לחוק מס מעסיקים התשל"ה-1975, הפוטר ממס מעסיקים מפעל תעשייתי שעיקר פעילותו היא פעילות ייצורית. בהקשר זה נפסק, כי המבחן העיקרי להגדרתו של "ייצור", הוא המבחן של "יצירתו של יש מוחשי אחד מיש מוחשי אחר" (בג"צ 609/82 פנטומפ אוברסיז (1981) בע"מ נ' מרכז ההשקעות). עם זאת נקבע, כי מבחן זה אינו מבחן בלעדי ויש לבחון נתונים נוספים, כגון: מספרם וטיבם של שלבי הייצור השונים, מספרן וטיבן של המכונות המופעלות במפעל והיקף פעילותו הכללית של המפעל (בג"צ 441/86 מסדה בע"מ נ' פקיד השומה למפעלים גדולים; ע"א 273/89 ברזל דיר חנא בע"מ נ' פקיד שומה נצרת). מבחן נוסף שהוזכר בהקשר זה היה השימוש שנועד למוצר: האם הערך הנוסף המוענק למוצר נועד לשימושו של הציבור הרחב או למזמין לבדו (ע"א 798/85 פקיד שומה ירושלים נ' חברת ניקוב שירותי מחשב ירושלים (1979) בע"מ). מבחן נוסף שהועלה היה המבחן הכלכלי, אשר משמעותו היא עשייה שיש בה תועלת כלכלית והמשביחה או מעלה את הערך של אותו חומר (ע"א 403/66 החברה הא"י לקרור והספקה בע"מ נ' פקיד שומה למפעלים גדולים) (לסקירת הפסיקה בנושא זה בהרחבה ראו ע"א 1960/90 פקיד השומה תל-אביב 5 נ' חברת רעיונות בע"מ). 12. כאמור, באסמכתאות הנ"ל לא נדונו המונחים: "עיבוד" או "ייצור" בהקשר של סעיף 162(ג) לפקודת המכס. בבואנו להקיש מאותן אסמכתאות לפקודת המכס ולמקרה שלפנינו יש לתת את הדעת על הדברים שנאמרו בבג"צ 441/86 מסדה בע"מ נ' פקיד השומה למפעלים גדולים: המדובר בחוקים שונים, והלכה פסוקה היא שחוק חוק והגדרותיו ומטרותיו ואין משמעותו או פירושו של מונח בחוק מסוים בהכרח כמשמעותו או פירושו בחוק אחר, שמטרותיו שונות. היקש או גזירה שווה - אין מקומם כאן. אין חולק כי זוהי ההלכה, אך נראה לי שיש הגזמה ניכרת ביישומה. מובן שישנם מקרים שבחוקים שונים יש לאותו מונח או מושג משמעויות שונות. אך העובדה שאותו מונח או מושג מופיע בחוקים שונים איננו אומר - כדבר מובן מאליו - שמשמעו שונה בכל אחד מחוקים אלה, הכל תלוי בתוכן הדברים והקשרם ובמטרתם של החקוקים שמדובר בהם. וראו גם א' ברק, פרשנות במשפט - פרשנות בחקיקה (כרך שני, 1993), בעמ' 602-603. 13. כאמור, חוק יש לפרש על פי התכלית המונחת ביסודו. מהי תכליתה של פקודת המכס? בנושא זה נאמרו בע"א 2102/93 מדינת ישראל נ' מירון מפעלי תעשיות הגליל הדברים הבאים: מהי תכלית החיקוק שלפנינו? תכליתו של כל חוק הינה היעדים, המטרות, האינטרסים והערכים אשר החוק בא להגשים. ככלל, חקיקת מס נועדה להגדיל את הכנסות המדינה ואף להשפיע על עיצובה של תכלית חברתית כלשהי. לפקודת המכס והפיטורין, כמו לכל חוק אחר, קיימת גם תכלית או תכליות ספציפיות, אשר אותן בא החוק להגשים באופן מיוחד. לעניין זה נזכיר, כי עוד מימים ימימה נוצלה מדיניות המכסים לשם הגנה על הייצור המקומי ועידודו, הבטחת תעסוקה או שמירה על מעמד כלכלי או חברתי מועדף. אין חולק, אם כן, כי תכלית מרכזית בפקודת המכס והפיטורין הינה, בין היתר, הסדרת הביקוש והגנה על התוצר והייצור המקומי. 14. תכליתה המרכזית דלעיל של פקודת המכס יכולה ללמד על הגיונו של הפטור הקבוע בסעיף 162(ג) לפקודת המכס: הטובין הנזכרים בסעיף 162(ג) לפקודה הם טובין הנכנסים לארץ לתקופה זמנית רק לשם "אריזת טובי-יצוא, או לשם עיבודם, תיקונם, חידושם, הצגתם ברבים או למטרה דומה", ומיוצאים לאחר מכן. נראה, כי בתור שכאלה אין הטובין דנן באים להתחרות בייצור או בתוצר המקומי. במצב דברים זה אין טעם להטיל עליהם מיסי יבוא. 15. בנסיבות אלו ניתן להתחקות אחר מהותו של המונח: "עיבוד", ממהותן של יתר הפעולות המנויות לצדו בסעיף 162(ג) לפקודת המכס: אריזה, תיקון, חידוש או הצגה ברבים הן כולן פעולות פשוטות יחסית, אשר אינן משנות את מהותם של הטובין המיובאים או את אופיים. בדומה לכך, גם עיבוד אינה פעולה המשנה את מהותם של הטובין המיובאים או את אופיים, שלא לדבר על הפיכתם למוצר אחר. 16. להשלמת התמונה ראוי להפנות לסעיף 160 לפקודת המכס, שלפיו טובין המיובאים לישראל לצורך ייצור (להבדיל מעיבוד) מחויבים במסי מכס, אך לאחר ייצוא הטובין שיוצרו ניתן לקבל החזר של מיסי הייבוא (הישבון). 17. נראה, אפוא, כי אפשר להגדיר "עיבוד" על דרך השלילה, לאמור: כל פעולה שאינה משנה את מהותו ואופיו של המוצר באופן ההופך אותו למוצר אחר. פעולה המשנה את מהותו ואופיו של מוצר יש לראותה כפעולת "ייצור". במובן זה דומה משמעותו של המונח "ייצור" למשמעות שניתנה לו על פי המבחן העיקרי שנקבע לצורך חוק מס מעסיקים, היינו יצירת "יש" מוחשי אחד מ"יש" אחר. 18. ראינו לעיל, כי מסמך ה"עקרונות לסיווג טובין לפי פרט 212 או פרט 810", שהוציאה המשיבה, קובע כי "טובין יסווגו בפרט 212 כאשר סיווגם על פי מינוח HS של בריסל, יהיה אותו סיווג בשעת ייבואם ובשעת ייצואם ... ובלבד שאופיים ומהותם לא ישתנו בין היבוא ליצור, על אף הפעולות המבוצעות בטובין בארץ". דומה, כי הנחיות אלו תואמות את האמור לעיל. מן הכלל אל הפרט 19. האם התהליכים המתבצעים במפעלה של המבקשת בגלילי המתכת המיובאים מהווים עיבוד או ייצור? לשאלה זו נפנה כעת. 20. המבקשת הגישה חוות דעת של מומחה מטעמה, מר שרייבר. כמו כן הגישה תצהירים של אמיליו מרסיפר, מנהל הנדסה אצל המבקשת, ושל איתן פוקס, משנה למנכ"ל המבקשת וסמנכ"ל פיתוח עסקי אצל המבקשת. המשיבה הגישה חוות דעת של מומחה מטעמה, מר קרבצוב. כמו כן הגישה תצהיר של ג'ק צרפתי, ממונה צוות מעריכים בכיר בבית המכס בחיפה. 21. מעדויותיהם של עדי המבקשת, מר מרסיפר ומר פוקס, עולים הנתונים הבאים: א. עבודתה של המבקשת מבוצעת כולה על-פי הזמנות ספציפיות "על-פי שרטוט", המתקבלות מלקוחותיה בחו"ל. מדובר ב- 200-230 מוצרים (עמ' 19, ש' 3-4; עמ' 23, ש' 16), עבור כ- 20 לקוחות (עמ' 19, ש' 7-9). ב. המוטות המיובאים עוברים במפעל המבקשת תהליך הכולל, על פי רוב, את הפעולות הבאות: חיתוך המוטות לגלילים קצרים יותר בהתאם למשקל המוצר המבוקש (עמ' 18, ש' 12-10); חישול באמצעות לחיצה בחום גבוה על-ידי מכבש; במקרה שמדובר בטבעות, להבדיל מדיסקות, מבוצע גם ערגול בהתאם לדרישת הלקוח (להסבר על פעולה זו ראו עמ' 20, ש' 3-6); טיפול טרמי המקנה לחומר תכונות מכניות (אלסטיות או קשיחות) בהתאם לדרישת הלקוח; עיבוד שבבי באמצעות מחרטות; בקרת איכות (באמצעות בדיקות בלא הרס הכוללות צריבה בחומצה, בדיקות בעין ובדיקת אולטרא-סניק). לעיתים מבוצעות במוצר כל הפעולות שפורטו לעיל, ולעיתים רק חלק מהן (עמ' 20, ש' 10-16). ג. התהליכים אצל המבקשת נמשכים כ- 12 שבועות ברוטו (אם מביאים בחשבון את זמני ההמתנה בין התחנות, עמ' 16, ש' 10-11) וכ- 3 שבועות נטו (עמ' 24, ש' 1-2). זמן העיבוד, כמו גם שלבי התהליך, משתנים בהתאם לכל מוצר ומוצר (עמ' 24, ש' 10-15). ד. בסיום התהליך אצל המבקשת, נותר רק 50% ממשקלו של החלק שנחתך ממוט הטיטניום (עמ' 18-19). ה. התהליכים שמבצעת המבקשת אינם משנה את הרכבם הכימי של הטובין המיובאים אלא רק את צורתם החיצונית ואת תכונותיהם המכאניות, וזאת בהתאם לדרישות הלקוחות, על מנת להתאימם להמשך העבודה במכונות הלקוחות בחו"ל, אשר מותאמות לעבודה עם חומרי גלם בצורה, בקוטר ובעובי מסוימים. ו. הטובין המיוצאים ללקוחות כוללים אך חלק מן המאפיינים והמרכיבים של המוצר המושלם כפי שמתוכנן ומיוצר על-ידי הלקוחות. המוצרים אינם ניתנים להרכבה כמות שהם במוצר כלשהו, בלא פעולות עיבוד, התאמה וייצור נוספות, המבוצעות על-ידי הלקוחות. ז. הטובין המיוצאים עוברים אצל לקוחות המבקשת תהליכי עיבוד שבבי מתקדמים ופעולות עיבוד, גימור, בדיקה והרכבה נוספות (ראו פירוט בסעיף 10 לתצהירו של מר פוקס). משכם של תהליכים אלו הוא כ- 6 שבועות (עמ' 23, ש' 27-28). רק בסופם של תהליכים אלו יכולים הטובין לשמש חלקים למנועי מטוסים. בסופו של התהליך הסופי נותר מהטובין שיוצאו על-ידי המבקשת רק 25%. עלותם של הטובין המיוצאים (חומר הגלם והעבודה) מהווה רק כ 20%-30% מעלות הייצור של המוצר הסופי. 22. על פי חוות דעתו של מומחה המבקשת, מר שרייבר, המבקשת מבצעת עיבוד של חומר גלם משלב נחות לשלב מתקדם יותר. לדבריו, על סולם של 1 עד 10 - אם נגדיר את עופרת הטיטניום שנכרית מתוך האדמה כמספר 1, ואת חצי טבעת הבוכנה במנוע סילון כמספר 10 - אזי, המבקשת מקבלת את הטיטניום בשלב 2 ומייצאת אותו בשלב 4, בתור חומר גלם שעבר השבחה רצינית מבחינת איכות החומר והצורה. חומר זה קרוב יותר למוצר הסופי, אבל הוא עדיין חומר גלם שעבר פעולת עיבוד בלבד. המרחק בין הטובין המיוצאים על-ידי המבקשת לבין המוצר הסופי - חלק ממנוע סילון - הוא רב ביותר (מעל 50% במונחי פעולות יצור). אומר מייד, כי לא ניתן לייחס משקל כלשהו לדבריו אלו של מר שרייבר, שכן בחקירתו בבית המשפט התברר כי הוא אינו מתמצא באוירונאוטיקה ולמעשה אינו יודע מה נעשה במוצרים בחו"ל (עמ' 30, ש' 26-27). עם זאת אין מחלוקת, כי המוצר היוצא ממפעלה של המבקשת הוא מוצר ביניים, במובן זה שעד שיוכל לשמש כחלק ממנוע סילון יש לבצע בו בחו"ל פעולות נוספות. 23. לטענת המבקשת, יש לראות את מכלול התהליכים הנעשים במפעלה כתהליך של "חישול" גרידא, שמשמעו אינה אלא שינוי צורתו של החומר והקשחתו. לשיטתה, מאחר שחישול הוא פעולת עיבוד בלבד, ולא נוצר דבר חדש, יש לקבל את הבקשה ולסווג לפי פרט 212 את כלל המוצרים היוצאים ממפעלה. אומר מיד, כי אין בידי לקבל טענה זו: ראשית, בחקירת עדי המבקשת התברר כי כל אחד מ- 200 המוצרים המיוצרים על ידה עובר תהליך שונה. המבקשת לא פירטה איזה תהליך עובר כל מוצר, ולפיכך לא עמדה בנטל להוכיח את טענותיה. אף המומחה מטעמה מר שרייבר אישר כי נכון היה לעשות בחינה אינדיבידואלית לגבי כל אחד מהפריטים, משום שאין זהות בתהליכים שעובר כל אחד מהם (עמ' 30). הוא עצמו בדק רק 15-20 מוצרים (עמ' 29, ש' 24-25); שנית ועיקר, אף אם נבחן את מכלול התהליכים המבוצעים במוצרים כולם ב"מבט על", הרי אין חולק כי זולת תהליך החישול עוברים המוטות תהליכים רבים נוספים המחוללים בהם שינויים: חיתוך לחלקים קטנים יותר, על פי מידות ייחודיות; ערגול בחלק מהמוצרים; ועיבוד שבבי "שנועד ליצור איזושהי צורה". בהתאם למבחן שעליו עמדנו לעיל, יש לבחון האם פעולות אלו בכללותן, ולא רק פעולת החישול, הביאו לשינוי במהותם של גלילי הטיטניום ובאופיים, והפכו אותם מחומר גלם סתם למוצר מסוים. 24. לטענת המבקשת, הטובין המיוצאים ממפעלה נעדרים כל מאפיין של חלק של מנוע סילון. המומחה מטעמה הדגיש כי לטבעות אין את המאפיינים העיקריים של המוצר הסופי - חלקי מנועי סילון, מכיוון שמטבעת הטיטניום ניתן לייצר אמנם חצאי סגמנטים של בוכנה, אך באותה מידה הן יכולות לשמש גם טבעות של מסב גלילי או מחטי, טבעות החלקה וכיו"ב וניתן לייצר מהן גלגלי שיניים, גלגילות ותותבים. מנגד טענה המשיבה כי לא ניתן להשתמש במוצרים המיוצאים על-ידי המבקשת לכל מטרה אחרת, זולת אותו דגם מנוע ספציפי, לו הוא מיועד, ומכל מקום המבקשת לא הוכיחה אחרת. אכן, המבקשת לא הציגה ראיה של ממש, שלפיה ניתן להשתמש במוצרים היוצאים ממפעלה למטרה אחרת. טענותיו של המומחה מטעמה, כי טבעות הטיטניום יכולות לשמש גם למוצרים שונים אחרים, כגון: גלגלי שיניים, הועלו בעלמא, והתבססו על צורת הטבעות בלבד (עמ' 29, ש' 14-15), מבלי להתייחס למאפיינים נוספים של הטבעות, ומבלי להראות פוזיטיבית כי טבעות כדוגמת אלו אכן משמשות בפועל למטרות אחרות. עוד יש לציין כי המומחה התייחס לטבעות בלבד, בעוד שהבקשה מתייחסת למכלול המוצרים המיוצאים על-ידי המבקשת. מנגד לכך, מדוגמאות המוצרים שהוצגו על-ידי המבקשת (נספח א' לתצהיריהם של ה"ה מרסיפר ופוקס) עולה, כי הם בעלי קווי מתאר קרובים למוצר המוגמר. בעת הייצוא כבר אין להם את הצורה הבסיסית של חומר הגלם המקורי (המוטות). יוזכר כי כל מוצר היוצא משערי מפעלה של המבקשת הוא בעל תכונות ייחודיות, שהותאמו לדרישותיו של לקוח ספציפי, על פי מפרט מסוים, לרבות מידות מדויקות. מטעם זה המבקשת אף אינה מחזיקה מלאי במפעלה, אלא מייצרת על פי הזמנה. תכונות ייחודיות אלו נועדו לאפשר את המשך התהליכים במוצר במכונות הספציפיות של הלקוחות, המתאימות כאמור, לחלקים בגודל, קוטר ועובי ספציפיים. מנתונים אלו עולה לכאורה, שלא ניתן לעשות שימוש במוצרים המיוצאים זולת השלמתו של המוצר במכונותיהם של הלקוחות, היינו, המשך עיבודם עד להפיכתם לחלק של מנוע סילון. 25. להמחשת טענותיה הציגה המבקשת תמונות של טובין המיוצאים על-ידיה ושל החלקים הסופיים המיוצרים מהם (נספח א הנ"ל). תמונות אלו מראות, לטענתה, כי הטובין המיוצאים כוללים רק חלק קטן ולא מהותי של מאפייני החלקים הסופיים. לטענתה, המאפיינים המהותיים של דיסקה למנוע סילון הם החריצה להשלמת הלהבים והקידוח בשפה העליונה, ואלו אינם נכללים במוצרים המיוצאים על ידיה. דא עקא, זוהי טענה עובדתית, שצריך היה להוכיחה באמצעות חוות דעת של מומחה לרכיבים המשמשים מנועי סילון. לא הובאה על-ידי המבקשת כל ראיה כזו. בכל מקרה, אין כל דמיון בין מוטות הטיטניום המיובאים לבין המוצרים המיוצאים, ומדובר, למעשה, במוצרים השונים זה מזה במהותם ובאופיים. בכך די כדי לחייב את המסקנה כי מדובר ב"ייצור". 26. בשולי הדברים יצוין, כי על רקע הוראותיו של מסמך העקרונות לסיווג טובין לפי פרט 212 חלוקים הצדדים בשאלה נוספת, לאמור: האם בין היבוא לבין הייצוא חל במקרה דנן שינוי גם בסיווגם של הטובין. אלא שלאור מסקנתנו, כי בין הייבוא לבין הייצוא השתנו אופיים ומהותם של הטובין, אין צורך לעסוק בשאלה זו וניתן להותיר את ההכרעה בה לעת מצוא (שובו ועיינו בנוסח המסמך, שצוטט בפסקה 5 לעיל, שלפיו בשינוי אופיים ומהותם של הטובין די כדי לשלול את הסיווג תחת פרט 212). 27. הבקשה נדחית. המבקשת תשלם למשיבה שכ"ט עו"ד בסך 30,000 ש"ח והוצאות משפט. מכס